קו הרקיע של תל אביב. מחירי הנדל''ן בעיר עולים ודוחקים ממנה אוכלוסיות / צילום: Shutterstock, EAZN
ניר זוהר הצטרף ל-Wix.com ב־2007 כעובד זוטר במשרד. היום, הוא הנשיא וה-COO של חברת עיצוב האתרים התל אביבית, ונתחו בחברה שווה לפחות 56 מיליון דולר על פי ההערכות העכשוויות.
זוהר בן ה־43, שבשגרה לובש לעבודה מכנסיים קצרים וחולצת טי, הוא חלק מדור של ישראלים שהפכו למיליונרים דרך תעשיית הטכנולוגיה הלוהטת בישראל ומשנים את פני תל אביב.
"אפילו אם אתה לא שייך לעולם הטכנולוגיה, יש סיכוי טוב שיהיה יותר קל להתפרנס כאן כי יש כאן כסף להוציא", אמר זוהר.
כמו בערים בארה"ב כמו סן פרנסיסקו ואוסטין, הצלחת תעשיית הטכנולוגיה הביאה לעלייה בבנייה ולהשקעות בבידור ובחיי הפנאי. קו הרקיע של תל אביב, מרכז תעשיית הטכנולוגיה של ישראל, משתנה במהירות. חמישה מגורדי השחקים שנמצאים כעת בתהליכי בנייה יהיו בין עשרה הגבוהים ביותר בעיר לאחר השלמתם.
עם זאת, תנופת הבנייה העלתה את עלות המגורים והמחיה ופער העושר עשוי להחריף את המחלוקות התרבותיות הדתיות והפוליטיות בישראל, ואולי להותיר את המיעוטים הערבי והחרדי אפילו יותר בשוליים - ובכך ליצור בעיה ארוכת־טווח לממשלה החדשה של ראש הממשלה נפתלי בנט.
ביפו, כשאלימות בין ערבים ויהודים פרצה במאי, מחירי הדירות הגואים ויוקר המחיה גורמים לתושבים ערבים מעוטי יכולת להידחק החוצה מהעיר. עאבד אבו שחאדה, בן 33 וחבר במועצת העיר, אמר שרוב האזרחים הערבים לא יכולים להרוויח מהתנופה הטכנולוגית מפני שרובם בוחרים לא לשרת בצבא, שם מקבלים הרבה ישראלים את ההכשרה הנחוצה לשגשוג בתעשייה וכמו כן יוצרים קשרים חברתיים חיוניים.
"לב הבעיה הוא שאנשים מאמינים שהמדינה עובדת נגדנו", אמר אבו שחאדה.
בישראל היו 13 חברות חד קרן, או חברות פרטיות עם הערכת שווי של לפחות מיליארד דולר, נכון ל־6 ביוני, לעומת רק אחת לפני חמש שנים, על פי נתוני PitchBook. הרבה מההשקעה מגיעה מחברות אמריקאיות פרטיות שהשקיעו 15.1 מיליארד דולר במימון חדש עד 4 באוגוסט השנה, לעומת 10.7 מיליארד דולר בכל 2020, כשהמגפה האיצה את המעבר לשירותים דיגיטליים, על פי Start-Up Nation Central. העמותה הזו מעריכה שיש עוד תריסר חברות נסחרות ישראליות ששווי השוק שלהן מיליארד דולר או יותר, ועשרות חברות חד קרן אחרות העושות בישראל מחקר ופיתוח.
הבשלת שוק הטכנולוגיה משמעותה שיש עבודות ליותר אנשים - כמו זוהר - העובדים במכירות, שיווק, תפעול והנהלת חשבונות, לעומת רק מהנדסי מחשבים ואנשי קידוד.
כ־35 אלף ישראלים יושבים על מניות השוות יותר מ־14 מיליארד, או כ־400 אלף דולר בממוצע לאדם, על פי IBI Capital, חברה המספקת נתונים על בעלות על מניות. מנכ"ל IBI טל דורי צופה ששווי ניירות הערך של ישראלים העובדים בחברות ציבוריות עשוי לגדול יותר מכפליים בשנתיים הקרובות, לאחר שיא של 48 הנפקות ועסקאות SPAC במחצית הראשונה של 2021.
על נדל"ן, מסעדות ורכבי יוקרה
זרימת הכסף הזו משנה את פני תל אביב והפרברים שלה. קשה להזמין שולחנות במסעדות הטובות ביותר. מחירי הנדל"ן עולים כשבנקים מנפיקים מספר שיא של משכנתאות. מכירות רכבי יוקרה הגיעו השנה לרמה הגבוהה ביותר שלהם אי פעם. הבילויים הכי חמים: מסיבות ההנפקה שעושים עובדי הטכנולוגיה.
מתכננת האירועים גילי אוריג' אומרת ששילשה את בסיס הלקוחות שלה בשנה האחרונה, כשחברות טכנולוגיה בתחילה רצו שהצוות שלה ישלח מתנות לעובדים הספונים בבתיהם בזמן המגפה ואחר כך ביקשו מהם לארגון מסיבות בעלות מיליוני דולרים כדי לחגוג הנפקות.
באירוע אחד, נאמר לעובדים להגיע למשרדים עם תיק נסיעות, בגד ים ונעליים נוחות, ואז הם הוסעו לשדה התעופה והוטסו לאילת. שם, נאספו העובדים ברכבי שטח לטיול שקיעה במדבר עם שמפניה ופירות, ואחר כך רקדו במערה שהובאו אליה דיג'יי ולהקה.
עצם הביקוש הפתיע את אוריג'. "לא הייתה לי תוכנית עסקית, זה פשוט הגיע כגל", אמרה.
מי שעוד רכב על הגל הוא השף והידוען אסף גרנית. המסעדן הירושלמי זכה בחוזה עם Wix ליצור שבעה קונספטים חדשים למשרדים הדומים לעמק הסיליקון של החברה, הראשונים מסוגים בישראל. המסעדות האלה יתווספו לשבע המסעדות בארץ שהוא אומר שבין הסועדים בהן ישנם עובדי טכנולוגיה רבים.
"אנשים רבים על מקומות", אמר.
משפחתית ביום - פרארי בלילה
העושר החדש הזה נותן תחושה של זרות לכמה עובדי טכנולוגיה שזוכרים מדינה שעד שנות ה־80 הייתה סוציאליסטית באופייה, כך אומר שי פלדמן, מנכ"ל של סוכנות רכב המוכרת פרארי, מזראטי ורכבי יוקרי אחרים. הרבה מלקוחותיו נוסעים בפרארי שלהם באמצע הלילה או בסוף השבוע כדי שלא יראו אותם, ובמהלך השבוע נוסעים במכוניות משפחתיות רגילות.
"היזמים די שונים", אומר פלדמן. "הם צנועים".
עדיין, זרם ההון יוצר מתח. המשכורת הממוצעת של כ־338 אלף עובדי תחום הטכנולוגיה היא 95 אלף דולר, יותר מכפליים מהממוצע בתעשיות אחרות, על פי נתוני יוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יוקר המחיה עולה והרבה ישראלים עניים יותר נדחקים החוצה משוק הדירות בתל אביב והסביבה שלה.
מחירי הנדל"ן בתל אביב כיום יקרים יותר מאשר ברוב הערים באירופה, ומפגרים רק אחרי פריז, על פי מדד מחירי הדירות של דלואיט ל־2021. מחיר דירת ארבעה חדרים בתל אביב הגיע לכ־960 אלף דולר ויקר ב־70% יותר מב־12 הערים הגדולות הבאות בתור בישראל, על פי מחקר של אוניברסיטת תל אביב.
אמיר אורעד, מנכ"ל Sisense, חברת ניתוח מידע פרטית שנוסדה בישראל, אמר שכעת יותר יקר להעסיק עובדים במדינה מאשר בהרבה מדינות מפותחות אחרות.
"בעבר, היינו מוכרים לבריטניה מתוך תל אביב, וכיום חצי מהצוות שלנו נמצא בלונדון", אמר.
הצמיחה המהירה הובילה למחסור בעובדים מיומנים. יותר מ־60% מהחברות שנשאלו באפריל על ידי Start-Up Nation Central ורשות החדשנות של ישראל אמרו שהן נאבקות למלא משרות מחקר ופיתוח.
הממשלה החדשה מחפשת דרכים להשתמש בהכנסות ממסים של עובדי טכנולוגיה המוכרים אופציות במניות על מנת ליישר את המגרש. הקואליציה השלטת היא המגוונת ביותר שהייתה בישראל אי פעם, והראשונה שיש בה מפלגה ערבית, והיא הבטיחה להשקיע בתוכניות חינוכיות והכשרה מקצועית לערבים ולחרדים, שגם הם סובלים מתת־ייצוג בתחום הטכנולוגיה.
ישנן מדיניות שהוכחו כלא פופולריות. תוכנית אחת לקיצוץ המסים על יבוא מתסכלת חקלאים ישראלים, שבמשך שנים הרוויחו מחוקי העדפה ששמרו על מחירים גבוהים. בהפגנה ביולי, חסמו החקלאים צמתים עם הטרקטורים שלהם, השליכו ביצים לרחובות וגרמו לתנועה להיעצר.
"אם הם רוצים מלחמה, מלחמה הם יקבלו", אמר בהפגנה אחרת באוגוסט דובי אמיתי, יו"ר התאחדות החקלאים בישראל.
בינתיים, תחום הטכנולוגיה ממשיך להתרחב. קבוצת Blackstone הקימה השנה משרד בישראל על מנת להיכנס לשוק המתרחב, לפני שתאגיד SoftBank העסיק את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן כמנהל עסקי הקבוצה בארץ. לוחות המודעות בתל אביב מלאים פרסומות של חברות טכנולוגיה המחפשות עובדים להעסיק.
מת'יו בוטניק, מתווך נדל"ן תל אביבי, אמר שהוא מרוויח פי 3 או 4 ממכירת דירות לעומת כמה שהרוויח כשהתחיל בתחום, לפני עשור. שכונות שפעם נחשבו למוזנחות עוברות ג'נטריפיקציה ככל שעובדי טכנולוגיה נכנסים אליהן, אמר. החלק הקשה בתפקיד שלו הוא למצוא דירות שנמצאות בשוק מספיק זמן כדי להראות אותן ללקוחות.
"הכל משתנה", אמר. "זה ממש משוגע".