גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל יידחק לפינה? הבנקים מתקרבים לתקרת האשראי לענף הנדל"ן

למרות אזהרות הרגולטור מפני הזינוק בסיכון האשראי לבינוי, הבנקים, ובראשם לאומי והפועלים, מגדילים את ההלוואות למיזמי בנייה ונדל"ן בטענה שהסיכונים בענף מינימליים ● בינתיים, היזמים נהנים ממימון בסכומי עתק

הנהנים העיקריים של הביקוש הגובר בשוק הדיור, לצד היזמים כמובן, הם הבנקים שנותנים להם אשראי. הלוואות העתק שקיבלו היזמים בשנה וחצי האחרונות הטרידו את בנק ישראל שהתריע בקיץ האחרון: הגידול באשראי לענף הבינוי והנדל"ן גורם לבנקים להגדיל את הסיכונים משמעותית, במקביל לתמחור נמוך יחסית של החשיפה בריביות.

בנק ישראל יצטרך לשחרר עוד חבל לנדל"ניסטים | דרור מרמור, פרשנות

למרות החשש של בנק ישראל, דוחות הבנקים שפורסמו בחודש שעבר מלמדים כי הבנקים המשיכו את המגמה של גידול החשיפה לבינוי ונדל"ן גם ברבעון השלישי.

למעשה חלק מהבנקים הגדילו את החשיפה הזו בכ-20% במהלך תשעת החודשים הראשונים של2021 והם מתקרבים לרמת המקסימום שמתיר הבנק המרכזי. מדובר על אשראי שניתן על ידי הבנקים למיזמי בינוי ונדל"ן והיא כוללת הן אשראי ליזמות, קבלנות ביצוע וכדומה, והן פעילות בנדל"ן המשקפת נכסים שבנייתם כבר הסתיימה.

שיטת חישוב הסיכונים של הבנקים, שונה ומקלה יותר מזו של בנק ישראל שמחשב את המגבלה באמצעות נוסחה השמורה מעיניי הציבור. לכן, הנתונים הידועים לציבור נראים רחוקים מהמגבלה הרגולטורית. למרות זאת, הגידול בחשיפה לאשראי לבינוי בהחלט מקרב חלק מהבנקים לתקרה שנקבעה על ידי הפיקוח, אף יותר מאשר מגלים הדוחות.

באפריל 2020, בשיאו של הגל הראשון להתפרצות הקורונה, יצאה הוראה מבנק ישראל לפיה הבנקים יוכלו בהוראת שעה לשנתיים להגדיל את האשראי לענף הבינוי והנדל"ן, כך שסך האשראי (בניכוי תשתיות לאומיות) עלה משיעור של 20% ל-22% (סך המגבלה, כולל תשתיות, נקבעה ל-24%). בבנק הדגישו כי ההקלה תאפשר למערכת הבנקאית להגדיל את האשראי לענף בהיקף של 15 מיליארד שקל.

בדצמבר 2020 ההוראות התעדכנו והשתדרגו: תוקף ההקלה של הוראת השעה הוארך ל-5 שנים, עד שנת 2025. במקביל, מגבלת החשיפה לענף הנדל"ן (כולל תשתיות לאומיות) עלתה מ-24% ל-26%. באותו החודש בנק ישראל גם הוריד את מגבלת ריבית הפריים בנטילת משכנתאות, מהלך שהבנק כבר הודה שתדלק את הביקושים בשוק הנדל"ן הבוער.

לאומי והפועלים: עם החשיפה הגדולה ביותר

מנתוני הרבעון השלישי עולה כי שני הבנקים הגדולים הם גם אלו עם החשיפה הגדולה ביותר לבינוי, כאשר החשיפה של לאומי עומדת על 129 מיליארד שקל, בעוד זו של הפועלים עומדת על 133 מיליארד שקל. נציין, כי המספרים לכשעצמם אינם מלמדים על הסכומים המדויקים שהועמדו לטובת מיזמי בנייה על כל סוגיהם השונים, כיוון שחבות לנדל"ן מורכבת מרכיבי אשראי שונים שלא כולם באים לידי ביטוי במספרים, אך היא בהחלט יכולה ללמד על מגמת הגידול בחשיפה, וזו כאמור אכן קיימת.

כאשר משווים את החשיפה לבינוי ונדל"ן בין סוף הרבעון השלישי לבין סוף שנת 2020, אפשר לראות כי בנק דיסקונט הוא זה שהגדיל את החשיפה בשיעור הגבוה ביותר מבין הבנקים הגדולים, וזו עמדה על גידול של 22%. עם זאת, חלקו של סיכון האשראי לבינוי ונדל"ן מתוך סיכון האשראי הכולל עדיין נמוך אצל דיסקונט ביחס ללאומי והפועלים. נציין, כי סך סיכון האשראי הכולל מתייחס לכל הפעילות של הבנקים, כולל בחו"ל, וכשמנטרלים פעילות במדינות אחרות, שיעור החשיפה לבינוי אף גדלה.

הפועלים הוא הבנק השני שהגדיל את החשיפה באשראי לבינוי, וזו הסתכמה ב-19%, לעומת גידול של 11% בחשיפת האשראי הכוללת. גם לאומי הגדיל חשיפה בשיעור גבוה לבינוי, וזו עמדה על יותר מ-17.5%.

הבנקים שנתנו מימון כמעט מלא ליזמים

מלבד העלייה בתאבון לסיכון, התריעו באוגוסט האחרון בפיקוח על הבנקים כי העלייה בסיכון האשראי מתבטאת בהיקף חריגות גבוה ממדיניות האשראי, כמו הון עצמי בשיעור מופחת, כושר ספיגה נמוך מבעבר, ועוד. "התמשכות המגמה עלולה להוביל לנטילת סיכונים עודפים שלא יעלו בקנה אחד עם הסטנדרטים המצופים מתאגידים בנקאיים ולהרעה באיכות תיק האשראי הבנקאי", הזהירו בפיקוח במכתב שנשלח לבנקים.

החשש הזה לא הועלה יש מאין. הערכות בשוק דיברו על כך שבמהלך השנה העניקו הבנקים, בעיקר הגדולים שבהם, מימון כמעט מלא לפרויקטים מסוימים, כך שהיזמים כמעט ולא העמידו מימון מעצמם לפרויקטים שהם עצמם בונים.

בלאומי התייחסו בדוחות הכספיים האחרונים לטענות אלה, וציינו כי "בשל תנאי התחרות המתגברת, בוצעו בתקופה האחרונה חלק מהעסקאות בפרמטרים מקלים יחסית לעסקאות דומות שבוצעו בעבר. עסקאות הנדל"ן מאושרות בתהליך חיתום מוקפד ותוך הגדרת הגנות מתאימות".

נשענים על רמת הסיכון המופחתת בנדל"ן

עוד הוסיפו בלאומי כי הבנק בחר בשנת 2021 להרחיב את האשראי לבנייה תוך מיקוד בסגמנט המגורים ובלקוחות נבחרים בעלי חוסן פיננסי גבוה. "הנדל"ן מוגדר על ידי הבנק כתחום ברמת סיכון מופחתת יחסית לענפי משק אחרים", הסבירו בלאומי.
גם בבנקים האחרים רואים בענף הבינוי כאשראי בטוח יחסית, לאור הצמיחה המשמעותית בביקושי למשכנתאות, וגם לאור הגידול בביקושים לנדל"ן לתעשייה, הקמת מרכזים לוגיסטיים ושימושים נוספים.

"מרבית סיכון האשראי בענף בינוי ונדל"ן מגובה בביטחון נדל"ן המשועבד במלואו לטובת הבטחת החזר האשראי. יצוין כי לחלק האשראי שאינו בביטחון נדל"ן קיימים ביטחונות אחרים כגון פיקדונות, ניירות ערך ועוד", הסבירו בבנק מזרחי טפחות.

בבנק הפועלים הוסיפו כי "עד כה לא ניכרת פגיעה בענפי הבינוי והנדל"ן בעקבות משבר הקורונה. במהלך שנת 2021 נסגרו מכרזי רשות מקרקעי ישראל במחירי שיא באזורים שונים בארץ, המגלמים ציפייה לעליית מחירים נוספת. על רקע הגידול בפעילות הענף, חל גידול בביקושים לאשראי עסקי בענף הבינוי והנדל"ן. על רקע הצמיחה והגידול בביקושים לענף הנדל"ן ומדיניות הממשלה להרחבת היצע הקרקעות והיצע הדירות בשנים הקרובות, הבנק הגדיל את פעילות המימון לענפי הנדל"ן, תוך התאמות והקלות מסוימות".

השאלה המתבקשת כעת היא מה יעשו הבנקים אם אכן יגיעו לתקרה שהציב בנק ישראל. קשה לראות אותם מוותרים על מקור ההכנסה שהם רואים בו "הלוואות בטוחות" בלי מאבק. אם בנק ישראל ייכנע ללחץ וישתכנע שאכן ענף הבינוי והנדל"ן הוא תחום עם סיכון מינימלי, יכול להיות שהוא ישקול לאפשר להם להגדיל את האשראי, שוב.

עוד כתבות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

יאיר פינס / צילום: גבע טלמור

בדרך להנפקה? אגד השלימה את המהלך להפרדת זרוע הנדל"ן מפעילות התחבורה

לגלובס נודע כי באגד השלימו את ההפרדה המבנית של פעילות הנדל"ן - כך שתהפוך לזרוע של בעלת השליטה, קרן קיסטון ● לאגד עשרות נכסים, בהם בין היתר התחנה המרכזית בחוף הכרמל בחיפה ושטח באזור התעשייה עטרות, המוערכים בכ־1.3 מיליארד שקל

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

חקירתו של ברוורמן הסתיימה אחרי 13 שעות; הורחק מלשכת רה"מ ל-15 יום

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון, קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

גל אביב, מנכ''ל בלנדר / צילום: סיון פרג'

בשל שינויים בסביבת הריבית וקיטון בהפקדות: בלנדר יוצאת מההלוואות החברתיות

חברת האשראי של משפחת אביב הודיעה כי תפסיק להעמיד הלוואות P2P חדשות, בעקבות "שינויים מהותיים שחלו בסביבת הריבית, שגרמו לקיטון בהפקדות למערכת" ● בלנדר הונפקה בתחילת 2021, ומנייתה צנחה בכ-88% ביחס למחירה בעת ההנפקה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

צורי דבוש / צילום: מורג ביטון

הצטרפות בדקה ה־90 ועתירה לביהמ"ש: המרוץ על התאחדות התעשיינים

בסוף החודש יתקיימו הבחירות להתאחדות התעשיינים - ומניצחון בטוח של מתמודד יחיד הפכו לעימות משפטי עם העתירה לשינוי שיטת ההצבעה ● ברקע: המאבק בממשלה על היטל ההיצף