גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

חקירתו של ברוורמן הסתיימה אחרי 13 שעות; הורחק מלשכת רה"מ ל-15 יום

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה מגלה: בכמה קפץ מחזור המסחר ביום שישי האחרון לעומת ימי ראשון

פעילות המשקיעים הזרים היוותה כרבע ממחזור המסחר שעמד על 1.9 מיליארד שקל – כ-26% מעל המחזור הממוצע בימי ראשון אשתקד ● מחזור המסחר היומי הממוצע בשבוע החולף טיפס ל-4.7 מיליארד שקל

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

הענקית מהאמירויות אישרה רכישת 30% מהחברה הביטחונית מישראל

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' אישר את רכישת החברה הביטחונית הישראלית עין שלישית, בעסקה שנסגרה בינואר אשתקד ● האסיפה הכללית של החברה צפויה להתכנס ב־15 בפברואר כדי לאשר את מתווה העסקה הסופי

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ירידות קלות בתל אביב; מניית עין שלישית מזנקת ב-7%, אלביט ב-3%

ירידות בחוזים בוול סטריט בצל פתיחת החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, טראמפ: "לא ידעתי על זה" ● מיטב: מעדיפים מניות ואג"ח ממשלתיות על פני אג"ח חברות ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בישראל ובארה"ב

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות