גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח נפל ב-4%, רשתות השיווק ב-2.5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1%, מדד הביטחוניות יורד בכ-3% ● בנק ישראל הוריד את הריבית, אך מסתמן כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● התאוששות מרשימה בוול סטריט לאחר ימים של ירידות: הנאסד"ק סיכם את היום הטוב ביותר שלו מאז אמצע מאי ● מניית אלפאבית זינקה במעל 6% וגררה מעלה שחקניות נוספות בתחום ה-AI

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט מתחילים להספיד את עידן "שבע המופלאות" ולסמן מנצחות במרוץ ה-AI

כשברקע החששות מפני התפתחות בועה בוול סטריט והסקפטיות סביב הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, האופוריה הכללית מתחלפת בסלקטיביות הולכת וגוברת לגבי המניות בפורטפוליו של המשקיעים ● בבנק סיטי מאמינים כי "ימי 'שבע המופלאות' הם בעיקר מאחורינו", ומצביעים על שלוש המניות שלדעתם יובילו את השוק

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

קרן התשתיות ג'נריישן מציגה עלייה של 30% בתזרים המזומנים

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מליסרון הציגה שיא רבעוני ב-NOI וב-FFO ● רשת הקמעונאות ויקטורי דיווחה על צניחה חדה של 30% ברווח הנקי ● וקרן ג'נריישן הציגה עלייה של 30% בתזרים המזומנת, לצד תחזית אופטימית להמשך

רייצ'ל ריבס, שרת האוצר של בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

בבריטניה בוחנים: הטלת מס חדש על כל תייר שנכנס ללונדון

בריטניה מתמודדת עם "בור" תקציבי שמוערך ב–30 מיליארד ליש"ט לפחות, ומפלגת הלייבור שבשלטון נאבקת להישאר מחויבת להבטחתה שלא להעלות מסים לציבור ● לפי הדיווחים האחרונים, שרת האוצר רייצ'ל ריבס, תנסה ליצור אוסף של צעדים שיגדילו את הכנסות המדינה ואחד מהם הוא הטלת "מס תיירים" חדש

בניין הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב / צילום: עינת לברון

פרשת ההסתדרות: בכיר ברשות מקומית במרכז עוכב לחקירה בנתב״ג

הבכיר חשוד, בין היתר, בשוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים ונחקר הבוקר במשטרה ● מעורבותו האפשרית בפרשה עלתה מאז התפוצצות הפרשה, אך הוא שהה בחו״ל ובמשטרה המתינו לחזרתו לישראל כדי לחקור אותו

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה הישראלית שקיבלה אישור FDA למכשיר להערכת תפקוד המוח

מערכת ישראלית להערכת תפקוד המוח מקבלת אישור FDA ● טבע יוצאת בסדרת אתגרי חדשנות בהשקעה שנתית של עשרות מיליוני דולרים ● סטארט־אפ לעריכה גנטית מגייס 8 מיליון דולר ● בדיקת ההיריון ברוק של סליגנוסטיקס מגיעה למדפי הפארם בגרמניה ● וגם: חוקר מהדסה זוכה להכרה בינלאומית ● השבוע בביומד

לארי אליסון, יו''ר ומייסד אורקל / צילום: ap, Eric Risberg

כמעט 400 מיליארד דולר נמחקו מהשווי שלה. אבל האנליסטים צופים קאמבק פנומנלי

לפני רגע מניית התוכנה הייתה חמה בשוק, והפכה את לארי אליסון לאיש העשיר בעולם ● אבל אז המומנטום התהפך, היא מחקה את העליות והפכה לסמל של הדיון הכי סוער בוול סטריט ● ועדיין, רוב האנליסטים מעריכים: הקאמבק מעבר לפינה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי לחתום על הכפלת הרף המרבי לפטור ממע"מ ביבוא אישי ● המהלך צפוי להגדיל משמעותית את היקף ההזמנות מחו"ל, אך מעורר התנגדות חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר והקמעונאיות המקומיות ● מי ירוויח, מי יפסיד ומה הסיכוי שהמהלך יאושר? ● גלובס עושה סדר

צילום: שיווק מחסני השוק

אחרי ויקטורי ואושר עד: האייפונים מגיעים גם למחסני השוק

קמעונאית המזון מתחילה למכור בסניף אילת מכשירי אייפון 17 במחיר מוזל ● קניון עזריאלי אילון משיק לקראת הבלאק פריידי מתחם פופ-אפ בהובלת השף מושיק רוט ● גוגל ערכה אירוע באקספו תל אביב, בהשתתפות ראש העיר ● ומי המנכ"ל החדש של גינדי גלובל? ● אירועים ומינויים

השר חיים כץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

באופן רשמי: חיים כץ מונה לשר הבריאות והרווחה

חיים כץ מונה רשמית לשר הבריאות והרווחה, נוסף על תיקי התיירות והבינוי, ומחזיק כעת בארבעה תיקים

שכר דירה זינק ב-31% ב-7 שנים / צילום: Shutterstock

השכירות החודשית זינקה, אך השכר הממוצע זינק יותר

בשנים האחרונות הוצאות הדיור עלו בחדות, אך בדיקת מחירי השכירות בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה ממצא מעניין: השכר הממוצע עלה בשיעור חד יותר מהשכירות החודשית ● אלא שלא הכל ורוד, ומומחים מזהירים מפני חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין המשכירים לשוכרים

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בהובלת מניות הטכנולוגיה; אלפאבית זינקה במעל 6%

הנאסד"ק זינק בכ-2.7% ● ברודקום זינקה במעל 11% ● האנליסטים חלוקים באשר לכיוון אליו הולכת וול סטריט, אך התנודתיות כנראה כאן כדי להישאר ● בלומברג: מניות הקמעונאות זקוקות לנס כדי להציל את 2025 הקשה • במיטב מציעים את אסיה כאלטרנטיבה לשוק האמריקאי היקר

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל

האחזקות של אלרוב נדל"ן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, במניות כלל ביטוח ובנק לאומי, סידרה לחברה רווח מניירות ערך של 1.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ● כך, רשמה החברה רווח נקי של 925 מיליון שקל - זינוק של פי 30

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הרווח של אקרשטיין נחתך ב-70%, כלל ביטוח צמחה ב-40%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אקרשטיין ציינה כי הירידה בהכנסות וברווח נבעה משינוי בתמהיל הפרויקטים, יחד עם עיכובים בביצוע הפרויקטים כתוצאה ממבצע "עם כלביא" ●  כלל ביטוח דיווח על 25% תשואה על ההון, היקף הנכסים המנוהלים הגיע לשיא חדש ועמד על כ-407 מיליארד שקל ● סוכריות הגומי שהקפיצו את מניית טופ גאם במעל 30% מתחילת השבוע

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

הראל עקפה את התחזיות של עצמה לשנה הבאה ותעדכן יעדים "בחודשים הקרובים"

חברת הביטוח הראשונה לדווח, הראל, רשמה זינוק של 33% ברווח ל-840 מיליון שקל, עם תשואה להון של 30% ● מתחילת השנה החברה עקפה את תחזיותיה ל-2026 והיא צפויה להעלות בקרוב את היעדים

כרטיסי אשראי. מהפכה בשוק התשלומים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עמלה של 0.6% או עד 1,000 שקל בחודש: מה עומד מאחורי השינויים באפליקציות התשלומים?

פייבוקס וביט מציעות ריבית על עודף בחשבון, אך גם קבעו מגבלות ● בדיסקונט השיקו שירות תשלום לחנויות מסויימות ללא שימוש בכרטיס אשראי ● בקרוב צפויות להגיע ענקיות פינטק גלובליות, שיגבירו את התחרות ● אז למה בינתיים עסקים קטנים דווקא נפגעים?

הורדת הריבית והשפעתה על המשכנתא / צילום: Shutterstock, jaturonoofer

הריבית ירדה: איך זה ישפיע על החזרי המשכנתא?

הורדת הריבית ב-0.25% תביא לירידה של עשרות שקלים בלבד בחודש בהחזרי המשכנתאות, וכמעט שלא תקל על לווי המשכנתאות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock

פרויקט תמ"א 38 בת"א לא יצא לפועל, החברה הפסידה 2.6 מיליון שקל

חברת התחדשות עירונית מנסה למכור יזמות של תמ"א 38/2 ליזם אחר, מאחר והגיעה למסקנה שלא תוכל לממשו ● נכון לעכשיו, טרם נחתם הסכם למכירת היזמות, ולכן ביצעה החברה בדוחותיה הפרשה לירידת ערך בגובה מלוא הוצאותיה בפרויקט שהצטברו ל־2.6 מיליון שקל

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פוטין, התמחור וההסכם המצרי: שלושה אירועים שהכבידו על המניות הלוהטות בת"א

מניות הנפט והגז הציגו תשואה פנומנלית בשנה האחרונה, אבל בימים האחרונים סדקים בהסכם הגז עם מצרים, איתות אופטימי מגזרת רוסיה אוקראינה וסקירה מאכזבת של גולדמן זאקס, הביאו לשינוי כיוון ● האם המגמה תימשך, או שמדובר בירידה לצורך עלייה מחודשת?

יעוץ משכנתאות (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מבחני הסמכה וקנסות: המהלך שינסה להיאבק בפרצות בתחום ייעוץ המשכנתאות

כיום פועלים כ־2,700 יועצים בענף, ללא פיקוח או נהלים מוסדרים ● להצעה עוד דרך ארוכה, אך היא מקרבת את השינוי המיוחל - ותאפשר אכיפה "נשכנית" יותר ● האם תצליח למנוע שרלטנות?