נשים באפגניסטן. אין החלטה אחת שתקפה בכל המדינה לגבי פתיחת בתי ספר לנשים / צילום: Associated Press, Felipe Dana
הטליבאן הרשו לילדות בחטיבת הביניים ובתיכון לחזור ללימודים בכמה מחוזות בצפון אפגניסטן, צעד המצביע על כך שמדיניות של הארגון האיסלאמיסטי בנושאים מרכזיים מושפעת מפערים תרבותיים בתוך המדינה.
בספטמבר, הטליבאן הרשה לפתוח את התיכונים לתלמידים בנים ברחבי אפגניסטן אך לא אמר דבר על הבנות בגילאים אלה. בפועל זה התפרש כאיסור על ילדות להמשיך ללמוד אחרי כיתה ו'. בתי הספר היסודיים נפתחו עבור כולם, כאשר בנים ובנות לומדים בנפרד.
אבל בארבעה מחוזות צפוניים באפגניסטן - שם נשים באופן מסורתי מחזיקות בתפקידים יותר פעילים בחברה מאשר בדרום ובמזרח השמרניים יותר - נפתחו התיכונים גם לבנות, באישור פקידי טליבאן מקומיים. ההחלטה, שלא פורסמה באופן נרחב, אושרה על ידי מורות, תלמידות ואחד הדוברים של הארגון.
הצעד מראה על מידה של מוכנות מצד טליבאן לעצב מדיניות בהתאם להבדלים התרבותיים בתוך אפגניסטן, שלא כמו בשנות ה־90, אז כפו כללים חברתיים נוקשים על כל מי שהיה תחת שליטתם.
במחוזות באלק וקונדוז, הכוללים את שתי הערים הגדולות ביותר בצפון מזאר א־שריף וקונדוז, בתי ספר לנערות נפתחו כבר לפני כחודש. פקידים בכירים בטליבאן נפגשו עם מנהלות בתי ספר שם והורו להם להחזיר את הבנות ללימודים, כך אומרות נשים שהיו בפגישות או תודרכו לגביהן.
שמאיל סוביידה, מנהלת בית הספר פטימה באלקי במזאר א־שריף, קידמה את ההחלטה בברכה: "אנחנו והתלמידים שלנו מאוד שמחים מכך שבתי הספר לבנות נפתחו מחדש והנערות יכולות להמשיך בשיעורים".
בבאלק, פקיד החינוך הבכיר ביותר של הטליבאן ביקש ממורות לשכנע ילדות לחזור לבית הספר. "התלמידות שלא באות ללימודים, לכי לבתיהן והקישי בדלת, ותאמרי להן לבוא", אמר הפקיד, כך סיפרה מורה מקומית ששמעה על הפגישה.
בתי ספר לנערות נפתחו מחדש גם במחוזות סאר־א־פול וג'ווזג'אן, ומפקדים בטליבאן ביקרו בהם לעתים קרובות.
"הטליבאן מגיע לבית הספר ובודק את רשימת הנוכחות של התלמידות. אם מורה חולה, הטליבאן פשוט רושמים שהיא חסרה", אמרה סדאף, תלמידה בכיתה י' מסאר־א־פול. "הם אומרים לנו לבוא לבית הספר עם חיג'אב, לא לנעול נעלי עקב או סנדלים, ולא לעשות צליל כשאנחנו הולכות".
לא כל התלמידות חוזרות לכיתות
אפילו במקומות שבתי הספר נפתחו מחדש, לא כל התלמידות חזרות לכיתות. בבית ספר אחד בעיר הצפונית קונדוז, שליש מ־3,000 תלמידות חסרות, על פי המנהל. הרבה משפחות ברחו מהעיר. אחרות לא סומכות על הבטחת הטליבאן שמותר לבנות לחזור ללימודים. חלק חוששים שלוחמי טליבאן יטרידו את בנותיהם בגיל הנעורים בדרכן לבית הספר.
החלטת הטליבאן להגביל באופן חמור את החינוך לילדות לאחר שהשתלט על המדינה הייתה אחד הסימנים הבולטים ביותר לכך שהזכויות של נשים אפגניות שנלחמו עליהן מוסגות לאחור. הדרך שבה מתייחסת הממשלה בקאבול לנשים היא אחת התשובות הבולטות לשאלה האם הטליבאן התמתן - ויכול להתקבל על הקהילייה הבינלאומית - מאז שהחליף את הממשלה של הרפובליקה האפגנית ב־15 באוגוסט.
בסוף שנות ה־90, הטליבאן הטיל מגבלות חמורות על נשים אפגניות, ואסר עליהן ללמוד ולעבוד, וכמו כן הטיל איסור על נשים לעזוב את הבית בלי גבר האחראי עליהן.
אקיף מוהג'ר, דובר משרד הטליבאן לדיכוי חטאים וקידום חסד, המשרד שאחראי לאכוף ציות לציוויי הדת, אישר בראיון שתיכונים לבנות נפתחו בארבעה מחוזות צפוניים. הוא הוסיף שפתיחות מחדש אלה "ימשיכו ברחבי המדינה".
דובר של משרד החינוך האפגני לא הגיב לבקשות תגובה.
הנהגת הטליבאן בקאבול נמנעה מלהצהיר על עמדה לגבי חינוך נשים
לא ברור מתי - אם בכלל - ייפתחו מחדש תיכונים לבנות ברחבי המדינה. הנהגת הטליבאן בקאבול בינתיים נמנעה מלהצהיר על עמדה ברורה לגבי חינוך נשים, ובכירים אמרו שוועידה של אנשי דת מוסלמיים צריכה לבחון את הנושא לפני שיוחלט כך או אחרת.
כשנשאל על כך שהבנות יוצאו מבתי הספר, אמר אמיר חאן מוטאקי, שר החוץ של הטליבאן, שהמכשול בחלקו תרבותי. "באפגניסטן, דבר אחד הוא מה שהאפגנים רוצים. דבר אחר זה מה שהקהילייה הבינלאומית רוצה", אמר באירוע שנערך בדוחא, קטאר ביום שני.
בצפון אפגניסטן גרות בעיקר קהילות של טג'יקים, הזארה ואוזבקים, והגישות לנשים בקהילות ליברליות יותר מאשר בפשטון, אזור בדרום אפגניסטן שהוא ערש הטליבאן ומעוזם המסורתי.
שוקרייה הסארנאיה, מורה במחוז הלמנד בדרום, אמרה שהיא מחכה כבר שבועות לתשובה מקצין החינוך המקומי של טליבאן לשאלה אם תיכונים לבנות ייפתחו מחדש.
"הוא לא נתן לי תשובה שנטעה בי תקווה. הוא פשוט אמר לי 'אנחנו מחכים לתוכנית'", אמרה הסארנאיה. "איך זה יכול להיות שבתי הספר פתוחים בצפון אבל לא בדרום? אם יש חוק צריך ליישם אותו בכל פינה במדינה. כל פקיד מחליט החלטות רק על המחוז שלו".
בדרום אפגניסטן ומזרחה, שהם יותר שמרניים מבחינה תרבותית, יש בקרב לוחמי הטליבאן יותר התנגדות פוליטית לכך שבנות ילכו לבית הספר - ופחות לחץ מהאוכלוסייה לגרום לזה לקרות, כך אמרה פשטנה דוראני, פעילת חינוך אפגנית שבאה במקור מהמחוז הדרומי קנדהאר.
"זו החלטה שאמורה להיעשות על ידי ההנהגה אבל במקום זה היא נעשית במחוזות. זה כמו מערכת פדרלית", אמרה דוראני. "ישנה תחושה שהם עושים את ההחלטה (לפתוח בתי ספר לבנות) במקומות בהם לא יתמודדו עם אתגרים. ובדרום יש להם יותר אתגרים. הטליבאן בקנדהאר הרבה יותר שמרני. הם רואים בתי ספר כפרויקט של הכופרים".
דוראני החליטה לקחת את העניינים לידיים: דרך קרן הצדקה שלה לחינוך, הנקראת "ללמוד", הקימה בית ספר סודי לנערות. כמאה נערות בין הגילאים 13 ל־18 רשומות לבית הספר, שפועל כבר עשרה ימים במיקום סודי. היא מקווה שבקרוב ניתן יהיה להכריז על מיקומו.
דוראני מצפה שלחץ בינלאומי - וההבטחה של סיוע הומניטרי - יכריחו בסופו של דבר את הטליבאן לפתוח מחדש תיכונים לבנות בכל המחוזות. "הם חייבים לעשות משהו. אם לא בשביל הלגיטימיות, אז בשביל הכסף", אמרה.
ממשלת הטליבאן מרוששת
לא ברור כמה זמן אפילו בתי הספר לבנות שפועלים כרגע יוכלו להישאר פתוחים: רוב המורות, כמו עובדי ממשלה אחרים, לא קיבלו משכורת כבר חודשים.
ממשלת הטליבאן מרוששת. יותר מ־70% מהתקציב הלא־צבאי של הממשלה הקודמת הגיע מסיוע בינלאומי, שברובו הופסק. יותר מ־9 מיליארד דולר בנכסים של הבנק המרכזי מוקפאים בארה"ב ומדינות מערביות אחרות. מערכת הבנקים בקושי מתפקדת. ההכנסות שנגבו ממכס ומסים יכולות לכסות רק חלק קטן מההוצאה הציבורית.
מורות בצפון אפגניסטן אומרות שבעוד שהן שמחות שהתלמידות שלהם יכולות לחזור לבית הספר, המצב הכספי הנוכחי שלהן לא יכול להימשך. חלקן לא יכולות אפילו להרשות לעצמן את מחיר הנסיעה מביתן לבתי הספר.
"אנו עובדות כמתנדבות בימים אלה. לא קיבלנו שכר שלושה חודשים", אמרה שמים סיאל ג'משיד, מנהלת התיכון לבנות סדארק בעיר קונדוז. "אבל אנחנו שמחות שדלתות בית הספר פתוחות לבנות".
ג'לאלודין נזארי וסעיד שאה השתתפו בהכנת הכתבה.