גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה; מחירי הזהב והכסף זינקו לשיאים חדשים

בורסת פריז נפלה בכ-1.8% ● מניות היוקרה והרכב ירדו, הביטחוניות קפצו ● למרות שלא יתקיים היום מסחר בניו יורק בשל "יום מרטין לותר קינג", התחממות מלחמת הסחר מגבירה את חששות המשקיעים בעולם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות חדות ● ראש ממשלת יפן הודיעה שתלך לבחירות בזק ב-8 בפברואר ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של וורנר ברדרס ונטפליקס

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

הדמיית פרויקט איינשטיין / צילום: 3dvision

ב-34.6 מיליון שקל: הפנטהאוז שנמכר בצפון תל אביב

היזמים חן ואיתי גינדי וחברת רמי שבירו דיווחו כי מכרו פנטהאוז דופלקס ברחוב איינשטיין 15 בתל אביב ● המבנה, שכולל מרפסת ובריכה פרטית, נמכר בעסקה שמשקפת 90 אלף שקל למ"ר

אשפוזי בית במקום אשפוזים בבתי החולים / צילום: Shutterstock

באוצר מתכננים: תמריצים בעשרות מיליוני שקלים לבתי חולים שיעבירו מטופלים לאשפוזי בית

רפורמה של עשרות מיליוני שקלים בחוק ההסדרים מנסה להפחית עומס במחלקות הפנימיות: משרדי האוצר והבריאות יציעו לבתי החולים "דמי תיווך" או הסבת מיטות לאשפוז ביתי ● האם המודל החדש יצליח לשכנע את המנהלים לוותר על המטופלים במסדרון לטובת טיפול מרחוק?

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנה שהסתיימה סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון

נושאת המטוסים הרי טרומן / צילום: דוברות צי ארה''ב

הערכה במערכת הביטחון: תקיפה אמריקאית באיראן - על השולחן

מערכת הביטחון התריעה בימים האחרונים בפני הדרג המדיני שיש עלייה במוטיבציה של חמאס להשתקם ולתכנן מתקפה נגד צה"ל ● בצל ההיערכות לתקיפה באיראן: ארה"ב מגבירה את צבירת הכוחות במזרח התיכון, בצה"ל מעבים את מערך ההגנה ● לשכת נתניהו גינתה, אך בפועל ישראל הכירה וגם בדקה את שמות המועמדים של טראמפ לוועד המנהל של עזה ● מתווה ההטבות למילואימניקים לשנת 2026 אושר בוועדת השרים ● עדכונים שוטפים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

למרות החובה בתקנון: מירי רגב שוב לא התייצבה לדיון בוועדת הכלכלה

תקנון הכנסת מחייב שרים בדיווח שנתי לוועדות, אך שרת התחבורה לא הופיעה גם לאחר שמונה ניסיונות תיאום ● לשתות טקילה עם ג'ורדן: מנהלת השיווק של אגדת הכדורסל הגיעה לישראל ומגלה מה עומד מאחורי המותג Cincoro ● וגם: הסעיף שעיריית ת"א מוסיפה במכרזים להפעלת בתי קפה בנכסיה ● אירועים ומינויים

טראמפ ופוטין / צילום: ap, Susan Walsh

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה

צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר וטורקיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה באיראן שבוטלה בשבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● צה"ל: כוחות הביטחון פתחו במבצע נרחב לסיכול טרור בעיר חברון ● עדכונים שוטפים

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הישורת האחרונה בהנפקת הנדל"ן של רמי לוי: הבעלים "ויתר" על 360 מיליון שקל

לאחר כמעט חמישה חודשי מגעים, "כופפו" הגופים המוסדיים את רמי לוי, שנאלץ להפחית את השווי ואת היקף הגיוס של זרוע הנכסים שלו ● כן ייאלץ לוותר על חלוקת מחצית מכספי ההנפקה כדיבידנד ● לאחר ההנפקה יוכפל שכרם של לוי ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב

פרויקט של אאורה בטבריה. 780 יחידות דיור במקום 84 / הדמיה: מילוסלבסקי אדריכלים

ההתחדשות העירונית מגיעה לפריפריה. האם הפרויקטים באמת ייצאו לפועל?

בשורת ערי פריפריה אושרו לראשונה תוכניות נרחבות להתחדשות עירונית ● אולם המכפילים הגבוהים הנדרשים לרווחיות מעוררים שאלה סביב היכולת של הערים לקלוט את תוספת האוכלוסייה - וסביב הסיכוי שהפרויקטים אכן יתממשו, כשאפילו במרכז קשה כיום להוציא פרויקטים בפועל

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

מאסון טבע לחוזי ענק: האנליסטים היו פסימיים, אבל המניה הזו הפכה לכוכבת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה, עולה השאלה האם היא מצדיקה את המחיר? ● ניתוח חברה, מדור חדש

רצף הירידות במחירי הדיור נקטע? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

חושבים שירידת מחירי הדירות נבלמה? תקראו את זה קודם

מדד מחירי הדיור עלה בדצמבר ב־0.7%, והשאלה הגדולה היא האם הכיוון משתנה ● בהפניקס ערכו ניתוח מקיף של מגמות הדיור ולא פוסלים תרחיש כזה, אך מעריכים כי לא בטווח הקרוב

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מי יהיה המדד הבא בבורסת ת"א שיחצה את רף ה־4,000 נקודות?

השווקים יגיבו למתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, כמו גם למכסים החדשים שהטיל טראמפ על שמונה מדינות בנאט"ו ● המעבר לימי הפעילות החדשים של הבורסה בת"א מקפיץ את מחזורי המסחר ● אלביט וטאואר הדואליות צפויות לעלות בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן הצביע על התייקרות מפתיעה במחירי הטיסות לחו"ל ● וגם: האם 2026 תהיה השנה של המניות הקטנות בוול סטריט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

צילום: Shutterstock

עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים של גוש דן

התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה ● הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות