אמנון נויבך / צילום: איל יצהר
בחודש שעבר ציינו בבורסה לניירות ערך בתל אביב שנתיים להנפקה מוצלחת. לא של חברת טכנולוגיה או נדל"ן, אלא של הבורסה עצמה. מאז ההנפקה באוגוסט 2019 עלה שווי המניה בכ-140%, ונכון לסוף אוגוסט 2021 נסחרת הבורסה סביב שווי של כ-1.7 מיליארד שקל - גבוה פי שלושה לערך מההון העצמי שלה.
ההנפקה היוותה את השלב האחרון בשינוי מבנה הבעלות של הבורסה המקומית, שפעלה קודם לכן שלא למטרות רווח, ונשלטה על-ידי בנקים מקומיים. לאחר השינוי היא הפכה לחברה למטרות רווח הנסחרת בבורסה. בעלת המניות הגדולה בה היא קרן ההשקעות הזרה Manikay Partners (מניקיי), שרכשה עוד קודם להנפקה 19.9% ממניות הבורסה תמורת כ-100 מיליון שקל - החזקה ששווייה שולש מאז.
מי שיזם והוביל את המהלך לשינוי מבנה הבעלות בבורסה היה יו"ר רשות ני"ע באותה תקופה, שמואל האוזר, שביקש להפוך אותה לדבריו "מבורסה הנשלטת בידי מועדון סגור של חברים, שאת הטון המוביל בה נותנים הבנקים, לחברה בשליטה מבוזרת של בעלי מניות רבים ומגוונים".
מי שהיה שם כדי לבצע את השינוי בפועל, לצד הרוח החיה בהובלת המהלך - מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב - הוא יו"ר הבורסה אמנון נויבך, שסיים ב-1 באוגוסט את תפקידו לאחר שבע שנים. בד בבד מונה אריק שטיינברג, המכהן כדירקטור בחברה, כיו"ר דירקטוריון זמני במקומו. לנויבך אושר מענק פרישה בסך 700 אלף שקל, "כהערכה על השנים הרבות שבהן תרם לבורסה".
בראיון מיוחד לרגל פרישתו מהתפקיד מסביר נויבך, כי "במשך שנים ארוכות היו בדירקטוריון הבורסה 22 חברים, שמתוכם נציגים של שבעה בנקים. זאת אומרת שבעה חברים בדירקטוריון עם זהות כפולה. אותם חברים התנגדו לקבל חברים חדשים, עד כדי כך שרוח הדברים בין הדירקטורים הייתה: 'אם יתקבל חבר אחד נוסף בתקופתך, זה יהיה כישלון שלך'".
אחרי לא מעט מאבקים חוקק החוק שהביא לצמצום מספר החברים בדירקטוריון לשבעה. "מיד לאחר השינוי החלה הנהלת הבורסה להרגיש הרבה יותר חופשייה בהצעות ובהחלטות. אחד הדברים הראשונים שההנהלה עשתה היה להפוך לפרואקטיבית בכל הקשור לגיוס חברות למסחר בישראל, ונפגשנו עם עשרות חברות", נזכר נויבך.
"ניסינו בשנים 2015-16 לדבר עם חברות שיבואו להנפיק בתל אביב והתשובות שקיבלנו היו ש'אין סיכוי שנבוא לבית הקברות הזה'. כולם הבינו שבשביל שחברות יגיעו צריך לעשות מהלכים, ומהרגע שהאווירה השתנתה וחברות הבינו שאפשר לגייס כסף בת"א, רואים את השינוי בהיקפים.
"רק השנה ראינו שלוש הנפקות ענק - של חברות כמו נאייקס , ורידיס וריטיילורס , וברגע שחברות ראו שיש פה שוק זה ייצר את הבאזז", מוסיף נויבך. "וגם אם החלום היה להגיע לנאסד"ק, פתאום ראו שהבורסה כאן יכולה להיות אלטרנטיבה".
עצם שינוי מבנה הבעלות שהסתיים בהנפקה לא היה הצפרדע היחידה שהשוק המקומי נאלץ לבלוע, אלא גם רכישת רוב מניותיה של הבורסה על-ידי מספר קרנות השקעה זרות שנה קודם לכן. הללו החזיקו ערב הנפקת הבורסה ב-2019 (שבוצעה בדרך של הצעת מכר) מעל 70% מהון הבורסה, שאותם רכשו בעיקר מגופים פיננסיים מקומיים (חברי הבורסה).
"זה חלק מההנפקה הגלובלית שעשינו. לקחנו את חברת ג'פריס ועשינו רוד-שואו בארה"ב, באנגליה ובאוסטרליה. המוסדיים והברוקרים בארץ מאוד לא אהבו את הרעיון ואמרו שהבורסה לא שווה את המחיר, אבל אחר כך שאלו למה הם לא היו במשחק. הסיבה היא שאיתם שלא היינו מקבלים את השווי שקיבלנו בעזרת ג'פריס. במקביל נוצר מגוון של לקוחות - מכאלה שרוצים להחזיק מניות לטווח ארוך ועד למחזיקים לטווח קצר", מסביר נויבך.
"התהליך הזה לא קרה מעצמו. הייתה עבודה רצינית מאוד, ואני כמובן לא אוריד מהתרומה של רשות ני"ע בשינוי מבנה הבעלות באמצעות חקיקה. אבל זה כשלעצמו לא היה מחולל את השינוי, שכן את התנאים המספקים הבורסה יצרה בעצמה".
איך אפשר להימנע מחברות חלום
לאחר גל הנפקות יוצא דופן, שצירף לזירת המסחר המקומית כ-100 חברות חדשות בשנה האחרונה, נסחרות בת"א מעל 500 חברות. עם זאת, רבות מאותן מנפיקות הן "חברות חלום" - מיזמי טכנולוגיה בעלי פעילות בוסרית, שרבות מהן הסבו הפסדים כבדים למשקיעים מאז ההנפקה.
כיצד מושכים לבורסה חברות גדולות בעלות פעילות משמעותית?
"זה חלק מהמאמץ של איתי (בן זאב, המנכ"ל, ר' ו'), כמעט באופן אישי, שחברות גדולות יירשמו בבורסה, או שכאלו שנרשמו בנאסד"ק יירשמו דואלית גם בתל אביב. אנחנו אחת מהבורסות הראשונות שאפשרו רישום דואלי בניו יורק, בלונדון ובסינגפור.
"הדרך היא לעניין ולשכנע חברות גדולות ששווה להן להנפיק כאן, שההוצאות נמוכות יותר וגם שאפשר לגייס כסף. מה שעוד אפשר לעשות הוא לבנות מדדים נוספים ש'חותכים' את הפעילות בבורסה, וכך אולי לא ממקסמים רווח על מניה ספציפית, אבל ממצעים את הפסד השוק, וכשחברה נכנסת למדד, המסחר בה גדל".
מה לגבי חברת טכנולוגיה כמו NSO, שסופגת לא מעט ביקורת על הפעילות שלה בתחום הריגול?
"אין דבר יותר דמוקרטי מהבורסה לני"ע. כפי שאמרתי, מי שרוצה לבוא ועומד בקריטריונים, מוזמן, ואני לא אתעניין מי האבא שלו ומאיפה הוא בא. כל חברה מגישה תשקיף, ולנו אסור לומר אף מילה על שום חברה; אין לנו שיקול דעת - לא ערכי ולא פוליטי. אם יש לחברה רישיונות יצוא, והיא לא עושה דבר בניגוד לחוק במכירת השירותים שלה, אף אחד לא יכול למנוע ממנה להיסחר בבורסה".
"לא נכון שהמוסדיים מתנפלים על כל דבר"
אחד הגורמים להתנפחות שוקי המניות בשנה וחצי האחרונות הם עודפי הכספים שמצטברים אצל הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, המחפשים תשואה משמעותית גם במחיר של הגדלת הסיכון השקעה. הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, התייחס לסוגייה, ואמר שכ-50% מהכסף של הגופים המוסדיים זולג לחו"ל, וצריך למצוא דרכים להשאיר את הכסף בארץ, מבלי לפגוע בתשואה של העמיתים.
האם לדעתך המוסדיים מגלים אחריות באופן שבו הם משקיעים, או שהם "שופכים כסף על כל מה שזז"?
"זה נכון שיש להם עודפי כספים לא נורמליים כתוצאה מהפנסיה המנדטורית שכל אחד מאיתנו מפקיד. אני לא חושב שהם מתנפלים על כל דבר, אלא מפעילים שיקול דעת ומנהלים את הכסף באופן מאוד מקצועי ואחראי, תוך שהם מחפשים תשואה לעמיתים, כי זה המבחן שלהם חודש בחודשו כשמתפרסמות התשואות. אולי יש פה ושם, בשוליים, השקעות חריגות, אבל בגדול הניהול שלהם טוב מאוד.
"עם זאת, ברגע שהגוף גדול מאוד, יש לו בעיה באילו מוצרים להשקיע כדי להשיג תשואה, כך שאם מדובר בהנפקה של 100 מיליון שקל, אין לו מה להשקיע בה. לכן, הבורסה צריכה לחפש הנפקות של מיליארד שקל ומעלה כדי שיתאימו לסדרי הגודל של המוסדיים".
טענה נוספת היא שיש מגזרים שמודרים מהבורסה. למשל חברות מהמגזר הערבי והחרדי.
"החברה הערבית והחברה החרדית הן שתי אוכלוסיות שפוטנציאל הצמיחה שלהן גבוה מאוד. התפקיד של הבורסה הוא להביא לשינוי מוסכמות שיגרום לחברות מהאוכלוסיות הללו להגיע אלינו. חברות משפחתיות הן דבר מקובל מאוד בחברה הערבית, וכדי להגיע לבורסה צריך להפריד לא פעם את החברה מהמשפחה, ולכן הבורסה צריכה לעסוק בחינוך האוכלוסייה הערבית לכך, וגם בשילוב שלה בחברה הישראלית.
"לגבי החברה החרדית, גם בה יש בעיה תרבותית של הבנה בכל הנוגע לבורסה. צריך להיות הוגנים ולהזכיר שגם לחברה החילונית נדרשו כמעט 20 שנה להפנמת ממשל תאגידי תקין והפרדת בעלי עניין. זה תהליך ארוך שלא יקרה ביום אחד, וצריך כמה חברות שיהיו חלוצות ויפתחו את הדלת. זו אחת המשימות של הבורסה ואיתי עסק בזה לא מעט".
"לא דופקים את הציבור"
בשנים האחרונות פועלת הנהלת הבורסה לשיווק אגרסיבי מול השוק למשיכת חברות להנפיק בה, ומהלכים דומים נעשו גם מול הציבור, במטרה למשוך משקיעים חדשים. ברחבי העולם, מגפת הקורונה שכפתה על אנשים להסתגר בביתם, יחד עם פלטפורמות מסחר חינמיות כמו רובין הוד, הביאו להאצת מגמת סוחרי הריטייל, סוחרים עצמאים, רובם ללא ניסיון כסוחרים מקצועיים.
נויבך אומר, כי "כל השנים אמרו שהבורסה נועדה בשביל הציבור והיא לא אליטיסטית, ועכשיו אנחנו רואים שזה אכן קורה, עם יותר משקי הבית שסוחרים בבורסה. לנו יש אינדיקציה אחת - כמה חשבונות ריטייל נפתחו אצל כל חברי הבורסה, ואם מסתכלים על המצב ב-2014, כשנכנסתי לתפקיד, אל מול 2021, זה שני עולמות אחרים לגמרי".
מנתוני הבורסה עולה כי ב-2020 היו 141 אלף חשבונות חדשים שנפתחו (עלייה של 44% לעומת 2019), ובמחצית הראשונה של 2021 נוספו 70 אלף חשבונות. "ברגע שהם נכנסו לשוק נוצרה נזילות אחרת, ומעניין לראות שהם לא מבצעים את המסחר דרך בנקים אלא דווקא דרך ברוקרים.
"בעולם זה חלק מהתרבות של משקי הבית לסחור במניות, ולכן המהלך שלנו חשוב מאוד בהנגשת הבורסה לציבור; הצלחנו לתת לו את ההרגשה שהבורסה היא לא קזינו. המהלכים שהבורסה עושה, וגם אלו שהרגולטור עושה, השפיעו בצורה דרמטית על הצורה שבה מסתכלים על הבורסה, ועל כך שלא דופקים את הציבור, אלא שהציבור יכול לחסוך אם הוא ינהל נכון את ההשקעות שלו".
בין שני מנכ"לים
נויבך משמש בתפקידו כיו"ר דירקטוריון הבורסה מאז 2014. בתקופה זו הוא עבד מול שני מנכ"לים - יוסי ביינארט, שנאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות מחלה שממנה נפטר כשנה לאחר מכן, ושעימו ידע נויבך עליות וירידות ביחסים, ואיתי בן זאב, שמכהן כמנכ"ל הבורסה מאז סוף שנת 2016.
"בראיון הקבלה של איתי שאלנו איך הוא רואה את עצמו מול ועד העובדים, והוא אמר 'אני בא לנהל את האנשים ואוהב לנהל'. ברגע שהיה ברור לאיזה כיוון הוא הולך, וכשראינו שכמנכ"ל הוא יודע מה הוא עושה, התפקיד שלי כיו"ר הוא לעזור לו ולא להפריע. איתי הגיע ועשה את השינויים הפנימיים ויצר הנהלה אחרת, מקצועית ואמינה".
אחרי שהוא נכנס לתפקיד, יצאה לפועל החלטה שהתקבלה עוד קודם לכן, והיקף המשרה שלך קוצץ ל-35%, מדוע?
"אני לא מגדיר זאת כקיצוץ. כשהגעתי לתפקיד הקונספציה הייתה שיש צורך ביו"ר ובמנכ"ל במשרה מלאה. הגענו למסקנה שצריך יו"ר לא פעיל על מנת לבנות הפרדה מסודרת בין סמכויות המנכ"ל והיו"ר, ועובדה שהיום המפקח על הבנקים עושה אותו דבר בבנקים כשהוא מקטין את התפקיד של היו"רים ומוציא אותם מהניהול.
"אני חושב שבגוף כמו הבורסה יש מקום ליו"ר שמועסק בין שליש ל-40% משרה, בתנאי שברור מה מרחב האחריות והסמכות שלו לעומת זה של המנכ"ל, כי ברגע שיש קווי גבול ברורים כדי לא ליצור מצב שבו יש אחריות בלי שיש סמכות וכך אפשר למנוע הרבה תקלות.
"בסוף היום צריך לזכור שהדירקטוריון הוא שממנה ומפטר את המנכ"ל בהתאם לאופן שבו הוא מתרשם ממנו. מהבחינה הזו כל הדירקטוריון חושב שהביצועים טובים מאוד, ואיתי ראוי לכל המחמאות".
"הבורסה אינה השקעה ספקולטיבית"
מדוחות הבורסה שפורסמו לאחרונה עולה כי הכנסותיה ברבעון השני של 2021 הסתכמו ביותר מ-84 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. 37% מהן הגיעו מעמלות מסחר וסליקה, 22% מדמי רישום למסחר ואגרות ו-20% משירותי מסלקה.
לדברי נויבך, "הבורסה בהחלט עומדת במקום טוב מבחינת הביצועים, והתוצאות העסקיות יפות מאוד. ברמת הציפיות שמגיעות מהסוחרים, הבורסה עושה מאמץ גדול לשפר את השירותים, לגייס חברות ולשפר את המסחר".
לגבי השווי שאליו נסקה מניית הבורסה מאז ההנפקה (למרות ירידה של 30% מהשיא בחודש מאי) הוא אומר, ש"מי שקנה מניות לפני ההנפקה בוודאי שהרוויח וגם מי שקנה אחריה. זו גם לא השקעה ספוקלטיבית אלא חברה מפוקחת עם פוטנציאל צמיחה גבוה".
"לא נתנו לוועד לנהל את הבורסה"
סוגייה שבה עולה הבורסה לכותרות מפעם לפעם היא המאבקים מול ועד העובדים הלוחמני שלה. בשנת 2016 נחתם הסכם בין הצדדים, שהיה אמור לאפשר העברה חלקה של הבעלות בבורסה. במסגרת ההסכם הוועד התחייב לשקט תעשייתי ולהימנעות מפגיעה בהנפקת המניות, בתמורה ל-6% ממניות הבורסה (בשווי שוק נוכחי של יותר מ-100 מיליון שקל) - הטבה המתחלקת בין 250 עובדי הבורסה, ששכרם הממוצע עומד על כ-50 אלף שקל בחודש, מהגבוהים במשק.
למרות ההסכם, בשנים האחרונות ניהל הוועד מספר סכסוכי עבודה בבורסה, והפעם האחרונה הייתה ביוני 2020, אז עיכב הוועד את פתיחת המסחר, עיכוב שהביא את הנהלת הבורסה לבטל את המסחר באותו יום, ועורר זעם על העובדים ועל ההסתדרות.
"אחת הבעיות הכי גדולות עד לפני כשנה הייתה מערכת היחסים הבעייתית עם העובדים", אומר נויבך. "היה שיח אלים של חבר ועד שלא ראה את טובת הבורסה וחשב שהוא מייצג את האינטרס של הבורסה ולא של המנכ"ל, כך שכל הזמן היה מתח אינסופי.
"רצה הגורל וגם המנכ"ל וגם הדירקטוריון גילו נחישות, צעד לא פשוט, ולא נתנו לוועד לנהל את הבורסה. בשיתוף פעולה עם ההסתדרות עזב אותו חבר ועד את הבורסה, וכבמטה קסם מערכת יחסי העבודה בבורסה לא רק שחזרה להיות תקינה, אלא גם אוהדת ומבינה.
"במקביל, המנכ"ל השכיל לעשות מהלך שהבהיר להסתדרות שהוא אחראי כלפי העובדים יותר מהוועד. כשהתחילה הקורונה במרץ 2020, הוא החליט שהוא לא מוציא אף אחד לחל"ת ולא פוגע בהכנסה של אף אחד. היום יש מפגשים קבועים בין ההנהלה לוועד, וזה מאפשר לבצע דברים, כך שבמכלול השינויים זה אחד ההישגים החשובים לשינוי האווירה הכללית בבורסה".
אמנון נויבך
אישי: בן 77, נשוי ואב לשניים. סב ל־5 נכדים. מתגורר בקריית אונו
מקצועי: כיהן כיו"ר דירקטוריון הבורסה בין 2021־2014. תפקידים בעבר: הציר הכלכלי בוושינגטון; כיהן כיועצו הכלכלי של רה"מ פרס בשנות ה־80, והיה שותף לביצוע תוכנית הייצוב הכלכלי ב־1985; שימש כסגן הממונה על התקציבים באוצר ובעוד תפקידים באגף. מילא תפקידי דירקטור ויו"ר דירקטוריון של חברות ציבוריות וחברות תעשייתיות
הבורסה בתל אביב
עיסוק: בורסה לניירות ערך
היסטוריה: הוקמה בשנת 1953. הונפקה באוגוסט 2019
נתונים (נכונים ל־1.9.21): בבורסה נסחרות כיום 512 חברות. המנכ"ל הוא איתי בן זאב. בעלת המניות הגדולה בחברה היא קרן ההשקעות האמריקאית Manikay Partners (מניקיי). שווי החברה כיום 1.78 מיליארד שקל, ומאז הנפקתה רושמת המניה תשואה של 140%. במחצית הראשונה של 2021 רשמה רווח נקי בסך 21.7 מיליון שקל