גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

ברשות המסים ציפו למיליארדים מהסדרת הקריפטו, אבל גבו רק 31 מיליון שקל

ברשות המסים קבעו נוהל להסדרה, שהיה עתיד להכניס מאות מיליוני שקלים למדינה ● נתונים שהגיעו לגלובס מגלים כי מאז דצמבר 2023, נגבו 31 מיליון שקלים בלבד ● המשקיעים חוששים מדרישות חודרניות ומכסף שנותר "תקוע" מחוץ למערכת הבנקאית: "הנוהל לא עובד"

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

למחפשי רכב חדש: האם "אפס ק"מ" מתאים לכם?

אחרי שנים של מחסור ורשימות המתנה, המלאים המצטברים של היבואנים מחזירים את השליטה אליכם ● זה מה שיעזור לכם לנצל את מלחמת המחירים בשוק הרכב

מייסדי KOI, עמית אסרף, עידן דרדיקמן ואיתי קרוק / צילום: עומר הכהן

פאלו אלטו במגעים לרכוש את KOI הישראלית בכ־400 מיליון דולר

לגלובס נודע כי החברה מנהלת מו"מ עם סטארט-אפ הסייבר הצעיר KOI, לקראת רכישה ראשונה בישראל בעידן שאחרי עזיבתו של המייסד ניר צוק ● KOI גייסה כ־48 מיליון דולר בלבד במהלך שני סבבים, ובין לקוחותיה נמנות הענקיות מיקרוסופט וגוגל

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

קרן כספית או פיקדון? הורדת הריבית מסבכת את התשובה

השילוב בין התייקרות הקרנות לירידת הריבית מחייב את חוסכי הקרנות הכספיות לחשב מסלול מחדש ● מהזדמנויות באפיק הצמוד ועד לקרנות "תאריכי יעד": אלו החלופות שעל השולחן

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

באיראן מודים: המשטר נדחק למצב הישרדותי בגלל המחאות

ישראל וסוריה יחדשו מחר את המו"מ על הסכם ביטחוני בגבול ● שני אזרחים ישראלים חצו בשוגג את הגבול לירדן ● בישראל סבורים שהמבצע באמריקה הלטינית יהדהד גם במזרח התיכון ● BBC מפצה ב-120 אלף שקל משפחה ישראלית מהעוטף: "טעות בתום לב" ● צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים לאחר התקיפה בוונצואלה, משמאלו מזכיר המדינה מרקו רובי / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

ביל אקמן צופה שמחיר הנפט יצנח לאחר נפילת מדורו, ולאיראן יש סיבה לדאגה

מבצע ארה"ב בקראקס מציב את שוק הנפט הגלובלי במרכז השיח ● שינוי מאזן הכוחות עשוי להפחית את מחירי האנרגיה, ולפגוע באינטרסים של איראן, סין ורוסיה ● במקביל, נראה כי למבצע ולשינויים שחלים במדינות השכנות לאחרונה עשויה להיות השפעה גם על מדינת ישראל

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

הבנק הבינלאומי שממליץ: הגדילו חשיפה למניות וחפשו הזדמנויות בסין

ב־UBS מעריכים המשך תנופה בשוקי המניות הסיניים בשנה הקרובה ● בדויטשה בנק דווקא סבורים כי סין עלולה לאבד מומנטום בגלל משבר הנדל"ן וצופים קאמבק של הדולר; ולמרות האופטימיות בג'יי.פי מורגן לגבי הצמיחה הגלובלית, הם מזהים גם סכנת מיתון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

מכה הרסנית: איך משפיעה לכידתו של מדורו על איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נפילתו של נשיא ונצואלה היא מכה גם לאיראן, מה צפוי במזרח התיכון ב-2026, ומה אפשר ללמוד מהמעשים של ראש עיריית ניו יורק ביום הראשון שלו בתפקיד • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיזנקו בתל אביב מחר, ואיך תשפיע הדרמה בוונצואלה על הנפט?

השווקים בארץ ובעולם יגיבו מחר להשתלטות של ארה"ב על ונצואלה, ואנליסטים רבים מצביעים על כך שהמהלך מכוון גם נגד איראן ● הבורסה בת"א תזכה מחר לרוח גבית מהמניות הדואליות, שחוזרות עם פער ארביטראז' חיובי ● וגם: האם סנטה קלאוס ידלג השנה על וול סטריט, ומה אפשר ללמוד על ההמשך? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ מאיים שוב על משטר האייתוללות: "עוקבים מקרוב"

נשיא ארה"ב שיגר מסר לטהראן: אם תמשיכו להרוג מפגינים - תחטפו מכה כואבת ●  צה"ל הרס את ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע המשולב בצפון ● מחבל הותקף לאחר שהיווה איום על כוחות צה"ל באזור זיתון שברצועת עזה ● עדכונים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"לא יהיה פשוט": מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל?

בשוק צופים שבנק ישראל יותיר היום את הריבית ללא שינוי, על אף מורכבות ההחלטה ● בינתיים, העיניים נשואות אל תחזית הבנק הרבעונית למתווה הריבית, הצמיחה והאינפלציה שתפורסם היום, לאחר שהתחזית הקודמת פורסמה בספטמבר האחרון, לפני תום הלחימה בעזה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דמי הניהול במאות קרנות נאמנות מתייקרים עם תחילת השנה ● וורן באפט יורד מתחת לרדאר בברקשייר האת'וויי ● השקל מתחזק והאינפלציה מתמתנת - אך בשוק לא צופים הורדת ריבית בשבוע הבא ● וגם: הקשר הישראלי של המניה שהובילה את מדד S&P 500 השנה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה

שר הכלכלה הציג היום את פרויקט "הסל של המדינה" - סל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שישווקו במחיר הזול ביותר ● הסל יוצע ללקוחות ברשת מזון אחת שתיבחר במכרז ● ברקת טוען כי המהלך יסייע לבלום את יוקר המחיה, אך ברשתות השיווק לא מתרשמים

שלומי בן חיים, בצלאל מכליס / צילום: ג'ייפרוג, אסף שילה/ישראל סאן

המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● אלביט מערכות פתחה את 2026 עם עלייה לשיא חדש של כל הזמנים ● יצרנית מערכות ההגנה לרחפנים פאראזירו זינקה בכ-45%, לאחר שקיבלה הזמנה ראשונה מגוף ביטחוני ישראלי ● וג'יי פרוג סיכמה שנה עם תשואה תלת־ספרתית

ניקולס מדורו ודונלד טראמפ / צילום: ap

סופו של עידן בקראקס: המבצע הצבאי והתוכנית של טראמפ ליום שאחרי

לאחר מתיחות ממושכת ארה"ב תקפה אתרים אסטרטגיים בוונצואלה ● המהלך האמריקאי מסמן מעבר מאיומים ולחץ כלכלי לפעולה צבאית גלויה, על רקע ניסיון להכריע את משטר מדורו ולפגוע במקורות המימון שלו - ובראשם הנפט ● אז למה טראמפ תקף ולמה דווקא עכשיו, ומה יעלה בגורלו של מדורו? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה של אתונה / צילום: ap, Thanassis Stavrakis

נתב"ג גם יושפע: תקלה סגרה את המרחב האווירי של יוון

בשל תקלה נסגר המרחב האווירי של יוון באופן זמני, והמראות ונחיתות בשדות תעופה ברחבי המדינה מעוכבות ● השבתת המרחב האווירי של יוון עלולה להשפיע גם על טיסות מישראל, שכן יוון משמשת נתיב מעבר מרכזי לטיסות רבות מישראל ליעדים באירופה

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

גם דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישתה של הוט מובייל

חברת דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישת הוט מובייל, וזאת לאחר שפלאפון ופרטנר הגישו גם הן הצעות לרכישתה ● בשלב זה, רכישה פוטנציאלית של הוט מובייל ע"י דלק ישראל עשויה להתבצע באופן בלעדי על-ידה, אך ייתכן כי היא תבחר לעשות זאת עם שותפים אסטרטגיים