גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

מטוס ישראייר. בעיגול: יואב וייס / צילום: מוני שפיר, סיוון פרג

המינוי החדש בישראייר מגלה משהו דווקא על החברה המתחרה

יואב וייס, עד לאחרונה מנהל פעילות חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בישראל, יהיה אחראי על פעילות הטיסות ארוכות-הטווח של ישראייר - שהופכת ליחידת רווח עצמאית ● וגם: קבוצת חמת רוכשת 1,800 מ"ר במתחם גיגיס בראשון לציון תמורת כ-30 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

מוצרי חלב / צילום: גלובס

ממחר: הרפתנים יעצור את אספקת החלב למחלבות כמחאה על רפורמת סמוטריץ'

ארגון יצרני החלב הכריז על עצירת אספקת החלב למחלבות, דבר שעלול לשבש את אספקת החלב בכל הארץ ● לטענת הארגון, הרפורמה בשוק החלב תביא לסגירת רפתות ותפגע בביטחון המזון ● שר האוצר סמוטריץ': "אזרחי ישראל לא יהיו בני ערובה של מונופולים וקבוצות לחץ" ● מנהל אגף המשק בתנועת המושבים: "מתנצלים בפני הציבור על אי הנוחות"

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

קווין וורש, מינויו של טראמפ ליו''ר הפד / צילום: Reuters, Ann Saphir

המשימות של האיש שיחליף את פאוול: לרסן את האינפלציה ולהתמודד עם טראמפ

הנשיא טראמפ הכריז בשישי האחרון על מינוי קווין וורש ליו"ר הפד, בכפוף לאישור הסנאט ● וורש, אחד מנגידי הבנק המרכזי בעבר, סבור כי יש צורך ב"שינוי משטר בפד" וב"נקיטת צעדים נוקשים" ● לצד תומכיו הרבים בוול סטריט, יש החוששים שגישתו תביא לטלטלה

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

הצלחה או כישלון? מה אפשר ללמוד מההכנסות של הסרט של מלניה טראמפ

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ד''ר פרוסטינג

נונו מימי ברכישה נוספת: קנתה את קונדיטוריית הבוטיק ד"ר פרוסטינג

הקבוצה, בראשות איש העסקים דובב לוינסון, רכשה כבר לפני חודשיים 80% מהשליטה בקונדיטוריה תל אביבית בשם ד"ר פרוסטינג לפי שווי של 1.6 מיליון שקל

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

מגעים למו"מ עם איראן, וויטקוף ייפגש עם רה"מ והרמטכ"ל

דיווח באיראן: נשיא איראן נתן אור ירוק לפתיחת המו"מ ● דובר צה"ל בערבית הוציא התרעת פינוי למבנים בשני כפרים בדרום לבנון ● נתניהו כינס פגישה מרובעת עם זמיר, ראש המוסד ברנע ושר הביטחון כ"ץ • בישראל מעריכים: טראמפ יממש את האיומים, ה"נעלם" שנותר במשוואה - היקף התקיפה • איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה