צילום לוויני של האזור של מדבר נמיביה / צילום: נאס''א
עיר כריית היהלומים העתיקה לידריץ, הנמצאת על קו החוף המסולע של נמיביה, מדינה אפריקאית עם אוכלוסייה לא גדולה, פרחה בתחילת המאה ה־20, כשגילו יהלומים בדיונות הסמוכות אליה.
כעת מציבה עצמה נמיביה כמובילה בשוק המתעורר למשאב מבוקש אחר: מימן ירוק, המיוצר על ידי שימוש בחשמל מאנרגיה מתחדשת.
כשהשמש זורחת 300 ימים בשנה והרוחות החזקות נושבות בחוף שמתפרש על פני 1,600 קילומטר, בכירים בממשלה ומומחי אנרגיה מתחדשת אומרים שלמדינה זו, שממוקמת בדרום מערב אפריקה, יש פוטנציאל יוצא דופן לייצור אנרגיה מתחדשת. ההבנה הזו מעוררת את התיאבון של משקיעים שרוצים להשקיע בענף האנרגיה הירוקה שצובר תאוצה באחרונה.
נמיביה כבר משקיעה כ־40 מיליון אירו שמגיעים מפיצויים מגרמניה על ימי הקולוניאליזם למימון מחקר על היישומיות וכן פרויקטים ניסיוניים נוספים, שקשורים למה שמכונה "מימן ירוק". מימן כזה מיוצר על ידי שימוש באנרגיה מתחדשת כמו רוח או שמש להפרדה וזיקוק של אטומי המימן במים. זאת בניגוד לייצור מימן מדלקי מאובנים, המכונה "מימן אפור", או "מימן כחול", המיוצר כשהפליטות של דלקי מאובנים נאספות והמימן מחולצות מהן.
מימן יכול להפעיל מנועי מכוניות ומטוסים במקום דלק, או לשמש במפעלי חשמל במקום פחם או גז טבעי. רוב המימן המיוצר כיום אינו ירוק.
ממשלת גרמניה אומרת שהמשאבים והיתרונות הטבעיים של נמיביה עשויים לעזור לה להפיק את המימן הירוק הזול ביותר בעולם - מרכיב חיוני במדיניות השואפת לקצץ פליטות פחמן לרמה של אפס עד שנת 2050.
מימן ירוק יכול גם להוות אחסון לטווח ארוך של אנרגיה מתחדשת - שימוש באנרגיה ירוקה לייצור מימן, ואז שריפת המימן במפעל אנרגיה, ובכך "שימור" החשמל למועד מאוחר יותר. נמיביה מצפה להיות מסוגלת לייצא מימן ירוק לפני 2025.
נמיביה היא אחת ממדינות רבות המבקשות להרוויח מהריצה לאנרגיה ירוקה. בכל העולם נעשים מאמצים להגדיל את ייצור המימן, ממרוקו עד אוסטרליה ועד צ'ילה. משרד האנרגיה של ארה"ב אמר שהמרוץ לייצור מימן נקי שקול למרוץ לירח של הדור הנוכחי. ב־12 החודשים האחרונים, חלה עלייה של פי 50 בהכרזות על פרויקטי מימן ירוק חדשים בכל העולם - כך על פי חברת הייעוץ Wood Mackenzie. אבל פרויקטים כאלה מחייבים תשתיות יקרות.
הדרך לשימוש במימן עוד ארוכה
אך הדרך לשימוש נרחב במימן ירוק עוד ארוכה: הטכנולוגיה היקרה הזו צריכה להיות בשימוש נרחב יותר על מנת שהעלויות ירדו והמחירים יוזלו.
מכשול נוסף שיש להתגבר עליו הוא איך לייצא את המוצר המוגמר. לידריץ, עיר נמל בדרום-מערב נמיביה, זקוקה לנמל מים עמוקים על מנת לייצא מימן בספינות. הממשלה המקומית מצפה למימון של נמל כזה באמצעות שותפות בין הסקטור הציבורי לפרטי. ובמדינה היבשה במיוחד הזו, ייצור המימן הירוק כולל גם התפלה של מי הים. מפעלי התפלה הם לרוב יקרים, אם כי הממשלה הגרמנית אומרת שתהליך ההתפלה יעלה רק 1% מעלויות ייצור המימן.
"הרשימה של מדינות בעלות יכולת לייצר אנרגיה מתחדשת בכמות גדולה די קצרה אבל נמיביה נמצאת בה", אמר נואל טומניי, מנהל עולמי של ייעוץ מימון בחברה Wood Mackenzie. טומוניי מצביע גם על אתגרים משמעותיים שנמיביה תאלץ להתמודד איתם: "תשתיות, מים מתאימים ואי הוודאות שקשורה מטבע הדברים לכך שפרויקט בקנה מידה גדול כזה לא נעשה בעבר במדינה".
כמה שחקנים בינלאומיים הביעו עניין לאחר שממשלת נמיביה הוציאה מכרז לפיתוח שני אתרים נפרדים אך סמוכים, שבהם היא רוצה להקים מפעלי התפלה גדולים. האתרים יכללו גם חוות סולאריות וחוות רוח וכן אלקטרוליזרים - מערכות המשתמשות בחשמל על מנת להפריד מים לחמצן ומימן - שמשמשים לייצור מימן ירוק ואמוניה לייצוא.
נמיביה קיבלה תשע הצעות משישה יזמים לגבי שני האתרים, כולל החברה Sasol מדרום אפריקה, החברה Fortescue Metals Group מאוסטרליה והחברה Enertrag מגרמניה - בעלת מניות ב־Hyphen Hydrogen Energy, החברה שהוקמה כדי לפתח את שני האתרים.
Hyphen, חברת פיתוח פרויקטים שהוקמה כדי לפתח, לבנות ולהפעיל את מפעלי ייצור המימן הירוק בנמיביה, אומרת שהפרויקט בעלות 9.4 מיליארד דולר מיועד לייצר 300 אלף טון מעוקב של מימן בשנה מיכולת הפקה של 5 גיגה וואט של אנרגיה מתחדשת עד 2030.
הקהילה הבינלאומית מתגייסת
הקהילייה הבינלאומית מאמצת גם היא את התוכניות השאפתניות. ממשלת נמיביה הוזמנה להציג לראשונה את תוכנית "שיקום הכלכלה שלה בעידן פוסט־מגפת הקורונה", שבה המימן הירוק משחק תפקיד מרכזי, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשווייץ בינואר. אולם בינתיים הכנס נדחה.
המקום בו יתחיל הפרויקט הוא לידריץ, עיר נמל מנומנמת שיש בה אדריכלות ארט־דקו גרמנית. האתרים המיועדים לפרויקטים נמצאים מרחק נהיגה של כשעה למדבר, וכל אחד מהם בערך בשטח של 1,748 קמ"ר.
במועצת העיר של לידריץ מעריכים שאוכלוסייתה, המונה כ־30 אלף נפש תגדל ב־3,000 איש לכל אתר, והמועצה כבר נערכת להרחבת תשתיות המים, הביוב, וכן לבנות יחידות דיור נוספות. "הבהלה הראשונה ליהלומים הייתה בשנת 1900", אמר איגנציוס ג'יפורה, המנהל הטכני במועצה. "כעת אנו מדבר על בהלה למימן ירוק".
מירוץ הגלובלי למימן ירוק, נמיביה היא המדינה האחרונה באפריקה שמדרום לסהרה עם נכסי טבע גדולים כדי למצב את עצמה כמרכז אנרגיה ירוקה פוטנציאלית.
בגאבון הממוקמת במרכז אפריקה ומשיקה לים חתמו על הסכם שבמסגרתו היא מקבלת תשלום כדי לשמר את היערות הגדולים שלה המשמשים כ"כיור פחמן", הסופג יותר מ־100 מיליון טונות של גזי חממה מדי שנה. בקניה, 365 טורבינות רוח בפרויקט אנרגיית הרוח של אגם טורקנה אחראיות כיום על ייצור של כ־17% מהספק החשמל שלה.
לנמיביה יש יתרונות מעבר לרוח ולאנרגיית השמש: המדינה מדורגת שישית מ־49 מדינות באפריקה מדרום לסהרה במדד ההתמודדות עם שחיתויות ציבוריות.
"יחסית קל לעשות עסקים בנמיביה", אמרה מרגרט מונצ'לר, מנהלת ב־Tumoneni Hydrogen Energy, חברה מנמיביה, שהיא חלק מ־CWP Group, חברה לפיתוח אנרגיה מתפתחת שהגישה הצעה להקמת אחד מאתרי המימן הירוק שהוצעו במכרז.
הממשלה לוקחת צעד אחורה
הממשלה החליטה גם לעשות צעד אחורה ולתת לסקטור הפרטי להוביל את הפרויקטים של מימן ירוק, במקום לנסות לנהל אותם בעצמה. "אנחנו לא מאמינים שהממשלה צריכה להיות המנוע של זה. הסקטור הפרטי יכול לעשות עבודה טובה יותר", אמר איפומבו שימי, שר האוצר של נמיביה.
טוביאס בישוף־נימץ, מנהל מחלקת פתרונות אנרגיה חדשה ב־Enertrag, שזכתה במכרז על שני האתרים בשיתוף עם Nicholas Holdings, חברה להשקעה בתשתיות אסטרטגיות המתמקדת באזור הדרומי לסהרה באפריקה, אמר שנמיביה ממוקמת במקום מצוין לייצא מימן ירוק לדרום־אפריקה שצרכי האנרגיה שלה הולכים וגדלים בעוד שהיא סובלת מהפסקות חשמל תכופות, וגם קבעה לעצמה יעדים גבוהים של הפחתת פליטות הפחמן.
"כעת, לפתע פתאום, המדבר נעשה בעל ערך", אמר שר האוצר הנמיבי, שימי.