מפגש בין אנשי הממשל הקטאריים לאנשי הטליבאן בקאבול / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACAPRESS.COM
עם ממשלה חדשה ושליטה ללא מתחרים באפגניסטן, שליטי הטליבאן מבקשים הכרה בינלאומית באמירות האיסלאמית של אפגניסטן שהקימו.
כמעט חודש אחרי נפילת הרפובליקה האפגנית, אף מדינה לא העניקה לטליבאן הכרה כזו. ובכל זאת, ממשלות בכל העולם וגם האו"ם, מצפים בכיליון־עיניים לקיים מגעים בדרג גבוה עם הטליבאן, בייחוד בזמן שהמדינה מתמודדת עם משבר הומניטרי.
כמה ממשלות מערביות אומרות שדיאלוג כזה עם הטליבאן אפשרי - ורצוי - מבלי להכיר דה יורה בשלטון של הארגון. "לפני הכרה הם צריכים שיהיה להם איזשהו מנדט הנובע מהרצון הפוליטי של האוכלוסייה", אמר דיפלומט מערבי בכיר. "אבל חוץ משאלת ההכרה אנחנו יכולים לדון איתם, אנחנו יכולים לדבר איתם".
לפני הפתיחה מחדש של שגרירויות מערביות, שנסגרו כולן מאז נפילת קאבול ב־15 באוגוסט, מעורבות כזו יכולה לקבל צורה של נסיעות קצרות של דיפלומטים לקאבול, אם המצב הביטחוני מאפשר זאת, הוסיף הדיפלומט הבכיר.
הכרה בינלאומית ראשונה?
שר החוץ הקטארי שיח מוחמד בין עבדולרחמן אל־תאני היה ביום ראשון השר הראשון מממשלה זרה שנסע לקאבול מאז השתלטות הטליבאן. התיאורים המנוגדים של הנסיעה הקצרה הדגישו את הרצון של הארגון בהכרה בינלאומית - ואת היסוס הקהילה הבינלאומית להעניק אותה לפני שימולאו כמה תנאים.
בהודעה חוגגת ניצחון, רמז הטליבאן כי האמירות האיסלאמית של אפגניסטן זכתה סוף־סוף בהכרה הבינלאומית הראשונה שלו. "שר החוץ של קטאר בירך את הנהגת IEA ואת כל העם האפגני על הניצחון והדגיש את חיזוק היחסים הדו־צדדיים", נמסר מהטליבאן.
בדוחא לא היו מרוצים. התיאור הקטארי של השיחות בקאבול בין שיח מוחמד לראש הממשלה החדש של ממשלת הטליבאן, מולה מוחמד חסאן אחונד - לא הזכיר שום דברי ברכה.
במקום זה, הדגישה ההודעה את החשש של רבים בקהילייה הבינלאומית. בקאבול, שר החוץ הקטארי דחק בטליבאן להקים ממשלה יותר כוללנית ולוודא חופש נסיעות לאפגנים ולזרים שרצו לעזוב את המדינה, ולהיאבק בטרור הבינלאומי, כך נמסר בהצהרה מדוחא.
ציוץ של משרד החוץ הקטארי הראה גם צילומים של שיח מוחמד נפגש בקאבול עם הנשיא הקודם של אפגניסטן חמיד קרזאי ועם הנציג לשיחות השלום לשעבר עבדאללה עבדאללה. למרות הבטחות של טליבאן מהעבר לחלוק בשררה עם מנהיגים פוליטיים אחרים, בשבוע שעבר הקים טליבאן ממשלת מעבר שכל חבריה הם חברים בכירים בארגון האיסלאמיסטי.
הממשלה אמרה שוב ושוב שהיא רוצה ששגרירויות מערביות יחזרו לאפגניסטן. "האמירות האיסלאמית של אפגניסטן רוצה יחסים חיוביים של שלום עם העולם", כתוב באנגלית על השלט הענק שהטליבאן תלה מעל טרמינל הנוסעים של שדה התעופה בקאבול.
"ההכרה חשובה מאוד", אמר רוהולה אומאר, פרשן פוליטי המקורב לטליבאן בראיון שנערך ביום שני במשרד המידע החדש של ממשלת הטליבאן. "אם ארה"ב ומדינות מערביות לא ייתנו יד לאפגניסטן, הטליבאן יצטרך להגיש יד לרוסיה ולסין".
דרישות של מדינות זרות לכוללנות פוליטית, הוסיף אומאר, אינן הגיוניות בגלל שהטליבאן קשור במחויבותו לארה"ב כפי שמפורט בהסכם דוחא מפברואר 2020, שם נדרש הארגון לוודא שאדמת אפגניסטן לא תשמש לערעור הביטחון של מדינות אחרות.
"העולם צריך להבין שמה שנחוץ הוא לא כוללנות אלא ביטחון", אמר אומאר. "אם נכניס לתוך הממשלה את קרזאי, עבדאללה, וכל האנשים האחרים האלה שיש להם יחסים עם רוסיה או סין או מדינות אחרות, והם ייתנו למישהו רשות לתקוף מדינה אחרת, איך אנחנו עשויים להיות אחראים לכך?"
הטליבאן אנו ארגון מונוליתי, והרבה מהלוחמים הפשוטים בו אומרים שהם מוטרדים ממה שהם תופסים כגישה רכה מדי לאויבים לשעבר. בעת שזרמים שונים מתייחסים למשרות ממשלתיות שונות כאל שלל מהקרבות, הממשלה החדשה שיקפה יותר מכל את הרצון להכיל את המתחים הפנימיים, כך אומרים דיפלומטים.
שמועות על רצח
ביום שני דחה הארגון שמועות שגרסו כי מולה עבדול ראני בראדר, סגן ראש הממשלה המתון יחסית שעמד בראש המשרד הפוליטי של טליבאן בדוחא, נרצח ביום ראשון בארמון הנשיאותי של קאבול. בראדר, שהוטס בחזרה לאפגניסטן על גבי מטוס צבאי קטארי בחודש שעבר, לא היה בין המכובדים שפגשו את שר החוץ של קטאר ביום ראשון.
בהודעה קולית שפרסם הטליבאן, נשמע בראדר אומר שהוא נמצא בנסיעה מחוץ לקאבול ודיווחים על מותו הם "שקרים מבישים". חשבונות ברשתות חברתיות של טליבאן מאוחר יותר הראו צילומים שמוכיחים לכאורה שבראדר ביקר באזור כפרי במחוז ראזני.
כשהטליבאן שלט בקאבול בין 1996 ל־2001, לפני שארה"ב פלשה למדינה, רק פקיסטן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות נתנו למשטרו הכרה דיפלומטית. ממשלת המוג'הדין לשעבר - שיש לה מעוזים בהרים בצפון־מזרח אפגניסטן - שמרה על מקומה המדינה באו"ם ועל שגרירויות אחרות מנהלי הטליבאן עמדו בקשרים עם האו"ם ועם ארה"ב דרך משרדים לא רשמיים בקווינס, ניו יורק.
בכירי הטליבאן בקאבול מצביעים על כך שכיום המצב שונה לגמרי. לאחר שהשתלטו על בירת פנג'שיר, המחוז האחרון שהיו בו מתנגדים לטליבאן, כעת שולט הארגון ללא עוררין בכל המדינה. "אחרי 43 שנים, המלחמה סוף־סוף נגמרה באפגניסטן", כך אמר אנמולה סמנגאני, דובר של הטליבאן ולשעבר מפקד של מורדים במחוז סמנגאן הצפוני.
לא היה אף ניסיון להקים ממשלה אפגנית גולה מאז שהנשיא אשרף ראני ברח לאיחוד האמירויות הערביות ב־15 באוגוסט. אך לעת עתה, כל המשלחות הדיפלומטיות של אפגניסטן במדינות זרות, כולל המשלחת לאו"ם ושגרירות בוושינגטון, עדיין מניפות את הדגל של הרפובליקה האפגנית שקרסה.
ארה"ב וכל שאר המדינות המערביות סגרו את השגרירויות שלהן בקאבול לאחר השתלטות הטליבאן, והפכו את האזור הירוק שהיה פעם פורח והיו בו אלפי דיפלומטים וקבלנים לעיר רפאים נטושה שכלבים שוטים רצים בסמטאות שלה, הזרועות במחסומי בטון מופצצים.
מתוך תקווה להכרה, הטליבאן מגן על רוב השגרירויות, אם כי חלקן - כמו המשלחת הנורבגית, הנמצאת בדיוק מחוץ לאזור הירוק - נבזזו על־ידי לוחמים איסלאמיסטים שגם השמידו את אוסף היין של הדיפלומטים לעיני מצלמות. ארה"ב הברית ומדינות רבות אחרות העבירו באופן זמני את הדיפלומטים שלהם הקשורים לאפגניסטן לדוחא.
בניגוד להן, סין, רוסיה, קטאר, טורקיה, איראן, פקיסטן ומדינות שכנות ממרכז אסיה כולן שמרו על נוכחותן הדיפלומטית באפגניסטן, וקטאר במיוחד משחקת תפקיד גדול בשיפוץ שדה התעופה של קאבול וארגנה את פינוי האזרחים הזרים בשבוע שעבר. גם האו"ם השאיר אנשי צוות רבים במשרד שלו בקאבול. החודש פקידים בכירים באו"ם ביקרו בקאבול ונפגשו עם מנהיגי הטליבאן - אליהם האו"ם מתייחס כעת כ"רשויות בפועל".
החזקת שגרירות במדינה אינה שוות־ערך להכרה בממשלתה, כך אומרים דיפלומטים, ומצביעים על העובדה שמדינות מערביות רבות השאירו את השגרירויות שלהן במיאנמר פתוחות על אף שלא הכירו בלגיטימיות של המשטר הצבאי שהתבסס במדינה לאחר הפיכה צבאית בפברואר האחרון.