גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועידות האקלים מוכרות אשליות במקום לדבר על הדבר האמיתי

בשבוע הקרוב ייצאו המון סיסמאות יפות מהפסגה בגלזגו, אך עד שלא נקבל את העובדה שהמשמעות של איפוס פליטות הפחמן הדו־חמצני, היא הרעת תנאים משמעותית לכולנו, אנחנו נמשיך לחיות באשליה שמוכרים לנו כבר למעלה משני עשורים בוועידות אקלים

אלפים צעדו בתל אביב בדרישה מהמנהיגים בארץ ובעולם לנקוט צעדים להתמודד עם משבר האקלים, שישי / צילום: Associated Press, Ariel Schali
אלפים צעדו בתל אביב בדרישה מהמנהיגים בארץ ובעולם לנקוט צעדים להתמודד עם משבר האקלים, שישי / צילום: Associated Press, Ariel Schali

מגפת הקורונה סיפקה לאנושות הצצה לגבי היקף השינוי העולמי הנדרש אם ברצונה לבלום את תהליך ההתחממות הגלובלית. כחלק מההתמודדות עם המגפה הופסק ייצור הכרחי, מפעלים שותקו, עובדים נשארו בבית, התיירות הבינלאומית קרסה והתחבורה הציבורית צומצמה. התוצאה הייתה הירידה החדה ביותר בתוצר הגלובלי מאז השפל הגדול. בבריטניה, שבה תיפתח היום ועידת האקלים ה־26 של האו"ם, נרשם המיתון החריף ביותר מזה כ-300 שנה.

ולמרות כל זאת, למרות אובדן התוצר העצום וטריליוני הדולרים שנלקחו בהלוואות בשנתיים האחרונות כדי למנוע משבר חמור יותר, סך פליטות הפחמן הדו־חמצני ירדו בשנת 2020 ב-6.4% בלבד. אסון עולמי, מגפה גלובלית, סגר ברוב מדינות העולם, והתוצאה היא הפחתה של 1/16 בלבד מתוך 100% ההפחתה הנדרשים עד שנת 2050, כדי למתן משמעותית את תהליך ההתחממות הגלובלית, לפי הקונצנזוס המדעי.

בימים הקרובים יישמעו המון סיסמאות מפסגת האקלים בגלזגו. "זה הזמן לפעול", "אחריות היסטורית", "נקודת מפנה", "מאמץ גלובלי". כולם ידברו על "הכדור שלנו" ועל "עתיד האנושות". הודעות "ירוקות" לעיתונות מתוזמנות לפרסום. תאגידים מחכים לשעת כושר לתפוס כותרות. אבל כפי שממחישה שנת הקורונה, אנחנו רחוקים מאוד - מרחק בלתי נתפס בעבור רבים - מלבצע את השינויים הדרושים כדי לעמוד מאחורי המלים היפות.

מצג שווא

אם המשבר העולמי כתוצאה מהקורונה הפחית רק 6.4% מפליטות הפחמן הדו־חמצני, וגם זה באופן זמני, לא קשה לדמיין מה כרוך בהגעה ל"אפס פליטות" (Net Zero). אבל ועידות האקלים של האו"ם - וגם חלק נכבד מהמערכת הפוליטית - מוכרות לנו את האשליה שהדבר אפשרי ללא השפעה משמעותית על החיים ועל הכלכלה העולמית. הן מסייעות לתחזק את מצג השווא לפיו החיים שלנו לא ישתנו מהקצה אל הקצה אם ברצוננו לאפס את פליטות הפחמן הדו־חמצני בעשורים הקרובים.

למעשה, איפוס כזה, שהוא המטרה המוצהרת של ועידת האקלים ומה שדרוש כדי להגביל את ההתחממות ל־1.5 מעלות בלבד לפי מדענים, ידרוש שינוי מונומנטלי. הפחתת פליטות פחמן דו־חמצני אומרת הפחתה דרסטית של השימוש באנרגיה, נקודה.

אנרגיות מתחדשות הן כיוון מבטיח, אבל אפילו אם הן יצליחו לייצר באורח פלאי את כל החשמל בעולם, זהו עדיין רק שליש מצריכת האנרגיה של האנושות. כלכלת המימן שאמורה להחליף חלק משני-השלישים האחרים היא טכנולוגיה היפותטית בלבד בשלב הנוכחי, לא מתקדמת יותר מהיתוך גרעיני או מרעיונות ניסיוניים אחרים.

לכן איפוס פליטות אמיתי משמעותו, למשל, לא עוד כלי רכב פרטיים. לא עוד טיסות תכופות לחו"ל. משמעותו מחיר בשר כה גבוה עד שנוכל להרשות לעצמנו לאכול בשר פעם בשבוע. משמעותו קיצוב חשמל בשעות מסוימות, שינויים בתנאי המגורים ואפילו הגבלת ילודה. לא עוד חימום בלתי מוגבל בחורף או מיזוג לקור אלפיני בקיץ. לא עוד אננסים שטסים מדרום אמריקה לאירופה ועולים אירו בלבד. לא עוד בירוא יערות הגשם באמזונס כדי לגדל סויה אורגנית לתעשיית הבשר. השינוי שחשבנו שחווינו במהלך מגפת הקורונה, כשעברנו לקנות באינטרנט את אותם המוצרים המיותרים שקנינו בחנויות לפני כן, הוא משחק-ילדים לעומת השינויים בצריכה שיידרשו כדי לעמוד במטרה זו. דמיינו את הממוצע בין החיים שלכם כיום לבין החיים של תושב קונגו שמתפרנס מכרייה וגר בפחון, זה יהיה יותר בכיוון.

תיאום גלובלי

וכל זה גם יצטרך להיות מתואם ברמה הגלובלית, כדי למנוע את נדידת הייצור שקיימת בעשורים האחרונים ואת התהליך שבו מפעלים, שהייצור בהם כרוך בפליטות פחמן מרובות, עוברים למקומות בהם הרגולציה מקלה והפחם (עד לאחרונה) היה זול - ייצור פלדה בסין ובהודו, למשל, או ייצור תעשייתי אחר באסיה. נורבגיה יכולה להתהדר בהפחתת פליטות גזי חממה, וביעד בר השגה של 100% כלי רכב חשמליים במדינה עד 2025, אבל כלי הרכב מיוצרים בסין או בארה"ב, והגז הטבעי שהיא מפיקה ושמופץ באירופה הוא זה שמסבסד למעשה את השינוי. גרמניה יכולה לדרוש תאים סולאריים על כל בניין ציבורי בחקיקה, אבל היא מסבסדת את זה בכספי תעשיית הרכב, שמוכרת ג'יפים ורכבי יוקרה זוללי דלק לשוק הסיני. הרבה ממה שנראה כהצלחה ירוקה היא העמדת פנים.

עד שלא נהיה מוכנים לירידה משמעותית ברמת החיים שלנו, לא נצליח לעמוד ביעד שהמדע קובע. במיוחד מאז המהפכה התעשייתית, אנרגיה היא הבסיס לצמיחה. עד שלא נקבל את העובדה כי מדובר במשחק-סכום-אפס, וכי נאלץ לשלם בהרעת תנאי המחיה שלנו כדי לאפס את פליטות הפחמן הדו-חמצני, נמשיך להיות חשופים לחצאי-האמיתות ולהבטחות הכוזבות שנשמעות כבר שני עשורים ויותר בוועידות אקלים, ושיקבלו במה מרכזית בשבועיים הקרובים. הבטחות שבחסותן צריכת האנרגיה האנושית עולה משנה לשנה ושוברת שיאים.

