גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל יידחק לפינה? הבנקים מתקרבים לתקרת האשראי לענף הנדל"ן

למרות אזהרות הרגולטור מפני הזינוק בסיכון האשראי לבינוי, הבנקים, ובראשם לאומי והפועלים, מגדילים את ההלוואות למיזמי בנייה ונדל"ן בטענה שהסיכונים בענף מינימליים ● בינתיים, היזמים נהנים ממימון בסכומי עתק

הנהנים העיקריים של הביקוש הגובר בשוק הדיור, לצד היזמים כמובן, הם הבנקים שנותנים להם אשראי. הלוואות העתק שקיבלו היזמים בשנה וחצי האחרונות הטרידו את בנק ישראל שהתריע בקיץ האחרון: הגידול באשראי לענף הבינוי והנדל"ן גורם לבנקים להגדיל את הסיכונים משמעותית, במקביל לתמחור נמוך יחסית של החשיפה בריביות.

בנק ישראל יצטרך לשחרר עוד חבל לנדל"ניסטים | דרור מרמור, פרשנות

למרות החשש של בנק ישראל, דוחות הבנקים שפורסמו בחודש שעבר מלמדים כי הבנקים המשיכו את המגמה של גידול החשיפה לבינוי ונדל"ן גם ברבעון השלישי.

למעשה חלק מהבנקים הגדילו את החשיפה הזו בכ-20% במהלך תשעת החודשים הראשונים של2021 והם מתקרבים לרמת המקסימום שמתיר הבנק המרכזי. מדובר על אשראי שניתן על ידי הבנקים למיזמי בינוי ונדל"ן והיא כוללת הן אשראי ליזמות, קבלנות ביצוע וכדומה, והן פעילות בנדל"ן המשקפת נכסים שבנייתם כבר הסתיימה.

שיטת חישוב הסיכונים של הבנקים, שונה ומקלה יותר מזו של בנק ישראל שמחשב את המגבלה באמצעות נוסחה השמורה מעיניי הציבור. לכן, הנתונים הידועים לציבור נראים רחוקים מהמגבלה הרגולטורית. למרות זאת, הגידול בחשיפה לאשראי לבינוי בהחלט מקרב חלק מהבנקים לתקרה שנקבעה על ידי הפיקוח, אף יותר מאשר מגלים הדוחות.

באפריל 2020, בשיאו של הגל הראשון להתפרצות הקורונה, יצאה הוראה מבנק ישראל לפיה הבנקים יוכלו בהוראת שעה לשנתיים להגדיל את האשראי לענף הבינוי והנדל"ן, כך שסך האשראי (בניכוי תשתיות לאומיות) עלה משיעור של 20% ל-22% (סך המגבלה, כולל תשתיות, נקבעה ל-24%). בבנק הדגישו כי ההקלה תאפשר למערכת הבנקאית להגדיל את האשראי לענף בהיקף של 15 מיליארד שקל.

בדצמבר 2020 ההוראות התעדכנו והשתדרגו: תוקף ההקלה של הוראת השעה הוארך ל-5 שנים, עד שנת 2025. במקביל, מגבלת החשיפה לענף הנדל"ן (כולל תשתיות לאומיות) עלתה מ-24% ל-26%. באותו החודש בנק ישראל גם הוריד את מגבלת ריבית הפריים בנטילת משכנתאות, מהלך שהבנק כבר הודה שתדלק את הביקושים בשוק הנדל"ן הבוער.

לאומי והפועלים: עם החשיפה הגדולה ביותר

מנתוני הרבעון השלישי עולה כי שני הבנקים הגדולים הם גם אלו עם החשיפה הגדולה ביותר לבינוי, כאשר החשיפה של לאומי עומדת על 129 מיליארד שקל, בעוד זו של הפועלים עומדת על 133 מיליארד שקל. נציין, כי המספרים לכשעצמם אינם מלמדים על הסכומים המדויקים שהועמדו לטובת מיזמי בנייה על כל סוגיהם השונים, כיוון שחבות לנדל"ן מורכבת מרכיבי אשראי שונים שלא כולם באים לידי ביטוי במספרים, אך היא בהחלט יכולה ללמד על מגמת הגידול בחשיפה, וזו כאמור אכן קיימת.

כאשר משווים את החשיפה לבינוי ונדל"ן בין סוף הרבעון השלישי לבין סוף שנת 2020, אפשר לראות כי בנק דיסקונט הוא זה שהגדיל את החשיפה בשיעור הגבוה ביותר מבין הבנקים הגדולים, וזו עמדה על גידול של 22%. עם זאת, חלקו של סיכון האשראי לבינוי ונדל"ן מתוך סיכון האשראי הכולל עדיין נמוך אצל דיסקונט ביחס ללאומי והפועלים. נציין, כי סך סיכון האשראי הכולל מתייחס לכל הפעילות של הבנקים, כולל בחו"ל, וכשמנטרלים פעילות במדינות אחרות, שיעור החשיפה לבינוי אף גדלה.

הפועלים הוא הבנק השני שהגדיל את החשיפה באשראי לבינוי, וזו הסתכמה ב-19%, לעומת גידול של 11% בחשיפת האשראי הכוללת. גם לאומי הגדיל חשיפה בשיעור גבוה לבינוי, וזו עמדה על יותר מ-17.5%.

הבנקים שנתנו מימון כמעט מלא ליזמים

מלבד העלייה בתאבון לסיכון, התריעו באוגוסט האחרון בפיקוח על הבנקים כי העלייה בסיכון האשראי מתבטאת בהיקף חריגות גבוה ממדיניות האשראי, כמו הון עצמי בשיעור מופחת, כושר ספיגה נמוך מבעבר, ועוד. "התמשכות המגמה עלולה להוביל לנטילת סיכונים עודפים שלא יעלו בקנה אחד עם הסטנדרטים המצופים מתאגידים בנקאיים ולהרעה באיכות תיק האשראי הבנקאי", הזהירו בפיקוח במכתב שנשלח לבנקים.

החשש הזה לא הועלה יש מאין. הערכות בשוק דיברו על כך שבמהלך השנה העניקו הבנקים, בעיקר הגדולים שבהם, מימון כמעט מלא לפרויקטים מסוימים, כך שהיזמים כמעט ולא העמידו מימון מעצמם לפרויקטים שהם עצמם בונים.

בלאומי התייחסו בדוחות הכספיים האחרונים לטענות אלה, וציינו כי "בשל תנאי התחרות המתגברת, בוצעו בתקופה האחרונה חלק מהעסקאות בפרמטרים מקלים יחסית לעסקאות דומות שבוצעו בעבר. עסקאות הנדל"ן מאושרות בתהליך חיתום מוקפד ותוך הגדרת הגנות מתאימות".

נשענים על רמת הסיכון המופחתת בנדל"ן

עוד הוסיפו בלאומי כי הבנק בחר בשנת 2021 להרחיב את האשראי לבנייה תוך מיקוד בסגמנט המגורים ובלקוחות נבחרים בעלי חוסן פיננסי גבוה. "הנדל"ן מוגדר על ידי הבנק כתחום ברמת סיכון מופחתת יחסית לענפי משק אחרים", הסבירו בלאומי.
גם בבנקים האחרים רואים בענף הבינוי כאשראי בטוח יחסית, לאור הצמיחה המשמעותית בביקושי למשכנתאות, וגם לאור הגידול בביקושים לנדל"ן לתעשייה, הקמת מרכזים לוגיסטיים ושימושים נוספים.

"מרבית סיכון האשראי בענף בינוי ונדל"ן מגובה בביטחון נדל"ן המשועבד במלואו לטובת הבטחת החזר האשראי. יצוין כי לחלק האשראי שאינו בביטחון נדל"ן קיימים ביטחונות אחרים כגון פיקדונות, ניירות ערך ועוד", הסבירו בבנק מזרחי טפחות.

בבנק הפועלים הוסיפו כי "עד כה לא ניכרת פגיעה בענפי הבינוי והנדל"ן בעקבות משבר הקורונה. במהלך שנת 2021 נסגרו מכרזי רשות מקרקעי ישראל במחירי שיא באזורים שונים בארץ, המגלמים ציפייה לעליית מחירים נוספת. על רקע הגידול בפעילות הענף, חל גידול בביקושים לאשראי עסקי בענף הבינוי והנדל"ן. על רקע הצמיחה והגידול בביקושים לענף הנדל"ן ומדיניות הממשלה להרחבת היצע הקרקעות והיצע הדירות בשנים הקרובות, הבנק הגדיל את פעילות המימון לענפי הנדל"ן, תוך התאמות והקלות מסוימות".

השאלה המתבקשת כעת היא מה יעשו הבנקים אם אכן יגיעו לתקרה שהציב בנק ישראל. קשה לראות אותם מוותרים על מקור ההכנסה שהם רואים בו "הלוואות בטוחות" בלי מאבק. אם בנק ישראל ייכנע ללחץ וישתכנע שאכן ענף הבינוי והנדל"ן הוא תחום עם סיכון מינימלי, יכול להיות שהוא ישקול לאפשר להם להגדיל את האשראי, שוב.

עוד כתבות

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

חנות של קרטייה בשאנז אליזה בפריז / צילום: Shutterstock

מחירי העתק, מכסי טראמפ וסדנאות היזע: האם מותגי היוקרה ייצאו מהבוץ ב-2026?

אחרי שנה של בלימה במכירות וסקפטיות מצד המשקיעים, סקטור אופנת העילית מחשב מסלול מחדש ● בזמן שמותגי ה-Ready-to-Wear הופכים נגישים יותר, וה"עשירים החדשים" מההייטק מחפשים יוקרה שקטה, מותגים כמו ברונלו קוצ'ינלי מוכיחים שהסוד טמון בשמרנות

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

מצור הסיבים האופטיים סביב ישראל מתהדק: אלו הסיבות

שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ ● אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו

דורון קימלוב בעל השליטה בתומר שיווק, עו''ד חגית רוס מברנע, ג'פה, לנדה ושות', אורי מור מייסד-שותף במור-לנגרמן קפיטל, ושלי מסילתי סמנכ''לית הכספים בסיפיה / צילום: יח''צ

חברת מזון נוספת בדרך לבורסה: תומר שיווק תמוזג לשלד סיפיה ויז'ן

יבואנית מוצרי המזון תומר שיווק חתמה על הסכם מחייב למיזוג פעילותה לתוך השלד בורסאי סיפיה ויז'ן, אשר בסופו מניותיה יחלו להיסחר ● פרופ' ציפי שטראוס משיבא תציג בדאבוס מודל חדש לאריכות ימים ● ומשרד עורכי הדין השלישי בגודלו בישראל, גולדפרב גרוס זליגמן, ממנה 10 שותפים חדשים ● אירועים ומינויים

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

מתחם קניאל בכפר סבא / הדמיה: משרד כנען שנהב

תושבי כפר סבא הירוקה יוצאים למאבק נגד תוכנית המגדלים הגדולה

במרכז המאבק עומדת תוכנית "מתחם קניאל־בראון" בצפון־מערב כפר סבא, המציעה להרוס את מפעלי קניאל ובראון הוותיקים ולהקים במקומם מתחם עירוב שימושים על כ־60 דונם ● עיריית כפר סבא ותושבי האזור מתנגדים למהלך וטוענים כי התוכנית מקודמת ללא פתרונות תחבורה מספקים ועלולה להוביל לקריסה תשתיתית

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי־אור אברבך מסיים את תפקידו

סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, לי-אור אברבך מודיע על סיום תפקידו בתאגיד השידור הציבורי ויכנס לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח-ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

שליח וולט

האפשרויות שעומדות בפני וולט, אחרי האולטימטום של רשות התחרות

בוולט פועלים להפיג את חששות רשות התחרות, בזמן שמתנהל מו"מ בין הצדדים על התנאים שיאפשרו את חידוש הפטור מהסדר כובל ● מומחים מעריכים כי רשות התחרות תדרוש בין היתר הגבלות על איסוף המידע על התנהגות הצרכנים באפליקציה, ופיקוח על העמלות שוולט גובה מהסופרים המתחרים של הזרוע הקמעונאית שלה

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

משקיע העל שמזהיר: הזעזוע שעלול להגיע לשווקים בגלל מלחמת הסחר

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי האגרסיביות של נשיא ארה"ב עלולה לגרום לעימות פיננסי עולמי ● דבריו מכוונים בעיקר ל"בזוקה" של אירופה: 10 טריליון דולר בנכסים אמריקאיים ● סנונית ראשונה: קרן הפנסיה הדנית מתכננת למכור 100 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן לצד מירה מואטי, לפני שהאחרונה עזבה את החברה / צילום: ap, Barbara Ortutey

הרומן נחשף, בכירים עזבו: הסטארט־אפ של יוצאת OpenAI מתקשה להתרומם

סטארט־אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Lab של מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, ניצב בימים אלה בעיצומו של גל עזיבות חריג ● ברקע: רומן בין מנהל לעובדת ודרישה לקחת חלק מסמכויותיה של מוראטי בחברה