גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. עודפי תקציב / צילום: Shutterstock

הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

הממשלה מצאה ייעוד לעודפי התקציב. מה הם, ועם מה אסור לבלבל אותם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

כביש מס' 91 ברמת הגולן / צילום: Shutterstock

הנוסחה החדשה של רמת הגולן לפיתוח מסחרי

הממשלה הגדירה כיעד את הגדלת האוכלוסייה ביישובי הגולן ב-50% עד סוף העשור ● במקביל מתגבשת תפיסת הפיתוח: הנדל"ן והמסחר משרתים את הקהילה, והתעשייה והתיירות מכבדות את המקום ● כך, השקט והאיטיות הופכים למטבע החדש של איכות חיים

המדינה שהפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל, הפנטגון התקשה לפקח על השימוש הישראלי באמל"ח האמריקאי, וגם: ארה"ב מובכת מכך ששלב ב' בעזה לא מצליח להתקדם ● כותרות העיתונים בעולם

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

זינקה 600% בחודשים: המניה הכי טובה במדד S&P 500 השנה והקשר הישראלי

חברת אחסון המידע סנדיסק, שהקים וניהל בעבר אלי הררי, זינקה ב־614% והיא נסחרת בשווי של 36.6 מיליארד דולר ● החברה מעסיקה מאות עובדים בישראל, לאחר שרכשה כאן בעבר את מפתחת ה"דיסק און קי" ● בצמרת התשואות ב־S&P 500 - עוד 3 חברות מתחום אחסון המידע

השנה הטובה של הבורסה / צילום: Shutterstock

שיאניות התשואה וחגיגת משקיעי הריטייל: 5 הערות על השנה ההיסטורית בבורסה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ומפרסמת את הנתונים של 2025: מחזורי המסחר זינקו, שוק ההנפקות התאושש, ומניות הפיננסים הפכו ללהיט ללא תחרות ● וגם: המשקיעים שהציפו את השוק

כסף בקיר. עם אלרם רג׳ואן / צילום: פרטי

"הייתי צריך הון עצמי של 177 אלף שקל": הוא רק בן 27, וכבר סגר שבע עסקאות נדל"ן

אלרם רג'ואן רק בן 27 וכבר אחרי 7 עסקאות נדל"ן ● מה שהתחיל ברכישה מוצלחת של דירה להשקעה בפתח תקווה, הפך למסע בלתי פוסק אחרי עוד ועוד אפיקי השקעה משתלמים - וצבירת שלל תובנות מהשטח ● וכן, יש גם את העסקה הלא מוצלחת בערד

עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, נשיא סומלילנד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters, Monicah Mwangi, Jonathan Ernst

מים, נפט וציר אסטרטגי מול טורקיה: מאחורי ההכרה הישראלית בסומלילנד

אחרי שנים של מגננה מול שלוחות הטרור של איראן וההתפשטות הטורקית, ירושלים מאמצת אסטרטגיה יצירתית - הכרה במדינה שאיש לא הכיר בה קודם ● מהקשרים ההדוקים של נתניהו עם מודי ההודי ועד מלחמות המים והנפט מול מצרים וסומליה - כך נבנה הציר החדש

דוח חדש על הפער הבין דורי / צילום: Shutterstock

גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

מחקרים בינלאומיים מצביעים על מהפכה בתפיסת העבודה בקרב צעירים ● לפי נתוני חילן לשנים 2025-2023, בישראל הפער בין דורות משקף בעיקר שלב חיים ומידת מחויבות לשוק העבודה ● מנכ"ל חילן Value: ארגונים שלא יבצעו התאמות כבר עכשיו, ימצאו את עצמם לא רלוונטיים

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: באיראן מודאגים מהתחממות היחסים בין ישראל וארמניה, החלום האימפריאלי של ארדואן נתקל בקשיים ויש קשר לישראל, ובאירלנד לא מכירים בזה שיש אנטישמיות במדינה • כותרות העיתונים בעולם

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

תחנת כוח של אגד וקיסטון בירושלים הוסמכה בוועדה לתשתיות לאומיות

הות"ל הסמיכה את תחנת הכוח "עטרות" של אגד פרופרטיז שבשליטת קרן קיסטון, בהספק של כ־900 מגה־וואט, שתוקם בצפון ירושלים ● תחנת הכוח נועדה לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לחשמל בירושלים - על רקע גידול האוכלוסייה, פיתוח שכונות חדשות והרחבת אזורי התעסוקה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מניות הטכנולוגיה הובילו את הירידות

הנאסד"ק ירד בכ-0.5% ● מחירי הכסף והזהב נפלו בחדות, לאחר ששברו שיאים חדשים בסוף השבוע ● מניות הדיפנס באירופה נחלשו, על רקע ההתקדמות במגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● טריליון דולר התנדפו השנה מהקרנות האקטיביות בוול סטריט, בבלומברג מסבירים את השיעור • למה טראמפ מעדיף דולר חלש

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

בועז גלעד / איור: גיל ג'יבלי

היזם הפסיד למשקיעים 160 מיליון שקל באחת הפרשות החמורות של העשור - אבל זכה לקנס מופחת

כ־160 מיליון שקל שגייסה חברת הנדל"ן ברוקלנד של בועז גלעד ירדו לטמיון, והוא הואשם בהטעיית משקיעים ובהפרות דיווח ● רשות ני"ע הגדירה את הפרשה כחמורה ביותר זה 14 שנים, אך בגלל היעדר נתונים מלאים על מצבו הכלכלי של גלעד, התיק נסגר בקנס נמוך - כמעט מחצית ממה שביקשה הרשות

חדרה / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

עיריית חדרה הפחיתה 40% מצריכת החשמל שלה. כך היא עשתה את זה

משרד האנרגיה פרסם את צריכת החשמל של הרשויות המקומיות, ומי שמובילות את הטבלה הן הרצליה, ראשון לציון, כפר סבא ותל אביב ● מנגד, עיריית חדרה רשמה בשנה האחרונה ירידה משמעותית, בזכות התייעלות בתאורת רחוב והחלפת גופי תאורה ישנים

שנת מבחן לכלכלת מדינות האיחוד / עיצוב: אלישע נדב

עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?

רמות החוב של מדינות האיחוד האירופי מאיימות לצאת משליטה, והן חורגות בהרבה מהגירעון שמתיר להן להיות חברות בו ● אצל רובן המצב הפוליטי גם תוקע צעדים שיסייעו בצמצום שלו ● אם במשברים קודמים דובר על צנע, קיצוץ הוצאות הממשלה והפחתת רמת החיים - היום הכיוון המרכזי הוא פשוט ללוות עוד ועוד ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

היקף המשכנתאות עלה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תושבי החוץ לא חזרו בהמוניהם לשוק, אך המשכנתאות שלהם זינקו

היתרה על המשכנתאות עלתה ב־195 מיליון שקל מתחילת 2025 - כך עולה מנתוני בנק ישראל ● בין הסיבות לעלייה: רכישות נדל"ן יוקרתיות בפרויקטים בנתניה ובירושלים ● עם זאת, נראה כי ההיקף הכולל עדיין קטן ביחס לשוק הישראלי

גניבת רכב / אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה של 25% בגניבות רכב ברבעון הרביעי של השנה לעומת הקודם

לפי נתוני פוינטר, בשנת 2025 נרשמה ירידה של 18% בגניבות כלי רכב ובניסיונות גניבה לעומת 2024 ● מדובר בירידה ראשונה מאז תקופת הקורונה, אבל כזו שמלווה בכוכבית ברורה: הרבעון הרביעי של השנה כבר מציג היפוך מגמה, עם עלייה משמעותית בהיקף הגניבות לעומת הרבעון השלישי

ספינה של נאט''ו שטה באזור הארקטי / צילום: Shutterstock

החששות מעימותים בקוטב הצפוני עולים, וכלי המלחמה החדשים לא יעזרו

בקצה העולם הקפוא, במינוס 40 מעלות, שלדות אלומיניום מתנפצות, ונוזלים הידראוליים קופאים תוך 30 דקות ● גם הבינה המלאכותית חסרת תועלת בשל מחסור בתשתיות ● מציאות זו מאלצת את המעצמות לפתח טכנולוגיה ייעודית, שתשרוד את תנאי הקיצון של הקוטב הצפוני