תע''ש רמת השרון / צילום: תמר מצפי
המשרד להגנת הסביבה יבחן את המשמעות של פסקי הדין בעניין תוכניות תל השומר ואפולוניה והסיכונים לזיהום הקרקע - כך נודע לגלובס. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ביקשה ממנכ"לית המשרד לערוך דיון מחודש בעמדה המקצועית לגבי השאלה באיזה שלב בהליכי התכנון יש לבצע את ניטור הקרקע המזוהמת. כמו כן המשרד יבחן התאמות להנחיות ולנהלים של המשרד בנושא טיפול בקרקעות מזוהמות בממשק עם ועדות התכנון והבנייה, ככל שיידרשו.
השרה הודיעה על ההנחיה החדשה בעקבות שאלת גלובס בנוגע להשלכות של ההחלטה בעניין תוכנית הענק בתל השומר, שעליה דווח השבוע בגלובס. בית המשפט העליון קיבל ביום חמישי האחרון את הערעור של עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) והפך את החלטת הוותמ"ל לדלג על סקר זיהום הקרקע. במאי האחרון בוטלה תוכנית גדולה גם באפולוניה ועל הפרק כעת תוכניות של עשרות אלפי יח"ד באתרים שבהם היו בסיסי הצבא בסירקין (פ"ת) וצריפין (ראשל"צ ובאר יעקב). וגם בתע"ש השרון (רמת השרון, הוד השרון והרצליה) ודרום גלילות (רמת השרון ות"א).
בסיסי הצבא, תעשיות ביטחוניות ומתקני תשתית, המתפנים ממקומות שבהם ישבו עשרות שנים, משאירים אדמה חרוכה. השטח פנוי אולי, אבל אי אפשר להשתמש בו, כי הקרקע מזוהמת. על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, יש כמה שלבים לטיפול בקרקע מזוהמת: סקר היסטורי בודק מה היו החומרים שזיהמו את השטח, סקר קרקע שכרוך בקידוחים בודק את האדמה, וסקר סיכונים בוחן את ההשפעות של הזיהום של הקרקע ומי התהום. המחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה, מנהל התכנון והארגונים הירוקים היא מתי יש לערוך את סקר הסיכונים: לפני התכנון המתארי, בשלב התכנון המפורט (תב"ע), או לפני הוצאת ההיתרים (הבניין).
שאלת העיתוי
ביום חמישי האחרון העליון כאמור קיבל החלטה על דחייה נוספת במימוש תוכניות תמ"ל/ 1001 ו-תמ"ל/ 1002 בצפון ומרכז שטחי המחנה הצבאי תל השומר. שתי התוכניות מציעות הקמה של 12 אלף יח"ד ו־440 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. שתי התוכניות אושרו אמנם ב־2015, אך מאז מתנהלים נגדן הליכים משפטיים, שאותם מובילה עמותת אדם טבע ודין, הדורשת תחילה סקר שיבדוק את רמת הזיהום בקרקע. העליון הורה להחזיר את הדיון למחוזי, לצורך הנחיה לתכנון מחדש, שיביא בחשבון את האתרים המזוהמים.
במאי 2021 קיבל בית המשפט העליון, בראשות השופט עוזי פוגלמן, החלטה לבטל את הפקדת תוכנית אפולוניה על מצוק הכורכר שמעל חופי הרצליה והחזרתה לתכנון מחדש. השופט קבע כי "בחינת התשתית העובדתית שהוצגה לפני הוועדה מעלה כי זו הייתה חסרה, וכי נתונים אלה היו חיוניים לקבלת הכרעות תכנוניות מהותיות בדיון בתוכנית, שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה".
יעל דורי, ראש תחום תכנון באט"ד, מבהירה שבעיית הזיהום חוזרת בכמה תוכניות, אך הטיפול בה בעייתי במיוחד בתוכניות הוותמ"ליות: "אי אפשר לדחות את המידע המעודכן והמקיף לגבי מה יש מתחת לקרקע לשלבים שאחרי אישור התוכנית. זה מידע בסיסי שצריך לעמוד בפני המתכננים. בתוכניות כמו תע"ש השרון, יש מנגנון כפול של אישור התוכנית הכללית ורק אז הכנת תוכנית מפורטת, על בסיס סקרי קרקע. אבל גם בתוכנית הזו לא עשו מספיק סקרים לפני אישור התוכנית הכוללת. המצב גרוע עוד יותר בתוכניות הוותמ"ליות, שם מאשרים, בלוח זמנים דרקוני, תוכנית ענקית, בלי מידע ובלי שלביות ודוחים את הסקרים לשלב של היתרי בנייה. המשמעות של זה היא שלא ניתן לשנות את התכנון במקרים האלה. מסיבה זו, התוכניות בוותמ"ל הן עם פוטנציאל יותר גדול להיות פוגעניות".
"קול ההיגיון התכנוני"
עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים: "לאחר התיקונים שהכנסנו בוותמ"ל, אני מצפה ממתכנני התוכניות לתת את הדעת לסוגיית שמירת הקרקע החקלאית ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה בין הצורך להגדיל את העיר לבין השמירה על החקלאות והשטחים הפתוחים. הכנסנו מגבלות ושלביות שאני מקווה שתבטיח בעתיד תוכניות טובות יותר ועם אפשרות שימוע וערעור שיבטיחו זאת".
מילכה כרמל, ראש תחום תכנון, מרכז המועצות האזוריות: "מרכז השלטון האזורי מברך על החלטת העליון להחזיר את תמ"ל תל השומר לתכנון מחדש. זו הוכחה לקול ההיגיון התכנוני והסביבתי. הדרך שבחרה הממשלה הנוכחית בהארכת חוק הוותמ"ל האגרסיבי היא דרך קצרה אך השפעותיה המזיקות לערים, לחקלאות, לסביבה ולמרחב הכפרי יהיו ארוכות טווח".
מהוותמ"ל נמסר בתגובה: "אנו לומדים את החלטת בית המשפט ונפעל בהתאם".