עובדי ההייטק מתחילים לצבור הון, אך אין להם עדיין השפעה משמעותית על ענף הנדל''ן / צילום: Shutterstock, August_0802
בעקבות הביקורת הציבורית, צמצמו רוב ענקיות הטכנולוגיה את פעילותן בתחומי זיהוי הפנים בשנים האחרונות. בשנה שעברה, בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד, הודיעו כמה חברות כמו אמזון ומיקרוסופט כי הן מפסיקות לספק תוכנות זיהוי פנים למשטרה האמריקאית. במקביל, בחודש שעבר הודיעה פייסבוק על השבתת אלגוריתם זיהוי הפנים שלה, המבוסס בין השאר על פייס.קום הישראלית, ששימש להמלצה על תיוגי תמונות.
אלא שיציאת הענקיות לא ממש מסמלת את מותה של התעשייה. השתוללות מגפת הקורונה עשתה לענף רק טוב. היא יצרה ביקוש לפתרונות ביומטריים ללא מגע ויותר ויותר ממשלות מחייבות עסקים להימנע מאמצעים כמו טביעת אצבע וכף יד לטובת זיהוי פנים וסריקת קשתית. שינוי המגמה נפל כפרי בשל לידיהן של כמה חברות ישראליות. סקירה שערך אופיר דור על המגמה שופכת אור נוסף על המתרחש ומפרטת מיהן החברות הישראליות שנהנות מהנסיגה של ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומית מהתחום.
לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן
בימים בהם העולם סובל ממחסור משתק בשבבים, התלות של ענף הטכנולוגיה ושרשרת האספקה העולמית ביצרנית שבבים אחת מטייוואן רק הולכת וגוברת. הענקית הטייוואנית TSMC אחראית לבדה לייצור 92% מהשבבים המתקדמים ביותר בשוק, המשרתים כמעט את כל ענקיות הטכנולוגיה ואת הסטארט-אפים הישראליים. כיצד הפך העולם תלוי בחברה אחת מטייוואן? ניתוח גלובס מתחקה אחר הפיכתה של החברה מטייוואן למונופול לא-מוכרז וחושף את ההשפעה על ענף ההייטק בישראל.
וגם: מיהו הסקטור שעוקף את ההייטקיסטים בסיבוב בהשפעה על מחירי הדיור, הטלטלה בשירות הייעוץ הפסיכולוגי אונליין טוקספייס, מה טיקטוק עושה כדי להגן על משתמשים מפני מתיחות מסוכנות, ומה ניתן ללמוד ממחקרים חדשים על המאבק בפלישת חזירי הבר למרחב העירוני?
זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.
1. ענף מאיר פנים
החיפוש אחר פתרונות ללא מגע בזמן הקורונה שב והעלה את ההשקעות בחברות זיהוי פנים שפונות לתחומים כמו קמעונאות, תעופה ובנקאות. בישראל פועלות שתי חברות זיהוי פנים עיקריות: אוסטו (לשעבר אניוויז'ן) וקורסייט, שמנסות גם ליהנות מהמגמה. למרות הפריחה בענף, נסגרה חברת הסטארט-אפ של מייסד אמדוקס אבי נאור, שהיתה אמורה לסייע לבעלי חנויות לזהות לקוחות חוזרים באמצעות טכנולוגיה של זיהוי פנים ולהציע להם הצעות מותאמות אישית.
2. כך השתעבדה הכלכלה העולמית למפעל שבבים אחד בטייוואן
מפעל TSMC מטייוואן הוא מונופול לא מוכרז בתחום השבבים המתקדמים - לא בגלל התנהגות בריונית, אלא בגלל חזון מרחיק לכת של המייסד וטעויות של מתחרים. כיצד הפכה החברה למפעל הייצור הראשי של אפל, אמזון ואנבידיה, מה התלות שיצרה אצל התעשייה הישראלית ומה יקרה אם סין תכבוש את טייוואן? ניתוח גלובס.
3. האם ההייטקיסטים באמת משפיעים על מחירי הדיור?
לפי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, עובדי ההייטק מתחילים לצבור הון, אך אין להם עדיין השפעה משמעותית על ענף הנדל"ן. הממצאים תואמים את דוח הכלכלנית הראשית באוצר, שלפיו דווקא עובדי המגזר הציבורי מתדלקים את השוק.
4. לחשוב כמו חזיר בר, להיכנס לראש של מיינה
חזית המדע: חזירי הבר בחיפה הפסיקו לפחד מאנשים והם לא היחידים; חוקרים בכל העולם מנסים למצוא דרכים יצירתיות להיפטר ממינים פולשים, שמסכנים לא רק את בני האדם אלא גם בעלי חיים אחרים. מדוע חיסול המוני רק יחריף את הבעיה, ואיך נכנסים לראש של חיה? חוקרים ישראלים מדווחים מהשטח.
5. "המצב ברשת מזכיר את היחס להתאבדויות לפני עשור: חוששים שאם נדבר על זה, נזרע מחשבות איומות"
אלכסנדרה אוונס, ראש מדיניות בטיחות ילדים בטיקטוק אירופה, מספרת על המאמצים להגן על משתמשים צעירים מאתגרים ומתיחות מסוכנות ("אוסרים על כל דבר שיכול להביא לנזק או לפציעה"). היא מזהה ביקוש בקרב בני נוער לעצות טובות ("הם צריכים לקחת חלק בפתרונות שאנו יוצרים") ורוצה לסייע למחנכים ולהורים לספק אותן ולהפוך להורים דיגיטליים טובים יותר. ראיון בלעדי לגלובס.
6. בטיפול
השווי של טוקספייס, חברת שירותי הייעוץ הפסיכולוגי ברשת, צנח במיליארד דולר. המייסדים, בני הזוג פרנק, עזבו עם מיליוני דולרים. גם במחיר השפל הנוכחי, מחזיקים השניים במניות בשווי מעל ל-20 מיליון דולר. מה עובר על טוקספייס?
7. חדות-קרן
אחרי שכבר גייסו מיליוני דולרים והקימו חברות בישראל, משלחת של תשע יזמיות נסעה לעמק הסיליקון לסבב גיוסים מכריע.
8. תעלומת צ'ק פוינט
היא מבטיחה יציבות, צמיחה ורווחיות, אז למה שוק ההון כבר לא מאוהב בצ'קפוינט?