גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה בפליטות הפחמן מציבה את ענף הספנות בפני בעיה קשה

לקראת פסגת האקלים COP26, מפעילי ספינות מתמודדים עם מחירים גבוהים לאפשרויות הנעה חדשות ומלאי מצומצם של אפשרויות דלק נקיות

ספינת מסע / צילום: Shutterstock, Avigator Fortuner
ספינת מסע / צילום: Shutterstock, Avigator Fortuner

מפעילי ספנות נמצאים תחת לחץ של ממשלות ולקוחות גדולים כמו אמזון לנקות את הפליטות של כלי השיט, אבל חלופות לדלק מאובנים רק כעת מתחילות להפוך לזמינות.

אספקת מתנול ואמוניה - שתי חלופות נקיות יותר לנפט מזוקק - הן מוגבלות מדי להנעת 60 אלף ספינות המשא בעולם, והדלקים האלה הרבה יותר יקרים, כך אומרים בחברות.

מתחרות בתעשייה חלוקות לגבי כמה מהר להתחיל את המעבר. חברות קטנות יותר אינן מרוצות מזה שהחברות הגדולות יכולות להתחיל להשקיע בנושא, וישנו גם חוסר הסכמה לגבי איזה דלק נקי צריך להניע ספינות בעתיד.

הארגון הימי הבינלאומי, גוף של האו"ם העושה רגולציה של נושאים ימיים, קבע תאריך יעד לשנת 2050 לחברות ספנות לקצץ באופן חד את כמות הפחמן הדו חמצני שכלי השיט פולטים לאטמוספירה.

חברות כמו אמזון, איקאה ויונילבר הודיעו בשבוע שעבר שהן רוצות להעביר את המוצרים שלהן על מה שמכונה ספינות אפס פליטות עד שנת 2040, יעד יותר קשוח מזה שהוסכם עליו על ידי התעשייה. המחויבות נעשתה כמה ימים לפני וועידת האו"ם על שינוי האקלים, המכונה COP26, שמתחילה ביום ראשון בגלזגו, סקוטלנד, והיא מתווספת לדרישות של מתחרות תעשייה אחרות לקצץ בפליטות גזי החממה.

"מוקדם להזמין ספינות שיצייתו לרגולציות ב־2040 או ב־2050, בגלל שאין בהירות לגבי דלקי העתיד וכמה זמינים הם יהיו", אמר פוליס האג'י יונאו, מנכ"ל החברה הקפריסאית Safe Bulkers, המפעילה 47 ספינות המתודלקות בנפט מזוקק.

שילוח ימי הוא אחד התחומים בתעשיית המשלוחים הבינלאומית המתכוננים להשקעות גדולות על מנת למלא יעדים ארוכי טווח לגבי הפחתת פליטות גזי חממה.

תעשיית חברות התעופה מסתמכת על דלקים בני קיימא כדי להגיע ליעד של אפס פליטות נטו, אבל הייצור של כאלה היווה פחות מ־0.1% מצריכת דלק המטוסים השנה, על פי האיגוד הבינלאומי לתעופה, ודלק כזה עולה בממוצע פי שלושה מדלק רגיל. חברות לשילוח חבילות מכניסות יותר כלי רכב חשמליים לציי הרכב ויצרני משאיות חוקרים איך לגרום לכוח החשמל לעבוד כחלופה לדלק דיזל למשאיות כבדות.

ב־Clarkson Research Services, חברה לשירותי משלוח, העריכו שתעשיית המשלוחים תצטרך להשקיע כ־3 טריליון דולר כדי לעבור לדרכים חדשות להניע את כלי השיט. ספינות אחראיות באופן קיבוצי לכ־2.5% מפליטות גזי החממה בעולם, על פי הארגון הימי הבינלאומי, כמות שניתן להשוות לפליטות של כמה מהמדינות הגדולות ביותר באיחוד האירופי.

בחברה Moller-Maersk, חברת שילוח המכולות הגדולה ביותר בעולם, הזמינו לאחרונה שמונה ספינות המונעות במתנול ואלה אמורות להימסר ב־2024. הספינות יכולות לפעול גם על נפט מזוקק. מורטן בו כריסטיאנסן, מנהל הפחתת פחמן במרסק, חברה מדנמרק, אמר שצרכי המתנול השנתיים של הספינות גבוהים בערך פי עשרה ממה שזמין היום בשוק: "זה אתגר עצום לקבל מספיק דלק".

הדחיפה האחרונה מגיעה בזמן שספינות מכולות נהנות מהשנה הרווחית ביותר אי פעם, בגלל שתעריפי השילוח מאסיה לאירופה ובאוקיינוס השקט הגיעו לשיא. כשכלכלות העולם נפתחות לאחר הסרת מגבלות הקורונה, נפחי שיא של סחורה מושטים על ספינות משא.

מנהלים בכירים בתעשיית הספנות אמרו שחוץ מלהזמין כלי שיט קונבנציונליים חדשים, הרווחים השנה הלכו בעיקר לתשלום על חובות שנצברו לאחר כמעט עשור של הפסדים שהחל במשבר הכלכלי של 2008.

בעלי מכולות מרוויחים יותר השנה בכל רבעון ממה שהרוויחו בכל 2020, והזמנות של ספינות שברו שיאים רב שנתיים: יותר מ־480 ספינות הוזמנו השנה עד אמצע אוקטובר, לעומת 115 בכל שנה שעברה ו־107 ב־2019, על פי החברה המספקת נתונים על ספנות VesselsValue.

אבל חוץ מההזמנה של מרסק, השאר היו לספינות שמשתמשות בדלק רגיל או שיש להן יכולת להשתמש בשני סוגי דלק.

"מה להזמין זו דילמה גדולה", אמר נילס האופט, דובר של חברת המכולות הגרמנית Hapag Lloyd, והוסיף שהחברה בחרה להשתמש בגז טבעי. "זה לא הפתרון המושלם, אבל זה מה שיש", אמר.

בנקים, כולל סיטיגרופ, סוסייטה ז'נראל מצרפת ו־DNB הנורבגי הם חלק מקבוצה הרוצה להוריד את פליטות הפחמן של התעשייה על ידי הרחבת ערוצי השיט הקיימים לחברות שיפעילו כלים נקיים יותר. לבנקים תיק משלוחים משולב בשווי 185 מיליארד דולר, או כחצי משוק מימון המשלוחים בעולם.

מייקל פארקר, יושב הראש בסיטיגרופ לנושאי משלוחים ולוגיסטיקה, אמר שהקבוצה ביקשה מהנציגים ב־COP26 לדחוף את ארגון הספנות הבינלאומי לאמץ מדיניות של אפס פליטות נטו עד שנת 2050.

במנדט הנוכחי של הארגון רוצים שכלי השיט יהיו יעילים יותר ב־40% בעשור הקרוב ויקצצו את כל פליטות הפחמן הדו חמצני בחצי עד 2050, לעומת הרמות שהיו ב־2008. בארגון אמרו שאפשר יהיה להחליט על תאריכי יעד מוקדמים יותר ועל צמצומי פליטות גדולים יותר כשיבחנו מחדש את האסטרטגיה ב־2023.

עוד כתבות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

דיווח: איראן מאמנת לוחמי חיזבאללה בבסיס מל"טים סודי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התוכנית למטרו כבר אושרה. אז למה סמוטריץ' דורש דיון מחודש?

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

"לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל": ראש הממשלה שצפוי ללכת בדרכו של ארדואן

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות מסחריות על מדינת ישראל בשל הפעילות שלה בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע