גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוח חמה או רוחות של שינוי: האם מגלאזגו תצא הבשורה?

כאשר אמון הציבור בהבטחות של פוליטיקאים הולך ונשחק, ובארה"ב חברי קונגרס עסוקים בעיקור תוכנית האקלים של ביידן, ומנהיגי שתי מדינות מפתח – פוטין ושי ג'ינפינג – בחרו שלא להגיע לוועידה, האם תוצאה רעה היא כל מה שנותר לצפות לו מהוועידה ההיסטורית בסקטולנד?

שריפות בהרי קליפוניה / צילום: Associated Press, Ringo H.W. Chiu
שריפות בהרי קליפוניה / צילום: Associated Press, Ringo H.W. Chiu

בעוד ימים בודדים, ישאו מיליוני בני אדם ברחבי העולם את עיניהם לעיר גלאזגו שבסקוטלנד, בה יתכנסו יותר מ־100 ראשי ממשלות ומנהיגים מקצוות העולם, לוועידה שיש מי שמכנים אותה בשלל תארים כגון "היסטורית", "גורלית", "ההזדמנות אחרונה של דורנו". בזה אחר זה, הם יעלו על דוכן הנואמים להציג את הצעדים בהם ינקטו כדי להילחם במשבר האקלים המוביל לאובדן חיי אדם ונזקים כלכליים כבדים, ובחדרים סגורים - הם ישבו וינהלו שיחות, אולי אף ויכוחים קולניים, על מנגנונים להצלחה גלובלית במאבק שעד עתה, העולם נכשל בו.

בנט רוצה שישראל תהיה עמוד האש הטכנולוגי במאבק העולמי במשבר האקלים
המשוואה שלא נשברה ושעון הפחמן המתקתק | אורי פסובסקי, פרשנות
"בזבזנו 30 שנה, צריך להתחיל להטיל מכסים על מוצרים ממדינות מזהמות" | ראיון

הפוליטיקאים לא ידונו בדרכים למניעת משבר האקלים, שכן האנושות כבר פספסה את ההזדמנות הזו: העולם כבר התחמם ביותר מ־1.2 מעלות צלזיוס בממוצע בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. חלק מהשפעות ההתחממות, הן בלתי הפיכות ובלתי ניתנות לשינוי. תוצאות ההתחממות בחסות מעשי ידי אדם - שריפות ענק, הצפות וגלי החום - הן כבר מוחשיות. בכל זאת, ראשי מדינות, פוליטיקאים ופקידים יתכנסו סביב השולחנות, וינסו למצוא דרכים להגביל את הנזק שמיליארדי בני אדם יצטרכו להתמודד עימו שנים קדימה, ולהימנע מתוצאותיו ההרסניות ביותר של משבר האקלים. כולל התמוטטות אפשרית של המערכות הטבעיות התומכות בחיינו.

לאחר עשרות שנים שבהן הנתונים המדעיים מצביעים על מגמה חד משמעית, לפני כשש שנים, 196 מדינות מתפתחות ומפותחות ברחבי העולם שילבו כוחות, וחתמו על "הסכם פריז" במטרה להפחית את פליטות גזי החממה שלהן ולהגביל את עליית הטמפרטורה "הרבה מתחת ל־2 מעלות צלזיוס", או ל־1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2050.

אלא שבשנים שחלפו מאז ששושבין ההסכם דאז, נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, פתח את נאומו במשפט "אנחנו הדור הראשון המסוגל לזהות את ההתחממות הגלובלית והאחרון שמסוגל למנוע אותה", צומצמו פליטות גזי החממה בקושי בעשירית ההיקף הנדרש, והעולם המשיך לדהור על מסלול ההתחממות ההרסנית, רחוק מהסקאלה הנחשבת לבטוחה עבור החיים על פני כדור הארץ.

 

ניתוק התלות בדלקים מאובנים

כל שבריר מעלה, ישפיע על בריאות האדם, פרנסתם של מיליונים, ביטחון תזונתי, אספקת מים, צמיחה כלכלית, משך הבצורות, היכחדותם של בעלי חיים ועוד. הנה דוגמאות בודדות: בהתחממות ממוצעת של מעלה וחצי, עונת הבצורת תתארך בממוצע בחודשיים. עלייה של שתי מעלות תאריך את הזמן לארבעה חודשים. במעלה וחצי, תתרחש עלייה ממוצעת של 41% בסכנה לשריפות באזור הים התיכון בקיץ. עלייה של שתי מעלות תגדיל את הסכנה ל־62% ושלוש מעלות ב־97%.

בשל ההבדלים הקריטיים, בשבוע הבא, ינסו ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות קטנות יותר, בין היתר באוקיינוס השקט, להוביל להסכמה להגבלת עליית הטמפרטורה למעלה וחצי בלבד - הסף הנחשב לבטוח עבור האנושות. כדי לעמוד בכך, יצטרכו המדינות לחתוך את פליטות הפחמן הדו־חמצני ב־45% עד שנת 2030, ולהגיע לאפס פליטות בשנת 2050. זוהי לא משימה פשוטה כלל: היא דורשת לנתק את התלות של המדינות בדלקים מאובנים ולשנות את האופן שבו האנושות מנהלת היום את מערכות כדור הארץ.

הפוליטיקאים טפחו לעצמם על השכם

עד היום, הסכמי פריז לא הצליחו להדביק את הנדרש בתחזיות המדעיות. פוליטיקאים טפחו לעצמם על השכם יותר מדי פעמים, אך צעדיהם הוכחו כלא־יעילים. ריכוז גזי החממה באטמוספירה נמצא בשיא של כל הזמנים, וההתאוששות ממשבר הקורונה דווקא מובילה לעלייה בפליטות, תוך המשך סבסוד ממשלתי לדלקים מאובנים.

השבוע, שרטט דוח "פער הפליטות" של האו"ם את המציאות העגומה: למרות ההבטחות ולמרות ההצהרות הרבות של פוליטיקאים ברחבי העולם על מחויבותם לנושא, היעדים המעודכנים וההתחייבויות שהגישו המדינות לאו"ם לקראת הכנס יובילו להתחממות של 2.7 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. זאת במידה ויקוימו במלואן, מהראשונה ועד האחרונה. אם הן לא יעמדו בהתחייבויות, גם מסלול התחממות של יותר מ־3 מעלות אינו דמיוני.לפי ההתחייבויות הנוכחיות, דוח של מכון המדיניות Chatham House קובע שיש סיכוי של פחות מאחוז אחד להגביל את הטמפרטורה ל־1.5 מעלות.

פליטות הפחמן האנושיות נשארות באטמוספירה עד אלף שנים, כך שמי שישלם על הפליטות הנוכחיות הם הדורות הבאים. האנושות כבר 'בזבזה' 85% מתקציב הפחמן שלה - הפליטות שהאטמוספירה יכולה לקלוט מבלי שכדור הארץ יתחמם מעבר מעלה וחצי, כך שלמנהיגים כבר לא נותר זמן להסתפק בדיבורים בלבד.

היכן הכשל במנגנון? גם אם כלל המדינות התחייבו תחת הסכם פריז לפעילות משותפת, כל אחת מהן קובעת את היעדים לעצמה - וגם יכולה להימנע מעמידה בהם, שכן אין בהסכם סנקציות כלפי המדינות המפרות אותו, גם אם הן מסכנות את שכנותיהן, שכן משבר האקלים לא מבדיל בין גבולות ומדינות - וללא ערבות הדדית ופעולה משותפת, כלל המדינות יישאו בתוצאות, גם המצטיינות ביותר. לכן, אחת התקוות היא שהמדינות השאפתניות ינסו 'למקסם' את ההסכם, ולנסות לקבוע בו מנגנונים מחייבים, כך שמדינות שלא ירתמו לאיפוס הפליטות - ישלמו על כך מחיר.

לאגונת Suesca שבקולומביה / צילום: Associated Press, Fernando Vergara

מה הפסגה צריכה כדי להצליח

מדינות רבות הצהירו על יעד של נטו אפס פליטות עד שנת 2050 (כלומר, איזון בין הפליטות לבין המקורות שייספגו אותן - עצים, אוקיינוסים בריאים ואמצעים טכנולוגיים שלא קיימים כיום). אך כדי שהפסגה תצליח, המדינות צריכות להתחייב לא רק לנטו אפס פליטות עד 2050, אלא ליעדים שאפתניים של קיצוץ כמחצית הפליטות עד שנת 2030, אשר בלעדיהם העולם ידהר על מסלול ההתחממות ההרסנית.

למרות שפעילות משותפת של כלל המדינות היא הכרחית - בראש החץ, נמצאות הפולטות הגדולות ביותר: סין, ארה"ב, הודו, ורוסיה. באיחוד האירופי מתקיימת הפעילות השאפתנית ביותר, אך מדינות משמעותיות, משתרכות מאחור.

ארה"ב הייתה, היסטורית, השחקן החשוב ביותר במשא ומתן הבינלאומי, לא רק בשל מעמדה הבינלאומי, אלא גם מפני שהיא זו האחראית באופן היסטורי לפליטות הפחמן הכבדות ביותר. כעת, לאחר שנים ארוכות של הזנחה תחת משטר טראמפ, ארה"ב חזרה לשולחן. הנשיא ג'ו ביידן אף הגיש את תוכניות האקלים השאפתניות ביותר בהיסטוריה של מדינתו לקראת פסגת גלאזגו. קמפיין הבחירות שלו הסתמך במידה רבה על הבטחות אקלימיות, כאשר בין היתר הוא הבטיח לקצץ במחצית את פליטות הפחמן עד שנת 2030 בארה"ב. אך לצד ההבטחות הגדולות, בוושינגטון, פועלים חברי קונגרס בקדחתנות כדי להסיר מהפרק תקציבים, שהובטחו במסגרת תוכנית התשתיות של ביידן למעבר לאנרגיה מתחדשת ואיפוס פליטות.

שי ופוטין לא באים לוועידה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, פולטת הפחמן הדו חמצני המשמעותית בעולם כיום - לא ישתתף בוועידה. סין אף לא הגישה את התחייבויותיה לאו"ם, למרות שהצהירה שתאפס את פליטותיה עד שנת 2060. סין היא הפולטת הגדולה ביותר בעולם, שגם 'מארחת' בשטחה הליכי ייצור זולים ומזהמים עבור מדינות רבות.

"במהלך העשורים הקרובים, סין תנהל מדיניות אגרסיבית אך הדרגתית, והיא לא תקריב את הביטחון האנרגטי שלה למען הפחתת פליטות. אבל לראשונה אי פעם, לסין יש תוכנית לתמחור פחמן, שלפיה אנרגיה מתחדשת תהפוך לאנרגיה הזולה ביותר בשווקים הסיטונאים", מסבירה קאריס ויטי, מייסדת ומנכ״לית מכון SIGNAL לחקר יחסי ישראל־סין.

"סין תצמצם את הפליטות מסיבות מקומיות משלה: הגנה על הביטחון התזונתי ומשאבי המים של אזרחיה וצמצום הסיכון לשיטפונות הרסניים", מוסיפה ויטי, "סין גם רוצה להציג עצמה כבעלת עניין אחראית, שפועלת במקביל גם לעיצוב כללי הממשל הגלובליים. גם תחנות הכוח הפחמיות שלה, הופכות ללא כלכליות במהירות גבוהה מאוד".

להיעדרות מנהיג סין מצטרפת רוסיה, הפולטת הרביעית בגודלה בעולם. הנשיא פוטין, אמנם הצהיר על יעד של אפס נטו של פליטות עד 2060, אך גם הוא יעדר מהוועידה. הירתמותה של רוסיה היא קריטית, שכן כלכלתה תלויה במידה רבה בניצול משאבי נפט, גז ופחם, ששריפתם מתדלקת את המשבר האקלימי. היא היצואנית הגדולה בעולם של גז טבעי, ומכירות דלק מאובנים מהוות 36% מתקציב המדינה, לפי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. לכן, המאמצים להפחתת פליטות מאיימים על כלכלתה ועל השפעתה הגיאופוליטית, כשהיא 'מחזיקה את אירופה בגרון', ומספקת יותר משליש מאספקת הגז הטבעי של האיחוד.

תחנת הכח Uniper שבגרמניה / צילום: Associated Press, Martin Meissner

הציבור הולך ומאבד את סבלנותו

האם מבריטניה תצא הבשורה? מארחת הוועידה הייתה הראשונה בעולם להתחייב לאפס פליטות נטו, ואף הציגה החודש את המסלול להשגת יעדיה, בתוכנית מקיפה. כעת, היא מנסה להפעיל לחץ על מדינות אחרות לקבוע יעדים שאפתניים משותפים.

"בכל מה שקשור בשינויי אקלים - פשוט נגמר לנו הזמן", אומר לגלובס ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל, "מה שצריך להניע את המדינות לפעולה מהירה ומדויקת הוא ההרס שאנחנו חווים כתוצאה ממשבר האקלים. בגלאזגו נהיה מוכרחים לקיים את מה שהובטח בפריז, על ידי העלאת רף ההתחייבויות מעשיות, כולל התוויה של פעולות מצד כל המדינות".

לדברי וויגן, בריטניה תעשה את כל מה שבכוחה כדי שהוועידה הזו תסתיים בנקודת הזינוק האופטימלית ביותר להתמודדות עם האתגרים שלפנינו.

על הפרק, ישנן אי מחלוקות רבות שהמנהיגים יצטרכו לדון בהן, "עד שייצא עשן ירוק". כך למשל, תמחור פחמן, מימון למדינות המתפתחות, שהן הראשונות לסבול מתוצאות משבר האקלים, למרות שתרומתן לו היא הפחותה ביותר. כדי להגיע לתוצאה מוצלחת, יצטרכו מדינות כמו אוסטרליה, קנדה, יפן ובריטניה להתחייב ל־2־4 מיליארד דולר נוספים בשנה כדי למלא את חלקן באופן הוגן. ארה"ב, כבר הכפילה את תרומתה הכספית לקרן האקלים ל־11.4 מיליארד דולר בשנה. לצד כך, יצטרכו המדינות לדחוף להפסקת השימוש בפחם (מקור האנרגיה עתיר הפחמן בעולם) למועד מוקדם יותר, ולדרבון מעבר לאנרגיה מתחדשת, בעידן שבו שני שלישים מהחשמל בעולם מיוצרים בדלקים מאובנים, הפוגעים באקלים ובבריאות.

ואלו רק חלק מהאתגרים. האם הפסגה נדונה לכישלון? ייתכן. אך חלק מעניין לא פחות מהדיונים, יתרחש דווקא מחוץ לוועידה: בשנים האחרונות נוכח הציבור שמשבר האקלים, הוא משבר מנהיגות. כשאין "מנהיגות אקלים" מובילה בעולם, ופוליטיקאים מסתפקים פעמים רבות בהצהרות לא ממומשות, מחוץ לאולמות הוועידה יגעשו המפגינים. כשהאמון בפוליטיקאים הלך ונשחק בהתמדה בכל העולם בנוגע להתמודדות עם משבר האקלים, ולאחר שנה עמוסה בשיטפונות, שריפות, גלי חום קטלניים וקרח ארקטי הנמס במהירות - גם הציבור הולך ומאבד את סבלנותו, ודורש מהפוליטיקאים לא להכשיל אותו. לכן, אולי קולות המחאה, יצליחו לחדור את הקירות ולחדד את הדחיפות.

הסעיף הנפיץ שעלול דווקא להאיץ את ההתחממות

בהסכם פריז, נותר יתום ללא יישום סעיף 6 (ארטיכל 6), לאחר שהמדינות נטשו את שולחן הדיונים במדריד ב־2019 עם 9 טיוטות, וללא הסכמות. יש הטוענים, שללא הסעיף הזה, הסכם פריז לא יכול לפעול במלואו, שכן הוא נועד לאפשר להן לשדרג את השאיפות האקלימיות שלהן. סעיף 6 עוסק בשווקי פחמן - זירת סחר המאפשרת למדינות לקנות "אשראי" לפליטות פחמן, ובכך לעמוד ביעדים שהציבו לעצמן באמצעות קיזוז בפועל עם מדינות אחרות.

מדינות שנאבקות כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלהן בתוכניות האקלים הלאומיות שלהן, או רוצות לבצע קיצוץ פליטות זול יותר, יכולות לרכוש הפחתת פליטות ממדינות אחרות, שצמצמו את הפליטות שלהן יותר מהסכום שהתחייבו לו, למשל על ידי מעבר לאנרגיה פחותת פחמן. דוגמה אחרת, היא שבאמצעות מנגנון מרכזי לסחר של האו"ם, מדינה אחת יכולה לשלם לאחרת כדי שזו תבנה פרויקט אנרגיה מתחדשת במקום מפעל פחם, או מפעל מזהם יכול לתרום כסף לפרויקט יעור. האחת תפחית את הפליטות שלה גם אם תמשיך לזהם (באמצעות מנגנון קיזוז), והאחרת תהנה מאנרגיה נקייה יותר.

לסעיף 6, יש פוטנציאל לגרום נזק אקטיבי ממש. הסיכון הוא ששוקי הפחמן משמשים כטריק כדי לעמוד ביעדי הפחתת פליטות על הנייר, ויכולים לשמש כתירוץ לא לעשות הרבה בפועל. כך למשל, ברזיל, אוסטרליה ומדינות נוספות, דורשות לאפשר ספירה כפולה של הפחתת הפליטות. כלומר, על ידי המדינה שקנתה את האשראי ועל ידי המדינה שבה בוצעה הפחתת הפליטה. באיחוד האירופי, מתנגדים לכך שכן להחלטה כזו יש פוטנציאל להגדיל את הפליטות בפועל. למרות שזהו מנגנון שמדינות רבות דוחפות להשלמתו, בארגוני הסביבה, מכנים אותו "טיוח ירוק".

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"