שטרות כסף - דולרים / צילום: תמר מצפי
בעוד שההפרעות בשרשראות האספקה, מחסור בכוח העובדים והעידוד הפיסקלי שהעניק הממשל האמריקאי הואשמו כולם בעלייה באינפלציה בטווח הקצר, ישנו כוח נוסף הפועל בטווח הארוך ועשוי להיות בעל השפעה: "דה-גלובליזציה".
כלכלנים וקובעי מדיניות טוענים כבר זמן רב שהגלובליזציה עזרה להוריד מחירים. כשהוסרו החסמים למסחר, חברות מקומיות נאלצו להתחרות עם יבוא זול יותר. הליברליזציה של טכנולוגיה ומסחר עודדו חברות לעשות מיקור חוץ לייצור במדינות שהשכר בהן נמוך. מדיניות הגירה שהייתה ברובה ליברלית אפשרה לעובדים רבים בשכר נמוך יותר לעבור למדינות עשירות יותר, אם כי הקשר בין הגירה ושכר אינו ברור לגמרי.
הדפוס הזה עשוי להתהפך ככל שהמגפה מאיצה את הנסיגה מהגלובליזציה שכבר קורית כמה שנים. בעוד שצווארי בקבוק בשרשראות האספקה יוקלו בסופו של דבר, מגמות אחרות עשויות להיות עקשניות יותר - מדיניות פרוטקציוניסטיות כמו תעריפים וכללי "לרכוש תוצרת אמריקה", וכן חזרה של חברות לשטח ארה"ב שם הן יושפעו פחות מהמדיניות האלה, ולבסוף, גם ירידה בכמות ההגירה משחקת תפקיד.
"הארגון מחדש וקיצור שרשראות אספקה... יגבו מחיר שיועבר אל המוכרים ובסופו של דבר לצרכנים", אמרה דנה פיטרסון, כלכלנית ראשית בדירקטוריון הוועידות, גוף מחקר עצמאי שנתמך על ידי חברות אמריקאיות גדולות.
מחקרים הראו שהגלובליזציה השפיעה על המחירים בארה"ב. קריסטין פורבס, כלכלנית מ־MIT, גילתה שהחלקים במדד המחירים לצרכן שהושפעו מגורמים עולמיים, כמו מחירי הסחורות, שינויי שער מטבע ושרשראות ערך עולמיות, הניעו חצי מהשינויים במדד בין 2015 ל־2017, עלייה לעומת כ־25% בתחילת שנות ה־90. הכלכלנים רוברט ג'ונסון מאוניברסיטת נוטר דאם ודיאגו קומין מדרטמות' גילו במחקר מ־2020 שהמסחר הבינלאומי השפיע על המחירים בארה"ב ברמה של הורדתם בין 1997 ל־2018 ב־0.1%-0.4% כל שנה.
כמות התוכן הזר בתעשיית הייצור העולמית עלתה מ־17.3% ב־1995 ל־26.5% ב־2011, על פי נתוני בנק אסיה לפיתוח שנותחו בדירקטוריון הוועידות. מאז ירד התוכן הזר ל־23.5% ב־2020. כמות ההשקעות הזרות העולמיות הישירות, נתון עיקרי של התרחבות עסקית למדינות זרות, הגיעה לשיא של כ־2 טריליון דולר ב־2015 וירדה ל־1.5 טריליון דולר ב־2019, על פי וועידת האו"ם על מסחר ופיתוח.
הדה־גלובליזציה קיבלה תנופה עם המשבר הפיננסי העולמי של 2008, הצבעת בריטניה לצאת מהאיחוד האירופי ב־2016 והתעריפים שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. היא עשויה לתרום לאינפלציה הגבוהה הקיימת כיום, אם כי קשה להפריד בין ההשפעות שלה להשפעות המגפה.
כלכלני בנק Citi מציינים שהמחיר של מוצרים לבית ושירותים שונים לבית, שירד כמעט בעקביות מאז המשבר הפיננסי של 2008, החל לטפס ב־2017 כשממשל טראמפ התכונן להכות את סין בתעריפים ומכסים. בסופו של דבר הוטל מכס של 25% על הייבוא מסין. המחירים עלו ב־3% בין אוקטובר 2017 למרץ 2020 ומאז עלו בעוד 8.5%.
תעריפי ממשל טראמפ על פלדה, אלומיניום ויבוא מסין, יחד עם מכסים שהוטלו על ידי שותפות סחר של ארה"ב כפעולת תגמול, הגדילו את העלויות השנתיות שמשלמים צרכנים אמריקאים ב־51 מיליארד דולר לשנה, על פי פורום הפעולה האמריקאי, קבוצת מחקר מדיניות הממוקמת במרכז ימין מבחינה פוליטית.
הנשיא ביידן דן על סיום כמה מהתעריפים של טראמפ, כמו למשל המכסים על פלדה ואלומיניום מאירופה, אבל הותיר על כנם את התעריפים על סחורות מסין.
בחודש שעבר משרד המסחר הכפיל את התעריפים שהוטלו ב־2017 על עץ רך מקנדה ל־18%. התעריפים מגיעים לאחר תלונות של יצרנים אמריקאים כבר כמה עשורים על כך שהייצוא מקנדה מסובסד. יושב הראש של האיגוד הלאומי של קבלני הבנייה צ'אק פאוקה אמר שהעלאת התעריף תפעיל "לחץ כלפי מעלה על מחירי העץ ותהפוך את הבתים ליקרים יותר", וציין שקבלני בניין כבר מתמודדים עם עלויות בנייה גבוהות יותר ומחירי עץ הרבה יותר גבוהים ממה שהיו לפני המגפה.
ביוני אסר ממשל ביידן על יבוא כמה חומרים לפאנלים סולריים ממחוז שינג'יאנג בסין, יצרנית עיקרית שלהם, בכלל האשמת סין בשימוש בכוח עבודה בכפייה. כתוצאה מזה, המחיר של פוליסיליקון, מרכיב מרכזי בלוחות סולאריים, עלה ליותר מ־20 דולר לקילו ברבעון השני של 2021, לעומת 6.20 דולר לקילו שנה קודם לכן, על פי Wood Mackenzie, חברת מחקר.
"לאי הוודאות במדיניות השפעה גדולה מאוד על הזמינות והתמחור של מוצרים", אמרה אביגיל הופר, מנכ"לית איגוד תעשיית האנרגיה הסולרית, המייצג מתקינים של לוחות סולאריים.
ממשל ביידן מבקש גם להחזיר את שרשראות האספקה של כמה מוצרים חיוניים כמו מוליכים למחצה, תרופות ומנירלים נדירים, במקביל להצעה להאיץ את הדרישה מסוכנויות פדרליות לרכוש יותר מוצרים תוצרת ארה"ב.
"ביידן לא רק המשיך את מדיניות המסחר של טראמפ אלא הגביר אותן בסעיפי 'לרכוש אמריקאי' מחמירים יותר, דרישות תוכן מקומי והצעות התומכות באיגודים על מכוניות חשמליות וסוללות בהצעות החוק החדשות על הוצאות", אמר גארי קלייד הופבאור, כלכלן במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית. הוא העריך שהצעדים האלה של ממשלי טראמפ וביידן עשויים להוסיף חצי אחוז לאינפלציה האמריקאית בתקופה בה הן השפיעו על המדיניות.
בינתיים, כלכלנים בג'יי פי מורגן צ'ייס מעריכים שאוכלוסייה המהגרים בארה"ב השנה קטנה בכ־3 מיליון איש ממה שהייתה לו מגמות ההגירה שלפני 2017 היו נמשכות באותו קצב. מנכ"ל רשת הפיצה דומינוס ריצ'רד אליסון אמר בשיחת רווחים מאוקטובר שהירידה בהגירה בשנים האחרונות החמירה את המחסור בעובדים שנוצר בגלל המגפה, בייחוד נהגים, וזה הוסיף לעלויות והעלה את מחירי המשלוח. "במדינה בה האוכלוסייה לא צומחת בקצב של פעם, אנו בתעשייה שלנו ובכמה אחרות, נצטרך יותר מהגרים... כדי שכוח העבודה ימשיך להיות חזק", אמר.
הרבה חברות אמריקאיות דחפו את הממשל להקל את התעריפים כדי להקטין את העלויות שלהם, למשל בתחומים כמו נעלים לילדים, פלדה ואלומיניום. לשכת המסחר של ארה"ב ביקשה מהממשל להעלות את כמות הוויזות למהגרים שהוא מנפק.
אבל כלכלנים אומרים שהשינוי בשרשראות האספקה והחזרתן לארה"ב עשוי להיות בעל השפעה מתמשכת יותר משינויי תעריפים, ומגיע בזמן שכללי הגירה מגבילים והפרישה של אנשים מדור הבייבי בום הופכים את שוק העבודה האמריקאי לצמא יותר. "המשמעות יכולה להיות שינוי לטווח ארוך יותר בדינמיקה של האינפלציה בגלל שבדיוק העברת יותר כוח לעובדים המקומיים", אמרה פורבס, מ־MIT.