גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה; מחירי הזהב והכסף זינקו לשיאים חדשים

בורסת פריז נפלה בכ-1.8% ● מניות היוקרה והרכב ירדו, הביטחוניות קפצו ● למרות שלא יתקיים היום מסחר בניו יורק בשל "יום מרטין לותר קינג", התחממות מלחמת הסחר מגבירה את חששות המשקיעים בעולם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות חדות ● ראש ממשלת יפן הודיעה שתלך לבחירות בזק ב-8 בפברואר ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של וורנר ברדרס ונטפליקס

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מניות הבנייה נפלו, הביטחוניות זינקו במעל 3%

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3% ● נקסט ויז'ן זינקה במעל 7%, לאחר שהודיעה כי קיבלה הזמנה של כ-60 מיליון דולר ● דלק ישראל בדרך להשתלט על הוט מובייל ● מנכ"לית הולמס פלייס תרכוש ממור מניות ב-51 מיליון שקל ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של נטפליקס ווורנר ברדרס ● ה"מופלאה" שתזנק ב-30% ועוד שתיים: בכירי האנליסטים ממליצים על שלוש מניות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט בשל "יום מרטין לותר קינג"

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מניות הבנייה והביטוח מובילות את הירידות

מדד ת"א 35 יורד בכ-1% ● מניות הרכב והיוקרה באירופה נפלו, המניות הביטחוניות טיפסו ● בוול סטריט יגיבו היום לראשונה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ, החוזים העתידיים אדומים ● מה צפוי בדוחות נטפליקס שיפורסמו הלילה ● וגם: המשקיעים יוצאים מענקיות הטכנולוגיה - אלה הסקטורים החזקים בפתח השנה החדשה

חזרו בהם: פרטנר החליטה שלא להקדים את סוף החוזה מול קשת

לאחר הפרסום בגלובס, פרטנר חזרה בה מההודעה על ביטול חוזה התוכן מול קשת, ושני הצדדים פועלים כדי להגיע להסכמים ● שנתיים אחרי ההשקה, שסטוביץ מקימה אתר איקומרס למותג החלבון שלה TODAY, ושגריר בריטניה בישראל חושף: "בשנה האחרונה הגיע היקף הסחר בין שתי המדינות ליותר מ–6 מיליארד ליש"ט" ● אירועים ומינויים

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

מדרכה כחול לבן / צילום: עינת לברון

קיבלתם דוח חניה ממצלמה? כל מה שצריך לדעת על הפסיקה שמשנה את הכללים

פסק דין חדש קבע כי לעיריות אין סמכות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות לאכיפת חניה בכחול לבן, בשל הפגיעה בפרטיות והיעדר הסמכה בחוק ● כעת, כשרשויות מקומיות כבר עוצרות את האכיפה ומבטלות מכרזים, עולה השאלה: האם ביטול המוני של קנסות בדרך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"

פתיחת פורום דאבוס בשוויץ / צילום: ap, Markus Schreiber

הלו"ז של טראמפ בדאבוס נחשף: גרינלנד, עסקים והכרזה על מועצת השלום

הבית הלבן פרסם, כי נשיא ארה"ב יגיע לדאבוס מחר (ד') וינאם בפני הנוכחים בשעות הצוהריים ● על פי דיווח, טראמפ ישים דגש בפורום דאבוס, על סוגיית גרינלנד ועל "מועצת השלום" שהוא מנסה להקים כאלטרנטיבה לאו"ם במסגרת החזון האמריקאי לעזה

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ברקת מקדם: מסלול עוקף אוצר וועדת כספים בנושא היטלי ההיצף

שר הכלכלה ניר ברקת פנה לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף, במטרה לעקוף את משרד האוצר ● הסיבה לפנייה נובעת מכך ששר האוצר בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה על קנאביס מקנדה ועל אלומיניום מסין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת ● מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

לא יודעים להחליט מה לקנות? זה הצ'אט שיפתור לכם את הבעיה

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

בנק הפועלים נותן הטבה חדשה לנוטלי המשכנתאות. מי זכאי?

אחרי שחילק ללקוחותיו ארבע מניות, בנק הפועלים מציע החזר של עד 5,000 שקל ללקוחות שנטלו משכנתא ברבעון האחרון של השנה שעברה ● המהלך מגיע כחלק ממתווה ההקלות עליו הכריז בנק ישראל בתחילת השנה שעברה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות באירופה; טראמפ איים במכסים של 200% על יין ושמפניה מצרפת

הדאקס נופל בכ-0.9% ● הניקיי ירד בכ-1% ● וול סטריט תגיב היום לראשונה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ, החוזים העתידיים נופלים ● מניות הרכב והיוקרה באירופה נפלו אתמול, המניות הביטחוניות טיפסו ● בוול סטריט יגיבו היום לראשונה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ, החוזים העתידיים אדומים ● מה צפוי בדוחות נטפליקס שיפורסמו הלילה

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

במקורות מזהירים: צפויה ירידת ערך של יותר ממיליארד שקל בנכסי החברה

חברת המים הלאומית מדווחת לבורסה כי תיתכן ירידה מהותית בערך נכסי החברה ובהון העצמי שלה, באומדן המצוי בטווח שבין כ-1.3 מיליארד שקל לכ-2.3 מיליארד שקל ● בנוסף, אומדן זה לא כולל את עלויות הפיתוח שהחברה צריכה להוציא בהיקף שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל

הדמיית פרויקט איינשטיין / צילום: 3dvision

ב-34.6 מיליון שקל: הפנטהאוז שנמכר בצפון תל אביב

היזמים חן ואיתי גינדי וחברת רמי שבירו דיווחו כי מכרו פנטהאוז דופלקס ברחוב איינשטיין 15 בתל אביב ● המבנה, שכולל מרפסת ובריכה פרטית, נמכר בעסקה שמשקפת 90 אלף שקל למ"ר