דימוי של מארק צוקרברג בעולם המטא־וורס. התדמית תעכב את ההובלה / צילום: Shutterstock
במסע לעבר הבנה טובה יותר של המטא-וורס, חשוב לזכור שהוא לא מקום או פלטפורמה של חברה אחת, אלא השם הכולל למערכת האינטרנטית החדשה שתיווצר כאן בשנים הקרובות, זו שתאפשר לעבור בין מציאות מדומה לרבודה או לאינטרנט "רגיל" ללא בעיה, ובצורה חופשית ורציפה. לכן, אין ולא יהיה מטא-וורס של חברה א’ או ב’, ועדיין ראוי לדעת מיהן השחקניות המובילות במרוץ לשם, הלכה למעשה.
פייסבוק: לשחק על כל המגרש
מתבקש להתחיל עם מטא (לשעבר פייסבוק), שהיא אחד הקטרים הגדולים של הדור הנוכחי של האינטרנט, והיא זו שהכניסה לחיינו בעוצמות את הרשתות החברתיות, בהתחלה עם פייסבוק ואחר כך עם אינסטגרם, וכנ"ל באפליקציות מסרים - בהתחלה עם מסנג’ר ואחר כך עם ווטסאפ.
עם כל הביקורת, היא גם היחידה שהצליחה לחבר למעלה מ-3 מיליארד משתמשים ברחבי העולם למערך האפליקציות שלה. אבל אם נשפוט לפי ההתנהלות של החברה בחודשים האחרונים, שהגיעה לשיא באירוע לפני כשבועיים, נראה שפייסבוק מבינה שאבד הכלח על העסק הקיים שלה (הרשתות החברתיות, מודל הפרסום והמסחר בדאטה וכו’).
נכון, הם כנראה עוד יכניסו ממנו כמה מאות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, אבל אלה החדשות של אתמול. כיאה לאדם שכבר שינה את העולם פעם אחת, וגם הגיע לשווי של יותר מ-100 מיליארד דולר לפני גיל 35, מארק צוקרברג מנסה להיות רלוונטי וחלוץ בחדשות של מחרתיים.
לכן, פייסבוק משקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח כלים, תוכנות, חומרה ובכלל בעולמות ה-VR וה-AR. על פי הודעת החברה בשיחת האנליסטים האחרונה, היא צפויה להשקיע לפחות 10 מיליארד דולר במטא-וורס רק ב-2021. אבל למרות זאת, לא בטוח בכלל שפייסבוק תצליח להוביל את המטא-וורס. למה? כדי להבין את זה צריך להבין גם את הבסיס של פייסבוק וגם את שאר המתחרות.
הבסיס לפעילות ה-VR וה-AR של פייסבוק היא חברת אוקולוס (Oculus), שאותה רכשה ב-2014 תמורת סכום שבזמנו נשמע דמיוני - 2.3 מיליארד דולר - והיום נראה כסף קטן מול ההשקעות של פייסבוק בתחום ברמה השנתית. בחזית פעילותה של פייסבוק בעולמות הווירטואליים נמצאים משקפי ה-Oculus VR Quest 2, שהם ללא ספק משקפי ה-VR הנמכרים ביותר בעולם (ההערכות הן שעד היום נמכרו יותר מ-10 מיליון זוגות), ומלבד האיכות המעולה, הם גם מובילים במונחי עלות-חוויה (המחיר: 300 דולר בלבד).
בנוסף, פייסבוק מקדמת גם את פרויקט Horizon , שנכון להיום מורכב משני חלקים משמעותיים. הראשון הוא חדרי ישיבות ומשרדים וירטואליים, שעובדים יכולים להגיע אליהם עם האווטאר שלהם וגם לשלב אלמנטים מהמציאות עצמה. למשל, לשמור קבצים במחשב ה"אמיתי" של העובד (למרות שמי שיצר אותם הוא האווטאר במחשב הווירטואלי בחדר ישיבות הווירטואלי).
החלק השני נקרא Horizon Worlds - אקו-סיסטם של עולמות וירטואליים שבהם, אליבא דה פייסבוק, נוכל לחיות, לבלות וללמוד עם האווטארים שלנו. קצת דומה לחוויות של רובלוקס או ה-Servers של מיינקראפט, אבל ב-VR ולא בדו ממד. ה-Horizon Worlds עוד לא הושק, למעט גרסת בטא מאוד עקרה, אבל פייסבוק כבר עושה סביבו בילד אפ ונראה שהיא "בונה עליו".
מלבד המשקפיים של אוקולוס ופרויקטי הוריזון, פייסבוק עובדת על עוד כמה טכנולוגיות בתחומים הקשורים למטא-וורס, ובהם מנועים וכלים למפתחים, עדשות מיוחדות ל-AR, משקפי AR וגם משקפי VR חדשים (הוצגו "בקטנה" באירוע האחרון, תחת השם פרויקט קמבריה).
אז עם כל הרצון וההשקעה האלו, למה לדעתי פייסבוק לא בהכרח תהיה בין אלו שיובילו את המטא-וורס? לכך יש שתי סיבות עיקריות: הראשונה, לחברה יש תדמית בעייתית מאוד ברחבי העולם (בפרט באירופה וארה"ב), ולא בטוח ששינוי השם או שינוי הפוקוס יעזור לה להתחמק מתביעות, חקירות והגבלות שחלקן כבר בשלבים שונים של יציאה לדרך.
שנית, פייסבוק היא חברת תוכנה במהות וב-DNA שלה. נכון, יש לה המון כסף להשקיע ולהפוך את עצמה לחברת חומרה ותשתיות, אבל זה לא רק עניין של כסף. עד כה, כמעט לא ראינו ממנה חומרה ברמה גבוהה.
חשוב לציין כי במרוץ לעבר המטא-וורס, פייסבוק בחרה בגישה מאוד יומרנית שבה היא מפתחת את כל הרכיבים בשרשרת הערך בעצמה (בדומה לטסלה או לאפל) - ממערכת ההפעלה, דרך המשקפיים והעדשות ועד חנויות האפליקציות. בעיניי, זה הרבה מדי בשביל חברה שעד לפני שנה-שנתיים התעסקה בעיקר בהקמה, ניהול ושיפור של אפליקציות.
רובלוקס: כלכלה מתפתחת
השחקנית השנייה שראוי להתייחס אליה כשמדברים על המטא-וורס היא רובלוקס (Roblox) - פלטפורמת חוויות בעולמות וירטואליים שנוסדה אומנם ב-2004, אבל את הקפיצה הגדולה שלה עשתה בעיקר בשנתיים האחרונות (הרבה הודות לקורונה ולהנפקת החברה). אני לא יודע אם שמעתם על החברה, או שהילדים שלכם מבלים שם, אבל נכון למועד כתיבת שורות אלו היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של יותר מ-55 מיליארד דולר.
למרות שרובלוקס היא פלטפורמת חוויות דו ממדית (על מסכים רגילים), עדיין ללא שימוש ב-AR ו-VR, היא הדבר הפעיל הכי קרוב שיש היום למטא-וורס. הסיבה לכך היא העובדה שהפלטפורמה מאפשרת למשתמשים לייצר לעצמם ממש זהות דיגיטלית (באמצעות אווטאר) ואותה דמות יכולה לנוע בחופשיות בין יותר מ-20 מיליון חוויות. מדיסנילנד ועד לאס וגאס, מהרי האלפים ועד האמזונס - תחשבו על סיטואציה או מקום כלשהו, וסביר להניח שמישהו כבר יצר אותם בתוך אותן 20 מיליון חוויות.
אז איך רובלוקס עובדת? ראשית, ניתן להשתמש בפלטפורמה מכל מכשיר - מחשב, טאבלט, קונסולה או מובייל. כל משתמש מייצר לעצמו אווטאר שאיתו הוא יכול ללכת לבלות עם חברים (עם האווטאר שלהם כמובן), לבקר בלונה פארק, לצאת לסרט, לשחק כדורסל, לבקר במצרים העתיקה או לטייל במנהטן ועוד.
מבין המוצרים והפלטפורמות שיש כרגע בשוק, הפלטפורמה הזו מכילה הכי הרבה אלמנטים מטא-וורסיים נכון להיום. היא בנויה מעולמות וירטואליים שנוצרו כולם על ידי יוצרים, ולא על ידי רובלוקס עצמה, ומתנהלת שם כלכלה עצמאית: המשתמשים יכולים להמיר דולרים למטבע המקומי שנקרא רובוקס (robux), ולרכוש באמצעותו כל מה שהם צריכים עבור החוויות השונות. מדובר בפעילות מצליחה: בשנת 2021 היקף הרובוקס שהומר והועבר מיד ליד צפוי להגיע לכמה מיליארדי דולרים.
בנוסף, לדמות הווירטואלית יש זהות רציפה - לא משנה לאיזו חוויה המשתמש נכנס בפלטפורמה, הוא תמיד יהיה עם האווטאר שלו, עם הבגדים והאייטמים שהוא רכש וכדומה. העולמות הווירטואליים נעים על מגוון רחב מאוד של תחומים - כמובן שבשל הגיל היחסית צעיר של השחקנים (67% מהמשתמשים מתחת לגיל 16) מדובר בעיקר במשחקים, אבל יש גם חוויות לימוד, בילוי חברתי, מסיבות וקורסי העשרה.
מה שבולט בחסרונו ברובלוקס הוא היעדר השימוש ב-VR ו-AR, ובכלל הרמה הגרפית היחסית ירודה (על פי פרסומי החברה זה צפוי להשתנות בזמן הקרוב). כמו כן, חסרה היכולת לנוע מהפלטפורמה של רובלוקס לפלטפורמות אחרות, לדוגמה - לקחת את האייטמים, האווטאר ושאר הנכסים הדיגיטליים ולעבור איתם לפורטנייט או למיינקראפט, או אולי אפילו לפיפ"א, לאוקולוס או כל מקום אחר. עם זאת, זו לא רק בעיה של רובלוקס, אלא של כל שאר הפלטפורמות הפעילות כיום.
אפיק גיימס: לאתגר את הסטטוס-קוו
מלבד פורטנייט, אפיק גיימס (epic games) היא גם היוצרת והבעלים של Unreal engine, המנוע המתקדם והמשמעותי יותר בעולם ליצירת עולמות וירטואליים. באמצעות המנוע הזה, יוצרי תוכן יכולים לייצר עולמות למגוון עצום של יישומים - סרטים, סדרות, חדרי תצוגה וירטואליים, משחקים ועוד - בממשק ידידותי ויחסית פשוט לתפעול.
אפיק היא שחקנית משמעותית במרוץ למטא-וורס מכמה סיבות מרכזיות. קודם כל, כי היא ללא ספק החברה שדוחפת הכי חזק את הוויזואליזציה של עולמות וירטואליים. גם Unreal engine וגם פורטנייט מגדירים מחדש את רמת הוויזואליזציה שאפשר להגיע אליה (וזה רק משתפר).
הסיבה השנייה היא שלמרות שפורטנייט שונה מאוד במהות שלו מרובלוקס, נראה שגם באפיק מנסים להרחיב את הספקטרום על ידי הרחבת ה-Creative mode ויצירת שיתופי-פעולה כמו הופעות של אריאנה גרנדה וטרוויס סקוט או שיתוף-פעולה עם Time להקמת מוזיאון למורשת מרטין לותר קינג בתוך פורטנייט. העובדה שאפיק היא גם פלטפורמה (פורטנייט) וגם הבעלים והיוצרת של המנוע שמייצר תכנים לה ולאחרים (Unreal engine) היא כמובן יתרון אדיר עבורה במרוץ הזה.
מיקרוסופט: חזקה לא רק בענן
כיאה לחברת הטק הגדולה בעולם, מיקרוסופט היא גם שחקנית מעניינת מאוד במרוץ למטא-וורס. אומנם היא עוסקת במגוון רחב של תחומים, אבל נראה שגם שם הבינו שהמטא-וורס צריך להיות חלק משמעותי מאוד מעתיד החברה.
למיקרוסופט יש, נכון להיום, שלוש נקודות ממשק עם המטא-וורס. האחת היא מיינקראפט, משחק יצירה מסוג Sandbox עם מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם, שנרכש על ידי מיקרוסופט ב-2014. השנייה היא משקפי ה-VR שנקראים hololens 2 ועושים חיל בעולמות הייצור וה-B2B, והשלישית היא פעילות העבודה מרחוק של מיקרוסופט שמבוססת על Microsoft teams, והודיעה לאחרונה שתכלול גם יכולות של נוכחות וירטואלית באמצעות אווטאר, חדרים וירטואליים וכו’.
בנוסף, מיקרוסופט היא גם שחקנית הענן השנייה בגודלה בעולם (שנייה רק ל-aws של אמזון), ומעצם זה, כמובן שהיא תרוויח בגדול ככל שהשימוש בעולמות וירטואליים ווירטואליים למחצה יגדל.
יוניטי: עדיין פחות ריאליסטי
חברת יוניטי היא המתחרה הגדולה ביותר של אפיק גיימס בכל הנוגע ליצירת עולמות וירטואליים, והמנוע שלה שנקרא unity engine הוא המתחרה הגדול ביותר של Unreal engine. הוא מאפשר יצירה של עולמות וירטואליים ומשחקים בצורה נוחה וידידותית, מבלי שהיוצרים יידרשו לפתח לעומק את המודלים התלת-ממדיים, הפיזיקה של החוויה, ההתנהגות של אלמנטים כמו אור ותנועה וכן הלאה.
ההבדל המרכזי בין unity engine ל-unreal הוא ברמה הגרפית. unity מספק גרפיקה פחות ריאליסטית, ולכן שמיש יותר בעולמות המשחקים למובייל.
אפל: יישום לביש מתחת לרדאר
גם אפל, כיאה לחברת טק ענקית, פועלת סביב המטא-וורס. אומנם היא אינה מייחצ"נת את ההתעסקות שלה בתחום, ושומרת על החשאיות והסקס אפיל המסורתי שלה, אך דיווחים רבים מצביעים על כך שהחברה עובדת על יצירת משקפיים שישלבו גם AR וגם VR. אם אכן היא תשיק מוצר כזה בתקופה הקרובה, זו ללא ספק תהיה ההתקדמות הגדולה ביותר של המטא-וורס בכל הנוגע לרובד הזה של יישום לביש, שיגיע לפריסה רחבה.
נבידיה: גזרת השבבים והחזון
למרות היותה אחת החברות הגדולות בעולם (שווי שוק של יותר מ-750 מיליארד דולר), נבידיה פחות מוכרת לקהל הרחב. בגדול, החברה מייצרת שבבים בעלי יכולות גרפיות, יכולות עיבוד מתקדמות והתאמות ייחודיות שעוזרות להוציא לפועל דברים מורכבים כמו אלו שעושות רובלוקס, אפיק גיימס, יוניטי ואחרות.
מעבר לשבבים עצמם, נבידיה מובילה גם בגזרת החזון של המטא-וורס, ומציגה פיתוחים ויישומים שמובילים את השוק העולמי בכל הנוגע לשימוש בעולמות וירטואליים לצרכים יומיומיים. על מה מדובר? זה יכול להיות ממפעלים וירטואליים שמוקמים על התשתיות שלה ועוזרים לחברות למדל ולשפר פעילות של מפעל בעשרות אחוזים, דרך ערים וירטואליות שעוזרות לחברות כמו אריקסון לפרוס בצורה יעילה רשתות 5G גם בלי ניסויים פיזיים, ועד בתים וירטואליים לאימון שואבי אבק ועוד. לא בכדי החברה צמחה בשווי פי 6 תוך פחות משנתיים, והוסיפה לו יותר מ-600 מיליארד דולר.
לסיכום, המטרה של הטור הייתה להכיר כמה מהחברות שמובילות כרגע את המרוץ למטא-וורס. האם זו רשימה מלאה? לא. יש גם את סנפ ואת טנסנט ועוד רבות וטובות, אבל אלו בעיניי כמה שמעניין להכיר.
האם זה אומר שאחת מהן היא זו שבסוף תוביל את המטא-וורס, והאם בכלל תהיה חברה אחת שתוביל את המטא-וורס? לא בהכרח. אבל כמו שאמרתי, למי שמתעניין בתחום, מעקב אחר החברות האלו והכרה של האסטרטגיות, המוצרים והפתרונות שלהן, זו התחלה מעולה כדי ללמוד אותו.
הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת השיווק הדיגיטלי mihi.market ויוצר הפודקאסט והניוזלטר "Digital. Tech. Business"