לא להרים ידיים

לכן, ועידת האקלים בגלזגו לא תציל את העולם, אבל זה לא אומר שצריך להרים ידיים. צריך להבין שוועידות האקלים הבינלאומיות, זו שנכשלה בקופנהגן ב־2009 וזו שהצליחה יחסית בפאריס ב־2015, הן נקודות בלתי מורגשות כמעט על גרף צריכת האנרגיה האנושית. הן אולי לא יפתרו את משבר האקלים, אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מהן.

הפורום הבינלאומי שאחראי לוועידות האקלים, למרות שהפך למנגנון טיפוסי של האו"ם המממן בעיקר את עצמו, הוא עדיין כלי יעיל ציבורית לקידום אימוץ אנרגיות מתחדשות ולהפסקת התלות בדלקי המאובנים. עדיין טוב יותר להיות בעולם שבו מדינות עשירות מתחייבות להעביר כסף למדינות עניות כדי להתמודד עם שינויי האקלים. ואם יושג הסכם בגלזגו לגבי סגירת תחנות כוח פחמיות, הדבר אולי לא יפסיק את ההתחממות הגלובלית, אבל הוא כן ימנע זיהום אוויר שהורג מיליונים באסיה. גם הסכמות לגבי מאבק בבירוא יערות יכולות לתת תמריץ למדינות לפעול נגד התופעה. רק צריך לנפות את הרטוריקה שמאחוריה מתחבאים אינטרסים פוליטיים ועסקיים.

לסייע לקורבנות

ויש עוד דבר שוועידות האקלים צריכות להתחיל לעשות: לפעול כדי לסייע לקורבנות שכבר מתחילים להיערם כתוצאה משינויי האקלים. רק לדוגמא, פורום בינלאומי כמו ה־COP צריך לדון בפתיחת גבולות מסוימת לפליטי אקלים, אולי אף בהקמת כוחות־התערבות שיעזרו לקורבנות שיטפונות ואסונות טבע אחרים; אפשר לחשוב על הקמת כוחות אזוריים שיילחמו בשריפות, שיהיו תכופות יותר.

גם כדאי להבין שמפלס הים צפוי לעלות במטר עד 2.5 מטר, ולהתחיל לפנות מאזורי החוף את מי שיימצא בסכנה, אפילו בבנגלדש הענייה. צריך לסייע לחקלאים במדינות העולם השלישי שעדיין נסמכים על גשמים להשקיה ומקור מחייתם הולך ומשתבש. צריך לסייע לתושבי הכפרים בסאהל שננטשים בגלל המדבור, למי שנגזר עליו עוני בגלל האקלים ההולך ומשתנה.

לנתץ אשליות

נכון לעכשיו, אנחנו מתייחסים לזה כאל דינמיקה "טבעית" ומעדיפים לדבר על סבסוד תחנות טעינה חשמליות לרכבי יוקרה. אבל העתיד של המאבק בשינויי האקלים לא יגיע מפאנל בחסות "בריטיש פטרוליום" על אג"ח ירוקות. הוא לא יגיע מנהיגה ב"טסלה".

העתיד של המאבק הוא בהבנה שמשבר האקלים נוכח, שהבלימה שלו מחייבת צעדים מרחיקי לכת, ושעלינו לעשות הרבה יותר ברמה הבינלאומית כדי להתמודד עם ההשפעה הרחבה שלו. לא יעזור הרבה אם נחליף את כל כלי הרכב בכלי רכב חשמליים. במקום לשאוב נפט נכרה ליתיום, ובינתיים נשרוף גז טבעי כדי לטעון אותן.

כצעד ראשון, כדאי להודות על האמת, להבין שהתפיסה כאילו ניתן גם להילחם בהתחממות הגלובלית וגם להמשיך בצמיחה הגלובלית, כאשר הכול מבוסס על טכנולוגיות פנטסטיות לייצור אנרגיה שעדיין לא קיימות, היא אשליה בלבד. אמת זו היא שצריכה לחלחל ולעצב את ועידות האקלים הבאות, גם אם היא מטרידה.

עוד כתבות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה