חובת תום-הלב יוצרת את התשתית המשפטית המקנה למעסיק הצדקה לדרישה לפיה עובד חייב להתחסן כתנאי לכניסתו למקום העבודה / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE
מאז פרוץ הקורונה לחיינו, השתנו באופן מהותי כללי ההתנהגות במקומות העבודה.
תחילתו של השינוי בהחלטות רציפות ועקביות של בתי הדין לעבודה, אשר גיבו מעסיקים שסירבו לאפשר לעובדים שאינם מחוסנים להיכנס למקום העבודה. בהמשך התגבשה נורמה לפיה עובד שאינו מחוסן יוכל להמציא מדי מספר ימים אישור רפואי על היותו "שלילי" לקורונה כתנאי לכניסתו למקום העבודה. נורמות אלה גובו גם על-ידי נציגויות העובדים השונות.
עתה, עם חלוף הזמן והצטברות ניסיון, כאשר במקביל מתעצמת מחלת הקורונה, הודיעה חברת גוגל כי לא תמשיך לקבל לחצרי החברה עובדים שאינם מחוסנים (למעט עובדים שיש הצדקה רפואית לאי חיסונם). גוגל הבהירה בהודעתה כי לאחר חלוף תקופת התראה, תפעל לפיטורים של עובדים שיסרבו להתחסן. כך שבמתכונת זו, לא תחול עוד האפשרות של אי-הגעה לעבודה אפילו ללא תשלום (חל"ת).
לא להשלים עם המצב
קשה ואין סיבה להשלים עם מצב שהיה עד כה. עובד יכול שלא להתייצב לעבודה, גם ללא שכר, לפי שיקול-דעתו, בין באופן קבוע או מעת לעת, כאשר אין בידיו אישור על היותו "שלילי" לקורונה.
אנו מדברים כיום, בוודאות, על קביעת נורמות התנהלות לתקופה ארוכה ויש להבטיח לכל מעסיק יציבות במקום עבודתו ובטחון תעסוקתי (כן - גם למעסיק) לפיו עובדיו יתייצבו לעבודה באופן סדיר ורציף.
נוסיף לכך את כללי הבידוד המקשים, בשל עצמם, את ניהול סידור העבודה בהיות עובד נדרש לבידוד, גם מבלי היותו חולה, לאחר שהיה במגע עם אחר שהינו מאומת למחלה.
מארג הקשרים והיחסים שבין עובד למעסיקו מורכב ממערכת שלמה של חובות וזכויות שרק מיעוטן מאוזכר בהסכמי העבודה השונים. צא ולמד - עובד לא יכול, למשל, להגיע למקום העבודה בגופיה, גם אם קוד הלבוש הקיים במקום העבודה, המובן מאליו, אינו מאוזכר במפורש בהסכם העבודה (ובלשון המשפטית - תנאי מכללא).
כך גם - להבדיל אלף אלפי הבדלות - התפתחותה של עילת "מניעת ההתנכלות" שהתפתחה בפסיקת בתי הדין לעבודה באופן עצמאי והפכה לאבן-יסוד מחייבת במשפט העבודה.
דיני החוזים החלים ביחסים שבין עובד למעסיקו מחייבים כל צד לקיים את התחייבויותיו למעסיקו ב"תום-לב". לדעתי, חובת תום-הלב יוצרת את התשתית המשפטית המקנה למעסיק הצדקה לדרישה לפיה עובד חייב להתחסן כתנאי לכניסתו למקום העבודה. אפשר אפילו להחמיר ולטעון כי בהתנהגות כזו מפר העובד המשמעת במקום עבודתו.
הודעת גוגל כמעסיק "רב-עולמי" נותנת גב ומשקל נכון להבנה כי אנו נמצאים במצב "חרא" כלשונה של שרת הפנים ("צונאמי" בלשון נקייה), ורק הצעדים הדרסטיים ביותר יאפשרו הגנה מרבית בכל מקום עבודה, על עובדיו ולקוחותיו).
העולם משתנה מהר
אני מאמין ומעריך כי בתי הדין לעבודה בישראל ימשיכו להוביל כ"חלוץ לפני המחנה" במתן הכשר לפיטורי עובד שסירב להתחסן, ויראו בסירובו משום אי-קיום תנאים להמשך הקשר עם מקום העבודה.
אנו חיים בעולם משתנה במהירות רבה ולעתים אף בלתי נתפסת. יש לתת לכך משקל נכון גם במשפט העבודה.
והערה לסיום: מובן מאליו שיש לסייג את האמור לעיל לגבי עובד שיכול לקיים את כל עבודתו מהבית בלבד, ללא כל מגע נדרש עם מקום העבודה ועובדיו, ואלה מקרים חריגים ביותר.
משלא צלחה דרך ההסברה באופן מלא, רק בנקיטת הצעדים הדרסטיים ביותר נוכל להקטין את החשיפה למגפה עולמית זו.
הכותב הוא מומחה בדיני עבודה, שותף-מייסד במשרד נ. פינברג ושות׳