הנפקת חברת REE / צילום: נאסד''ק
רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות שהודיעו בחודשים האחרונים על מיזוגים לחברות SPAC כבר השלימו את המהלך והתחילו להיסחר בוול סטריט, ואליהן הצטרפה השבוע חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט. בין החברות שטרם השלימו את המיזוגים שלהן לחברות SPAC נמצאות ולנס ואיטורו, ושתיהן פרסמו דיווחים שמצביעים על התקדמות בתהליך.
חברות SPAC הן חברות שמוקמות ומונפקות בבורסה מבלי שיש להן פעילות, והמטרה שלהן היא לגייס כסף מהציבור ולמצוא יעד לרכישה תוך פרק זמן מוגדר מראש, או שיידרשו להחזיר את הכסף למשקיעים.
זה היה אחד הטרנדים הבולטים בוול סטריט מאמצע השנה שעברה ועד תחילת השנה הנוכחית, אך הטרנד הזה הצטנן בחודשים האחרונים. בינתיים, לא מעט חברות מישראל נהנו מהכיסים העמוקים של חברות SPAC שרובן מארה"ב, והפכו לציבוריות באמצעות התהליך הזה.
הצטננות הטרנד של הספאקים באה לידי ביטוי בין היתר בצמצום החשיפה של משקיעים למניות אלה; במקביל, החברות הישראליות שהצטרפו למסחר במיזוג עם SPAC סבלו ברובן ממגמה שלילית מובהקת במניותיהן מיד לאחר השלמת המיזוגים. חלקן אף איבדו שיעורים גבוהים מהשווי במיזוג. כך, מניית חברת האינשורטק היפו נפלה ב-40%, מניות האוטוטק אוטונומו ואינוויז איבדו 36% ו-29% בהתאמה ואילו חברת המלצות התוכן טאבולה צנחה ב-27%.
בניגוד לחברות שיוצאות לבורסה בהנפקה ראשונית רגילה (IPO), חברות שמוזגו ל-SPAC לא תמיד נהנות מכיסוי של אנליסטים למניה. חלקן מגיעות מלכתחילה לשוק בשווי דמיוני, על בסיס הבטחה לצמיחה מהירה עתידית, והתמחור נקבע על בסיס זה, כך שעם התקררות השוק הן סבלו מירידות חדות במחירי המניה.
REE: ההמלצות של האנליסטים לא עזרו
לרשימת הנפילות הגדולות לאחר המיזוג ל-SPAC הצטרפה כעת גם חברת האוטוטק הישראלית REE , שבחודש יולי החלה להיסחר בשווי 3.1 מיליארד דולר. היקף הגיוס שלה קוצץ אז ביחס לתכנון המקורי בשל שיעורי פדיון גבוהים מצד בעלי המניות של ה-SPAC, והוא הסתכם ב-288 מיליון דולר.
מאז, המניה זכתה להמלצות חמות מצד אנליסטים - אך זה לא מנע ממנה לצנוח במסחר השבוע (יום ג') ב-34% למחיר של 6 דולרים, שמשקף לחברה שווי של 1.9 מיליארד דולר.
ככל הנראה הסיבה לירידות החדות הוא תשקיף שהוגש ל-SEC, שיאפשר בעתיד לבעלי מניות בחברה למכור מניות לחברת ה-SPAC וכן למשקיעים שנכנסו להשקעה בחברה במסגרת ההנפקה הפרטית שנלוותה למיזוג (PIPE) - ביניהם למשל חברת הביטוח כלל, מיטב דש, דור אלון ורבוע כחול. REE עשויה לקבל עד 179 מיליון דולר נוספים ממימוש אופציות. למעשה, מדובר בתהליך טכני שבו כחודש לאחר המיזוג החברה נדרשת להגיש את הדיווח שיאפשר לבעלי המניות למכור מניות, וכלל לא בטוח שאכן הם יבחרו למכור אותן.
REE שהוקמה על-ידי דניאל בראל ואחישי סרדס פיתחה ומייצרת פלטפורמה מודולרית שכוללת את כל מכללי ההנעה הדרושים לרכב חשמלי. ברבעון השני של 2021 לא היו לחברה הכנסות כלל, לעומת הכנסות של כמה אלפי דולרים ברבעון המקביל ב-2020, והיא הציגה הפסד נקי של 31.2 מיליון דולר או 11.1 מיליון דולר על בסיס Non-GAAP.
סלברייט: היקף גיוס נמוך מהמתוכנן
סלברייט היא כאמור המצטרפת החדשה מבין הישראליות למסחר באמצעות מיזוג ל-SPAC. החברה החלה להיסחר תחת הסימול CLBT בנאסד"ק. החברה, בניהולו של יוסי כרמיל, עוסקת בתחום המודיעין הדיגיטלי ומספקת לגופי ממשל פתרונות לשליפת מידע ממכשירים אלקטרוניים ולאנליטיקה של המידע.
החברה מוזגה ל-TWC Tech Holdings לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, וביום המסחר הראשון של המניה היא נחלשה בכ-2%. העסקה זכתה לרוב של כ-94.4% מבעלי המניות של חברת ה-SPAC, שככל הנראה לא התרגשו יתר על המידה ממכתב פתוח שנשלח אליהם (ולגורמים אחרים המעורבים בעסקה) מצד ארגוני זכויות אדם ואנשי אקדמיה, שטענו בחודש יולי כי יש למנוע את הפיכת סלברייט לחברה ציבורית, משום שלדבריהם החברה הודתה שמוצריה עלולים להוות סיכון לזכויות אדם (החברה הכחישה את הטענות).
בסופו של דבר, היקף הגיוס היה נמוך מהמתוכנן - במקום 480 מיליון דולר הוזרמו לסלברייט 370 מיליון דולר, לאחר פדיונות מצד חלק מבעלי המניות של ה-SPAC ובמקביל לרכישת מניות מבעלי מניות קיימים בסלברייט.
כרמיל, מנכ"ל החברה, אמר כי כחברה ציבורית סלברייט ממוצבת היטב לסייע ליצור עולם בטוח יותר, עם פתרונות המודיעין הדיגיטלי שלה ובאמצעות שימוש אתי בפתרונות, וכן לייצר ערך בר-קיימא לכל בעלי העניין בחברה.
ולנס: גיוס צפוי של 240 מיליון דולר
במקביל, חברת השבבים ולנס (Valens), שהודיעה בסוף חודש מאי על מיזוגה לחברת ה-SPAC האמריקאית PTK Acquisition Corp, הודיעה כי אסיפת בעלי המניות של ה-SPAC לאישור העסקה תתקיים ב-28 בספטמבר, ולאחריה, אם העסקה תושלם כמתוכנן, תיסחר מניית ולנס בבורסת ניו יורק תחת הסימול VLN. השווי בעסקה הוא 1.16 מיליארד דולר והיקף הגיוס אמור להסתכם ב-240 מיליון דולר.
ולנס מספקת שבבים לתעשיות האודיו-וידיאו והרכב - ולדבריה היא מספקת את טכנולוגיית השבבים המתקדמת ביותר בעולם לתקשורת מהירה בתוך הרכב. נכון להיום עיקר הכנסותיה הן מתחום האודיו-וידיאו, ורק חלקן הקטן מתחום הרכב, שצפוי לצמוח בקצב גבוה יותר בשנים הבאות.
בתחום האודיו-וידיאו החברה רווחית, אך הפסדיה בתחום הרכב מובילים בשלב זה לשורה תחתונה שלילית: ב-2020, הרווח הנקי מתחום האודיו-וידיאו היה 19.8 מיליון דולר, אך תחום הרכב רשם הפסד נקי של 42.6 מיליון דולר, ובסך הכול ההפסד הנקי של ולנס הסתכם ב-22.8 מיליון דולר (לעומת 28 מיליון דולר ב-2019). לפי תחזית החברה שנמסרה בעבר, היא מצפה לעבור ל-EBITDA חיובי (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) ב-2024; ב-2020 הסכום היה שלילי בסך 16 מיליון דולר.
בין בעלי המניות הגדולים בחברה נמצאים ג'נסיס פרטנרס, מאגמה ונצ'ר, Linse ,GIC וקרן IGP. המנכ"ל גדעון בן צבי מחזיק במניות ששוויין בעסקה (במחיר של 10 דולרים למניה) צפוי להסתכם ב-17 מיליון דולר, ושניים ממייסדי החברה - עירן לידה ודרור ירושלמי - מחזיקים במניות ששוויין בעסקה צפוי להגיע ל-22.1 מיליון דולר ול-43.6 מיליון דולר, בהתאמה.
איטורו: מיזוג לפי שווי של 9.6 מיליארד דולר
בחברת איטורו, שהמיזוג שלה ל-SPAC הוא השני בגודלו בין החברות הישראליות, עדיין לא פורסם מועד לאסיפת בעלי המניות של חברת ה-SPAC לאישור העסקה, אך החברה כבר הגישה מסמכים לקראת האסיפה. איטורו, שפיתחה פלטפורמת מסחר דיגיטלי, מתמזגת ל-Fintech Acquisition Corp לפי שווי (EV) של 9.6 מיליארד דולר. לאחרונה פרסמה איטורו דוחות כספיים, שהצביעו על צמיחה בהכנסות לצד מעבר להפסד נקי במחצית הראשונה של 2021.