גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שבו ילדים יפסיקו לחכות לצלצול כדי לברוח מהכיתה

ההתרחבות הדיגיטלית, אם תיושם נכון, תוכל לגשר על פערים בין מעמדות, בד-בבד עם העצמה של הפעולות הדיגיטליות שלנו ● עם זאת, בלי בקרה רגולטורית שתרסן את כוחן של הפלטפורמות הגדולות שייווצרו - עלולים להיווצר נזקים כמו התמכרות והתנכרות ● המהפכה הבאה של האינטרנט, כתבה שנייה בסדרה

 

באמצעות המטא־וורס נחזה בכמויות בלתי נתפסות של יצירתיות ומוחות חושבים / צילום: Shutterstock
באמצעות המטא־וורס נחזה בכמויות בלתי נתפסות של יצירתיות ומוחות חושבים / צילום: Shutterstock

עולמות וירטואליים ווירטואליים למחצה שמאפשרים מעבר ביניהם, על גבי פלטפורמות שונות ומכשירים שונים, תוך שימוש באינטרנט ה"רגיל" ותוספת נרחבת של מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR) וטכנולוגיות נוספות - זהו המטא-וורס בתצורתו המלאה, ועל כך דיברנו באריכות בטור הקודם. אבל ההסבר הזה מעלה את השאלה המתבקשת, במה שונה המטא-וורס מהמצב הנוכחי שלנו כיום? הרי גם היום אנחנו מבלים את רוב זמננו בעולמות וירטואליים שמחוברים לאינטרנט, אז למה כל הטרראם?

אז כן, זה נכון, גם היום אנחנו מבלים שעות רבות בעולמות הווירטואליים השונים שהאינטרנט יודע להציע לנו - פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, טיק טוק, סלאק, פיפ"א ועוד. אומנם אלה אינם עולמות מבוססי AR או VR, והם לא בנויים במבנה של "עולם וירטואלי", אבל הלכה למעשה הם סוג של עולם בפני עצמו. יש לנו שם דפוסי התנהגות וחברים, אנחנו צורכים שם תוכן ומתקשרים עם אחרים, עם מותגים ובכלל - ואני בכלל לא מתחיל לדבר על רובלוקס, פורטנייט, מיינקראפט ואחרים.

וכן, זה נכון שעד היום לא טרחנו להגדיר בצורה פורמלית ושונה כל שלב בהתפתחות האינטרנט (והוא מתפתח באופן רציף כבר למעלה מ-30 שנה), אבל יש נקודות שבהן כנראה נכון "לחתוך" שלבים בהתפתחות של תהליך כדי שיהיה מעין קו ברור על מה כולם מדברים. זה קרה במהפכת המובייל, ועל אחת כמה וכמה נכון שיקרה כאשר אנחנו מדברים על המטא-וורס.

ה-Clear Cut הזה כאשר אנחנו מדברים על המטא-וורס עוזר לכולנו להבין שאומנם רובלוקס, מיינקראפט, Horizon, פורטנייט ואחרים הם סוג של "אבות קדומים" של המטא-וורס שבוא יבוא, אבל היעד הוא משהו אחר, גדול יותר ושונה ממה שאנחנו מכירים היום, כזה שראוי להתייחס אליו כשלב אבולוציוני בפני עצמו.

להבדיל, זה קצת דומה לאבולוציה שלנו כבני אדם. רובנו הגדול מכיר את האבולוציה באופן הבא: היה קוף ואז הומו ספיינס והיום אנחנו כאן. בדרך היו כמובן עוד שלבים, אבל הם כנראה לא הצדיקו "מיתוג עצמאי". המטא-וורס הוא אכן שלב אבולוציוני של האינטרנט, אבל בשל השוני שלו וההשפעה שהוא יכול לייצר עלינו כחברה וכאנושות, מין הראוי להקדיש לו שם ייחודי ופרק ייחודי בהיסטוריה של הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט.

להיות מרטין לותר קינג

אחרי ששמנו את הנקודה הזו מאחורינו, בואו נדבר על השאלה הבאה, והיא אף מהותית יותר: מה אנחנו אמורים לעשות במטא-וורס? בעיניי, התשובה פשוטה: כמעט הכול.

נוכל לצאת לסרט עם האווטאר שלנו ואווטאר של חברים במטא-וורס (באמצעות משקפי מציאות מדומה כמובן), נוכל לקחת רכבים לנסיעת מבחן, לעבוד במשרד הווירטואלי שלנו או לחוות תקופות ומאורעות שונים בהיסטוריה. רוצים ללמוד באמת מי זה מרטין לותר קינג? יאללה - כנסו למטא-וורס, ותהיו מרטין לותר קינג לכמה שעות.

נוכל להיפגש ככה עם רופא או לערוך ראיונות עבודה, להסתכל על בניין ולדעת בדיוק אילו בתים נמכרו בו ומתי (עם שכבת מציאות רבודה שתתווסף על מה שאנחנו רואים במציאות), וגם לבחור אוכל במסעדה תוך שאנחנו רואים בדיוק איך נראית כל מנה (במקום לשאול את המלצר "איך המנה מגיעה? גדולה כזו? משביעה?").

חלקכם בוודאי קוראים את זה וחושבים שמדובר בעתיד מבהיל, מפחיד אפילו. כנראה שיש אמת וצדק בחששות, אבל אל תשללו על הסף - כמו בכל דבר בחיים, זה בעיקר שאלה של היערכות נבונה, הבנה ומינון.

לשנות מסלול חיים

עם התרחבות כזו של דיגיטציה (כאמור זו רק התרחבות, כי שעות המסך והאינטרנט בכלל כבר עמוק מאוד בתוך חיינו) ישנן גם סכנות. כמובן שצריך שתהיה בקרה, כמובן שצריך לרסן את כוחן של הפלטפורמות הגדולות שייווצרו, וכמובן שהרגולטורים במדינות השונות חייבים לקחת חלק בעניין, ולייצר סט של חוקים ותקנות רלוונטיים. לא כמו שקרה עם מהפכות המובייל והסושיאל, שבהן הממשלות נשארו הרחק מאחור וזזו לאט מדי, ורק היום מתחילות להבין את חוסר האחריות והנזקים שחוסר המעש שלהם יצר (או לא מנע).

אבל למרות כל הסכנות המובנות ולמרות החששות, אני רוצה לחזור לרגע לדוגמה שנתתי בטור הראשון על המטא-וורס - לאותו ילד מהודו שבזכות המטא-וורס יוכל לקבל הזדמנות להרגיש מה זה להיות אמריקאי, ולמרות שהחיים בחרו עבורו נתיב חיים מסוים מאוד, עם המטא-וורס, אולי, הוא יוכל לשנות את מסלול חייו. איך? על ידי כך שבמרחב הווירטואלי הוא יכול להיראות איך שהוא רוצה, לדבר באיזה מבטא שהוא רוצה, ללמוד ולעבוד באיזה מקום או מקצוע שהוא רוצה.

דוגמה אחרת - ילדה מברזיל שההורים שלה אינם משכילים, ואין להם יכולת להעניק לה הזדמנות אמיתית לחיי שפע. בזכות המטא-וורס היא תוכל ללמוד וירטואלית בבית הספר האיכותי ביותר בארה"ב, ולקבל השכלה הרבה יותר טובה ממה שיש לה בנמצא בעולם ה"אמיתי".

משפחות יוכלו לטייל יחד (גם אם זה בעולם הווירטואלי) במקומות מדהימים ברחבי העולם, שכלכלית לא היה להן סיכוי להגיע אליהם, ילדים יוכלו ללמוד בצורה חווייתית ולאהוב את הלמידה במקום לחכות לצלצול כדי לברוח, אנשים ממדינות נידחות יוכלו לעמוד לראשונה בחייהם מול רופא מומחה ברמה גבוהה ואולי להאריך כך את חייהם, ועוד אלפי דוגמאות.

השילוב הזה של תחושת נוכחות (ב-VR: מציאות מדומה) והוספת שכבות דיגיטליות למציאות הרגילה (AR: מציאות רבודה) יכול כמובן לייצר גם סכנות של התמכרות והתנכרות, אבל מאידך יכול גם לפתוח מגוון עצום של הזדמנויות ולהפוך את העולם למחובר ושוויוני יותר. לא פחות חשוב מכך, הוא יכול לשחרר כמויות בלתי נתפסות של יצירתיות ומוחות חושבים, שיקפיצו את האנושות עוד כמה קפיצות קדימה בכל תחום שרק תחשבו עליו.

לדאוג להזדמנות

אז בפעם הבאה שאתם נתקפים זיעה קרה כשאתם שומעים על עולמות וירטואליים - תזכרו שלמטבע הזה יש שני צדדים, ושבגלל חששות (חלקם כאמור כנראה מוצדקים) אין סיבה לשפוך את התינוק עם המים. אם אנחנו כיזמים, משקיעים, אנשי אקדמיה, עובדים, מפתחים, יוצרים, משתמשים ואפילו "סתם" אזרחים נדאג שהחלק הזה של הבקרה, התקנות, המינון והחוקים הרלוונטיים ייושם, ונדאג שהגורמים הרלוונטיים יפעלו במהירות ובמקצועיות הנדרשת - נקבל הרבה מאוד מהטוב שהמטא-וורס יביא איתו.

גם השוויוניות של המטא-וורס בסופו של דבר תהיה תלויה בנו. אם דיברנו על ילדים במקומות חלשים יותר בעולם ועל זה שהמטא-וורס יכול לתת להם הזדמנות, זה לא אומר בהכרח שהוא ייתן. זה בידינו לדאוג גם שחברות וממשלות מחברות את המדינות האלו ואת האזורים האלו לאינטרנט מספיק טוב, עם תשתיות מספיק איכותיות, ועם יכולת בסיסית להשתתף כמה שיותר באקו סיסטם סביב המטא-וורס. אחרת, הוא בעיקר יספק עוד כוח, יצירתיות, הנאה והון למדינות המבוססות, ואז חלק גדול מהקסם שלו יתפספס.

בטור הבא נדבר על השחקניות השונות במרוץ למטא-וורס, לפחות נכון להיום, ועל הקשיים וההזדמנויות שעומדות לפניהן.

הכותב הוא מנכ"ל mihi.market, מרצה ל-MBA במסלול האקדמי של המכללה למינהל ויוצר קהילות Digital. Tech. Business ו- Beyond the metaverse

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא