גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התחרות האמיתית שלנו היא הבנקים": דורי נאוי מסכם תקופה סוערת ומספר על הקרע המשפחתי

דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, מסכם שנה וחצי סוערות, שכללו מאבק מול אחיו ושותפו לשעבר, מסביר למה רצה לעבור בלב משבר הקורונה למיאמי, מדבר על תרומת החברה לפריחת הענף ומספר מדוע אינו חושש מהתלות באשראי לענף הנדל"ן

דורי נאוי / צילום: איל יצהר
דורי נאוי / צילום: איל יצהר

לא פעם בתקופה האחרונה מצא את עצמו דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, בכותרות, בחלק מהמקרים בנסיבות שמהן היה שמח להימנע. בעיקר אמורים הדברים בסכסוך שפרץ בין דורי (64) לאחיו שאול (67), שותפו הוותיק לייסוד אחים נאוי ולניהולה - סכסוך שהגיע לתביעה משפטית שהגישה חברת אחים נאוי נגד שאול, בטענות שונות להפרות הסכמים והתחייבויות אחרי פרידתו המפתיעה מהחברה בשנה שעברה.

הרקע לסכסוך שהתגלע היה, לפי אחים נאוי, הקמת חברה מתחרה שהקים שאול עוד כאשר שימש כנושא משרה באחים נאוי. מדובר בחברת יעקב פיננסים והשקעות, על שם אבי האחים, העוסקת גם היא בתחום האשראי החוץ-בנקאי.

בחודש שעבר הסתיים הסכסוך בהסכם גישור, שבמסגרתו נדרש שאול נאוי לשלם פיצוי של קרוב ל-2 מיליון שקל לאחים נאוי, שמצידה סילקה את התביעה, וכן נקבע בהסכם, כי "לא תהיינה לצדדים טענות, תביעות או דרישות כלשהן זה כלפי זה" - כך לפי הודעת החברה.

הסכסוך בין האחים היווה את שיאה של רעידת האדמה המתמשכת שהחלה לפני כשנה וחצי, בעת שחברת המימון הוותיקה הייתה עדיין בלב סערת משבר הקורונה - שפגעה בעסקיה ובביצועי מניית החברה.

טרם לכך, דורי ושאול נאוי נתפסו יחד כרוח החיה מאחורי פעילות החברה הנושאת את שם משפחתם מאז ייסדו אותה לפני כ-40 שנה, שאותה ניהלו יחד - דורי בתפקיד המנכ"ל ושאול בכיסא היו"ר (עד שעבר זמן קצר לפני עזיבתו לכהן כמנכ"ל משותף לצד אחיו - בשל דרישה לעמידה בכללי ממשל תאגידי).

דורי נשאר בארץ, שאול עוזב את החברה

בחודש מאי 2020 הפתיע דורי נאוי את המשקיעים כשעדכן על כוונתו לעבור לגור במיאמי שבפלורידה. כשבועיים לאחר החלטתו הדרמטית, שבסופו של דבר לא יצאה לפועל בשל התנגדות בעלי המניות, הופתע דורי בידי אחיו הבכור, שהחליט לעזוב את תפקידו ולמכור לדורי (בהנחה משמעותית) את מניותיו באחים נאוי.

המכירה, שבוצעה אחרי צלילה של קרוב ל-50% שהשלימה מניית אחים נאוי תוך חודשים ספורים, כאמור בהשפעת משבר הקורונה, בוצעה בתמורה של כ-60 מיליון שקל, ולפי מחיר מניה של פחות מ-11 שקל - שהיה נמוך בכ-25% משווי השוק של המניה באותה עת.

דורי נאוי הסביר אז לגלובס, כי הפעולות שעליהן החליטו האחים הן "לטובת דור ההמשך בחברה", ואף אמר כי אם בעלי המניות, שלא אהבו את תוכניותיו ושלחו לירידות חדות את המניה, לא יאשרו לו את המעבר למיאמי, הוא ייאלץ להתפטר מתפקידו כמנכ"ל. זאת לאחר שהגדיר את משבר הקורונה כ"תקופה הכי קשה שלנו מאז שהתחלנו לעבוד בתחום".

מאז השתנו התוכניות מקצה לקצה, וכיום - כשמיאמי נראית כיעד שאותו יפקוד דורי נאוי למטרות נופש בלבד, ואחרי סיומו הרשמי של הסכסוך בינו ובין אחיו - הוא אומר בראיון לגלובס, כי "אירוע הקורונה התחיל בפברואר, ואני רציתי לעבור למיאמי בחודש מאי. בעקבות המשבר ראיתי שאפשר לתפקד גם מרחוק, וגם אחי עוד היה בעסק - אז חשבתי שזה צעד אפשרי. אבל השוק לא קיבל את זה, ועשיתי אחורה פנה אחרי שהדירקטוריון ביקש ממני להישאר, והעיקר שהכול בסדר עכשיו".

זה היה חלק מהרקע להיפרדות שלך ושל אחיך?
"כן. באותה תקופה חווינו מתח גדול בפעילות, ובאיזה שהוא שלב אולי הוא החליט שהוא לא רוצה להישאר בחברה לבד, כשאני טס. בסך הכול, לאורך כל השנים, ובעיקר בעשור האחרון, נטלתי על עצמי עוד תפקידים בניהול החברה, אז הוא החליט שמספיק לו והוא רוצה לפרוש. אני ביקשתי שיישאר, אבל הוא עמד על שלו והסביר שאחרי האירועים הדרמטיים בשוק, הוא לא רוצה להיות בעשייה כל כך גדולה".

במבט קדימה נאוי מעריך, כי "צריך לתת לזמן לעשות את שלו והאבק ישקע. אני רוצה שהכול יחזור לקדמותו ונחזור להיות אחים אוהבים כמו שהיינו". שאול נאוי סירב להתייחס לנושא.

שחר אושרי, היו"ר הטרי של אחים נאוי, מסכם: "הסיפור הזה מאחורינו. סיימנו אותו בצורה מכובדת, וחברת נאוי, מעמדה של חוסן, הסכימה להסכם הפשרה שבמסגרתו שאול קיבל אחריות ושילם הרבה כסף. הסכם הפשרה מנע מאיתנו הליכים משפטיים ארוכים, והחברה כעת ממוקדת בפעילות שלה קדימה. גם אם שאול נאוי פתח חברה מתחרה, זה לא משהו שיכול להשפיע על כל השוק".

המניה זינקה 200% מאז השפל של מרץ 2020

מאז אותו משבר עסקי וניהולי שעבר על קבוצת אחים נאוי, היא התאוששה בצורה משמעותית, והדבר ניכר גם בתוצאותיה הכספיות (ראו בסוף הכתבה) וגם בביצועי מנייתה, שמציגה תשואה מרשימה של פי שלושה (כ-200%) מרמת השפל בשיא המשבר בשווקים בשנה שעברה (מרץ 2020), מה ששולח אותה להיסחר סביב רמת השיא.

שווי המניה הנוכחי, הנע סביב 27 שקל (גבוה ב-150% ממחיר המכירה של מניות שאול נאוי לאחיו) משקף לחברה שווי שוק המתקרב ל-900 מיליון שקל - הגדול ביותר מבין חברות האשראי החוץ-בנקאי הבורסאיות (מלבד מימון ישיר , הפועלת בתחום האשראי הצרכני).

קבוצת אחים נאוי נחשבת לאחת מחלוצות פעילות האשראי החוץ-בנקאי בישראל והראשונה מביניהן שהצטרפה לבורסה המקומית כבר לפני כעשור - בשנת 2011, באמצעות מיזוג לשלד בורסאי. היא גם החברה הראשונה שהנפיקה אג"ח בבורסה לאחר מאבק מול הרגולטור, אשר הוביל לחקיקת "חוק נאוי", שהסיר מגבלות משוק האשראי החוץ-בנקאי ואיפשר לחברות הפועלות בו להגדיל את היקפי פעילותן.

בניגוד לעבר, שבו עיקר פעילות החברה התרכז בניכיון צ'קים (עסקה שבה מקבלים לקוחות החברה את ערכם הכספי של הצ'קים הדחויים שבידם, ואלה מוסבים לחברה בתמורה לעמלה), עיקר פעילותה של אחים נאוי כיום, מדגישים קברניטיה, הוא במתן הלוואות לעסקים, תחום המהווה לטענתם כ-80% מפעילות החברה. פעילות ניכיון הצ'קים, שעלולה להיתפס אצל חלק מהמשקיעים כ"שוק אפור", נותרה קטנה יחסית.

 

על הדרך שעשתה אחים נאוי מאז הצטרפה לבורסה מספר נאוי: "אנחנו חברה משפחתית, עוד מבית אבא, ומאז, דור ההמשך, שזה אנחנו, גדל והתרחב (שלושה מילדיו של דורי מועסקים כיום בחברה, א"ל). הגענו לשוק ההון בלי מתחרים וכששוק האשראי החוץ-בנקאי עוד היה בתולי. היום הוא עדיין לא ממש מפותח, אבל במצב הרבה יותר טוב לעומת מה שהיה לפני 20-30 שנה, כשהיינו בו שליטים בלעדיים".

כשנאוי מזכיר את התפתחות השוק, קשה להתעלם ממגמת צמיחת הענף בבורסה. מגזר פעילות האשראי החוץ-בנקאי הוא אחד הענפים הצומחים בבורסה המקומית בשנים האחרונות, והוא כולל כבר כ-20 חברות, הנסחרות בשווי מצרפי של יותר מ-8 מיליארד שקל, עיקרו מיוחס לחמש מובילות הענף - מימון ישיר, נאוי, אס.אר אקורד, גמא ופנינסולה.

מה הביא לפריחת השוק ולהצטרפות של כל כך הרבה שחקנים?
נאוי לא מהסס להצביע על החברה שייסד: "כל עוד לא היינו חברה ציבורית עשינו כסף מצוין והיו לנו תוצאות פנומנליות, אבל לא הכירו את הפוטנציאל שלנו. ברגע שעברנו לזירה הציבורית ושמנו את עצמנו בפרונט, התחילו לראות מרבעון לרבעון את מה שאנחנו עושים, כתבו עלינו, וזה פתח את העיניים לכולם שהבינו שיש פוטנציאל אדיר לתחום, ויש פה עוד דרך ארוכה מאוד להתפתחות וצמיחת השוק.

"הבנקים כבר ידעו את זה, כי היו לנו אצלם קווי אשראי גדולים. אם לא היינו מגיעים לבורסה, לא היינו מתפתחים בצורה שהתפתחנו, בזכות השקיפות ומקורות הגיוס שלא היו קיימים לנו טרם לכך".

המנכ"ל אושרי מוסיף, כי "אנחנו נמצאים בשוק שנראה תחרותי ואגרסיבי, אבל נאוי שונה מרוב החברות שנמצאות בו. אנחנו מסתכלים על התחרות שיש לנו מול האשראי שמעניקים הבנקים. בעולם, במקומות כמו ארה"ב ובמזרח הרחוק, רואים שוק חוץ-בנקאי הרבה יותר מפותח, כך שגם בישראל הפוטנציאל להגיע לתיקי אשראי הרבה יותר גדולים הוא גדול, וזו הסיבה שרואים את הבנקים ואת חברות הביטוח נכנסות כשותפות בחברות אשראי חוץ-בנקאיות".

את מי אתם רואים כמתחרים הגדולים שלכם?
נאוי: "הבנקים. אנחנו בפער ענק מיתר החברות בשוק שלנו, אבל אנחנו רוצים לדבר על עצמנו. אין עוד חברת אשראי חוץ-בנקאי שיש לה יותר מ-2 מיליארד שקל אשראי מהמערכת הבנקאית, וזו עוצמה אדירה עבורנו. עכשיו גם גייסנו אג"ח, וזו רגל שעוד נרחיב בהמשך, כך שיהיו לנו עוד מקורות אשראי, ונוכל להתרחב ולקחת עוד נתחי שוק".

אושרי מוסיף, כי "אין חברות בשוק שמתקרבות לרווחיות שלנו, ונצטרך לנצל את זה ואת התמיכה הבנקאית, ושל שוק ההון, שמאפשרת לנו לגייס במרווחים נמוכים".

גם הצרכן מרוויח מהתחרות הגדלה?
אושרי: "מאוד. אפשר לראות את מגמת השחיקה במרווחים שאנחנו מדווחים עליה, כי ככל שיש שמירה הדוקה על פרופיל סיכון נמוך, הדבר בא לידי ביטוי במרווח. אבל כך אנחנו מגיעים לתוצאות איכותיות יותר.

"בשוק עם פרופיל סיכון נמוך, בלי צ'קים חוזרים ואירועים מסוג זה שדורשים תשומת לב, אפשר להקדיש את הזמן לצמיחה, ושוק ההון ומערכת הבנקים תומכים בנאוי בצורה פנטסטית כדי לאפשר לה לצמוח".

נאוי מוסיף, כי "לצרכן זה טוב שלא רק הבנקים שולטים בשוק, ושאנחנו מתחרים במערכת הבנקאית". לדבריו, גם שיעורי הריבית מעידים על רמת התחרות הגוברת: "הריביות שעליהן מדווחות חברות כרטיסי האשראי נעות סביב כ-8%-10%, ואצלנו הממוצע של כל התיק הוא כ-7%, כך שאפשר לראות שיש פה תחרות אמיתית, ובסך הכול הצרכן נהנה".

בעלי המניות דחו את הצעת הרכש של דורי

עליות השערים הנרשמות במניית נאוי בתקופה האחרונה לא מרתיעות את בעל השליטה, שממשיך להגדיל את החזקותיו בחברה. לפי נתוני הבורסה במחצית הראשונה של השנה הוא השקיע 35 מיליון שקל ברכישת 5% מהונה של נאוי.

כיום מחזיק דורי נאוי בכ-45% ממניות החברה, בשווי שוק של כ-400 מיליון שקל, אחרי שבחודש שעבר נדחתה הצעת רכש שפרסם לעוד כ-15% מהונה של נאוי תמורת כ-120 מיליון שקל.

נאוי מנסה לראות את הצד החיובי בדחיית הצעתו על-ידי בעלי המניות: "כנראה השוק חושב שהחברה שווה יותר ממה שהיא שווה כיום, וחוסר ההיענות להצעה מראה על האמון של שוק ההון בחברה".

אושרי מוסיף בעניין זה, כי "אם בעל השליטה שפעיל בה בצורה מלאה מביע כוונה לביצוע רכישה משמעותית, זה מראה שהוא מאמין מאוד בחברה, ותוצאות ההצעה הראו שגם השוק מאמין מאוד בחברה".

"התמקדות בענף הנדל"ן למגורים ותשתיות"

באשר לעתיד, בנאוי מסבירים כי אסטרטגיית הפעילות מכוונת לגיוון והגדלה של תיק האשראי של החברה עד לכ-3 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2022 (לעומת כ-2.5 מיליארד שקל כיום), וזאת "באמצעות המשך הפעילות הקיימת תוך התמקדות בענף הנדל"ן למגורים ותשתיות, ובאמצעות כניסה לתחומי מימון חדשים ולהסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים".

בחברה שואפים לכך שחלק גדול מהאשראי יינתן "לענף הנדל"ן למגורים ותשתיות לצורך השלמת הון עצמי, התחדשות עירונית כנגד משכנתא שנייה ושעבוד עודפים". כמו כן החברה בוחנת אפשרות לליווי פרויקטים בשיתוף חברת ביטוח.

אתם לא חוששים מכך שכמחצית מתיק האשראי שלכם כיום הוא לנדל"ן למגורים?
נאוי: אנחנו נשענים על קרקע מוצקה. שוק הנדל"ן למגורים הוכיח את עצמו בביקושים שהוא מציג, שלא נעצרו גם בקורונה, עם המשך עלייה במכירות וסיפורים של חברות נדל"ן על חוזים שנחתמים בגינה של הבית. השוק הזה עובד יפה ואנחנו לא חוששים משוק שיש בו מעט היצע וביקוש גדול. שוק הנדל"ן למגורים הוא שוק בהתפתחות ענקית".

"הגדלת תיק האשראי תאפשר את הכפלת הרווח בעתיד"

כמגמה, אחים נאוי מציגה צמיחה משמעותית בהיקף עסקיה כבר שנים ארוכות. הכנסותיה צמחו ביותר מ-50% תוך ארבע שנים, מ-100 מיליון שקל ב-2015 ל-155 מיליון שקל ב-2019, בעוד שרווחיה נעו בטווח של 52-72 מיליון שקל בכל שנה.

בשנה שעברה, כמו כל השוק, גם נאוי נפגעה מהשפעות הקורונה, והכנסותיה נשחקו ב-12% ל-136 מיליון שקל בעקבות "ירידה ביתרת תיק האשראי הממוצע" שהעניקה ללקוחותיה.

בנאוי מסבירים, כי צעדי הבידוד והגבלות התנועה שהוטלו בעקבות התפשטות הקורונה, והאטת הפעילות הכלכלית בישראל, הובילו אותה להחלטה לצמצם באופן יזום את מתן האשראי, כך שבסוף השנה שעברה היקפו עמד על כ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-2.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2019 - רמה שאליה כבר חזר כיום.

למרות זאת, הרווח הנקי השנתי שלה אשתקד קפץ ביותר מ-40% והסתכם ב-74 מיליון שקל - אחרי שב-2019 סבלה החברה מעלייה חדה בהוצאותיה לחובות מסופקים. את המחצית הראשונה של השנה הנוכחית סיכמה נאוי עם שיפור של 6% בהכנסותיה, שהגיעו ל-75 מיליון שקל, והרווח שלה קפץ ב-45% והתקרב ל-50 מיליון שקל, אחרי שנהנתה בין היתר מביטול הוצאות לחובות מסופקים.

מחלקת המחקר של ברק קפיטל החלה לפני כמה חודשים בסיקור פעילות החברה, ושם סבורים כי "נאוי הינה בעלת פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בסקטור האשראי החוץ-בנקאי בישראל", והעריכו, כי "הגדלת תיק האשראי תאפשר לחברה להכפיל את הרווח הנקי בשנים הקרובות".

כפי שנאוי מציגה, כמחצית מהלוואותיה הן לחברות ויזמים בתחום הנדל"ן, והיתרה לפעילויות בתחומי השירותים, מזון וחקלאות, פיננסים, תשתיות, מסחר, מפעלים ותעשייה, אנרגיה ותקשורת. בסך הכול לנאוי כ-3,000 לקוחות והריבית הממוצעת על תיק הלקוחות שלה נטו, במונחים שנתיים, עומדת על כ-7%.

קבוצת אחים נאוי

עיסוק: פועלת במתן אשראי חוץ בנקאי , עם כ-3,000 לקוחות. כמחצית מהיקף האשראי שלה הוא לפעילות נדל"ן, והיתרה מתחלקת על-פני תחומים אחרים

היסטוריה: הוקמה בשנת 1983 על-ידי האחים דורי ושאול נאוי, ובשנת 2011 החלה להיסחר בבורסה אחרי שפעילותה מוזגה לשלד בורסאי. כיום בעל השליטה בחברה הוא דורי נאוי, אחרי שבשנה שעברה רכש את החזקות אחיו

נתונים: כמנכ"ל החברה מכהן דורי נאוי, והיו"ר שלה הוא שחר אושרי. תוצאותיה ב מחצית הראשונה של 2021: הכנסות של 75 מיליון שקל, ועלייה של 44% ברווח הנקי ל -49 מיליון שקל

עוד כתבות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?