גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוח חמה או רוחות של שינוי: האם מגלאזגו תצא הבשורה?

כאשר אמון הציבור בהבטחות של פוליטיקאים הולך ונשחק, ובארה"ב חברי קונגרס עסוקים בעיקור תוכנית האקלים של ביידן, ומנהיגי שתי מדינות מפתח – פוטין ושי ג'ינפינג – בחרו שלא להגיע לוועידה, האם תוצאה רעה היא כל מה שנותר לצפות לו מהוועידה ההיסטורית בסקטולנד?

שריפות בהרי קליפוניה / צילום: Associated Press, Ringo H.W. Chiu
שריפות בהרי קליפוניה / צילום: Associated Press, Ringo H.W. Chiu

בעוד ימים בודדים, ישאו מיליוני בני אדם ברחבי העולם את עיניהם לעיר גלאזגו שבסקוטלנד, בה יתכנסו יותר מ־100 ראשי ממשלות ומנהיגים מקצוות העולם, לוועידה שיש מי שמכנים אותה בשלל תארים כגון "היסטורית", "גורלית", "ההזדמנות אחרונה של דורנו". בזה אחר זה, הם יעלו על דוכן הנואמים להציג את הצעדים בהם ינקטו כדי להילחם במשבר האקלים המוביל לאובדן חיי אדם ונזקים כלכליים כבדים, ובחדרים סגורים - הם ישבו וינהלו שיחות, אולי אף ויכוחים קולניים, על מנגנונים להצלחה גלובלית במאבק שעד עתה, העולם נכשל בו.

בנט רוצה שישראל תהיה עמוד האש הטכנולוגי במאבק העולמי במשבר האקלים
המשוואה שלא נשברה ושעון הפחמן המתקתק | אורי פסובסקי, פרשנות
 "בזבזנו 30 שנה, צריך להתחיל להטיל מכסים על מוצרים ממדינות מזהמות" | ראיון 

הפוליטיקאים לא ידונו בדרכים למניעת משבר האקלים, שכן האנושות כבר פספסה את ההזדמנות הזו: העולם כבר התחמם ביותר מ־1.2 מעלות צלזיוס בממוצע בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. חלק מהשפעות ההתחממות, הן בלתי הפיכות ובלתי ניתנות לשינוי. תוצאות ההתחממות בחסות מעשי ידי אדם - שריפות ענק, הצפות וגלי החום - הן כבר מוחשיות. בכל זאת, ראשי מדינות, פוליטיקאים ופקידים יתכנסו סביב השולחנות, וינסו למצוא דרכים להגביל את הנזק שמיליארדי בני אדם יצטרכו להתמודד עימו שנים קדימה, ולהימנע מתוצאותיו ההרסניות ביותר של משבר האקלים. כולל התמוטטות אפשרית של המערכות הטבעיות התומכות בחיינו.

לאחר עשרות שנים שבהן הנתונים המדעיים מצביעים על מגמה חד משמעית, לפני כשש שנים, 196 מדינות מתפתחות ומפותחות ברחבי העולם שילבו כוחות, וחתמו על "הסכם פריז" במטרה להפחית את פליטות גזי החממה שלהן ולהגביל את עליית הטמפרטורה "הרבה מתחת ל־2 מעלות צלזיוס", או ל־1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2050.

אלא שבשנים שחלפו מאז ששושבין ההסכם דאז, נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, פתח את נאומו במשפט "אנחנו הדור הראשון המסוגל לזהות את ההתחממות הגלובלית והאחרון שמסוגל למנוע אותה", צומצמו פליטות גזי החממה בקושי בעשירית ההיקף הנדרש, והעולם המשיך לדהור על מסלול ההתחממות ההרסנית, רחוק מהסקאלה הנחשבת לבטוחה עבור החיים על פני כדור הארץ.

 

ניתוק התלות בדלקים מאובנים

כל שבריר מעלה, ישפיע על בריאות האדם, פרנסתם של מיליונים, ביטחון תזונתי, אספקת מים, צמיחה כלכלית, משך הבצורות, היכחדותם של בעלי חיים ועוד. הנה דוגמאות בודדות: בהתחממות ממוצעת של מעלה וחצי, עונת הבצורת תתארך בממוצע בחודשיים. עלייה של שתי מעלות תאריך את הזמן לארבעה חודשים. במעלה וחצי, תתרחש עלייה ממוצעת של 41% בסכנה לשריפות באזור הים התיכון בקיץ. עלייה של שתי מעלות תגדיל את הסכנה ל־62% ושלוש מעלות ב־97%.

בשל ההבדלים הקריטיים, בשבוע הבא, ינסו ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות קטנות יותר, בין היתר באוקיינוס השקט, להוביל להסכמה להגבלת עליית הטמפרטורה למעלה וחצי בלבד - הסף הנחשב לבטוח עבור האנושות. כדי לעמוד בכך, יצטרכו המדינות לחתוך את פליטות הפחמן הדו־חמצני ב־45% עד שנת 2030, ולהגיע לאפס פליטות בשנת 2050. זוהי לא משימה פשוטה כלל: היא דורשת לנתק את התלות של המדינות בדלקים מאובנים ולשנות את האופן שבו האנושות מנהלת היום את מערכות כדור הארץ.

הפוליטיקאים טפחו לעצמם על השכם

עד היום, הסכמי פריז לא הצליחו להדביק את הנדרש בתחזיות המדעיות. פוליטיקאים טפחו לעצמם על השכם יותר מדי פעמים, אך צעדיהם הוכחו כלא־יעילים. ריכוז גזי החממה באטמוספירה נמצא בשיא של כל הזמנים, וההתאוששות ממשבר הקורונה דווקא מובילה לעלייה בפליטות, תוך המשך סבסוד ממשלתי לדלקים מאובנים.

השבוע, שרטט דוח "פער הפליטות" של האו"ם את המציאות העגומה: למרות ההבטחות ולמרות ההצהרות הרבות של פוליטיקאים ברחבי העולם על מחויבותם לנושא, היעדים המעודכנים וההתחייבויות שהגישו המדינות לאו"ם לקראת הכנס יובילו להתחממות של 2.7 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. זאת במידה ויקוימו במלואן, מהראשונה ועד האחרונה. אם הן לא יעמדו בהתחייבויות, גם מסלול התחממות של יותר מ־3 מעלות אינו דמיוני.לפי ההתחייבויות הנוכחיות, דוח של מכון המדיניות Chatham House קובע שיש סיכוי של פחות מאחוז אחד להגביל את הטמפרטורה ל־1.5 מעלות.

פליטות הפחמן האנושיות נשארות באטמוספירה עד אלף שנים, כך שמי שישלם על הפליטות הנוכחיות הם הדורות הבאים. האנושות כבר 'בזבזה' 85% מתקציב הפחמן שלה - הפליטות שהאטמוספירה יכולה לקלוט מבלי שכדור הארץ יתחמם מעבר מעלה וחצי, כך שלמנהיגים כבר לא נותר זמן להסתפק בדיבורים בלבד.

היכן הכשל במנגנון? גם אם כלל המדינות התחייבו תחת הסכם פריז לפעילות משותפת, כל אחת מהן קובעת את היעדים לעצמה - וגם יכולה להימנע מעמידה בהם, שכן אין בהסכם סנקציות כלפי המדינות המפרות אותו, גם אם הן מסכנות את שכנותיהן, שכן משבר האקלים לא מבדיל בין גבולות ומדינות - וללא ערבות הדדית ופעולה משותפת, כלל המדינות יישאו בתוצאות, גם המצטיינות ביותר. לכן, אחת התקוות היא שהמדינות השאפתניות ינסו 'למקסם' את ההסכם, ולנסות לקבוע בו מנגנונים מחייבים, כך שמדינות שלא ירתמו לאיפוס הפליטות - ישלמו על כך מחיר.

לאגונת Suesca שבקולומביה / צילום: Associated Press, Fernando Vergara

מה הפסגה צריכה כדי להצליח

מדינות רבות הצהירו על יעד של נטו אפס פליטות עד שנת 2050 (כלומר, איזון בין הפליטות לבין המקורות שייספגו אותן - עצים, אוקיינוסים בריאים ואמצעים טכנולוגיים שלא קיימים כיום). אך כדי שהפסגה תצליח, המדינות צריכות להתחייב לא רק לנטו אפס פליטות עד 2050, אלא ליעדים שאפתניים של קיצוץ כמחצית הפליטות עד שנת 2030, אשר בלעדיהם העולם ידהר על מסלול ההתחממות ההרסנית.

למרות שפעילות משותפת של כלל המדינות היא הכרחית - בראש החץ, נמצאות הפולטות הגדולות ביותר: סין, ארה"ב, הודו, ורוסיה. באיחוד האירופי מתקיימת הפעילות השאפתנית ביותר, אך מדינות משמעותיות, משתרכות מאחור.

ארה"ב הייתה, היסטורית, השחקן החשוב ביותר במשא ומתן הבינלאומי, לא רק בשל מעמדה הבינלאומי, אלא גם מפני שהיא זו האחראית באופן היסטורי לפליטות הפחמן הכבדות ביותר. כעת, לאחר שנים ארוכות של הזנחה תחת משטר טראמפ, ארה"ב חזרה לשולחן. הנשיא ג'ו ביידן אף הגיש את תוכניות האקלים השאפתניות ביותר בהיסטוריה של מדינתו לקראת פסגת גלאזגו. קמפיין הבחירות שלו הסתמך במידה רבה על הבטחות אקלימיות, כאשר בין היתר הוא הבטיח לקצץ במחצית את פליטות הפחמן עד שנת 2030 בארה"ב. אך לצד ההבטחות הגדולות, בוושינגטון, פועלים חברי קונגרס בקדחתנות כדי להסיר מהפרק תקציבים, שהובטחו במסגרת תוכנית התשתיות של ביידן למעבר לאנרגיה מתחדשת ואיפוס פליטות.

שי ופוטין לא באים לוועידה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, פולטת הפחמן הדו חמצני המשמעותית בעולם כיום - לא ישתתף בוועידה. סין אף לא הגישה את התחייבויותיה לאו"ם, למרות שהצהירה שתאפס את פליטותיה עד שנת 2060. סין היא הפולטת הגדולה ביותר בעולם, שגם 'מארחת' בשטחה הליכי ייצור זולים ומזהמים עבור מדינות רבות.

"במהלך העשורים הקרובים, סין תנהל מדיניות אגרסיבית אך הדרגתית, והיא לא תקריב את הביטחון האנרגטי שלה למען הפחתת פליטות. אבל לראשונה אי פעם, לסין יש תוכנית לתמחור פחמן, שלפיה אנרגיה מתחדשת תהפוך לאנרגיה הזולה ביותר בשווקים הסיטונאים", מסבירה קאריס ויטי, מייסדת ומנכ״לית מכון SIGNAL לחקר יחסי ישראל־סין.

"סין תצמצם את הפליטות מסיבות מקומיות משלה: הגנה על הביטחון התזונתי ומשאבי המים של אזרחיה וצמצום הסיכון לשיטפונות הרסניים", מוסיפה ויטי, "סין גם רוצה להציג עצמה כבעלת עניין אחראית, שפועלת במקביל גם לעיצוב כללי הממשל הגלובליים. גם תחנות הכוח הפחמיות שלה, הופכות ללא כלכליות במהירות גבוהה מאוד".

להיעדרות מנהיג סין מצטרפת רוסיה, הפולטת הרביעית בגודלה בעולם. הנשיא פוטין, אמנם הצהיר על יעד של אפס נטו של פליטות עד 2060, אך גם הוא יעדר מהוועידה. הירתמותה של רוסיה היא קריטית, שכן כלכלתה תלויה במידה רבה בניצול משאבי נפט, גז ופחם, ששריפתם מתדלקת את המשבר האקלימי. היא היצואנית הגדולה בעולם של גז טבעי, ומכירות דלק מאובנים מהוות 36% מתקציב המדינה, לפי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. לכן, המאמצים להפחתת פליטות מאיימים על כלכלתה ועל השפעתה הגיאופוליטית, כשהיא 'מחזיקה את אירופה בגרון', ומספקת יותר משליש מאספקת הגז הטבעי של האיחוד.

תחנת הכח Uniper שבגרמניה / צילום: Associated Press, Martin Meissner

הציבור הולך ומאבד את סבלנותו

האם מבריטניה תצא הבשורה? מארחת הוועידה הייתה הראשונה בעולם להתחייב לאפס פליטות נטו, ואף הציגה החודש את המסלול להשגת יעדיה, בתוכנית מקיפה. כעת, היא מנסה להפעיל לחץ על מדינות אחרות לקבוע יעדים שאפתניים משותפים.

"בכל מה שקשור בשינויי אקלים - פשוט נגמר לנו הזמן", אומר לגלובס ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל, "מה שצריך להניע את המדינות לפעולה מהירה ומדויקת הוא ההרס שאנחנו חווים כתוצאה ממשבר האקלים. בגלאזגו נהיה מוכרחים לקיים את מה שהובטח בפריז, על ידי העלאת רף ההתחייבויות מעשיות, כולל התוויה של פעולות מצד כל המדינות".

לדברי וויגן, בריטניה תעשה את כל מה שבכוחה כדי שהוועידה הזו תסתיים בנקודת הזינוק האופטימלית ביותר להתמודדות עם האתגרים שלפנינו.

על הפרק, ישנן אי מחלוקות רבות שהמנהיגים יצטרכו לדון בהן, "עד שייצא עשן ירוק". כך למשל, תמחור פחמן, מימון למדינות המתפתחות, שהן הראשונות לסבול מתוצאות משבר האקלים, למרות שתרומתן לו היא הפחותה ביותר. כדי להגיע לתוצאה מוצלחת, יצטרכו מדינות כמו אוסטרליה, קנדה, יפן ובריטניה להתחייב ל־2־4 מיליארד דולר נוספים בשנה כדי למלא את חלקן באופן הוגן. ארה"ב, כבר הכפילה את תרומתה הכספית לקרן האקלים ל־11.4 מיליארד דולר בשנה. לצד כך, יצטרכו המדינות לדחוף להפסקת השימוש בפחם (מקור האנרגיה עתיר הפחמן בעולם) למועד מוקדם יותר, ולדרבון מעבר לאנרגיה מתחדשת, בעידן שבו שני שלישים מהחשמל בעולם מיוצרים בדלקים מאובנים, הפוגעים באקלים ובבריאות.

ואלו רק חלק מהאתגרים. האם הפסגה נדונה לכישלון? ייתכן. אך חלק מעניין לא פחות מהדיונים, יתרחש דווקא מחוץ לוועידה: בשנים האחרונות נוכח הציבור שמשבר האקלים, הוא משבר מנהיגות. כשאין "מנהיגות אקלים" מובילה בעולם, ופוליטיקאים מסתפקים פעמים רבות בהצהרות לא ממומשות, מחוץ לאולמות הוועידה יגעשו המפגינים. כשהאמון בפוליטיקאים הלך ונשחק בהתמדה בכל העולם בנוגע להתמודדות עם משבר האקלים, ולאחר שנה עמוסה בשיטפונות, שריפות, גלי חום קטלניים וקרח ארקטי הנמס במהירות - גם הציבור הולך ומאבד את סבלנותו, ודורש מהפוליטיקאים לא להכשיל אותו. לכן, אולי קולות המחאה, יצליחו לחדור את הקירות ולחדד את הדחיפות.

הסעיף הנפיץ שעלול דווקא להאיץ את ההתחממות

בהסכם פריז, נותר יתום ללא יישום סעיף 6 (ארטיכל 6), לאחר שהמדינות נטשו את שולחן הדיונים במדריד ב־2019 עם 9 טיוטות, וללא הסכמות. יש הטוענים, שללא הסעיף הזה, הסכם פריז לא יכול לפעול במלואו, שכן הוא נועד לאפשר להן לשדרג את השאיפות האקלימיות שלהן. סעיף 6 עוסק בשווקי פחמן - זירת סחר המאפשרת למדינות לקנות "אשראי" לפליטות פחמן, ובכך לעמוד ביעדים שהציבו לעצמן באמצעות קיזוז בפועל עם מדינות אחרות.

מדינות שנאבקות כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלהן בתוכניות האקלים הלאומיות שלהן, או רוצות לבצע קיצוץ פליטות זול יותר, יכולות לרכוש הפחתת פליטות ממדינות אחרות, שצמצמו את הפליטות שלהן יותר מהסכום שהתחייבו לו, למשל על ידי מעבר לאנרגיה פחותת פחמן. דוגמה אחרת, היא שבאמצעות מנגנון מרכזי לסחר של האו"ם, מדינה אחת יכולה לשלם לאחרת כדי שזו תבנה פרויקט אנרגיה מתחדשת במקום מפעל פחם, או מפעל מזהם יכול לתרום כסף לפרויקט יעור. האחת תפחית את הפליטות שלה גם אם תמשיך לזהם (באמצעות מנגנון קיזוז), והאחרת תהנה מאנרגיה נקייה יותר.

לסעיף 6, יש פוטנציאל לגרום נזק אקטיבי ממש. הסיכון הוא ששוקי הפחמן משמשים כטריק כדי לעמוד ביעדי הפחתת פליטות על הנייר, ויכולים לשמש כתירוץ לא לעשות הרבה בפועל. כך למשל, ברזיל, אוסטרליה ומדינות נוספות, דורשות לאפשר ספירה כפולה של הפחתת הפליטות. כלומר, על ידי המדינה שקנתה את האשראי ועל ידי המדינה שבה בוצעה הפחתת הפליטה. באיחוד האירופי, מתנגדים לכך שכן להחלטה כזו יש פוטנציאל להגדיל את הפליטות בפועל. למרות שזהו מנגנון שמדינות רבות דוחפות להשלמתו, בארגוני הסביבה, מכנים אותו "טיוח ירוק".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק