גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטפונות בסין חושפים סיכונים לתוכניות להשיק מטבעות דיגיטליים

גשמי קיץ רבים פגעו בתשתיות התקשורת הסלולרית והותירו אנשים רבים בלי מזומנים ללא היכולת לשלם באפליקציות התשלום הפופולריות

שיטפונות ב-Zhengzhou ביולי / צילום: Reuters, אלי סונג
שיטפונות ב-Zhengzhou ביולי / צילום: Reuters, אלי סונג

כששיטפונות הציפו מטרופולין סינית מרכזית הקיץ, האסון פגע במרכיב מרכזי בניסיון של המדינה להחליף את הכסף הפיזי במטבע דיגיטלי: אמינות.

גשמים עזים ביולי גרמו לנהרות לעלות על גדותיהם בעיר ז'נגז'ו, וזה הוביל להפסקות חשמל נרחבות שהשביתו את השירות הסלולרי. בגלל שהסינים בערים משתמשים לרוב באפליקציות תשלום בטלפון כמו WeChat של חברת Tencent Holdings ואליפיי (Alipay) של אנט גרופ (Ant Group) במקום במזומנים, המשמעות של הפסקת פעילות הרשתות הייתה שלהרבה תושבים בעיר, שיש בה 12 מיליון איש, לא היה כסף, בנוסף לכך שלא הייתה להם שום דרך להגיע לכוחות ההצלה ולקרוביהם.

סין היא קובעת הקצב העולמית בין המדינות הגדולות ליצירת גרסה דיגיטלית למטבע שלה. ארבעה ימים לפני השיטפונות בז'נגז'ו, פרסם הבנק המרכזי אסטרטגיה רשמית להצגתו וציין שהניסויים בו עד עתה היו מוצלחים. ואז, הפסקות החשמל בז'נגז'ו שיתקו את תשתית התשלומים הדיגיטליים שמהווה את עמוד השדרה של התוכנית.

ללא כסף, חלק מתושבי ז'נגז'ו פנו לברטרים, כולל אדם ששילם על ירקות בסיגריות, אחת מאלפי דוגמאות ששותפו ברשתות חברתיות על מה שקורה כשהכסף הדיגיטלי מתקלקל.

עובדת בת 25 בחברת מוצרי חלב, ז'או ג'ון, אומרת שהשיטפונות הותירו אותה רחוקה מדירתה בז'נגז'ו וביקשה לישון במלון בלילה - ואז גילתה שאין לה דרך לשלם על חדר בלי אליפיי ובלי WeChat ואין לה דרך ליצור קשר עם העולם החיצון. "הייתי בחרדה גדולה", היא אומרת.

ההפרעה הפיננסית הייתה קצרה יחסית, אך היוותה הדגמה ברורה וחריפה לסיכון שמדינות המאמצות כסף דיגיטלי לוקחות על עצמן - כסף שתלוי בטלפונים עובדים. תוסיפו חסינות סלולרית לפריצות לארנקים דיגיטליים ובורסות מקוונות כאחת החולשות שממשלות מתמודדות איתן כשהן נכנסות לתחום התנודתי הזה שעד עתה היו בו רק הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים.

זעזוע כמו זה שנגרם בזמן השיטפונות יהיה הרסני לכל כלכלה דיגיטלית מודרנית. בז'נגז'ו, מפות מקוונות לא עבדו ומכוניות חשמליות עשו קצרים. גרסה אלקטרונית של היואן רק תעמיק את אימוץ הטכנולוגיה בסין. חברה שיש בה פחות ופחות כסף מזומן כבר הולידה בעיות חברתיות, כמו למשל אנשים מבוגרים שממש לא יכולים להזמין מונית אם אין להם האפליקציות הנכונות.

השיטפונות סתרו מחויבויות ספציפיות שבייג'ינג עשתה במסמך האסטרטגיה מיולי לגבי זה שבמערכת הכסף הדיגיטלי שלה יש הגנות מובנות במקרה של אסונות טבע.

"המכנה המשותף הנמוך ביותר הפוגע בכולם הוא רשת החשמל", אמר לוק דריקס, מנהל טכנולוגיה בחברה Ookla מסיאטל.

החברה שלו עוקבת אחרי הפסקות שירות באינטרנט אחרי אסונות טבע, ובינתיים ראתה מקרים בהם תחנות חשמל ומפעילים סלולריים מוחזרים לפעולה במהירות, ואז הלקוחות נעלמים מהרשתות כי הסוללות בטלפונים נגמרות כשאין להם מקום להטעין אותן.

הבנק המרכזי הסיני אומר שמטבע e-CNY - השם הרשמי של היואן הדיגיטלי - נבחם ביותר מ־70 מיליון עסקאות אמיתיות מאז תחילת 2020, ללא סימן לתקלות משמעותיות בטכנולוגיה.

הבנק העממי של סין לא הגיב לשאלה האם האסון בזנגז'ו ישפיע על תוכניות המטבע הדיגיטלי שלו; גם באליפיי וב־WeChat ובמפעילה הסלולרית China Mobile לא הגיבו. פקידי ממשלה בסין תיארו את השיטפונות כאסון של פעם במאה שנה, בעוד שאחרים ראו בהם סימן של שינוי האקלים.

מדינות רבות, כולל ארה"ב, צופות על הצגת המטבע של בייג'ינג ומחפשות אינדיקציה אם כדאי גם להן לעשות דיגיטציה של המטבעות שלהן.

בייג'ינג לרוב נזהרת לגבי חדשנות פיננסית ובינתיים לא התחייבה ללוח זמנים להצגה רשמית של המטבע הדיגיטלי. אין סימנים לכך שהתקלות בז'נגז'ו שינו את התוכניות, אבל אנליסטים אומרים שלוח הזמנים של הממשלה להשקה עשוי להיות פחות מהיר ממה שניתן להסיק מהניסויים הנרחבים.

"הרף מאוד גבוה. אין לך שוליים לטעויות בסוג כזה של מערכת", אומר מרטין צ'ורזמפה, עמית מחקר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון. "יש פה הרבה דברים שאינם ידועים, וזו הסיבה שאני חושב שהם רוצים להיות זהירים ולא למהר עם זה".

הפקיד בבנק המרכזי המקדם את פרויקט e-CNY, מו צ'נגצ'ון, אמר לכנס מקוון במרץ שהמטבע הדיגיטלי נועד בין היתר לגבות את המערכות של WeChat ואליפיי, שביחד אחראיות לכ־90% מהעסקאות על גבי טלפונים בסין.

"אם משהו רע קורה להם, מבחינה פיננסית או טכנית, זה בהחלט ישפיע באופן שלילי על היציבות הפיננסית בסין", אמר מו בכנס של הבנק להסדרים בינלאומיים במרץ.

לא ברור איך הייתה יכולה מערכת המטבע הדיגיטלי לתפקד טוב יותר בזמן השיטפונות. בבנק העממי של סין הבהירו שעבור ה־e-CNY יהיו נחוצות אפליקציות, כולל אפליקציה של המטבע עצמו בנוסף לאליפיי ו־WeChat. בזמן השיטפונות, רגולטורים פיננסיים במחוז הנאן הוציאו צווי חירום שהורו לבנקים להגיב במהירות ללקוחות שנפגעו בגלל אי היכולת לשלם בטלפונים ניידים - בייחוד על ידי זמינות של כסף מזומן. נראה שהיואן הדיגיטלי מתוכנן יום אחד להחליף את הכסף הפיזי, אם כי בדו"ח מיולי של הבנק המרכזי של סין נכתב שכסף מזומן יישאר בכלכלה כל עוד אנשים ירצו להשתמש בו.

סין אומרת שהמטבע הדיגיטלי נבחן במגוון נסיבות, כולל פתרונות שתוכננו למשתמשים שאין להם חיבור אינטרנט נייד. אבל נראה כי היכולות שלו מחוץ לרשת נועדו למגוון מצומצם של אנשים, כמו אזרחים וותיקים שהם פחות מצויים בטכנולוגיה, לא עבור מיליוני אנשים שנותקו מהרשתות בגלל אסון טבע.

צ'ורזמפה אומר שלגרום למטבע דיגיטלי לעבוד ללא חיבור לאינטרנט יהיה אחד האתגרים הטכניים המורכבים יותר ליואן הדיגיטלי, בגלל שהמערכת צריכה להבטיח שלא יוציאו את אותו יואן פעמיים. "נחוצה מערכת תשלומים העוקבת אחרי למי יש מה - ובאיזה רגע", אמר.

יתרון של המטבע הדיגיטלי שמוזכר לא מעט הוא הפוטנציאל לרשויות לשלוח במהירות כספי סיוע לאנשים שנפגעו מאסונות טבע - אם כי ככל הנראה גם זה יהיה תלוי בקיומה של רשת סלולרית.

על מנת לחדש שירותי תקשורת באופן חלקי לאזור ז'נגז'ו במשך יותר מארבעה ימים שלקח לתקן 62 אלף תחנות ממסר שנפגעו בשטפון, הממשלה שלחה צי של מל"טים מחברת Aviation Industry שישמשו כתחנות ממסר מוטסות בינתיים. הרשויות הגדירו זאת כמבצע חירום במסגרתו היו צריכים המל"טים לטוס 1,200 קילומטר כדי להגיע לז'נגז'ו ושם יכלו לחבר בכל רגע נתון רק 650 משתמשים, על פי דיווחים של התקשורת במדינה.

על מנת להבטיח לעצמה חדר במלון בז'נגז'ו, מצאה ז'או דרך עקיפה בעזרת אדם זר. כיום, היא לא עוזבת את הבית בלי המזומנים שקיבלה בחזרה כשעשתה צ'ק אאוט מהמלון על הפקדון שנתנה כדי לקבל את המפתחות לחדר.

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה