מסיבת עיתונאים של שרי החוץ של ארה''ב ומצרים / צילום: Reuters, POOL
ממשל ביידן מבקש להעמיק את שיתוף הפעולה של ארה"ב עם קהיר לגבי בעיות ביטחון אזוריות קשות וכן בנושאי כלכלה ואקלים, צעד להתקרבות ביחסים לאחר שנים של אי שקט פוליטי במצרים והאשמות על הפרת זכויות אדם במדינה.
מזכיר מחלקת המדינה אנתוני בלינקן, שפצח בסדרת השיחות המכונה דיאלוג אסטרטגי עם מצרים, הראשונה מאז 2015, הדגיש סדרה של נושאים בוערים במזרח התיכון ובקרן אפריקה עליהם וושינגטון וקהיר עובדות יחד.
"סיבה אחת שהיחסים חזקים היא בגלל שאנחנו לא רק שומרים עליהם אלא כל הזמן מרחיבים את תחומי שיתוף הפעולה שלנו", אמר בלינקן בדברים שנשא ביום שני לצד מקבילו המצרי, שר החוץ סאמח שוקרי.
הדיפלומט האמריקאי הבכיר הבטיח פגישות מעמיקות לעתים יותר תכופות במצרים וגם שרטט מסגרת כלכלית חדשה למדינה שתשלים את מסגרת המסחר וההשקעות הקיימת, שתטפל בנושא שינוי האקלים והאנרגיה המתחדשת לקראת וועידת האקלים הבאה, שצפויה להתקיים במצרים בעוד שנה, כך אמר דובר של מחלקת המדינה.
הסביבה העסקית במצרים סבלה תחת הנשיא עבדל פאתח אל סיסי, שהרחיב את תפקיד הצבא וזרועות ביטחון אחרות בכלכלה ודחק החוצה את הסקטור הפרטי, כך אומרים אנשי עסקים מובילים ובכירים במערב. ההוצאה הצבאית והממשלתית על פרויקטים של בינוי הביאה לכלכלה באופן כללי צמיחה מתונה, אבל נתוני הממשלה מראים שרוב המצרים נעשו דווקא עניים יותר בשנים האחרונות.
הסקטור הפרטי במצרים בכל התחומים חוץ מנפט התכווץ בחודש העשירי ברציפות בספטמבר, על פי מדד מנהלי הרכש של IHS Markit, המעריך את נפח הפעילות העסקית.
ניסיונות הממשל בארה"ב לשפר את הקשרים עם מצרים מגיעים רק שמונה שבועות לאחר שמחלקת המדינה עיכבה העברת 130 מיליון דולר מתוך 300 מיליון דולר בסיוע צבאי בגלל הרקורד של מצרים בנושא זכויות האדם. סך הסיוע האמריקאי למצרים מגיע ליותר ממיליארד דולר בשנה, ומומחי מדיניות בשתי המפלגות בארה"ב ראו את ההחלטה לעכב חלק מהסיוע הצבאי כפשרה.
ממשל ביידן ביקש לעשות את זכויות האדם והדמוקרטיה לאבני יסוד של מדיניות החוץ שלו. הנשיא ג'ו ביידן מתח ביקורת יותר ויותר חריפה על משטרים סמכותניים בסין וברוסיה ומתכנן לכנס פסגה של דמוקרטיות בהמשך השנה. במהלך הבחירות לנשיאות, הבטיח ביידן להפסיק במה שהגדיר כ"צ'קים פתוחים לדיקטטורים החביבים על טראמפ".
לעתים המאמץ הזה סובך בגלל מאמצי ממשל ביידן לעבוד יותר מקרוב עם מדינות שותפות לפתרון בעיות אזוריות, בייחוד במזרח התיכון.
הפסגה עם שוקרי הדגימה איך הגיע הממשל הגיע למצב בו הוא נותן עדיפות ליעדי ביטחון ויעדים גיאופוליטיים על פני התחשבות במצב זכויות האדם ביחסים עם מצרים, כך אומרים אנשים שבחנו מקרוב את השיחות.
"למרבה הצער, המחויבות לזכויות אדם לא עבור את תחום הרטוריקה. בפרספקטיבה שלהם, מצרים ממלאת יעדים שהם נותנים להם עדיפות על פני כל שיקול אחר", אמר טימותי קלדאס, עמית מדיניות במכון תחריר למדיניות במזרח התיכון, מכון מחקר שמושבו בוושינגטון.
לאחר שפרץ סכסוך בין ישראל לחמאס ברצועת עזה מוקדם יותר השנה, בלינקן ופקידים בכירים אחרים שיבחו את מאמצי מצרים להביא את חמאס לידי הפסקת אש.
"המצרים שיחקו תפקיד חשוב בעזה וממשיכים לעשות כך על מנת לתווך סוג של הפסקת אש לטווח ארוך בין ישראל לחמאס", אמר דיוויד שנקר, דיפלומט במזרח התיכון בדימוס שכיהן תחת ממשל טראמפ וכיום הוא עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב.
תפקיד הממשלה המצרית בצפון אפריקה נכנס בשבועות האחרונים למרכז הבמה לאחר שמנהיגי ההפיכה הצבאית בסודאן ביקשו מקהיר אישור לפני שביצעו את ההפיכה. בנוסף, סיפקה מצרים כלי נשק למנהיג מיליציה בלוב הנתמך על ידי הרוסים, שניסה להפיל את הממשלה הלובית המוכרת על ידי הקהיליה הבינלאומית.
ביום שני הדגיש בלינקן את מה שהגדיר כאינטרסים משותפים של ארה"ב ומצרים בלוב, איראן, סודאן ואתיופיה, בנוסף לוועידת האקלים המתוכננת לשנה הבאה. בלינקן לא הזכיר את תמיכתה של קהיר בהפיכה הצבאית בסודאן.
הדיאלוג האסטרטגי בין מצרים לארה"ב, הכולל קבוצות של פקידים בכירים משני הצדדים שנפגשו במשך יומיים, כלל דיון על זכויות אדם ביום שני אחר הצהריים, כך אמר מנהיג מחלקת המדינה נד פרייס, והוסיף ש"ליחסינו עם מצרים פנים רבות".
ביום שני אמר בלינקן שארה"ב רוצה לראות שינויים בכללי המעצר לפני משפט של מצרים והגנה על הזכות לעיתונות חופשית ועל חופש הביטוי.
שוקרי הצביע על האסטרטגיה של המדינה לגבי זכויות אדם, שהוכרזה בספטמבר, ועל סיום מצב החירום בחודש שעבר, ואמר ששני דברים אלה היוו "עדות שלא ניתן להפריכה למוכנות ולרצון שלנו להמשיך לחצוב דרך לכיוון מדינה דמוקרטית מודרנית".
ארגוני זכויות אדם אמרו שלהכרזה מספטמבר תהיה השפעה מועטה בפועל במדינה שכלאה עשרות אלפי מתנגדים פוליטיים וגרמה לאחרים לברוח ממנה. הסנאטור פטריק ליהי (דמוקרט מוורמונט) וחבר בית הנבחרים הדמוקרטי מקליפורניה רו חאנה הדגישו בציוצים בטוויטר ביום שישי את המקרה של הפעיל ראמי שעת', שכלוא במעצר מנהלי כבר יותר משנתיים ומואשם בסיוע לארגון טרור.
כוחות הביטחון של מצרים גם העלימו והרגו ללא משפט מאות יריבים ואנשים החשודים כשייכים למיליציות, כך אומרים פעילי זכויות אדם. הממשלה מכחישה שפעלה לא כשורה.
סיסי, שנחשב למנהיג חזק, מונה לשר הביטחון על ידי קודמו הנשיא לשעבר מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים שנבחר ב־2012 בבחירות הדמוקרטיות היחידות שנערכו במצרים מאז כינונה כמדינה.
אנשי צבא בהנהגת סיסי הפילו את מורסי בהפיכה צבאית מהשלטון ב־2013. סיסי נבחר לנשיא ב־2014. ב־2018 זכה ביותר מ־90% מהקולות בבחירות לאחר שהרשויות כלאו ודחקו הצידה מתחרים פוטנציאליים. ב־2019, תומכיו רצו לבצע תיקונים בחוקה שיאריכו את כהונתו.
"הוא שחקן שהולך להיות כאן תקופה ארוכה", אמר שנקר לגבי סיסי.
אמירה אל פקי בקהיר השתתפה בהכנת הכתבה.