גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שפיתח תרופה לסרטן, וגם את הגרסה הגנרית שתתחרה בה

פרופ' חזי ברנהולץ מכר לפני 30 שנה את הזכויות לדוקסיל, תרופה שפיתח לטיפול בסרטן ובשיאה גלגלה מיליארדי דולרים ● עכשיו, בגיל 80, אחרי שנוצר מחסור עולמי בתרופה, הוא מתחיל להתחרות בה עם גרסה גנרית שפיתח וקיבלה השבוע את אישור FDA ● "חוץ מאשר לאשתי, אני נשוי גם לדוקסיל מ-1979", הוא אומר לגלובס

מייסד עיינה פארמה, פרופ' חזי ברנהולץ / צילום: יואב דודקוביץ
מייסד עיינה פארמה, פרופ' חזי ברנהולץ / צילום: יואב דודקוביץ

השבוע קיבל פרופ' חזי ברנהולץ "מתנה מצוינת ליום הולדת 80", כפי שהוא מגדיר זאת: מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) נתן לחברת עיינה פארמה, שהוקמה ב-2012, אישור שיווק לדוקסיל, תרופה לסרטן שהוא פיתח, המיועדת בעיקר לטיפול בסרטני שד ושחלות. ותיקי תעשיית הביומד ודאי זוכרים שהתרופה הזאת של ברנהולץ כבר קיבלה אישור שיווק ראשון ב-1995. היא שווקה אז על ידי ענקית הפארמה ג'ונסון אנד ג'ונסון, ובשיא המכירות גלגלה מיליארדי דולרים.

ברנהולץ מתחיל עכשיו למעשה להתחרות במוצר שהוא עצמו פיתח. כדי להבין איך הוא התגלגל למצב הזה, צריך לחזור לתחילת העשור הקודם.

על רקע מחסור עולמי בדוקסיל, שנוצר בעקבות סגירת מפעל הייצור של התרופה, החליט ברנהולץ לפתח גרסה גנרית של תרופת המקור שלו ולהביא אותה לשוק. אלא שהתברר שלא כל כך קל לפתח מוצר כזה, ולא סתם היה מחסור בדוקסיל.

השבוע הודיעה עיינה פארמה שאחרי עשור של עבודה היא הצליחה סוף סוף לקבל אישור על הגרסה הגנרית, והיא תתחרה בשוק שעדיין מגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. המוצר החדש ישווק בעולם על ידי חברת פאדאגיס, שלאחרונה נמכרה על ידי פריגו לקרן אלטריס ב-1.55 מיליארד דולר.

"אחרי 15 מיליארד דולר הפסקתי לספור"

"חוץ מאשר לאשתי, אני נשוי גם לדוקסיל מ-1979, אז הקמתי את המעבדה הראשונה לפיתוח המוצר", מספר ברנהולץ, שהיה מחלוצי תחום הננוטכנולוגיה בישראל. הוא פיתח ננו-תרופות מבוססות ליפוזומים, חומצות שומן שיכולות להתחבר למעין מעטפת כדורית סביב חומרים אחרים, ולשחרר אותם בגוף בדיוק במקום שבו הם נדרשים.

בתרופה דוקסיל, כדור הליפוזומים עוטף כימותרפיה עוצמתית, המשתחררת רק באזור הגידול, שבו יש חורים בכלי הדם והתרופה יכולה לזלוג דרכם. בסביבת הגידול פוגש כדור הליפוזומים את החומר אמוניה, שמפרק אותו ומשחרר את התרופה, שנועדה לטיפול בסרטן שד, שחלות וסוגים נוספים של סרטן. אותה כימותרפיה, ללא העיטוף המיוחד הזה, הייתה עלולה לפגוע במטופלים יותר מכפי שהייתה פוגעת בגידול.

המוצר מוסחר על ידי האוניברסיטה העברית ב-1995 לחברת LTI והחל להימכר ב-1996. המשפט הזה מתמצת דרך ארוכה מאוד שעברו ברנהולץ וצוות המעבדה שלו. המוצר מוסחר פעם ראשונה, נכשל בניסויים קליניים בתחום סרטן הכבד, והוחזר למעבדה. הוא שופר ולבסוף עבר בהצלחה ניסויים בטיפול בסרקומות סרטניות בחולי איידס. זו הייתה ההתוויה שפרצה את השוק עבור LTI.

בעבר, טען ברנהולץ בראיון לגלובס כי הוא עצמו לא הבין מדוע חלק מהשינויים שעשה במוצר שיפרו את פעילותו, ולכן גם אחרי שכבר רשם ומיסחר את הדוקסיל, הוא המשיך לחקור אותו במעבדה. בינתיים, LTI עשתה איתו חיל בשוק. "הוא נמכר במיליארדי דולרים, אחרי 15 מיליארד הפסקתי לספור", אומר ברנהולץ.

הייצור היה במפעל של קבלן משנה באזור אקרון, אוהיו, והוא נמשך שם גם לאחר ש-LTI מכרה את זכויות השיווק לחברה בשם אלזה, שמכרה אותן בתורה לג'ונסון אנד ג'ונסון. זה היה המפעל היחיד שידע כיצד לייצר את התרופה בכמויות גדולות בלי לפגוע בתכונותיה.

ב-2012, צוות פיקוח של ה-FDA גילה ליקויים קשים במפעל ודרש מג'ונסון אנד ג'ונסון לסגור אותו. כך נוצר מחסור משמעותי בדוקסיל, וגם הידע על תהליך הייצור אבד.

"ג'ונסון אנד ג'ונסון לא ידעו לייצר את המוצר בכמויות מסחריות ובאיכות טובה כפי שידעו לעשות במפעל ההוא", אומר ברנהולץ. "כשעלה הצורך בכך, התברר שחלק מהאנשים שבנו את תהליך הייצור הזה בכלל כבר מתו. עד היום אף אחד, כולל אנחנו, לא יודע לייצר דוקסיל בכמויות ובעלות שהם ייצרו".

"לפעמים קשה יותר לאשר מוצר גנרי"

ברנהולץ מספר שב-2012, בעת שנכח בכנסים של חולות סרטן שד ושחלות בארה"ב, באו אליו מטופלות ובני משפחותיהן והתמרמרו, "למה אין דוקסיל? אתה המצאת את זה - אתה לא יכול לייצר את זה?".

"הרבה חולים נפטרו לפני זמנם", אמר ברנהולץ בעבר על התקופה הזאת. "נוצר שוק שחור במוצר. קיבלתי המון טלפונים מחולים".

מאחר שהמוצר כבר לא היה מוגן בפטנט, ברנהולץ החליט לנסות לייצר אותו מחדש - הוא ראה בכך חובה שלו כלפי המטופלות וכלפי המוצר שהמציא. אך לשם כך היה עליו לרשום את המוצר כגנריקה. הוא הקים את עיינה פארמה, הפועלת מקמפוס הדסה בירושלים והמשקיעים הבולטים שלה הם קרן אינטגרה, קרן אילן הולדינגס, קרנות ההשתלמות למורים וגננות וד"ר שמואל קבילי.

לכאורה, המשימה של החברה החדשה הייתה פשוטה: להראות שהמוצר הגנרי זהה למוצר המקורי. ב-2014, היא כבר הייתה מוכנה להגשה ראשונה ל-FDA. "הבעיה", מספר ברנהולץ, "היא שבינתיים בתקופה הזאת אישר ה-FDA לשימוש זמני וחירומי דוקסיל שפותח על ידי חברת סאן ההודית. אנחנו, כמוצר גנרי חדש בשוק, השווינו את המוצר שלנו לדוקסיל הקיים בשוק, זה של סאן. לא היה דוקסיל אחר להשוות אליו. אבל כשהבאנו את התוצאות ל-FDA, הם כבר שוב אישרו מוצר אמריקאי, אז הם שלחו אותנו לעשות עוד ניסוי, הפעם מול המוצר האמריקאי".

ב-2020 סוף סוף הסתיימה ההגשה השנייה, וכעת המוצר אושר. "מתברר שלפעמים יותר קשה לאשר מוצר גנרי מאשר מוצר חדשני", אומר ברנהולץ, "כי אתה חייב לעשות אותו בדיוק כמו הקיים".

מוצרים נוספים בקנה

בסוף 2019, מונה גל כהן ליו"ר פעיל בעיינה. כהן, לשעבר מנכ"ל חברת התרופות מדיוונד, אומר שהיום תרופת המקור משווקת על ידי חברת באקסטר, שקנתה את הזכויות מג'ונסון אנד ג'ונסון, ומבחינת התרופות הגנריות, כמעט אין תחרות מחוץ לארה"ב, וגם בארה"ב מדובר במתחרות ספורות, ולא הגדולות.

"השוק שאנחנו מכוונים אליו מגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. זה שוק שמאוד צומח בסין, למשל. הצטרפתי לחברה כדי לעזור בהגשה ל-FDA. זה משהו שצריך ניסיון ספציפי בשבילו".

כעת, אחרי האישור המיוחל, כהן אומר שהחברה כבר מוכנה לשיווק והמוצר ייצא לשוק על פי החלטה של פאדאגיס. פדאגיס, המנוהלת על ידי שרון כוחן, משווקת מאות מוצרים בארה"ב ובישראל בהיקף של כמיליארד דולר בשנה.

כהן מספר שהחברה מפתחת מוצרים נוספים, ובהם תרופות קיימות מוקפות במעטפת ליפוזומלית. "עד היום אושרו 16-17 תרופות בטכנולוגיה כזאת. יש בה עניין רב, וחזי הוא אחד המומחים בעולם בתחום הזה".

גם החיסון לקורונה של פייזר ומודרנה עטוף במעטפת ליפוזום, כדי להגן על ה-RNA מפני פירוק בדרך לתאים שבהם החיסון אמור לפעול. לכל ליפוזום יש תכונות ותפקידים משלו, וכל שימוש בו בעולם התרופות הוא עולם ומלואו.

עיינה פארמה אינה החברה היחידה של ברנהולץ. הוא היזם של ליפוקיור, המפתחת גם היא תרופות מבוססות ליפוזומים לסוגים שונים של סרטן ולטיפול בכאבים אחרי ניתוח. בעבר אמר שגם ליפוקיור עובדת על גרסה משופרת של דוקסיל. מי שמנהלת את החברה היא ד"ר ליאנה פת, המשמשת גם כמנכ"לית קרן ההון סיכון הקטנה אינטגרה, שהוקמה כדי להשקיע בחברות המבוססות על המצאות של חוקרי האוניברסיטה העברית.

ברנהולץ היה גם אחד היזמים של חברת נסווקס, שפיתחה חיסונים הניתנים דרך האף, אך פעילות זו שהגיעה לבורסה בתל אביב לא צלחה בסופו של דבר.

ההכנסות האישיות של ברנהולץ מהדוקסיל מוערכות בעשרות מיליוני דולרים עד היום. בכל שנה הוא תורם מהכסף הזה פרס על שמו לחוקרים מצטיינים.

פרופ' חזי ברנהולץ
אישי: בן 80, נשוי ואב לארבעה
מקצועי: מכהן כפרופסור לביוכימיה וראש המעבדה לממברנות וליפוזומים באוניברסיטה העברית. ייסד את החברות נסווקס, ליפוקיור ועיינה פארמה. השקיע בין היתר בחממת רד ביומד וחברת דרמיפסור
עוד משהו: מחלק בכל שנה פרס על שמו למדענים מבטיחים

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"