קונאן או'בריאן / צילום: Associated Press, Evan Agostini
ביוני האחרון, סיים קונאן או'בריאן 28 שנות הנחיית שידורי לייט-נייט בטלוויזיה. מהלך שהתפרש בצורה שגויה בקרב לא מעט אנשים, מסתבר: "בכל מקום שאני נמצא, אנשים מברכים אותי: 'מזל טוב על הפרישה!'", אומר או'בריאן: "'הנה קונאן, רוכב על חמור מעבר לגבעה אל הערפילים'".
אלא שבמציאות, או'בריאן עסוק כיום לא פחות מאשר בשיא ימי הזוהר שלו כמנחה טלוויזיה. בימים אלו הוא בונה אימפריה קומית במדיום שבעבר זלזל בו מעט: פודקסאטים. Team Coco, חברת הבידור שלו, עובדת כעת על הפקת עשרה פודקאסטים, כולל אחד המלווה את פרקי הסיטקום "מחלקת גנים ונוף" של רשת NBC - הפודקסאט מארח את כוכב הסדרה רוב לאו יחד עם התסריטאי אלן יאנג.
פודקאסטים נוספים מבית היוצר של או'בריאן: תוכנית שאלות ותשובות בהנחיית אנדי ריכטר, מי ששימש כסיידקיק של קונאן בתוכנית הלילה שלו וגם פודקאסטים של הקומיקאים ג'יי בי סמוב (פרודיה על תוכניות העצמה אישית), ניקול באייר (שמנהלת דיון סוער בנושא דייטיים) ולייסי מוזלי (תוכנית העוסקת בתרמיות).
בחברה של או'בריאן מתכננים להשיק עוד שישה פודקאסטים בשמונת החודשים הקרובים, אחד מהם הוא "המקום המוזר" - תוכנית מערכונים מתוסרטת שנוצרה על ידי דנה קארווי המוכר מ"סאטרדיי נייט לייב".
אבל בלב פעילות החברה החדשה ניצב פודקאסט הדגל בהנחייתו של כוכב הלייט-נייט: "קונאן או'בריאן צריך חבר". במסגרת הפודקאסט המשודר כבר שלוש שנים ומונה 145 פרקים, מראיין או'בריאן באריכות קומיקאים וסלבריטאים - מבוב ניוהארט ועד ברק אובמה. היכולת לראיין בנינוחות מהווה עבורו הקלה לאחר עשורים של פורמט טלוויזיוני קצוב בזמן: "זה מאפשר לי חיבור שלא היה יכול להיווצר קודם", הוא אומר.
הפודקאסט "קונאן או'בריאן צריך חבר" סיפק לאו'בריאן כלי קומי חדש והעמיק את הקשר שלו עם המעריצים - אבל גם עזר לחברה שלו לממן פודקאסטים נוספים ולהחתים עוד כישרונות. התוכנית שעדיין משודרת כבר הספיקה לרשום הישגים: היא מדורגת לרוב בין חמש תוכניות הקומדיה הפופולריות ביותר בשירות הפודקאסטים של אפל, ומהווה שני שלישים מתוך 13 מיליון ההורדות החודשיות מבית היוצר של Team Coco. לפי בכירים בחברה, התוכנית אחראית ליותר ממחצית ההכנסות שמקורן בחסויות. סכום שצפוי להגיע לכ־20 מיליון דולר ב־2021.
"סיפור הולדתו של גיבור על"
את רוב חייו הבוגרים הקדיש או'בריאן לתוכניות טלוויזיה. בגיל 24 הוא הצטרף לסאטרדיי נייט לייב ככותב, אחר כך שימש גם ככותב עבור משפחת סימפסון. בהמשך ירש תוכניות לייט נייט שהובילו לפניו דיוויד לטרמן וג'וני קרסון. כעת, בגיל 58, הוא נכנס לתחום חדש שעדיין מתגבש ומתהווה: אל שוק הפודקאסטים הרווי נכנסות עוד ועוד חברות תקשורת וטכנולוגיה הרעבות לתוכן ומנויים, והמרדף אחר תוכניות דגל שימשכו קהל גדול עוד בעיצומו.
כמה עסקאות גדולות במירוץ האודיו הזה כבר עשו כותרות: אמזון רכשה את הזכויות ל"SmartLess" - תוכנית ראיונות של השחקנים וויל ארנט, ג'ייסון בייטמן ושון הייז. ספוטיפיי רכשה בלעדיות למגוון פודקאסטים, ביניהם תוכנית בהגשת ג'ו רוגן, פודקאסט של השחקן דקס שפרד ושל המנחה והיועצת המינית אלכסנדרה קופר. עוד עסקת ענק היא של Sirium XM Holdings, שקנו את חברת הפודקאסטים Stitcher, המפיקה ומוכרת פרסום למאות תוכניות, כולל אלו של Team Coco.
וכשהשוק כל-כך תוסס ותזזיתי, בכירים ב־Team Coco מדווחים כי הם שוקלים אופציות עסקיות: החל מעסקת זיכיון על הפודקאסטים ועד למכירת החברה כולה. אבל, הם אומרים, בכוונתם להמשיך לנהל את המותג בכל מקרה. "אנחנו לא מתכוונים למכור בשביל הכסף, לעזוב או לפרוש", אמר המנכ"ל ג'ף רוס, שמשמש כמפיק בפועל של או'בריאן עוד מאז שעלה לשידור בטלוויזיה ב־1993.
הכינוי "קוקו" נעשה פופולרי בעקבות טום הנקס. בזמן צילום התוכנית האחרונה של Tonight Show בהגשת או'בריאן בינואר 2010, הנקס הלהיט את הקהל בקריאות "קוקו, קוקו", שוב ושוב (הערת המתרגם: קו - ההברה הראשונה בשמו של קונאן).
עשרה ימים קודם הודיע או'בריאן שהוא פורש מהתוכנית, במקום לעבור איתה למשבצת השידור של חצות. זו הייתה דרכו לסיים תהליך משפיל שבו מנהלי NBC הטילו ספק בפופולריות שלו, ותכננו לשבץ במקומו תוכנית אחרת בהובלת ג'יי לנו. הביטוי "Team Coco" נוצר כמעיין "התקוממות של מעריצים", כפי שמתאר זאת רוס. "הדבר הטוב שיצא מהתקופה הטראומטית, המשוגעת והאפלה הזו היה התמיכה המתפוצצת הזו", אומר או'בריאן. "הרגע ההוא היה כמו סיפור הולדתו של גיבור־על, לפחות מבחינתי".
Team Coco מפיקה גם תוכניות סטנדאפ, אירועים בלייב ומוכרת מרצ'נדייז של קומיקאים נוספים מלבד או'בריאן. מאז 2011, החברה מפיצה גם את הסרטונים של "קונאן" - התוכנית של TBS, שאו'בריאן רכש את הזכויות שלה - ביוטיוב, פייסבוק ורשתות אחרות. לפי מנהלי החברה הדבר צפוי להכניס 10 מיליון דולר השנה. איך התגלגלו אל קונאן זכויות השידור? התנאים של וורנר מדיה המחזיקה ב-TBS, השתנו כשהתוכנית ירדה מהמסך. כיום הם נותנים לחברת האם AT&T נתח קטן מתוכה, ול־Team Coco את החופש לפעול יותר כמו סטארטאפ בתחום הבידור.
במסגרת המו"מ המחודש הזה, הסכים או'בריאן לעמוד בחזית תוכנית טלוויזיה בשירות הסטרימינג של וורנר - HBO Max. אבל הוא עדיין נמצא בשלב סיעור המוחות, ומדבר על תוכנית הסטרימינג כמו שתיכוניסט מדבר על משימה ארוכה בלימודים. בינתיים, הוא עסוק בשגרה מאווררת יותר של הפקת פודקאסטים. בחדר קטן באולפן הוליוודי, הוא יושב מול האורח שלו. לידו שולחן קטן עליו הוא מקשקש כל מיני שירבוטים קטנים. חוץ משני מפיקים וטכנאי סאונד בחדר סמוך, אין קהל. ולמרות שמצלמות וידאו מתעדות את התוכניות בשביל סרטונים וקטעים נבחרים, אין צורך באיפור - החלק בצילומי הטלוויזיה שאו'בריאן, חיוור ובהיר במיוחד, הכי פחות מתגעגע אליו.
"זה נחמד. אני מרגיש שחזרתי למבצר עשוי כולו מכריות, להשתטות קצת. אנחנו חיים בתקופה שבה אני, בתוך המבצר המרופד הזה, עם שני מיקרופונים בלבד - זה מוצר לגיטימי", הוא אומר. "זה עסק, וזה עסק טוב. אבל בשלב הזה בקריירה שלי, בשלב הזה בחיי - זו גם מתנה לא נורמלית".
הבדיחות על המפרסמים שוות זהב
אבל כאמור בהתחלה, או'בריאן היה סקפטי: הוא חשש שתוכנית פודקאסט שלו עשויה להיתפס כירידה ברמה, או שהוא אפילו עלול להיכשל. "לאחר שהייתי שנים על גבי שנים בטלוויזיה, מה יקרה אם זה יבוטל?", אמר אז בחשש לנשיא חברת Team Coco אדם סאקס, שכבר עבד בכמה חברות פודקאסטים. המנחה קיבל הבטחה שיהיה אחראי על גורל הפודקאסט. וחוץ מזה, הרגיעו אותו, סטטיסטיקות ההורדות לא מפורסמות באותו אופן שמפורסמים דירוגי הרייטינג. "זה עסק קצת משוגע", אומר רוס. "אתה היחיד שיודע אם הפודקאסט שלך מצליח או לא".
בתוכנית "קונאן או'בריאן צריך חבר", שהושקה ב־2018, המארח חוקר נושא משותף עם האורחים שלו: למשל, איך גילו את הכישרון שלהם; איזה כוחות מניעים את האמביציות שלהם; איך הם מתמודדים עם אגו ועם ביקורת עצמית. אבל הבדיחות שלו, שמגיחות בתדירות גבוהה, גורמות לראיונות להישמע יותר כמו סמול טוק ספונטני ומאולתר. כך למשל היה כשהקליט באוגוסט פרק עם השחקן והקומיקאי ג'ואל מקהייל. אפשר לחלק את השיחה שהתנהלה ביניהם בערך כך: 30% מהזמן שאלות ותשובות כנות, ו-70% עלבונות וגידופים הומוריסטיים, שנעו בין הסתלבטות על הנחות סלבס לבדיחות על קניבליזם.
קהל המאזינים מקבל את או'בריאן בגרסה שאינה מוגבלת בזמן, תקציב או במה מותר או אסור להגיד בטלוויזיה. כמו שהגדיר זאת או'בריאן בעצמו: "הם שומעים את קונאן של חדר הכותבים".
בפודקאסט מככבים ברקע העוזרים האישיים שלו, סונה מובססיאן, דיוויד הופינג, והמפיק מאט גורלי. הם משמשים כשחקני משנה בעוד או'בריאן שולף את הפוזות הקומיות החביבות עליו: מירידות עצמיות חסרות רחמים ועד הבעת סמכותנות מזויפת. ויש גם עקיצות של או'בריאן על עסקי הבידור, כך למשל הוא מתאר את מלאכת הפודקאסט כ"פטפוט ברדיו".
המאפיין השחוק ביותר של תעשיית הפודקאסטים - החלק בו המגיש מקריא פרסומות של נותני החסויות - הפך לסימן ההיכר של או'בריאן. לאחרונה, בזמן אוויר שקנתה החברה Long John Silver המייצרת נגיסי לובסטר, הוא עשה חיקויים של פיראט ושל אחד הבנים לשושלת קנדי.
באולפן, לפני הראיון עם מקהייל, או'בריאן גיחך על שמות יומרניים משהו של נותני חסויות כמו Magoosh, העוסקת בהכנה למבחנים, ושמה מבוסס על מילה פרסית שמשמעותה "אדם נבון". מאוחר יותר, בהמשך הריאיון הוא המשיך להתבדח עליהם בספונטניות, ללא תשלום.
הסגנון של או'בריאן מאפשר לו לרדת על שיטת החסויות, כמו גם על עצמו כמגיש - ועדיין לספק את הסחורה ולמנוע מהמאזינים לדלג על הפרסומות. המפרסמים מצידם משלמים על זה פרמיה גבוהה: בין 40 ל־50 דולר על כל אלף הורדות של התוכנית, כך אומרים ב־Team Coco, בערך כפליים מהתעריף הטיפוסי לפודקאסט פופולרי.
בימים אלה שוקלת החברה פודקאסט נוסף לאו'בריאן המבוסס על חיבתו להיסטוריה. אבל הצמיחה העתידית של Team Coco תלויה בגיוס כישרונות נוספים, מלבדו. "זה יהיה בלתי אפשרי להרחיב את החברה אם הכל יהיה מבוסס על קונאן. הוא יכול לגדול רק במידה מסוימת, ויש גבול לכמה שהוא יכול לעשות", אומר סאקס.
בימים אלו , Team Coco מתכוננת לעבור לחלל משרדי חדש בהוליווד. סיור במקום מגלה בניין בן שלוש קומות בשיפוצים. או'בריאן מציג לנו שני אולפנים, לצד מטבחון נאה, חללים פתוחים וחדרים שנועדו למפגשים יצירתיים.
במהלך הסיור, הוא משרטט את החזון שלו למשרדים - פעם זו סדנה של סנטה קלאוס, פעם מפעל עוגיות והייתה גם אנלוגיה לבית המשחקים של פי-ווי הרמן (דמות בדיונית שיצר הקומיקאי פול ראובנס, הערת המתרגם). "תמיד הייתי בחלל של מישהו אחר", אומר אובראין ומתכוון לחדרי כותבים ותפאורות שכבש בשנות הטלוויזיה שלו, כולל 11 עונות של "קונאן" באולפני האחים וורנר. "מאז שעזבנו, אני תוהה, איפה המקום שלי? אני צריך מקום לאגד בו אנשים מוזרים כמוני, שנוכל לעשות דברים ביחד. בשבילי, זה באמת עד כדי כך פשוט".