גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועידות האקלים מוכרות אשליות במקום לדבר על הדבר האמיתי

בשבוע הקרוב ייצאו המון סיסמאות יפות מהפסגה בגלזגו, אך עד שלא נקבל את העובדה שהמשמעות של איפוס פליטות הפחמן הדו־חמצני, היא הרעת תנאים משמעותית לכולנו, אנחנו נמשיך לחיות באשליה שמוכרים לנו כבר למעלה משני עשורים בוועידות אקלים

אלפים צעדו בתל אביב בדרישה מהמנהיגים בארץ ובעולם לנקוט צעדים להתמודד עם משבר האקלים, שישי / צילום: Associated Press, Ariel Schali
אלפים צעדו בתל אביב בדרישה מהמנהיגים בארץ ובעולם לנקוט צעדים להתמודד עם משבר האקלים, שישי / צילום: Associated Press, Ariel Schali

מגפת הקורונה סיפקה לאנושות הצצה לגבי היקף השינוי העולמי הנדרש אם ברצונה לבלום את תהליך ההתחממות הגלובלית. כחלק מההתמודדות עם המגפה הופסק ייצור הכרחי, מפעלים שותקו, עובדים נשארו בבית, התיירות הבינלאומית קרסה והתחבורה הציבורית צומצמה. התוצאה הייתה הירידה החדה ביותר בתוצר הגלובלי מאז השפל הגדול. בבריטניה, שבה תיפתח היום ועידת האקלים ה־26 של האו"ם, נרשם המיתון החריף ביותר מזה כ-300 שנה.

ולמרות כל זאת, למרות אובדן התוצר העצום וטריליוני הדולרים שנלקחו בהלוואות בשנתיים האחרונות כדי למנוע משבר חמור יותר, סך פליטות הפחמן הדו־חמצני ירדו בשנת 2020 ב-6.4% בלבד. אסון עולמי, מגפה גלובלית, סגר ברוב מדינות העולם, והתוצאה היא הפחתה של 1/16 בלבד מתוך 100% ההפחתה הנדרשים עד שנת 2050, כדי למתן משמעותית את תהליך ההתחממות הגלובלית, לפי הקונצנזוס המדעי.

בימים הקרובים יישמעו המון סיסמאות מפסגת האקלים בגלזגו. "זה הזמן לפעול", "אחריות היסטורית", "נקודת מפנה", "מאמץ גלובלי". כולם ידברו על "הכדור שלנו" ועל "עתיד האנושות". הודעות "ירוקות" לעיתונות מתוזמנות לפרסום. תאגידים מחכים לשעת כושר לתפוס כותרות. אבל כפי שממחישה שנת הקורונה, אנחנו רחוקים מאוד - מרחק בלתי נתפס בעבור רבים - מלבצע את השינויים הדרושים כדי לעמוד מאחורי המלים היפות.

מצג שווא

אם המשבר העולמי כתוצאה מהקורונה הפחית רק 6.4% מפליטות הפחמן הדו־חמצני, וגם זה באופן זמני, לא קשה לדמיין מה כרוך בהגעה ל"אפס פליטות" (Net Zero). אבל ועידות האקלים של האו"ם - וגם חלק נכבד מהמערכת הפוליטית - מוכרות לנו את האשליה שהדבר אפשרי ללא השפעה משמעותית על החיים ועל הכלכלה העולמית. הן מסייעות לתחזק את מצג השווא לפיו החיים שלנו לא ישתנו מהקצה אל הקצה אם ברצוננו לאפס את פליטות הפחמן הדו־חמצני בעשורים הקרובים.

למעשה, איפוס כזה, שהוא המטרה המוצהרת של ועידת האקלים ומה שדרוש כדי להגביל את ההתחממות ל־1.5 מעלות בלבד לפי מדענים, ידרוש שינוי מונומנטלי. הפחתת פליטות פחמן דו־חמצני אומרת הפחתה דרסטית של השימוש באנרגיה, נקודה.

אנרגיות מתחדשות הן כיוון מבטיח, אבל אפילו אם הן יצליחו לייצר באורח פלאי את כל החשמל בעולם, זהו עדיין רק שליש מצריכת האנרגיה של האנושות. כלכלת המימן שאמורה להחליף חלק משני-השלישים האחרים היא טכנולוגיה היפותטית בלבד בשלב הנוכחי, לא מתקדמת יותר מהיתוך גרעיני או מרעיונות ניסיוניים אחרים.

לכן איפוס פליטות אמיתי משמעותו, למשל, לא עוד כלי רכב פרטיים. לא עוד טיסות תכופות לחו"ל. משמעותו מחיר בשר כה גבוה עד שנוכל להרשות לעצמנו לאכול בשר פעם בשבוע. משמעותו קיצוב חשמל בשעות מסוימות, שינויים בתנאי המגורים ואפילו הגבלת ילודה. לא עוד חימום בלתי מוגבל בחורף או מיזוג לקור אלפיני בקיץ. לא עוד אננסים שטסים מדרום אמריקה לאירופה ועולים אירו בלבד. לא עוד בירוא יערות הגשם באמזונס כדי לגדל סויה אורגנית לתעשיית הבשר. השינוי שחשבנו שחווינו במהלך מגפת הקורונה, כשעברנו לקנות באינטרנט את אותם המוצרים המיותרים שקנינו בחנויות לפני כן, הוא משחק-ילדים לעומת השינויים בצריכה שיידרשו כדי לעמוד במטרה זו. דמיינו את הממוצע בין החיים שלכם כיום לבין החיים של תושב קונגו שמתפרנס מכרייה וגר בפחון, זה יהיה יותר בכיוון.

תיאום גלובלי

וכל זה גם יצטרך להיות מתואם ברמה הגלובלית, כדי למנוע את נדידת הייצור שקיימת בעשורים האחרונים ואת התהליך שבו מפעלים, שהייצור בהם כרוך בפליטות פחמן מרובות, עוברים למקומות בהם הרגולציה מקלה והפחם (עד לאחרונה) היה זול - ייצור פלדה בסין ובהודו, למשל, או ייצור תעשייתי אחר באסיה. נורבגיה יכולה להתהדר בהפחתת פליטות גזי חממה, וביעד בר השגה של 100% כלי רכב חשמליים במדינה עד 2025, אבל כלי הרכב מיוצרים בסין או בארה"ב, והגז הטבעי שהיא מפיקה ושמופץ באירופה הוא זה שמסבסד למעשה את השינוי. גרמניה יכולה לדרוש תאים סולאריים על כל בניין ציבורי בחקיקה, אבל היא מסבסדת את זה בכספי תעשיית הרכב, שמוכרת ג'יפים ורכבי יוקרה זוללי דלק לשוק הסיני. הרבה ממה שנראה כהצלחה ירוקה היא העמדת פנים.

עד שלא נהיה מוכנים לירידה משמעותית ברמת החיים שלנו, לא נצליח לעמוד ביעד שהמדע קובע. במיוחד מאז המהפכה התעשייתית, אנרגיה היא הבסיס לצמיחה. עד שלא נקבל את העובדה כי מדובר במשחק-סכום-אפס, וכי נאלץ לשלם בהרעת תנאי המחיה שלנו כדי לאפס את פליטות הפחמן הדו-חמצני, נמשיך להיות חשופים לחצאי-האמיתות ולהבטחות הכוזבות שנשמעות כבר שני עשורים ויותר בוועידות אקלים, ושיקבלו במה מרכזית בשבועיים הקרובים. הבטחות שבחסותן צריכת האנרגיה האנושית עולה משנה לשנה ושוברת שיאים.

לא להרים ידיים

לכן, ועידת האקלים בגלזגו לא תציל את העולם, אבל זה לא אומר שצריך להרים ידיים. צריך להבין שוועידות האקלים הבינלאומיות, זו שנכשלה בקופנהגן ב־2009 וזו שהצליחה יחסית בפאריס ב־2015, הן נקודות בלתי מורגשות כמעט על גרף צריכת האנרגיה האנושית. הן אולי לא יפתרו את משבר האקלים, אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מהן.

הפורום הבינלאומי שאחראי לוועידות האקלים, למרות שהפך למנגנון טיפוסי של האו"ם המממן בעיקר את עצמו, הוא עדיין כלי יעיל ציבורית לקידום אימוץ אנרגיות מתחדשות ולהפסקת התלות בדלקי המאובנים. עדיין טוב יותר להיות בעולם שבו מדינות עשירות מתחייבות להעביר כסף למדינות עניות כדי להתמודד עם שינויי האקלים. ואם יושג הסכם בגלזגו לגבי סגירת תחנות כוח פחמיות, הדבר אולי לא יפסיק את ההתחממות הגלובלית, אבל הוא כן ימנע זיהום אוויר שהורג מיליונים באסיה. גם הסכמות לגבי מאבק בבירוא יערות יכולות לתת תמריץ למדינות לפעול נגד התופעה. רק צריך לנפות את הרטוריקה שמאחוריה מתחבאים אינטרסים פוליטיים ועסקיים.

לסייע לקורבנות

ויש עוד דבר שוועידות האקלים צריכות להתחיל לעשות: לפעול כדי לסייע לקורבנות שכבר מתחילים להיערם כתוצאה משינויי האקלים. רק לדוגמא, פורום בינלאומי כמו ה־COP צריך לדון בפתיחת גבולות מסוימת לפליטי אקלים, אולי אף בהקמת כוחות־התערבות שיעזרו לקורבנות שיטפונות ואסונות טבע אחרים; אפשר לחשוב על הקמת כוחות אזוריים שיילחמו בשריפות, שיהיו תכופות יותר.

גם כדאי להבין שמפלס הים צפוי לעלות במטר עד 2.5 מטר, ולהתחיל לפנות מאזורי החוף את מי שיימצא בסכנה, אפילו בבנגלדש הענייה. צריך לסייע לחקלאים במדינות העולם השלישי שעדיין נסמכים על גשמים להשקיה ומקור מחייתם הולך ומשתבש. צריך לסייע לתושבי הכפרים בסאהל שננטשים בגלל המדבור, למי שנגזר עליו עוני בגלל האקלים ההולך ומשתנה.

לנתץ אשליות

נכון לעכשיו, אנחנו מתייחסים לזה כאל דינמיקה "טבעית" ומעדיפים לדבר על סבסוד תחנות טעינה חשמליות לרכבי יוקרה. אבל העתיד של המאבק בשינויי האקלים לא יגיע מפאנל בחסות "בריטיש פטרוליום" על אג"ח ירוקות. הוא לא יגיע מנהיגה ב"טסלה".

העתיד של המאבק הוא בהבנה שמשבר האקלים נוכח, שהבלימה שלו מחייבת צעדים מרחיקי לכת, ושעלינו לעשות הרבה יותר ברמה הבינלאומית כדי להתמודד עם ההשפעה הרחבה שלו. לא יעזור הרבה אם נחליף את כל כלי הרכב בכלי רכב חשמליים. במקום לשאוב נפט נכרה ליתיום, ובינתיים נשרוף גז טבעי כדי לטעון אותן.

כצעד ראשון, כדאי להודות על האמת, להבין שהתפיסה כאילו ניתן גם להילחם בהתחממות הגלובלית וגם להמשיך בצמיחה הגלובלית, כאשר הכול מבוסס על טכנולוגיות פנטסטיות לייצור אנרגיה שעדיין לא קיימות, היא אשליה בלבד. אמת זו היא שצריכה לחלחל ולעצב את ועידות האקלים הבאות, גם אם היא מטרידה.

עוד כתבות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה