גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שפיתח תרופה לסרטן, וגם את הגרסה הגנרית שתתחרה בה

פרופ' חזי ברנהולץ מכר לפני 30 שנה את הזכויות לדוקסיל, תרופה שפיתח לטיפול בסרטן ובשיאה גלגלה מיליארדי דולרים ● עכשיו, בגיל 80, אחרי שנוצר מחסור עולמי בתרופה, הוא מתחיל להתחרות בה עם גרסה גנרית שפיתח וקיבלה השבוע את אישור FDA ● "חוץ מאשר לאשתי, אני נשוי גם לדוקסיל מ-1979", הוא אומר לגלובס

מייסד עיינה פארמה, פרופ' חזי ברנהולץ / צילום: יואב דודקוביץ
מייסד עיינה פארמה, פרופ' חזי ברנהולץ / צילום: יואב דודקוביץ

השבוע קיבל פרופ' חזי ברנהולץ "מתנה מצוינת ליום הולדת 80", כפי שהוא מגדיר זאת: מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) נתן לחברת עיינה פארמה, שהוקמה ב-2012, אישור שיווק לדוקסיל, תרופה לסרטן שהוא פיתח, המיועדת בעיקר לטיפול בסרטני שד ושחלות. ותיקי תעשיית הביומד ודאי זוכרים שהתרופה הזאת של ברנהולץ כבר קיבלה אישור שיווק ראשון ב-1995. היא שווקה אז על ידי ענקית הפארמה ג'ונסון אנד ג'ונסון, ובשיא המכירות גלגלה מיליארדי דולרים.

ברנהולץ מתחיל עכשיו למעשה להתחרות במוצר שהוא עצמו פיתח. כדי להבין איך הוא התגלגל למצב הזה, צריך לחזור לתחילת העשור הקודם.

על רקע מחסור עולמי בדוקסיל, שנוצר בעקבות סגירת מפעל הייצור של התרופה, החליט ברנהולץ לפתח גרסה גנרית של תרופת המקור שלו ולהביא אותה לשוק. אלא שהתברר שלא כל כך קל לפתח מוצר כזה, ולא סתם היה מחסור בדוקסיל.

השבוע הודיעה עיינה פארמה שאחרי עשור של עבודה היא הצליחה סוף סוף לקבל אישור על הגרסה הגנרית, והיא תתחרה בשוק שעדיין מגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. המוצר החדש ישווק בעולם על ידי חברת פאדאגיס, שלאחרונה נמכרה על ידי פריגו לקרן אלטריס ב-1.55 מיליארד דולר.

"אחרי 15 מיליארד דולר הפסקתי לספור"

"חוץ מאשר לאשתי, אני נשוי גם לדוקסיל מ-1979, אז הקמתי את המעבדה הראשונה לפיתוח המוצר", מספר ברנהולץ, שהיה מחלוצי תחום הננוטכנולוגיה בישראל. הוא פיתח ננו-תרופות מבוססות ליפוזומים, חומצות שומן שיכולות להתחבר למעין מעטפת כדורית סביב חומרים אחרים, ולשחרר אותם בגוף בדיוק במקום שבו הם נדרשים.

בתרופה דוקסיל, כדור הליפוזומים עוטף כימותרפיה עוצמתית, המשתחררת רק באזור הגידול, שבו יש חורים בכלי הדם והתרופה יכולה לזלוג דרכם. בסביבת הגידול פוגש כדור הליפוזומים את החומר אמוניה, שמפרק אותו ומשחרר את התרופה, שנועדה לטיפול בסרטן שד, שחלות וסוגים נוספים של סרטן. אותה כימותרפיה, ללא העיטוף המיוחד הזה, הייתה עלולה לפגוע במטופלים יותר מכפי שהייתה פוגעת בגידול.

המוצר מוסחר על ידי האוניברסיטה העברית ב-1995 לחברת LTI והחל להימכר ב-1996. המשפט הזה מתמצת דרך ארוכה מאוד שעברו ברנהולץ וצוות המעבדה שלו. המוצר מוסחר פעם ראשונה, נכשל בניסויים קליניים בתחום סרטן הכבד, והוחזר למעבדה. הוא שופר ולבסוף עבר בהצלחה ניסויים בטיפול בסרקומות סרטניות בחולי איידס. זו הייתה ההתוויה שפרצה את השוק עבור LTI.

בעבר, טען ברנהולץ בראיון לגלובס כי הוא עצמו לא הבין מדוע חלק מהשינויים שעשה במוצר שיפרו את פעילותו, ולכן גם אחרי שכבר רשם ומיסחר את הדוקסיל, הוא המשיך לחקור אותו במעבדה. בינתיים, LTI עשתה איתו חיל בשוק. "הוא נמכר במיליארדי דולרים, אחרי 15 מיליארד הפסקתי לספור", אומר ברנהולץ.

הייצור היה במפעל של קבלן משנה באזור אקרון, אוהיו, והוא נמשך שם גם לאחר ש-LTI מכרה את זכויות השיווק לחברה בשם אלזה, שמכרה אותן בתורה לג'ונסון אנד ג'ונסון. זה היה המפעל היחיד שידע כיצד לייצר את התרופה בכמויות גדולות בלי לפגוע בתכונותיה.

ב-2012, צוות פיקוח של ה-FDA גילה ליקויים קשים במפעל ודרש מג'ונסון אנד ג'ונסון לסגור אותו. כך נוצר מחסור משמעותי בדוקסיל, וגם הידע על תהליך הייצור אבד.

"ג'ונסון אנד ג'ונסון לא ידעו לייצר את המוצר בכמויות מסחריות ובאיכות טובה כפי שידעו לעשות במפעל ההוא", אומר ברנהולץ. "כשעלה הצורך בכך, התברר שחלק מהאנשים שבנו את תהליך הייצור הזה בכלל כבר מתו. עד היום אף אחד, כולל אנחנו, לא יודע לייצר דוקסיל בכמויות ובעלות שהם ייצרו".

"לפעמים קשה יותר לאשר מוצר גנרי"

ברנהולץ מספר שב-2012, בעת שנכח בכנסים של חולות סרטן שד ושחלות בארה"ב, באו אליו מטופלות ובני משפחותיהן והתמרמרו, "למה אין דוקסיל? אתה המצאת את זה - אתה לא יכול לייצר את זה?".

"הרבה חולים נפטרו לפני זמנם", אמר ברנהולץ בעבר על התקופה הזאת. "נוצר שוק שחור במוצר. קיבלתי המון טלפונים מחולים".

מאחר שהמוצר כבר לא היה מוגן בפטנט, ברנהולץ החליט לנסות לייצר אותו מחדש - הוא ראה בכך חובה שלו כלפי המטופלות וכלפי המוצר שהמציא. אך לשם כך היה עליו לרשום את המוצר כגנריקה. הוא הקים את עיינה פארמה, הפועלת מקמפוס הדסה בירושלים והמשקיעים הבולטים שלה הם קרן אינטגרה, קרן אילן הולדינגס, קרנות ההשתלמות למורים וגננות וד"ר שמואל קבילי.

לכאורה, המשימה של החברה החדשה הייתה פשוטה: להראות שהמוצר הגנרי זהה למוצר המקורי. ב-2014, היא כבר הייתה מוכנה להגשה ראשונה ל-FDA. "הבעיה", מספר ברנהולץ, "היא שבינתיים בתקופה הזאת אישר ה-FDA לשימוש זמני וחירומי דוקסיל שפותח על ידי חברת סאן ההודית. אנחנו, כמוצר גנרי חדש בשוק, השווינו את המוצר שלנו לדוקסיל הקיים בשוק, זה של סאן. לא היה דוקסיל אחר להשוות אליו. אבל כשהבאנו את התוצאות ל-FDA, הם כבר שוב אישרו מוצר אמריקאי, אז הם שלחו אותנו לעשות עוד ניסוי, הפעם מול המוצר האמריקאי".

ב-2020 סוף סוף הסתיימה ההגשה השנייה, וכעת המוצר אושר. "מתברר שלפעמים יותר קשה לאשר מוצר גנרי מאשר מוצר חדשני", אומר ברנהולץ, "כי אתה חייב לעשות אותו בדיוק כמו הקיים".

מוצרים נוספים בקנה

בסוף 2019, מונה גל כהן ליו"ר פעיל בעיינה. כהן, לשעבר מנכ"ל חברת התרופות מדיוונד, אומר שהיום תרופת המקור משווקת על ידי חברת באקסטר, שקנתה את הזכויות מג'ונסון אנד ג'ונסון, ומבחינת התרופות הגנריות, כמעט אין תחרות מחוץ לארה"ב, וגם בארה"ב מדובר במתחרות ספורות, ולא הגדולות.

"השוק שאנחנו מכוונים אליו מגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. זה שוק שמאוד צומח בסין, למשל. הצטרפתי לחברה כדי לעזור בהגשה ל-FDA. זה משהו שצריך ניסיון ספציפי בשבילו".

כעת, אחרי האישור המיוחל, כהן אומר שהחברה כבר מוכנה לשיווק והמוצר ייצא לשוק על פי החלטה של פאדאגיס. פדאגיס, המנוהלת על ידי שרון כוחן, משווקת מאות מוצרים בארה"ב ובישראל בהיקף של כמיליארד דולר בשנה.

כהן מספר שהחברה מפתחת מוצרים נוספים, ובהם תרופות קיימות מוקפות במעטפת ליפוזומלית. "עד היום אושרו 16-17 תרופות בטכנולוגיה כזאת. יש בה עניין רב, וחזי הוא אחד המומחים בעולם בתחום הזה".

גם החיסון לקורונה של פייזר ומודרנה עטוף במעטפת ליפוזום, כדי להגן על ה-RNA מפני פירוק בדרך לתאים שבהם החיסון אמור לפעול. לכל ליפוזום יש תכונות ותפקידים משלו, וכל שימוש בו בעולם התרופות הוא עולם ומלואו.

עיינה פארמה אינה החברה היחידה של ברנהולץ. הוא היזם של ליפוקיור, המפתחת גם היא תרופות מבוססות ליפוזומים לסוגים שונים של סרטן ולטיפול בכאבים אחרי ניתוח. בעבר אמר שגם ליפוקיור עובדת על גרסה משופרת של דוקסיל. מי שמנהלת את החברה היא ד"ר ליאנה פת, המשמשת גם כמנכ"לית קרן ההון סיכון הקטנה אינטגרה, שהוקמה כדי להשקיע בחברות המבוססות על המצאות של חוקרי האוניברסיטה העברית.

ברנהולץ היה גם אחד היזמים של חברת נסווקס, שפיתחה חיסונים הניתנים דרך האף, אך פעילות זו שהגיעה לבורסה בתל אביב לא צלחה בסופו של דבר.

ההכנסות האישיות של ברנהולץ מהדוקסיל מוערכות בעשרות מיליוני דולרים עד היום. בכל שנה הוא תורם מהכסף הזה פרס על שמו לחוקרים מצטיינים.

פרופ' חזי ברנהולץ
אישי: בן 80, נשוי ואב לארבעה
מקצועי: מכהן כפרופסור לביוכימיה וראש המעבדה לממברנות וליפוזומים באוניברסיטה העברית. ייסד את החברות נסווקס, ליפוקיור ועיינה פארמה. השקיע בין היתר בחממת רד ביומד וחברת דרמיפסור
עוד משהו: מחלק בכל שנה פרס על שמו למדענים מבטיחים

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון