גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפייסבוק ועד NSO: התאגידים מתחננים לרגולציה, ולמדינות נגמר הכוח

ברחבי העולם קמה דרישה מצד חברות הטכנולוגיה להחלת רגולציה עליהן • תאגידי ענק כמו פייסבוק וגוגל מודעים לכוחם, והם מנהלים דיון נוקב עם פוליטיקאים וגופים ממשלתיים בכל מדינה ומדינה - הגיע הזמן להסדיר את התחום, ואולי אפילו להקים גוף בין מדינתי שייצג אותם

משרדי פייסבוק בדבלין. רגולציה, אם תגיע, תהיה בגדר מעט מדי, מאוחר מדי / צילום: Shutterstock, Kryuchka Yaroslav
משרדי פייסבוק בדבלין. רגולציה, אם תגיע, תהיה בגדר מעט מדי, מאוחר מדי / צילום: Shutterstock, Kryuchka Yaroslav

מיד לאחר העדות של עובדת פייסבוק לשעבר בסנאט האמריקאי בשבוע שעבר שיגרה פייסבוק תגובה מוזרה: היא אולי חולקת על העובדות, אבל בסייפא של הדברים קיימת תמימות דעים בינה לבין המדליפה - חייבת להיות רגולציה ממשלתית על רשתות חברתיות.

כיצד הדבר ייעשה? הדעות חלוקות: בעוד שהעובדת לשעבר, פרנסיס האוגן, דורשת פיקוח של גוף ממשלתי על קודש הקודשים של פייסבוק, אלגוריתם הפיד שלה, בפייסבוק דורשים ניטור על שיח שנאה, ובמיוחד בתקופות של בחירות.

שני הצדדים צודקים: פייסבוק, ורשתות חברתיות אחרות דוגמת טוויטר וטלגרם, משמשות כר לשיח אלים ומקטב, והגיע הזמן לאלץ אותן לנטר את המתרחש בכל השפות והמדינות בהן הן פעילות כדי למנוע שפיכות דמים. אבל קשה להאמין שארה"ב תקבל שליטה באלגוריתם של פייסבוק - הנוסחה המפעילה אותו נכתבה במשך שנים על ידי טובי המהנדסים. דמיינו מה היה קורה אם היתה נשמעת קריאה להתערב בנוסחא הסודית של קוקה קולה על מנת להפחית את מרכיב הסוכר. אף גוף ממשלתי, משוכלל ככל שיהיה, לא יוכל לעקוף את הדרך של פייסבוק למצוא את הארביטרז' שמייצר לה רווח אופטימלי.

חקיקה שכזו, אם תגיע, תהיה בגדר מעט מדי, מאוחר מדי. היא גם תדרוש שיתוף פעולה בינלאומי נרחב כפי שקרה בשבוע שעבר בתחום המס על ענקיות הטכנולוגיה - במסגרתו יוזמה עולמית חדשה קראה להעלאת מס החברות על תאגידי הענק ולחלוקה מחדש של רווחי ענקיות האינטרנט.

גם יוזמה זו זכתה באופן מפתיע לתמיכה קולנית של פייסבוק. ויש לכך סיבה: למרות שיתוף הפעולה הנדיר בין 136 מדינות, ובעיקר בין מדינות אירופה הנציות לארה"ב המגוננת, המרוויחות הגדולות מההסדר הן ענקיות האינטרנט. ההסדר החדש אינו מחייב אותן לשלם יותר מס על רווחיהן אלא לחלק אותו אחרת בין המדינות. סעיף העלאת מס החברות, אמנם ישפע על חברות הענק, אך הוא יפגע בשכבה רחבה הרבה יותר של חברות שהכנסותיהן השנתיות, מעל 830 מיליון דולר, ובמובן זה מדובר ב"צרת רבים". בינתיים, תכנון מס חדש שמטרתו העברת פטנטים ועובדים בין מדינות כדי להיערך בהתאם לתשלום מס מופחת כבר מצוי בשיח בקומות העליונות של התאגידים.

NSO ואדוארד סנודן באותו צד

פייסבוק איננה היחידה שמתחננת לרגולציה. גם חברת הסייבר ההתקפי NSO שלחה לאחרונה מכתב לאו"ם ובו היא קוראת להחיל על עצמה ועל מתחרותיה כללים חדשים המיועדים שוק הסייבר ההתקפי, שבמסגרתו מוכרות חברות פרטיות לצבאות ולמשטרות כלי פריצה לטלפונים ניידים ומעקב אחר אזרחים. קריאה שכזו שמה אותה ואת אדוארד סנודן, המדליף הגדול ביותר שקם למערכת הסייבר האמריקאית, הנחשב גם למתנגד לנחרץ של NSO, באותו הצד.

העובדה שחברות פרטיות כמו NSO וקנדירו הישראליות או אמסיס הצרפתית מוכרות נשק סייבר לצבאות ומשטרות במדינות חצי דמוקרטיות או לדיקטטורות היא בלתי נסבלת - יכולת הפיקוח שלהן על השימוש בו היא מוגבלת, ועד שנעשה בה שימוש פסול המנוגד לזכויות האדם, הדבר מתגלה רק בדיעבד. מוטב היה אילו מדינות העולם היו מונעות כליל את יכולתן של חברות פרטיות למכור כלי פריצה כה משוכללים לכל דורש, הגם אם בפיקוח מדינתי מעומעם.

הקריאה של NSO לרגולציה עולמית מהדהדת בעיקר על רקע משיכת הכתפיים בקרב הרגולטור הישראלי. משרד הביטחון, השרים וחברי הכנסת שבתחילה עוד חשבו לדון בנושא עם התפוצצות הפרשה הבינלאומית בחודש יולי האחרון, גוררים רגליים בקבלת החלטות סביב החברה הישראלית. ברובם הם נעמדים לימינה של NSO שטוענת, מצדה, שרגולציה ישראלית מחמירה יותר על התחום עשויה להביא אותה ושכמותה לעבור לקפריסין, כפי שכבר עשו חברות עוד לפניה.

אחרי הכל, למערכת הביטחון הישראלית יש אינטרס גדול להותיר את המצב על כנו: החברה משמשת כ"שגרירה של כבוד" בקרב מדינות ידידותיות לישראל ונמכרת כאתנן בתמורה לכינון יחסים עם ישראל, והיא גם העסיקה לאורך השנים בישראל מאות יוצאי מערכת הביטחון, בהם גם אלופים, תתי אלופים וסגני אלופים.

NSO פעילה בישראל אמנם תחת רגולציה מסוימת של משרד הביטחון, אך היא מתחרה כל יום בחברות שהוקמו על ידי ישראלים בקפריסין, במזרח אירופה ואיחוד האמירויות ושאינן נתונות לרגולציה שכזו. זה מה שהביא אותה לקרוא לשריף של העולם להטיל כללי משחק חדשים, ובצדק. אבל כמו תמיד, העולם שותק. סערת NSO בעיתוני הגארדיאן, הוושינגטון פוסט ולה-מונד התמקדה בחברה הישראלית ולא בשוק הבינלאומי הענק שעומד לצידה. כך נראה, שלמרות קריאתה הצודקת של NSO, העולם כמנהגו ימשיך לנהוג. חברות פרטיות - לא מדינות - הן אלה שצפויות להחזיק בשוק כלי הפריצה ההתקפיים לניידים, אשר בידיים הלא נכונות יגרמו לנזק בל ישוער לזכויות האדם.

מתאגיד - למדינה

כדי להבין כיצד החליפו התאגידים והמדינות תפקידים ביניהם, די להביט על האנשים שנבחרו להסביר את מדיניות החברות הללו. בפייסבוק, זהו ניק קלג, שעד לפני שנים מספר שימש כסגן ראש ממשלת בריטניה ומי שבצעירותו תואר כמנהיג פוליטי אידיאליסט; שרי בלייר, רעייתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, נשכרה באחרונה על ידי NSO בתור "יועצת לענייני אתיקה". תחקיר אתר Mother Jones איתר 247 בכירי ממשל האמריקאי ועובדים לשעבר בתחומי הסייבר, הביטחון ואכיפת החוק שהסכימו להצעות שכר מפתות מאמזון במהלך העשור האחרון.

ניק קלג. קודם סגן ראש ממשלת בריטניה, עכשיו בכיר בפייסבוק / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth

פייסבוק מתפקדת כמדינת אימפריה לכל דבר: היא פורסת כבלי אינטרנט ימיים תת קרקעיים, מפתחת אנטנות להעברה מהירה של אינטרנט מהיר במקומות שכוחי אל ומסבסדת חבילות גלישה וטלפונים במדינות נחשלות, מבלי לשלם להן מס הוגן ומבלי לנטר כיאות את השיח האלים.

בישראל, הופכות בחסות משרד האוצר גוגל ואמזון לספונסריות של שטחי האחסון והתקשורת המרכזים של המדינה. גוגל ממקמת את ישראל לצומת מרכזית בסיב האופטי התת ימי שלה בין אירופה לסעודיה ולהודו, ובשנים הקרובות היא תרשת חלקים נרחבים ממרכז הארץ בסיב אופטי בעל נפח תעבורה גדול במיוחד.

אמזון צפויה להעביר את מרבית משרדי הממשלה לענן ציבורי, ולצד גוגל, השתיים יאחסנו את הנתונים הכמוסים ביותר של מדינת ישראל. מלבד מחיר נמוך, אמינות שירות ועמידה בזמנים, אמזון וגוגל יכולות לבנות את חוות השרתים שלהן היכן שהן רוצות - כולל בשטחים מיושבים - ללא תוכנית ממשלתית שתסדיר את הבנייה המאסיבית, בין אם בחוקי הבנייה, בפריסה של תשתיות חשמל ותקשורת או בשיקולים של איכות הסביבה.

אם סין תפלוש לטייואן (וגם אם לא), יהיה זה הודות ל-TSMC

תאגיד האלקטרוניקה הטיוואני TSMC - כיום מפעל השבבים הגדול בעולם, המייצר רכיבים עבור אפל, אמזון וגם עבור חברות סיניות - הוא במובנים רבים לא רק מפעל שיש לו מדינה, טיוואן, אלא גם אימפריה בדמות סין.

המפעל מנצל את ירידת כוחה של המתחרה אינטל, את משבר מחסור השבבים בעולם ואת מיקומו הגיאופוליטי בכדי לבצר את מעמדו בשוק ולשחק תפקיד מכריע ביחסים בין ארה"ב לסין. אפל - חברה שבדרך כלל אינה יוצאת מגדרה - נאלצה לבקש קדימות בתור לייצור השבבים שלה; מדינות כמו ארה"ב וסין מתחננות שזו תבנה אצלן את מפעל השבבים הבא שלה; ורק לאחרונה שלח נשיא התאגיד איום תקיף כלפי סין כי פלישה צבאית לטייואן תביא לעצירת הייצור, דבר שיגרור משבר עולמי כלכלי חריף.

אם סין תפלוש לטייואן, יהיה זה הודות ל-TSMC. ואם היא תמנע מכך, יהיה זה גם בזכות תאגיד הענק. אין פסול בתאגידי ענק: בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, השותפות בין התאגידים הוכיחו שגוף רגולטורי חזק יחד עם תמריץ פרטי יעילים בהפצת חיסונים ומציאת תרופות למגיפה. תקנות החירום של רשות המזון והתרופות האמריקאית, לצד ההגנה מתביעות רשלנות רפואית לחברות הועילה לפיתוח מהיר ואפקטיבי יותר של חיסון. גוגל ואפל הניחו בצד את היריבות ביניהן בשנה שעברה לטובת מיזם משותף עם ארגוני בריאות ב-40 מדינות המאפשר לשלוח התראות על חשיפה לקורונה.

המירוץ לחלל גם הוא עבר לידיים פרטיות, והוא זוכה תדיר לביקורת על כך שהוא משרת מסעות תיירות למליארדרים, אולם אגב כך, מפתחות ספייס אקס, בלו אוריג'ין ו-וירג'ין גלקטיק רכבי חלל ושיטות הנעה חדשניות שמאומצות בסופו של דבר בסוכנויות החלל הלאומיות ומאתגרות אותן.

העיתונאי הבריטי בן שוט הציע רק לאחרונה להעניק לגוגל, פייסבוק ואמזון ודומותיהן מושב באו"ם. לדבריו, וולמארט מעסיקה עובדים בכמות הדומה לאוכלוסיית בוצוואנה, השווי של פייסבוק גדול מהתל"ג בברזיל, ואילו צי המטוסים של פדקס גדול פי חמישה מזה של אייר אינדיה. תאגידים כמו פייסבוק וגוגל מודעים לכוחם, והם מנהלים דיון נוקב עם פוליטיקאים וגופים ממשלתיים בכל מדינה ומדינה. אולי אין צורך להרחיק לכת עד כדי כך בכדי לתת להן מושב באו"ם, אבל הגיע הזמן שגוף בין מדינתי ייצג את האינטרסים שלהן אל מול הפייסבוק, הגוגל, האמזון וה-TSMC של העולם.

עוד כתבות

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם