ראש המוסד לשעבר יוסי כהן / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
חמישה חודשים לאחר שהצטרף לסופטבנק, וכחצי שנה לאחר שעזב את ראשות המוסד, יוסי כהן מבצע השקעה ראשונה בחברת סייבר ישראלית. תפקידו של יוסי כהן בסופטבנק נחשף לראשונה בגלובס. כיאה לנסיונו הרב בהובלה של מתקפות סייבר על מתקנים רגישים, כך על פי מקורות זרים, מוביל כהן את ההשקעה במיזוג בין שתי חברות ישראליות שהפכו כל אחת בתחומה למובילת השוק: קלארוטי, ששולטת כיום בשוק פתרונות הסייבר לאבטחת תשתיות במפעלי ייצור, ומדיגייט, שמציעה פתרון דומה לשוק בתי החולים בארה"ב.
במסגרת העסקה, קרן ויז'ן 2 של סופטבנק תוביל השקעה של 400 מיליון דולר - לצד משקיעות קיימות כמו שניידר אלקטריק, בסמר, טמאסק ו- Team8 - בחברת קלארוטי, אשר תמזג לתוכה בעסקת מזומן ומניות את מדיגייט, כדי ליצור תאגיד בעל שווי המוערך בכ-2-2.5 מיליארד דולר, המייצר הכנסות בקצב שנתי של מעל ל-90 מיליון דולר ומעסיק 420 עובדים. באמצעות עסקת הגיוס והמיזוג, הופכת קלארוטי דה-פקטו למובילת השוק בתחום אבטחת התשתיות ומכשירי הלואו-טק המחוברים, כשהיא מתחרה בארמיס הישראלית, במיקרוסופט ובאף 5 שרכשו כל אחת חברות ישראליות אחרות - כמו סייבר אקס ואינדג'י.
אם הכל ילך כשורה - המיזוג יושלם בהצלחה, החברה תצליח להכפיל את הכנסותיה לאזור ה-200 מיליון דולר בשנה הבאה, ותגייס עוד כמאה עובדים - היא צפויה לצאת להנפקה בתוך שנתיים בדלת הראשית של אחת הבורסות בניו יורק. כך, רוצה קלארוטי להיות החברה הנסחרת הגדולה ביותר בתחום אבטחת הסייבר למתקנים, כפי שצ'קפוינט ופאלו אלטו נטוורקס מובילות את תחום הרשתות הארגוניות וסנטינל וואן מובילה את תחום אבטחת נקודות הקצה.
קלארוטי, שדורגה בעבר ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס, פיתחה טכנולוגיה המזהה את כל המכשירים והמכונות המחוברות במפעלי תעשייה ומתקני תשתיות, בין אם אלה מערכות בקרה ושליטה בכורים גרעיניים להפקת חשמל, רובוטים לייצור רכבים, או מכונות לאריזת תרופות במפעלי פרמצבטיקה. כאמור, החברה הפכה למובילת התחום במגזר התעשייתי, והיא מאבטחת תשתיות מכשירים מחוברים בכל מפעלי פייזר - כולל אלה המייצרים את החיסון לקורונה - מפעלי ב.מ.וו, וכן מפעלי סימנס ושניידר, המהווים גם שותפים אסטרטגיים ומשקיעים בחברה.
"בחברות ענק לא מכירים את כלל המכשירים המחוברים לרשתות"
הסוד של קלארוטי מתחיל קודם כל ממיפוי כלל המכשירים בארגון - בכלל זה הטלפונים החכמים, השרתים, אך גם מערכות הלואו טק, כמו טורבינות, ציוד שליטה ובקרה, מצלמות וחיישנים - בצורה אפקטיבית.
"חברות ענק, מהמותגים הגדולים ביותר שאתם יכולים לחשוב עליהם, לא מכירים את כלל המכשירים המחוברים לרשתות שלהן", אומר לגלובס יניב ורדי, מנכ"ל החברה. "לפעמים זה מגיע עד לכדי אי היכרות עם מחצית מהמכשירים". קלארוטי פיתחה מערכת שממפה את המכשירים המחוברים, מזהה סיכונים, חולשות ואיומים ומאבטחת את הגישה למערכות.
נדב צפריר, נשיא החברה, שסייע בהצמחת החברה ובהשקעה ראשונית בה במסגרת Team8, מספר כי למרות הקשיים שחוו החברות בשוק, צוות החוקרים שבנו אמיר זילברשטיין ובני פורת פיצח באופן יעיל את הפרוטוקולים החשובים הנמצאים בבסיס המכשירים התעשיתיים והצליחו להגיע לפריסה ברמה גלובלית שאין שנייה לה. "מה שקורה עכשיו בעולמות האלה הוא לא פחות מתופעת 'ההוקי סטיק', שבו מספר תופעות יוצרות בבת אחת ביקוש אדיר", אומר צפריר לגלובס. "יותר ויותר תשתיות פיזיות מתחברות עם תשתיות טכנולוגיות חדשניות - כמו מערכת הבריאות שתומכת יותר ויותר ברפואה מרחוק, עולם הרכב שהופך חשמלי ואוטונומי, ועולם האנרגיות והקיימות שמחייבת חיבור בין עולמות ישנים וחדשים כדי לתמוך בייצור אנרגיה מתחדשת. זה מייצר הזדמנויות, אבל גם הרבה סיכונים, כמו גם שם על הפרק תוכניות רגולציית סייבר על ידי מדינות רבות בעולם".
הנרכשת, מדיגייט (Medigate) היא חברה ישראלית שהתמחתה בהגנת תשתיות בבתי חולים, מחיישנים ועד מערכות MRI, ומגינה בעיקר על בתי חולים בישראל. על פיה, 82% מבתי החולים מצויים תחת מתקפות כופרה וסייבר חוזרות ונשנות, כפי שקרה לאחרונה גם בבית החולים הלל יפה בחדרה. היא נוסדה בידי יהונתן לנגר, פיני פנחסוב ואיתי קרישנבאום, וגייסה כ- 50 מיליון דולר מהקרנות בלאמברג, USVP ו- YL Ventures.
הכוכבים הסתדרו
סופטבנק היפנית, שצוות ההשקעות שלה בישראל כולל את יוסי כהן ואת יאני פיפיליס, מנהל ההשקעות של ויז'ן 2 בלונדון, בחרה להצטרף להשקעה כחלק מתמיכה במיזוג הענק ובתמיכה בחברת סייבר גדולה בתחום התשתיות. כתוצאה מהעסקה, מצפים בקלארוטי להרחיב את פעילותם בשוק היפני, הנחשב לשני בגודלו בעולם בתחום התעשייה - בקרב מפעלי רכב, כורים גרעיניים לייצור חשמל ומערכות ייצור אחרות.
העסקה נעשית גם על רקע שנה מתוחה בה התקפות הכופרה והסייבר מצד קבוצות האקרים רוסיות וסיניות כנגד תשתיות מסחריות עלו מדרגה. במובן זה, הכוכבים כמו הסתדרו עבור קלארוטי ומדיגייט: בחודש מרץ השנה ניסתה קבוצת האקרים לחדור למערכות המים בפלורידה ולשנות את ההרכב הכימי שלהן בכוונה לסכן את בריאות הציבור; בחודש מאי התקיפה קבוצת האקרים את חברת קולוניאל פייפליין המפעילה צינורות דלק מרכזיים במזרח ארה"ב וכתוצאה מכך הושבתה אספקת הדלק לאזור במשך כמה ימים. בסופו של דבר נאלצה החברה לשלם לקבוצה כ- 5 מיליון דולר; בחודש יוני השנה נפלה יצרנית הבשר JBS קורבן למתקפת כופרה רוסית שהשביתה את מערכות הייצור שלה באוסטרליה, קנדה וארה"ב.
מוקדם יותר, בסוף שנת 2020, הובילה מתקפת סייבר למותה של מאושפזת בבית חולים בגרמניה לאחר שאחד החיישנים שהיה מחובר אליה לא התריע על סכנה לחייה בעקבות המתקפה.