גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התחרות האמיתית שלנו היא הבנקים": דורי נאוי מסכם תקופה סוערת ומספר על הקרע המשפחתי

דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, מסכם שנה וחצי סוערות, שכללו מאבק מול אחיו ושותפו לשעבר, מסביר למה רצה לעבור בלב משבר הקורונה למיאמי, מדבר על תרומת החברה לפריחת הענף ומספר מדוע אינו חושש מהתלות באשראי לענף הנדל"ן

דורי נאוי / צילום: איל יצהר
דורי נאוי / צילום: איל יצהר

לא פעם בתקופה האחרונה מצא את עצמו דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, בכותרות, בחלק מהמקרים בנסיבות שמהן היה שמח להימנע. בעיקר אמורים הדברים בסכסוך שפרץ בין דורי (64) לאחיו שאול (67), שותפו הוותיק לייסוד אחים נאוי ולניהולה - סכסוך שהגיע לתביעה משפטית שהגישה חברת אחים נאוי נגד שאול, בטענות שונות להפרות הסכמים והתחייבויות אחרי פרידתו המפתיעה מהחברה בשנה שעברה.

הרקע לסכסוך שהתגלע היה, לפי אחים נאוי, הקמת חברה מתחרה שהקים שאול עוד כאשר שימש כנושא משרה באחים נאוי. מדובר בחברת יעקב פיננסים והשקעות, על שם אבי האחים, העוסקת גם היא בתחום האשראי החוץ-בנקאי.

בחודש שעבר הסתיים הסכסוך בהסכם גישור, שבמסגרתו נדרש שאול נאוי לשלם פיצוי של קרוב ל-2 מיליון שקל לאחים נאוי, שמצידה סילקה את התביעה, וכן נקבע בהסכם, כי "לא תהיינה לצדדים טענות, תביעות או דרישות כלשהן זה כלפי זה" - כך לפי הודעת החברה.

הסכסוך בין האחים היווה את שיאה של רעידת האדמה המתמשכת שהחלה לפני כשנה וחצי, בעת שחברת המימון הוותיקה הייתה עדיין בלב סערת משבר הקורונה - שפגעה בעסקיה ובביצועי מניית החברה.

טרם לכך, דורי ושאול נאוי נתפסו יחד כרוח החיה מאחורי פעילות החברה הנושאת את שם משפחתם מאז ייסדו אותה לפני כ-40 שנה, שאותה ניהלו יחד - דורי בתפקיד המנכ"ל ושאול בכיסא היו"ר (עד שעבר זמן קצר לפני עזיבתו לכהן כמנכ"ל משותף לצד אחיו - בשל דרישה לעמידה בכללי ממשל תאגידי).

דורי נשאר בארץ, שאול עוזב את החברה

בחודש מאי 2020 הפתיע דורי נאוי את המשקיעים כשעדכן על כוונתו לעבור לגור במיאמי שבפלורידה. כשבועיים לאחר החלטתו הדרמטית, שבסופו של דבר לא יצאה לפועל בשל התנגדות בעלי המניות, הופתע דורי בידי אחיו הבכור, שהחליט לעזוב את תפקידו ולמכור לדורי (בהנחה משמעותית) את מניותיו באחים נאוי.

המכירה, שבוצעה אחרי צלילה של קרוב ל-50% שהשלימה מניית אחים נאוי תוך חודשים ספורים, כאמור בהשפעת משבר הקורונה, בוצעה בתמורה של כ-60 מיליון שקל, ולפי מחיר מניה של פחות מ-11 שקל - שהיה נמוך בכ-25% משווי השוק של המניה באותה עת.

דורי נאוי הסביר אז לגלובס, כי הפעולות שעליהן החליטו האחים הן "לטובת דור ההמשך בחברה", ואף אמר כי אם בעלי המניות, שלא אהבו את תוכניותיו ושלחו לירידות חדות את המניה, לא יאשרו לו את המעבר למיאמי, הוא ייאלץ להתפטר מתפקידו כמנכ"ל. זאת לאחר שהגדיר את משבר הקורונה כ"תקופה הכי קשה שלנו מאז שהתחלנו לעבוד בתחום".

מאז השתנו התוכניות מקצה לקצה, וכיום - כשמיאמי נראית כיעד שאותו יפקוד דורי נאוי למטרות נופש בלבד, ואחרי סיומו הרשמי של הסכסוך בינו ובין אחיו - הוא אומר בראיון לגלובס, כי "אירוע הקורונה התחיל בפברואר, ואני רציתי לעבור למיאמי בחודש מאי. בעקבות המשבר ראיתי שאפשר לתפקד גם מרחוק, וגם אחי עוד היה בעסק - אז חשבתי שזה צעד אפשרי. אבל השוק לא קיבל את זה, ועשיתי אחורה פנה אחרי שהדירקטוריון ביקש ממני להישאר, והעיקר שהכול בסדר עכשיו".

זה היה חלק מהרקע להיפרדות שלך ושל אחיך?
"כן. באותה תקופה חווינו מתח גדול בפעילות, ובאיזה שהוא שלב אולי הוא החליט שהוא לא רוצה להישאר בחברה לבד, כשאני טס. בסך הכול, לאורך כל השנים, ובעיקר בעשור האחרון, נטלתי על עצמי עוד תפקידים בניהול החברה, אז הוא החליט שמספיק לו והוא רוצה לפרוש. אני ביקשתי שיישאר, אבל הוא עמד על שלו והסביר שאחרי האירועים הדרמטיים בשוק, הוא לא רוצה להיות בעשייה כל כך גדולה".

במבט קדימה נאוי מעריך, כי "צריך לתת לזמן לעשות את שלו והאבק ישקע. אני רוצה שהכול יחזור לקדמותו ונחזור להיות אחים אוהבים כמו שהיינו". שאול נאוי סירב להתייחס לנושא.

שחר אושרי, היו"ר הטרי של אחים נאוי, מסכם: "הסיפור הזה מאחורינו. סיימנו אותו בצורה מכובדת, וחברת נאוי, מעמדה של חוסן, הסכימה להסכם הפשרה שבמסגרתו שאול קיבל אחריות ושילם הרבה כסף. הסכם הפשרה מנע מאיתנו הליכים משפטיים ארוכים, והחברה כעת ממוקדת בפעילות שלה קדימה. גם אם שאול נאוי פתח חברה מתחרה, זה לא משהו שיכול להשפיע על כל השוק".

המניה זינקה 200% מאז השפל של מרץ 2020

מאז אותו משבר עסקי וניהולי שעבר על קבוצת אחים נאוי, היא התאוששה בצורה משמעותית, והדבר ניכר גם בתוצאותיה הכספיות (ראו בסוף הכתבה) וגם בביצועי מנייתה, שמציגה תשואה מרשימה של פי שלושה (כ-200%) מרמת השפל בשיא המשבר בשווקים בשנה שעברה (מרץ 2020), מה ששולח אותה להיסחר סביב רמת השיא.

שווי המניה הנוכחי, הנע סביב 27 שקל (גבוה ב-150% ממחיר המכירה של מניות שאול נאוי לאחיו) משקף לחברה שווי שוק המתקרב ל-900 מיליון שקל - הגדול ביותר מבין חברות האשראי החוץ-בנקאי הבורסאיות (מלבד מימון ישיר , הפועלת בתחום האשראי הצרכני).

קבוצת אחים נאוי נחשבת לאחת מחלוצות פעילות האשראי החוץ-בנקאי בישראל והראשונה מביניהן שהצטרפה לבורסה המקומית כבר לפני כעשור - בשנת 2011, באמצעות מיזוג לשלד בורסאי. היא גם החברה הראשונה שהנפיקה אג"ח בבורסה לאחר מאבק מול הרגולטור, אשר הוביל לחקיקת "חוק נאוי", שהסיר מגבלות משוק האשראי החוץ-בנקאי ואיפשר לחברות הפועלות בו להגדיל את היקפי פעילותן.

בניגוד לעבר, שבו עיקר פעילות החברה התרכז בניכיון צ'קים (עסקה שבה מקבלים לקוחות החברה את ערכם הכספי של הצ'קים הדחויים שבידם, ואלה מוסבים לחברה בתמורה לעמלה), עיקר פעילותה של אחים נאוי כיום, מדגישים קברניטיה, הוא במתן הלוואות לעסקים, תחום המהווה לטענתם כ-80% מפעילות החברה. פעילות ניכיון הצ'קים, שעלולה להיתפס אצל חלק מהמשקיעים כ"שוק אפור", נותרה קטנה יחסית.

 

על הדרך שעשתה אחים נאוי מאז הצטרפה לבורסה מספר נאוי: "אנחנו חברה משפחתית, עוד מבית אבא, ומאז, דור ההמשך, שזה אנחנו, גדל והתרחב (שלושה מילדיו של דורי מועסקים כיום בחברה, א"ל). הגענו לשוק ההון בלי מתחרים וכששוק האשראי החוץ-בנקאי עוד היה בתולי. היום הוא עדיין לא ממש מפותח, אבל במצב הרבה יותר טוב לעומת מה שהיה לפני 20-30 שנה, כשהיינו בו שליטים בלעדיים".

כשנאוי מזכיר את התפתחות השוק, קשה להתעלם ממגמת צמיחת הענף בבורסה. מגזר פעילות האשראי החוץ-בנקאי הוא אחד הענפים הצומחים בבורסה המקומית בשנים האחרונות, והוא כולל כבר כ-20 חברות, הנסחרות בשווי מצרפי של יותר מ-8 מיליארד שקל, עיקרו מיוחס לחמש מובילות הענף - מימון ישיר, נאוי, אס.אר אקורד, גמא ופנינסולה.

מה הביא לפריחת השוק ולהצטרפות של כל כך הרבה שחקנים?
נאוי לא מהסס להצביע על החברה שייסד: "כל עוד לא היינו חברה ציבורית עשינו כסף מצוין והיו לנו תוצאות פנומנליות, אבל לא הכירו את הפוטנציאל שלנו. ברגע שעברנו לזירה הציבורית ושמנו את עצמנו בפרונט, התחילו לראות מרבעון לרבעון את מה שאנחנו עושים, כתבו עלינו, וזה פתח את העיניים לכולם שהבינו שיש פוטנציאל אדיר לתחום, ויש פה עוד דרך ארוכה מאוד להתפתחות וצמיחת השוק.

"הבנקים כבר ידעו את זה, כי היו לנו אצלם קווי אשראי גדולים. אם לא היינו מגיעים לבורסה, לא היינו מתפתחים בצורה שהתפתחנו, בזכות השקיפות ומקורות הגיוס שלא היו קיימים לנו טרם לכך".

המנכ"ל אושרי מוסיף, כי "אנחנו נמצאים בשוק שנראה תחרותי ואגרסיבי, אבל נאוי שונה מרוב החברות שנמצאות בו. אנחנו מסתכלים על התחרות שיש לנו מול האשראי שמעניקים הבנקים. בעולם, במקומות כמו ארה"ב ובמזרח הרחוק, רואים שוק חוץ-בנקאי הרבה יותר מפותח, כך שגם בישראל הפוטנציאל להגיע לתיקי אשראי הרבה יותר גדולים הוא גדול, וזו הסיבה שרואים את הבנקים ואת חברות הביטוח נכנסות כשותפות בחברות אשראי חוץ-בנקאיות".

את מי אתם רואים כמתחרים הגדולים שלכם?
נאוי: "הבנקים. אנחנו בפער ענק מיתר החברות בשוק שלנו, אבל אנחנו רוצים לדבר על עצמנו. אין עוד חברת אשראי חוץ-בנקאי שיש לה יותר מ-2 מיליארד שקל אשראי מהמערכת הבנקאית, וזו עוצמה אדירה עבורנו. עכשיו גם גייסנו אג"ח, וזו רגל שעוד נרחיב בהמשך, כך שיהיו לנו עוד מקורות אשראי, ונוכל להתרחב ולקחת עוד נתחי שוק".

אושרי מוסיף, כי "אין חברות בשוק שמתקרבות לרווחיות שלנו, ונצטרך לנצל את זה ואת התמיכה הבנקאית, ושל שוק ההון, שמאפשרת לנו לגייס במרווחים נמוכים".

גם הצרכן מרוויח מהתחרות הגדלה?
אושרי: "מאוד. אפשר לראות את מגמת השחיקה במרווחים שאנחנו מדווחים עליה, כי ככל שיש שמירה הדוקה על פרופיל סיכון נמוך, הדבר בא לידי ביטוי במרווח. אבל כך אנחנו מגיעים לתוצאות איכותיות יותר.

"בשוק עם פרופיל סיכון נמוך, בלי צ'קים חוזרים ואירועים מסוג זה שדורשים תשומת לב, אפשר להקדיש את הזמן לצמיחה, ושוק ההון ומערכת הבנקים תומכים בנאוי בצורה פנטסטית כדי לאפשר לה לצמוח".

נאוי מוסיף, כי "לצרכן זה טוב שלא רק הבנקים שולטים בשוק, ושאנחנו מתחרים במערכת הבנקאית". לדבריו, גם שיעורי הריבית מעידים על רמת התחרות הגוברת: "הריביות שעליהן מדווחות חברות כרטיסי האשראי נעות סביב כ-8%-10%, ואצלנו הממוצע של כל התיק הוא כ-7%, כך שאפשר לראות שיש פה תחרות אמיתית, ובסך הכול הצרכן נהנה".

בעלי המניות דחו את הצעת הרכש של דורי

עליות השערים הנרשמות במניית נאוי בתקופה האחרונה לא מרתיעות את בעל השליטה, שממשיך להגדיל את החזקותיו בחברה. לפי נתוני הבורסה במחצית הראשונה של השנה הוא השקיע 35 מיליון שקל ברכישת 5% מהונה של נאוי.

כיום מחזיק דורי נאוי בכ-45% ממניות החברה, בשווי שוק של כ-400 מיליון שקל, אחרי שבחודש שעבר נדחתה הצעת רכש שפרסם לעוד כ-15% מהונה של נאוי תמורת כ-120 מיליון שקל.

נאוי מנסה לראות את הצד החיובי בדחיית הצעתו על-ידי בעלי המניות: "כנראה השוק חושב שהחברה שווה יותר ממה שהיא שווה כיום, וחוסר ההיענות להצעה מראה על האמון של שוק ההון בחברה".

אושרי מוסיף בעניין זה, כי "אם בעל השליטה שפעיל בה בצורה מלאה מביע כוונה לביצוע רכישה משמעותית, זה מראה שהוא מאמין מאוד בחברה, ותוצאות ההצעה הראו שגם השוק מאמין מאוד בחברה".

"התמקדות בענף הנדל"ן למגורים ותשתיות"

באשר לעתיד, בנאוי מסבירים כי אסטרטגיית הפעילות מכוונת לגיוון והגדלה של תיק האשראי של החברה עד לכ-3 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2022 (לעומת כ-2.5 מיליארד שקל כיום), וזאת "באמצעות המשך הפעילות הקיימת תוך התמקדות בענף הנדל"ן למגורים ותשתיות, ובאמצעות כניסה לתחומי מימון חדשים ולהסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים".

בחברה שואפים לכך שחלק גדול מהאשראי יינתן "לענף הנדל"ן למגורים ותשתיות לצורך השלמת הון עצמי, התחדשות עירונית כנגד משכנתא שנייה ושעבוד עודפים". כמו כן החברה בוחנת אפשרות לליווי פרויקטים בשיתוף חברת ביטוח.

אתם לא חוששים מכך שכמחצית מתיק האשראי שלכם כיום הוא לנדל"ן למגורים?
נאוי: אנחנו נשענים על קרקע מוצקה. שוק הנדל"ן למגורים הוכיח את עצמו בביקושים שהוא מציג, שלא נעצרו גם בקורונה, עם המשך עלייה במכירות וסיפורים של חברות נדל"ן על חוזים שנחתמים בגינה של הבית. השוק הזה עובד יפה ואנחנו לא חוששים משוק שיש בו מעט היצע וביקוש גדול. שוק הנדל"ן למגורים הוא שוק בהתפתחות ענקית".

"הגדלת תיק האשראי תאפשר את הכפלת הרווח בעתיד"

כמגמה, אחים נאוי מציגה צמיחה משמעותית בהיקף עסקיה כבר שנים ארוכות. הכנסותיה צמחו ביותר מ-50% תוך ארבע שנים, מ-100 מיליון שקל ב-2015 ל-155 מיליון שקל ב-2019, בעוד שרווחיה נעו בטווח של 52-72 מיליון שקל בכל שנה.

בשנה שעברה, כמו כל השוק, גם נאוי נפגעה מהשפעות הקורונה, והכנסותיה נשחקו ב-12% ל-136 מיליון שקל בעקבות "ירידה ביתרת תיק האשראי הממוצע" שהעניקה ללקוחותיה.

בנאוי מסבירים, כי צעדי הבידוד והגבלות התנועה שהוטלו בעקבות התפשטות הקורונה, והאטת הפעילות הכלכלית בישראל, הובילו אותה להחלטה לצמצם באופן יזום את מתן האשראי, כך שבסוף השנה שעברה היקפו עמד על כ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-2.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2019 - רמה שאליה כבר חזר כיום.

למרות זאת, הרווח הנקי השנתי שלה אשתקד קפץ ביותר מ-40% והסתכם ב-74 מיליון שקל - אחרי שב-2019 סבלה החברה מעלייה חדה בהוצאותיה לחובות מסופקים. את המחצית הראשונה של השנה הנוכחית סיכמה נאוי עם שיפור של 6% בהכנסותיה, שהגיעו ל-75 מיליון שקל, והרווח שלה קפץ ב-45% והתקרב ל-50 מיליון שקל, אחרי שנהנתה בין היתר מביטול הוצאות לחובות מסופקים.

מחלקת המחקר של ברק קפיטל החלה לפני כמה חודשים בסיקור פעילות החברה, ושם סבורים כי "נאוי הינה בעלת פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בסקטור האשראי החוץ-בנקאי בישראל", והעריכו, כי "הגדלת תיק האשראי תאפשר לחברה להכפיל את הרווח הנקי בשנים הקרובות".

כפי שנאוי מציגה, כמחצית מהלוואותיה הן לחברות ויזמים בתחום הנדל"ן, והיתרה לפעילויות בתחומי השירותים, מזון וחקלאות, פיננסים, תשתיות, מסחר, מפעלים ותעשייה, אנרגיה ותקשורת. בסך הכול לנאוי כ-3,000 לקוחות והריבית הממוצעת על תיק הלקוחות שלה נטו, במונחים שנתיים, עומדת על כ-7%.

קבוצת אחים נאוי

עיסוק: פועלת במתן אשראי חוץ בנקאי , עם כ-3,000 לקוחות. כמחצית מהיקף האשראי שלה הוא לפעילות נדל"ן, והיתרה מתחלקת על-פני תחומים אחרים

היסטוריה: הוקמה בשנת 1983 על-ידי האחים דורי ושאול נאוי, ובשנת 2011 החלה להיסחר בבורסה אחרי שפעילותה מוזגה לשלד בורסאי. כיום בעל השליטה בחברה הוא דורי נאוי, אחרי שבשנה שעברה רכש את החזקות אחיו

נתונים: כמנכ"ל החברה מכהן דורי נאוי, והיו"ר שלה הוא שחר אושרי. תוצאותיה ב מחצית הראשונה של 2021: הכנסות של 75 מיליון שקל, ועלייה של 44% ברווח הנקי ל -49 מיליון שקל

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שמכר מניות ב-200 מיליון דולר ורוצה לצאת מהבורסה בניו יורק: "זה נהיה לא נעים"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

בתום חקירה סמויה: ראש עירייה נחקר כעת בלהב 433

ראש רשות מקומית, בכירים ברשות ואנשי עסקים עוכבו לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירות שחיתות. על פי החשד, מיליוני שקלים מכספי תרומות שקיבלה הרשות הועברו לכיסם הפרטי של ראש הרשות ומקורביו ● היום, עם המעבר לחקירה גלויה, נערכו חיפושים בבתים ובמשרדים, ועוכבו לחקירה ראש הרשות המקומית, בכירים ברשות וכן אנשי עסקים

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

טלטלה בשווקים / צילום: Shutterstock

השווקים סוערים: ירידות באסיה ובחוזים העתידיים; הנפט, הכסף והביטקוין נופלים

בורסת דרום קוריאה נופלת בכ-5% ● מחירי המתכות היקרות ממשיכים לצנוח ● בלומברג: ספקולנטים סינים עזרו לדחוף מחירי הזהב, והיו הראשונים להפיל אותם

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק היום בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטוס ישראייר. בעיגול: יואב וייס / צילום: מוני שפיר, סיוון פרג

המינוי החדש בישראייר מגלה משהו דווקא על החברה המתחרה

יואב וייס, מנהל פעילות חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בישראל עד לאחרונה, יהיה אחראי על פעילות הטיסות ארוכות הטווח של ישראייר - שהופכת ליחידת רווח עצמאית ● קבוצת חמת רוכשת 1,800 מ"ר במתחם גיגיס בראשון לציון תמורת כ-30 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

משרד הביטחון מביע תמיכה בהקמת תחנת הכוח בעטרות

על רקע חשש למחסור באנרגיה ופגיעות בתשתיות, רשות החירום הלאומית מגדירה את תחנת הכוח בעטרות כפרויקט לאומי קריטי ודורשת מיגון מיוחד, כולל יכולות גילוי ויירוט רחפנים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

"נבנה פה את גולדמן זאקס הבא": כך התרסקה הבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

מנוע הצמיחה בסכנה: שחיקת הדולר מרוקנת את קופות המזומנים של חברות ההייטק הישראליות

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל