גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התמכרויות דיגיטליות מטביעות אותנו בדופמין

עלייה בשיעורי הדיכאון והחרדות במדינות עשירות כמו ארה"ב עשויה להיות תוצאה של התמכרות המוחות שלנו למוליך העצבי הקשור לתחושת העונג

היתרונות של מאזן דופמין בריא יותר שווים את המאמץ / צילום: Shutterstock, GrAl
היתרונות של מאזן דופמין בריא יותר שווים את המאמץ / צילום: Shutterstock, GrAl

מטופל שלי, איש צעיר ומבריק בראשית שנות ה-20 לחייו, בא אליי בגלל חרדות משתקות ודיכאון. הוא נשר מהלימודים במכללה וגר עם הוריו. הוא חשב באופן מעורפל על התאבדות. כמו כן, שיחק משחקי מחשב רוב היום וגם מאוחר אל תוך הלילה.

לפני 20 שנה הדבר הראשון שהייתי עושה עם מטופל כזה היה לרשום לו נוגדי דיכאון. כיום אני ממליצה על משהו אחר לגמרי: צום דופמין. הצעתי לו להימנע מכל המסכים, כולל המסכים של משחק המחשב, למשך חודש שלם.

במהלך הקריירה שלי כפסיכיאטרית, ראיתי יותר ויותר מטופלים הסובלים מדיכאון ומחרדות, כולל אנשים צעירים שהיו בריאים מכל בחינה אחרת והיו להם משפחות אוהבות, חינוך מצוין וחיים נוחים יחסית. הבעיה שסבלו ממנה לא הייתה טראומה, קושי בהשתלבות בחברה או עוני. המקרה שלהם היה עודף דופמין, כימיקל המיוצר במוח שמתפקד כמוליך עצבי וקשור לתחושת ההנאה או הפיצוי.

הדרך להתמכרות קצרה מתמיד

עונג וכאב מעובדים באותם חלקים של המוח, והמוח עובד קשה לשמור על איזון ביניהם.

כשאנו עושים משהו שאנו נהנים ממנו - כמו לשחק משחקי מחשב, במקרה של המטופל שלי - המוח משחרר מעט דופמין ואנחנו מרגישים טוב. אבל אחד הגילויים החשובים ביותר בשדה מחקר העצבים ב-75 השנים האחרונות הוא שתחושות העונג והכאב מעובדות באותם חלקים של המוח והמוח עובד קשה לשמור על איזון ביניהן. כל פעם שהוא נוטה לצד אחד, ינסה לשחזר את האיזון, מצב שחוקרי עצבים מכנים הומאוסטאזיס. המוח עושה זאת על ידי הפעלת הרגש ההפוך.

ברגע שמשוחרר דופמין, המוח מתאים עצמו אליו על ידי הקטנת או "סגירה" של מספר קולטני הדופמין המגורים. זה גורם למוח להגיע לאיזון על ידי נטייה לצד של כאב, וזו הסיבה שאחרי תחושת עונג מורגשת פעמים רבות תחושת הנגאובר או הירגעות. אם נחכה מספיק זמן גם רגש זה יחלוף והניטרליות חוזרת לכנה. אבל יש לנו נטייה טבעית להתנגד לזה על ידי חזרה למקור העונג למנה נוספת.

אם נשמור על הדפוס הזה במשך כמה שעות כל יום, במשך שבועות או חודשים, אזי נקודת האפס של המוח לעונג תזוז ממקומה. כעת חובה עלינו להמשיך לשחק משחקים, לא כדי להרגיש עונג אלא פשוט כדי להרגיש נורמלי. ברגע שנפסיק, נחווה את התסמינים האוניברסליים של גמילה מכל חומר ממכר: חרדה, עצבנות, נדודי שינה, דיספוריה והתעסקות נפשית בשימוש בחומר, מה שמכונה תאווה או קרייבינג.

אנחנו אומללים יותר מאי פעם

המוחות שלנו פיתחו את המאזן המכוונן היטב הזה במשך מיליוני שנים בהן היו מעט תענוגות והרבה סכנות. הבעיה היום היא שאנו כבר לא גרים בעולם הזה. במקום זה, אנחנו חיים בעולם עם שפע מהמם. הכמות, גיוון והעוצמה של סמים והתנהגויות שונות מעולם לא היו גדולים יותר. בנוסף לחומרים ממכרים כמו סוכר ואופיאטים, יש מעמד חדש שלום של התמכרויות אלקטרוניות שלא היו קיימות לפני 20 שנה: שליחת הודעות טקסט, גלישה ברשת, קניות ברשת והימורים. המוצרים הדיגיטליים האלה מתוכננים להיות ממכרים ומשתמשים באורות מנצנצים, צלילים חגיגיים וכפתורי "לייק" המבטיחים פיצוי גדול יותר ויותר במרחק קליק על העכבר.

אך למרות הגישה המוגברת לכל הסמים האלה המעניקים הרגשה טובה, אנחנו אומללים יותר מאי פעם. שיעורי הדיכאון, החרדה, הכאב הפיזי וההתאבדויות עולים בכל העולם, בייחוד במדינות עשירות. על פי דו"ח האושר של העולם, שמדרג 156 מדינות על פי כמה מאושרים אזרחיהן אומרים שהם מרגישים, אמריקאים אמרו שהם פחות מאושרים ב-2018 ממה שהיו ב-2008.

במדינות עשירות אחרות הייתה ירידה דומה בציוני האושר המדווחים, כולל בבלגיה, קנדה, דנמרק, צרפת, יפן, ניו זילנד ואיטליה. במחקר עומס המחלות העולמי נמצא שמספר המקרים החדשים של דיכאון בעולם עלה ב-50% בין 1990 ל-2017, כשהעליות הגדולות ביותר קרו במדינות עם ההכנסה הגבוהה ביותר, בעיקר בצפון אמריקה.

כמעט לכולנו יש סם דיגיטלי כלשהו

קשה להצביע על נסיבתיות כשאנו רודפים אחרי דופמין. רק אחרי שעשינו הפסקה מהסם החביב עלינו ניתן לראות את ההשפעה האמיתית של צריכתו על חיינו. זו הסיבה שביקשתי מהמטופל שלי לוותר על משחקי מחשב לחודש, זמן מספק לכך שמוחו יאפס את מאזן הדופמין. זה לא היה קל, אבל מה שהניע אותו היה הרעיון הלא אינטואיטיבי שהימנעות מהדבר שגרם לו להרגשה טובה בטווח הקצר עשויה דווקא לגרום לו להרגיש טוב יותר בטווח הארוך.

להפתעתו, הרגיש טוב יותר ממה שהרגיש כבר שנים, וחווה פחות חרדה וירידה ברמת הדיכאון. הוא אפילו יכול היה לחזור לשחק במשחקי מחשב מבלי שתהיה לזה השפעה שלילית, על ידי שהגביל בחומרה את זמן המשחק ללא יותר מיומיים בשבוע, שעתיים בכל אחד מהימים. כך היה לו מספיק זמן בין פעמים ששיחק לכך שמאזן הדופמין במוח שלו התאזן.

הוא נמנע לגמרי ממשחקים שהיו חזקים מדי, אלה שאי אפשר להפסיק לשחק מרגע שמתחילים. הוא קבע מחשב נייד אחד למשחקים ואחד אחר ללימודים, על מנת לשמור על המשחקים והלימודים מופרדים ברמה פיזית. לבסוף, התחייב לשחק רק עם חברים, לעולם לא מול זרים, כך שחוויית הגיימינג חיזקה את הקשרים החברתיים שלו. תקשורת בינאישית בפני עצמה היא מקור רב-עוצמה של דופמין.

לא כולם משחקים משחקי מחשב, אבל כמעט לכולנו יש סם דיגיטלי כלשהו, וסביר להניח שהוא קשור בשימוש בטלפון חכם - המקביל למחט המזרק בדור המקוון. הקטנת השימוש בטלפון קשה באופן ידוע, בגלל שבתחילה זה גורם למאזן העונג והכאב לנטות לצד הכאב, וזה גורם לנו להרגיש חסרי מנוחה ועצבניים. אבל אם נקפיד על זה במשך זמן ארוך מספיק, היתרונות של מאזן דופמין בריא יותר שווים את המאמץ. המוח שלנו פחות עסוק במרדף לסיפוק התאוות, אנחנו יכולים להיות יותר נוכחים ברגע, וההנאות הקטנות של החיים שוב מספקות לנו עונג.


ד"ר למקה היא פיסכיאטרית ופרופסורית באוניברסיטת סטנפורד. המאמר הזה מעובד מספרה "מדינת הדופמין: מציאת איזון בעידן הריצוי", שיצא לאור ב-24 באוגוסט.

עוד כתבות

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"