חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות
קונים באונליין אבל לא זונחים את החנויות: ביג מרכזי קניות מציגה ברבעון השלישי תוצאות חיוביות בכל המדדים, כשההכנסות צמחו ב-88% לכ-360 מיליון שקל והרווח הנקי זינק ב-168% ל-251 מיליון שקל. החברה תחלק בדצמבר דיבידנד בהיקף של 100 מיליון שקל לבעלי המניות, בנוסף לדיבידנד של 100 מיליון שקל שחולק בספטמבר.
הזינוק במדדים מתבטא גם בעלייה של כ-234 מיליון שקל בשווי של נדל"ן להשקעה ונדל"ן בהקמה, לעומת ירידה של כ-34.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד כאשר החברה מציינת כי עיקר העלייה נובעת משערוך נכסים בישראל וסרביה ומאיחוד לראשונה של תוצאות חברת אפי נכסים . נזכיר כי בינואר 2021 השלימה ביג את העברת השליטה באפי נכסים לידיה. לאפי נכסים מרכזי קניות ברחבי אירופה.
השפעת הקורונה מתחילת השנה: 8 מיליון שקל
את הרבעון השלישי מסכמת ביג עם עלייה של כ-81% ב-NOI (הכנסות מהשכרה ומניהול נכסים) לכ-253.4 מיליון שקל, ועם עלייה של כ-83.7% ב-FFO (רווח נקי מפעילות נדל"ן בתוספת דיבידנדים מהשקעות פחת והפחתות) לכ-162.2 מיליון שקל.
בחברה מציינים כי למרות 50 ימי הסגר שהיו ב-2021 ההכנסות של ביג בתשעת החודשים הראשונים של 2021 עלו בכ-83% לכ-964.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-526.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם פה יש לציין כי עיקר הגידול נובע מאיחוד לראשונה של תוצאות חברת אפי נכסים לצד קיטון בהשפעת הקורונה על הכנסות הקבוצה ומהמשך הרחבת הפעילות. אומדן השפעת הקורונה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם על פי ביג ב-8 מיליון שקל.
החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים לשנת 2021 עם רווח נקי של כ-468.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי של כ-63.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מציינת גידול של כ-15% בפדיונות החברה בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וגידול של כ-3.6% לעומת התקופה המקבילה לשנת 2019 (למרות שמרכזי הקניות היו סגורים משך 50 ימים ב-2021).
עיקר הפעילות של קבוצת ביג היא בנדל"ן מסחרי המהווה שווי של 63% מהחברה. לאחריו משרדים וחניונים (24%) - תחום שהורחב עם רכישת אפי נכסים. עוד מונה החברה נכסים שבהקמה (9%), קרקעות ומגורים להשכרה. 50% מהפעילות של החברה נעשית בישראל, 17% ברומניה, 13% בסרביה, 12% בארה"ב והשאר במדינות נוספות באירופה. שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב, בסרביה על כ-97% ובארה"ב על כ-93%.
מרכזי הקניות של ביג נחלקים למרכזים מסחריים פתוחים חד קומתיים המהווים את עיקר הפעילות של החברה, ולקניונים ומרכזי קניות שהחברה מסווגת כ"לייף סטייל" המשלבים בילוי וקניות. בין מנועי הצמיחה שהחברה מונה היא מציינת מרכז מסחרי שיוקם בגלילות ממנו מחזיקה ביג ב-47% כשהוא ימנה 30 אלף מ"ר של מסחר ו-75 אלף מ"ר של משרדים. מרכזים נוספים צפויים לקום בבאר שבע, יהוד וכרמי גת, ובפתח תקווה (קניאל) צפוי לקום מרכז הכולל 250 אלף מ"ר לתעסוקה, 60 אלף מ"ר למסחר ופנאי וכ-200 חדרי מלון. מתחם זה משתרע על קרקע של 60 דונם.
"התחרות היא לא האונליין, היא הטיסות לחו"ל"
לטובת ביג פועלת גם העובדה שתנועת הנוסעים לחו"ל בימים אלה רחוקה משמעותית מימי השגרה. במילים אחרות את השופינג שהצרכנים נהגו לבצע בחו"ל, הם מבצעים בארץ. על כך אומר לגלובס חי גאליס מנכ"ל קבוצת ביג "הסיפור של הקורונה ממחיש שכיום, התחרות של המסחר הפיזי היא לא האונליין - עם זה למדנו לחיות, התחרות שלנו היא מול הקניות הפיזיות בחנויות בחו"ל. תנועת הנוסעים לחו"ל אפילו לא הגיעה ל-30% ממה שהיא הייתה לפני המגפה וחד משמעית זה משתקף בפדיונות".
לפי גאליס, באילת זה בא לידי ביטוי בצורה קיצונית: "במרכזי ביג אילת חווינו צמיחה של 35% בפדיונות בכלל הקטגוריות מתחילת השנה. בכל המרכזים צמחנו ב-3.6% למרות ימי הסגר וגם זה נתון קיצוני שנובע מכך שרוב הציבור נמצא בארץ וקונה פה. ככל שיטוסו לחו"ל, והלוואי שנחזור לשגרה מלאה, הפדיונות יחזרו לנתוני 2019 עם עלייה מינורית אולי".
בתוך כך גאליס סבור שבדומה למתרחש במדינות אירופה על מדינת ישראל להטיל סנקציות על ציבור הלא מחוסנים "יש מספיק לא מחוסנים במדינה שעשויים להביא אותנו לעוד סגר עם כל הנזקים שכרוכים בכך. צריך להתחיל להילחם בזה היום ולקבוע שעל מי שלא מחוסן יוטלו הגבלות קיצוניות. זה הרבה מעבר לאינטרס שלנו במרכזי הקניות, חובת חיסון גורפת תאפשר לכולנו לשמור על החיים שלנו והדוחות שלנו מראים עד כמה שהם טובים. הלא מחוסנים פוגעים ביציבות הכלכלית של המדינה, הם פוגעים בעסקים ובקרובים שלהם".
אתה אומר שלמדתם לחיות עם האונליין אבל בימים אלה רץ קמפיין שלכם עם קריצה נגד האונליין כשהוא קורא לאנשים לצרוך פיזית.
"באנו ב'הפוך על הפוך', מצאנו את הפינה שיכולים להיתפס עליה וזה דרך החוויה. אנחנו מתמודדים עם האונליין כבר הרבה שנים זה וכבר ברור לנו ולסוחרים שלנו שהרנסנס של השנים הבאות זה לא זה או זה אלא זה וגם זה. הסוחרים שירוויחו הם אלה שישכילו לפעול בשני העולמות. עשינו לאחרונה עסקה עם אמזון שפתחה במרכז שלנו בקליפורניה סניף של פרש (רשת חנויות המרכולים של אמזון, מר"ח). אמזון פותחת לא מעט סניפים פיזיים גם של ספרים כי גם היא הבינה שזה לא אונליין או אופליין אלא גם וגם. הלקוח יודע להיות פה ופה והוא נהנה באופן שונה מהקניות באונליין ובאופליין. בסגרים ראינו זינוק מטורף באונליין אבל עם היציאה מהסגרים ראינו התנפלות על החנויות הפיזיות. התפקיד שלנו הוא למצוא את התמהיל הנכון שיספק למי שמחליט להגיע למרכזי הקניות, את החוויה".
זה אומר שעל חשבון חנויות נראה עוד מתחמי בילוי בעולמות האוכל, קולנוע וכד'?
"זה שמונה שנים שאנחנו משנים את תמהיל החנויות במרכזי ביג. דיללנו את כמות שטחי האופנה שהוחלפה בהסעדה ובבילוי ולאחרונה גם בחנויות סטוק. זה התחיל בישראל אבל אחרי שזיהינו לאן הולכת מגמת הצריכה וזה קורה במרכזים שלנו בכל העולם. בביג קריות למשל מתחם ההסעדה הוא החזק ביותר באיזור ובאשדוד פתחנו קולנוע אחרי שנים של בנייה. האתגר הוא למצוא את התמהיל שיגרום לצרכנים לצאת מהבית ולבוא וליהנות מקנייה פיזית. במרכז שיקום בגלילות נציע 5,000 מ"ר ששמור רק להסעדה. האונליין לא יכול להתחרות בזה. הקורונה לא רק הקצינה את היקפי הקניות אלא גם את הצורך בבילוי".
החוויה הפיזית פחות יכולה להתמודד עם הקניות אונליין שנעשות באתרים בחו"ל ששם גם יש פטור ממע"מ בקניה של עד 75 דולר.
"הקורונה עשתה טוב לקמעונאים הישראלים שחלקם לא היו באונליין לפני הקורונה והיום כמעט כולם נמצאים שם. אל מול הקניות בחו"ל טרמינל איקס של קבוצת פוקס היא ההוכחה שיש לאתרים הישראלים יכולת להתחרות באתרים בינלאומיים. כשהאתרים מחו"ל אותגרו בשילוח ראינו שקנו יותר בארץ, מי שהשכיל לשפר את חוויית השירות כולל עם שילוח מהיר הצליח להשאיר אצלו את הקונים. את עוול הפטור ממע"מ אני מקווה ומאמין שהממשלה החדשה תתקן כפי שקרה בעולם בשנים האחרונות ולאפשר תחרות הוגנת ושוויונית מול האתרים בחו"ל".
אתגרי השילוח והתייקרות ההובלה עשויים להשפיע על המחירים שאנחנו משלמים על מוצרים בישראל. אתה סבור שנחווה התייקרות?
"הרשתות קובעות את המחיר, והאתגרים הללו תקפים בעיקר לרשתות הגדולות שאני סומך עליהן שידעו לנהל את הדבר הזה בצורה הטובה ביותר".
תמהיל החנויות במרכזי הקניות כולל בעיקר נוכחות של רשתות גדולות, האם הקורונה עודדה כניסת עסקים קטנים?
"מאז ומתמיד אנחנו מחפשים בביג את הכוכבים המקומיים במסחר ובכל מרכז אנחנו משלבים סוחר כזה, למשל בתחום התכשיטים או האופנה. אי אפשר לומר שיש שינוי לטובת העסקים הקטנים בתמהיל החנויות, להיפך. בחצי השנה האחרונה אין עזיבות ונטישות ואנחנו במצוקה של ביקוש מטורף גם לנוכח עוד מותגים שנכנסים לישראל. קצב פינוי השטחים לא יכול להשביע את תאבון הרשתות. אנחנו מודעים לכך שזו תקופה טובה במיוחד והיא חריגה ואני רוצה להאמין שכשהחיים יחזרו לשגרה, תהיה רגיעה והפדיונות יתמנו לרמה של 2019".
ואז אולי יתברר שאין צורך בבנייה מסיבית של עוד ועוד מרכזי קניות?
"זו שאלה שהיא גיאוגרפית. יש מקומות שלא צריך בהם עוד מרכזי קניות ויש מקומות שיש לכך מקום. בתחום המסחר כמו בהרבה תחומים אחרים מותר שתהיה תחרות ומותר שיהיה מוצר חדש ושחקן חדש שיתחרה במוצרים ישנים והטוב ביותר ינצח. זה קורה בתחומי הקמעונאות בתחום שבו לכאורה יש רוויה ונכנסים אליו עוד מתחרים ומותגים שלוקחים נתח מהשוק. עם מוצר מסחרי מצוין נגרום ללקוחות לבוא אלינו. במרכזים בכרמי גת, גלילות, מגדל העמק, גדרה ופתח תקווה אנחנו עושים הכול שמי שגר במרחק של רבע שעה מאתנו יגיע אלינו.
"יש לך השפעה גם על שחקנים בינלאומיים: ככל שהשוק יותר משוכלל ומקצועי יהיה חשק למותגים הבינלאומיים להגיע לכאן וכשזה קורה הם משדרגים את החוויה - מה שתורם גם לקמעונאים הישראלים לפרוח".