גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צינורות להובלת גז באירופה / צילום: Reuters, Rebecca Naden

מחירי הגז הטבעי המשמש לתעשייה, לייצור חשמל ולחימום באירופה שוברים שיאים היסטוריים בימים האחרונים. כתוצאה מכך עולה חשש לגל פשיטות רגל של חברות אנרגיה קטנות, להפסקת ייצור נרחבת בתעשייה, וגם להפסקות אפשריות באספקת החשמל ביבשת בחורף הקרוב ומחסור אפשרי בגז לחימום הבתים. ממשלות ברחבי היבשת התגייסו בימים האחרונים כדי לנסות ולסייע להוריד את המחירים בעבור הצרכנים, והנושא צפוי לעמוד במרכז פגישת חירום של שרי האנרגיה של האיחוד האירופי בימים הקרובים.

משבר האנרגיה ממחיש את התלות האירופית בגז מרוסיה ואת המחסור באלטרנטיבות בנקודת הזמן הנוכחית. רוסיה, הספקית הגדולה ביותר לאיחוד, כבר הוכיחה בעבר נכונות להשתמש בייצוא הגז למטרות פוליטיות.

הזינוק במחיר הגז משפיע על כל סקטור האנרגיה, בין השאר בשל ההתבססות עליו בשנים האחרונות לייצור חשמל. באירופה, מחיר אנרגיה שמקורה בדלקי מאובנים (כמו נפט או גז) נע בין 15 ל-20 אירו לשעת מגה-וואט (MWh), אך בחודשים האחרונים המחיר שולש ועומד על 65 אירו. "מעולם לא נרשמה עלייה כה חדה במחירי הגז לאורך תקופה כה ארוכה", הסביר מומחה לעיתון. בבריטניה נרשמה ביום שלישי השבוע עלייה של 7% במחיר הגז, שהתווספה לעלייה של 70% מתחילת אוגוסט ולקרוב ל-300% מתחילת השנה.

המחירים מזנקים

הזינוק במחיר הביא לחשש מקריסה קרובה של כמה חברות אנרגיה בבריטניה, שמחויבות על פי חוק לאספקת גז במחיר קבוע על ידי הרשויות. חלקן פנו לממשלה בבקשה להלוואות דחופות, ולפי הדיווחים דאונינג 10 שוקל "מיני-חילוץ" של סקטור זה. הרשות המפקחת על מחירי האנרגיה העלתה את מחירי החשמל ב-12% ברבעון האחרון, בניסיון להקל על החברות.

בספרד, הממשלה הסוציאל-דמוקרטית הודיעה כי תפעל למיסוי חדש של "הרווחים העודפים" של חברות האנרגיה לאורך השנים, כדי לממן הוזלת גז ומקורות אנרגיה אחרים בעבור התושבים. ראש הממשלה פדרו סנצ'ז הודיע כי בדרך זו צפויה הממשלה "להשיב" כשלושה מיליארד אירו לתקציב, וכי המסים המוטלים על חשמל יופחתו עד סוף השנה בעלות של 1.4 מיליארד אירו, במטרה למתן את עליית המחירים הנוכחית.

באיטליה, שבה מחירי החשמל זינקו ב-20% ברבעון האחרון בלבד, העריכה הממשלה כי תוציא כ-4.5 מיליארד אירו בתקופה הקרובה על סבסוד החשמל והחימום לאזרחים, במטרה למנוע זינוק בעלויות שעשוי להוביל להשפעה נרחבת על הצריכה ועל התעשייה. צרפת, שחשופה פחות לעלייה במחירים משום שהיא מייצרת את רוב החשמל שלה על ידי כורים גרעיניים והמחירים מפוקחים, הודיעה כי תעניק שוברים של 100 אירו לשישה מיליון בתי אב במעמד סוציו-אקונומי נמוך, במטרה לממן את עלויות החשמל והחימום העולות.

טענות לתרגיל רוסי מכוון

מומחים הסבירו לתקשורת האירופית, כי הזינוק במחירים נובע מהיצע נמוך מהרגיל של גז המתנגש עם ביקוש גובר אליו כתוצאה מהחורף האירופי המתקרב וה"בום התעשייתי" שנובע מהתאוששות מהמשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה. מאגרי הגז הטבעי ברחבי אירופה ריקים יחסית לשנים קודמות, בין השאר משום שהחורף האחרון היה קר וממושך, והם כמעט ולא מולאו בחודשי הקיץ על ידי הספקיות האחראיות לרוב המוחלט של הגז הטבעי לאירופה: רוסיה ונורבגיה.

לדברי המומחים, רוסיה הבהירה כי עליה למלא את מאגרי הגז הטבעי שלה לפני שהיא מייצאת לאירופה, ונורבגיה התמודדה עם קשיי הפקה כתוצאה מהמגפה ומבעיות טכניות.
אבל מתחת לפני השטח לפחות, הטענות הן כי מדובר במאבקי כוחות בעיקר מצד רוסיה. גורמים באירופה מאשימים את הרוסים בכך שהפחיתו את הזרמת הגז במכוון כדי להמחיש לממשלות ולתושבי אירופה את הצורך שלהם בגז הרוסי, לקראת החלטה קרובה על התחלת השימוש בצינור "נורד סטרים 2", שבנייתו הושלמה, והוא מיועד להוביל גז מצפון רוסיה לגרמניה. האיחוד האירופי וגרמניה צריכים לאשר בשבועות הקרובים את התחלת הזרמת הגז ואת העסקה הכוללת עם חברת "גזפרום" הרוסית, ספקית הגז.

התלות ברוסיה היא גדולה מאוד. רוסיה אחראית נכון לעכשיו, לפני הפעלת "נורד סטרים 2", ל-41% מאספקת הגז הטבעי למדינות האיחוד האירופי, לפי נתוני הנציבות האירופית. נורבגיה אחראית ל-16% נוספים, אלג’יריה ולוב לכ-10%. בנוסף מייבאת אירופה גז טבעי מונזל (LNG) ממדינות כמו קטאר. היתר מגיע בעיקר מהפקה פנים-אירופית, כמו בהולנד ובדנמרק, למשל.

בנוסף, מיעוט רוח בחוות טורבינות הרוח הובילו לתפוקה נמוכה מהרגיל, ולשימוש מוגבר בגז טבעי לטובת ייצור חשמל ולתעשייה במהלך הקיץ. השימוש בגז נעשה בין השאר גם בשל התייקרות הפקת חשמל על ידי תחנות כוח פחמיות, בשל הטלת מס-פחמן על רקע שיקולים של איכות הסביבה. השורה התחתונה, הסביר אנליסט אנרגיה ל"פייננשל טיימס", היא ש"אירופה חשופה יותר לשינויים במחיר הגז הטבעי".

באירופה עוצרים פעילות

ההשלכות הכלכליות של מחירי האנרגיה הנוסקים עשויות להיות משמעותיות אם תופעה זו תימשך לאורך זמן. חברות כימיקלים ודשנים בבריטניה כבר הודיעו על הפסקת ייצור בשל עלויות האנרגיה, וגם יצרנית דשנים נורבגית גדולה הפועלת באירופה הודיעה על הפחתה של 40% בייצור בשל העלייה במחיר. בגרמניה, ענקית הכימיקלים BASF הזהירה מההשלכות של עלייה במחירי הגז על הייצור. גז משמש גם כמקור אנרגיה וגם כחומר גלם בעבור התעשיות הכימיות.

האיחוד האירופי אמור לדון במשבר האנרגיה הנוכחי השבוע. נורבגיה הודיעה כי תגדיל את אספקת הגז באופן מיידי, וארגון האנרגיה העולמי קרא לרוסיה להגדיל את כמויות הגז שהיא שולחת מערבה, לאירופה. לרשות רוסיה עומדת האפשרות לעשות זאת באמצעות צנרת הגז הקיימת שעוברת דרך אוקראינה, אך היא נמנעת מלעשות זאת עד כה. במקביל, מקווים באיחוד ובבריטניה כי בשבועות הקרובים תגבר האספקה מטורבינות הרוח. 

אירופה שוב תלויה בחסדי פוטין ובמזג האוויר | עמירם ברקת, פרשנות

ב-7 בינואר 2009, בשיאו של חורף קשה במיוחד, הורידה חברת גזפרום של ממשלת רוסיה את השלטר, ועצרה למשך שבועיים את אספקת הגז למדינות דרום אירופה, על-רקע סכסוך עם אוקראינה. המהלך הזה הוביל את מדינות אירופה למסקנה הבלתי נמנעת: אסור להשאיר את השליטה במקורות אספקת האנרגיה בידי גורמים לא ידידותיים. הבטחת מקורות אספקת אנרגיה אלטרנטיביים הפכה לצורך אסטרטגי של האיחוד האירופי.

עשור וקצת אחרי אותו אירוע טראומתי שוב מוצאת אירופה את עצמה על-סף מחסור חריף בגז, וללא מקורות אספקת אנרגיה אלטרנטיביים. האם לא הופקו הלקחים?

עליית מחירי הגז המטאורית שהתרחשה בשבועות האחרונים איננה מיוחסת אך ורק לגז הרוסי, אלא נובעת משורת אירועים נפרדים. תקלות בהפקת הגז בנורבגיה, ההתאוששות הכלכלית ביציאה ממשבר הקורונה שמגדילה את הביקושים לגז ואירועי מזג אוויר. אבל בהיעדר רוחות שיניעו את טורבינות הרוח הענקיות שהוצבו בשנים האחרונות לחופי בריטניה ובאתרים רבים נוספים, שוב נושאת אירופה את עיניה לקרמלין. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יכול להורות על הגדלה מיידית של כמות הגז שתוזרם לאירופה - אך אינו ממהר לעשות כן.

כלי אסטרטגי של פוטין

פוטין רואה בגז כלי אסטרטגי, עם פוטנציאל למנף את השפעתה הגיאו-פוליטית של רוסיה. כדי שהפוטנציאל הזה ימומש, פועלת רוסיה בעקביות בשנים האחרונות להבטיח שהתלות של אירופה בגז המיובא ממנה תימשך ואם אפשר - תתחזק. רוסיה עדיין מספקת כ-40 אחוז מצריכת הגז של מדינות אירופה, ובמדינות מזרח היבשת אחראים הרוסים על 75% אחוז ויותר מאספקת הגז הטבעי.

המדיניות הרוסית קיבלה בשנים האחרונות רוח גבית מהתפתחויות מרחיקות לכת שעברו על שוק האנרגיה האירופי. צמצום השימוש בפחם זול אך מזהם, סגירת תחנות כוח גרעיניות בבריטניה וגרמניה, ומעל לכל - מעבר מואץ לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים.

הגז הפך מפתרון לבעיה

אם בעבר נתפס הגז כ"דלק מעבר" - פתרון זמני שיתדלק את אירופה עד שיושלם המעבר לעידן האנרגיה הירוקה - לאחרונה הוא כבר נתפס פחות כפתרון ויותר כחלק מהבעיה. מחירי הגז ירדו לרצפה בשנתיים האחרונות והביקוש לגז הלך וירד. על-הרקע הזה הורידה אירופה הילוך בחיפוש אחר ספקי גז אלטרנטיביים לגז הרוסי. יבוא הגז הנוזלי מארה"ב צומח באיטיות ועדיין אינו יכול להוות תחליף לרוסיה. מאגרי הגז הישראלים אינם מצוידים בתשתיות יצוא לאירופה, והתוכנית להנחת צינור גז ימי איננה פתרון ריאלי.

וכך, ב-2021 מגלה אירופה שאספקת האנרגיה שלה תלויה בעיקר בפוטין ובמזג האוויר.