גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנצחים הגדולים של מלחמת 20 השנים באפגניסטן: הקבלנים הפרטיים

צבא ארה"ב הוציא 14 טריליון דולר בשנות הלחימה, כאשר טריליונים מתוכם נכנסו ישירות לכיסם של קבלנים פרטיים שעשו הכל, החל מאספקת מטוסים ונשק, שמירות, אימון חיילים אפגניים מקומיים, העסקת מתורגמנים, יבוא דלק ועוד

אחרי 20 שנה, חיילים אמריקאים מקפלים את דגל ארצות הברית במוצב באפגניסטן, מאי 2021 / צילום: Associated Press
אחרי 20 שנה, חיילים אמריקאים מקפלים את דגל ארצות הברית במוצב באפגניסטן, מאי 2021 / צילום: Associated Press

ארה"ב הפסידה במערכה בת 20 השנים בה ניסתה לשנות את פני אפגניסטן, אבל הרבה קבלנים פרטיים ניצחו בגדול.

האנשים שהרוויחו מהזרמת כספי הממשלה נעים מיצרני וסוחרי נשק גדולים ועד יזמים שניצלו הזדמנויות שנקרו בדרכם. כך איש עסקים מקליפורניה המנהל בר בקירגיסטן הקים עסק בתחום הדלק, שהכניס לו מיליארדים; או מתרגם אפגני צעיר שהצליח להפוך הסכם לאספקת מצעים לחיילים האמריקאים לאימפריה עסקית, שכוללת כיום תחנת טלוויזיה וחברת תעופה מקומית. שני שומרים מהצבא, שמקורם מאוהיו פתחו עסק קטן, שסיפק לצבא מתרגמים אפגניים - העסק גדל והפך לאחד הקבלנים הגדולים ביותר של הצבא. החברה זכתה בכמעט 4 מיליארד דולר בחוזים פדרליים.

ארבעה חודשים אחרי שאחרון החיילים האמריקאים עזב את אפגניסטן, ארה"ב עדיין לומדת מפיקה לקחים מהאירוע. ביניהם, כך אומרים פקידים בכירים וארגוני משקיפים, מנסים לבחון את הלקחים מההסתמכות של הצבא על קבלנים פרטיים בשדה הקרב ואת השפעתה על עלויות הניהול של המלחמה.

מאז המתקפה על התאומים ב־2001, מיקור חוץ של הצבא הביא להגדלת הוצאת הפנטגון ל־14 טריליון דולר, ויצר הזדמנויות להפקת רווחים ככל שהמלחמות באפגניסטן ועיראק התמשכו.

שליש עד חצי מהסכום הזה הלך לקבלנים, וחמש חברות העוסקות בייצור צבאי - לוקהיד מרטין, בואינג, ג'נרל דינמיקס, רייתאון ונורתרופ גרומן - זכו במכרזים בכ־2.1 טריליון דולר, תמורת כלי נשק, אספקה ושירותים אחרים - כך על פי פרויקט "עלות המלחמה" (Costs of War Project) של אוניברסיטת בראון, קבוצה של חוקרים ומומחים משפטיים המנסים למשוך תשומת לב למה שהם קוראים "ההשפעה הנסתרת של הצבא האמריקאי".

הכסף נשפך ללא ביקורת מספקת

תצוגה מרשימה נתנו גם חברות קטנות יותר שהרוויחו מיליארדי דולרים בעבור אימון של קציני משטרה אפגניים, סלילת כבישים, הקמת בתי ספר ואספקת אבטחה לדיפלומטים מערביים.

בשני העשורים האחרונים, הן ממשלים רפובליקאים והן ממשלים דמוקרטיים ראו בשימוש בקבלנים דרך להוריד את מספר הנפגעים בקרב החיילים. כשנלחמים מלחמה עם צבא שכל כולו מתנדבים והוא קטן מאשר בסכסוכים קודמים, וללא גיוס חובה, "אתה חייב לעשות כל כך הרבה מיקור חוץ לקבלנים שיעשו פעולות בשבילך", אמר כריסטופר מילר, שנשלח לאפגניסטן ב־2005 כאיש הסיירת המובחרת של "הכומתות הירוקות". אחר כך הוא הפך לשר ההגנה בפועל בחודשים האחרונים של ממשל טראמפ.

כמויות הכסף הגדולות שיצאו על המאמץ המלחמתי ועל בנייה מחדש של אפגניסטן אחרי שנים של סכסוך מתחו את גבולות היכולת ממשלת ארה"ב לברור קבלנים ולוודא שהכסף מנוצל בצורה מיטבית באופן שמשרת את המטרות שהוגדרו.

המפקח הכללי המיוחד של ארה"ב לבנייה מחדש של אפגניסטן, משרה שנוצרה כדי לנטר כמעט 150 מיליארד דולר, שיצאו על בנייה מחדש של המדינה, קיטלג מאות דיווחים על בזבוז ולעתים גם מקרים של תרמית.

6 מיליון דולר על 9 עזים מאיטליה

סקר שהפיק המשרד ב־2021 מצא שמתוך 7.8 מיליארד דולר בפרויקטים שבחנו הפקחים במשרד, רק 1.2 מיליארד דולר, או 15%, נוצלו כפי שהיו אמורים על כבישים חדשים, בתי חולים, גשרים ובתי חרושת. לפחות 2.4 מיליארד דולר, כך נכתב בדו"ח, הוצאו על מטוסים צבאיים, משרדי משטרה, תוכניות חקלאיות ופרויקטים אחרים של פיתוח, שאחר כך נזנחו, הושמדו או שימשו למטרות אחרות.

הפנטגון הוציא 6 מיליון דולר על פרויקט יבוא של תשע עזים מאיטליה כדי לחזק את שוק הקשמיר באפגניסטן. הפרויקט מעולם לא גדל בקנה המידה והתרחב. הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי נתנה 270 מיליון דולר לחברה קבלנית לבניית כמעט 2,000 ק"מ של כבישי עפר באפגניסטן. ב־USAID אמרו שביטלו את הפרויקט לאחר שהחברה סללה 160 ק"מ של כביש בשלוש שנות עבודה שהותירו יותר מ־125 הרוגים בהתקפות מורדים.

לדברי רב סרן רוב לודוויק, דובר הפנטגון, "התמיכה המיוחדת שנתנו אלפי הקבלנים למשימות צבא ארה"ב באפגניסטן שירתה הרבה תפקידים חשובים כולל שחרור כוחות לובשי המדים למאמץ הלחימה החיוני".

ג'ון סופקו, המפקח הכללי המיוחד לבנייה מחדש של אפגניסטן מאז 2012, תיעד את כשלי הקבלנים במשך שנים. לטענתו, רבים מהם עשו את המיטב למלא את הדרישות שקובעי המדיניות הטילו עליהם, וקובעי המדיניות הם אלה שקיבלו החלטות גרועות.

"כל כך קל לומר שכל הקבלנים רמאים או מרוויחים מהמלחמה", אמר סופקו. "עובדתית חלקם עשו הרבה כסף - אבל זו השיטה הקפיטליסטית".

קבלנים פרטיים מאז מלחמת העצמאות

השימוש האמריקאי בקבלנים צבאים התחיל כבר במלחמת העצמאות האמריקאית, כשהצבא הקונטיננטלי הסתמך על חברות פרטיות למתן אספקה ואפילו לפשיטות שנעשו בעזרת ספינות. כך גם במלחמת העולם השנייה, אז על כל שבעה חיילים, היה קבלן אחד - כך על פי נתוני משרד התקציב של הקונגרס.

הנוהל פרח שוב בשנות ה־90, סביב מלחמת המפרץ. מאוחר יותר, ההחלטה לצאת למלחמה עולמית נגד הטרור בעקבות פיגועי 11 בספטמבר תפסה את הפנטגון לא מוכן, שדווקא החל בתהליך של הקטנת הצבא עם סיום המלחמה הקרה.

מאז המתקפה על התאומים ב־2001, מיקור חוץ של הצבא הביא להגדלת הוצאת הפנטגון ל־14 טריליון דולר / צילום: Reuters, Erik de Castro

ב־2008, היו לארה"ב 187,900 חיילים באפגניסטן ועיראק. נוסף להם היו עוד 203,660 אנשי צוות בקבלנות. יחס עובדי הקבלן לעומת חיילים עלה. כשהנשיא אובמה הורה לרוב החיילים לצאת מאפגניסטן בסוף הקדנציה השנייה שלו, יותר מ־25 אלף קבלנים היו באפגניסטן, לעומת 9,800 חיילים.

עד שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ עזב את משרתו, ארבע שנים לאחר מכן, נותרו באפגניסטן 18 אלף קבלנים ורק 2,400 חיילים.

כך מסתירים את עלות המלחמה

"נראה שהקבלנות נעה רק בכיוון אחד - הגדלה - ללא קשר לשאלה אם בבית הלבן יושב דמוקרט או רפובליקאי", אמרה היידי פלטייה, מפרויקט "עלות המלחמה". לדברי פלטייה, ההסתמכות על קבלנים הובילה להגדלת ה"כלכלה הסמויה", שבאמצעותה ממשלת ארה"ב הסתירה את העלות של המלחמה כדי שהתמיכה הציבורית בה לא תיפגע.

יותר מ־3,500 קבלנים אמריקאים נהרגו באפגניסטן ובעיראק, על פי נתונים לא־מלאים של משרד התעסוקה. יותר מ־7,000 חיילים אמריקאים מתו במלחמה שנמשכה שני עשורים.

אחד מהיזמים שראו במלחמה הזדמנות עסקית, הוא דאג אדלמן, מקליפורניה. אדלמן הקים בר ועסק למסחר בדלק בבישקק, בירת קירגיזסטן ב־1998. שלוש שנים אחר כך, כשהחלה המלחמה באפגניסטן השכנה, בישקק הפכה למרכז אספקה ובילוי עבור חיילים אמריקאים. אדלמן חבר לשותף מקומי וניהל שתי חברות, Red Star ו־Mina Corp, שהפכו לשותפות חיוניות במאמץ המלחמתי, כך אמרו עמיתים שלו לשעבר.

לאחר שזכה בסדרת חוזים מהפנטגון והפך לזכיין יחיד, החברות של אדלמן סיפקו דלק לצי מטוסי תדלוק, שבסיסם היה בבישקק. בתוך אפגניסטן, בנתה החברה שלו צינור דלק בבסיס חיל האוויר האמריקאי בבגרם.

החברות שלו זכו בחוזים בשווי מיליארדי דולרים, ואדלמן הרוויח מיליוני דולרים, על פי תביעה שהוגשה בקליפורניה ב־2020 על ידי עמית שלו לשעבר, שטען כי אדלמן קיצץ את חלקו באחת החברות שהיה שותף בה. בינתיים, עם הכסף הגדול שהוא הצליח לעשות, אדלמן עבר לגור באחוזה בלונדון, שבעבר הייתה שייכת לאיל התקשורת קונרד בלאק. אדלמן הכחיש את ההאשמות בתגובתו לתביעה.

חוזים למתורגמנים במאות מיליוני דולרים

Mission Essential Group, החברה מאוהיו שהפכה לספקית המתורגמנים הגדולה ביותר של הצבא האמריקאי באפגניסטן, מדגימה איך שיטת הקבלנות עובדת.

החברה הוקמה ב־2003 לאחר ששני חיילים, צ'אד מונין וגרג מילר, פטפטו בינם לבין עצמם על בשיעור ערבית על איכות הירודה של המתורגמנים עמם עובד הצבא. הם חשבו שהם יוכלו לעשות את זה טוב יותר. ב־2007 הם כבר זכו בחוזה בהיקף של 300 מיליון דולר לחמש שנים, לספק לצבא מתורגמנים ויועצים לתרבות המקומית באפגניסטן.

ב־2008, היו לארה''ב 187,900 חיילים באפגניסטן ועיראק. נוסף להם היו עוד 203,660 אנשי צוות בקבלנות / צילום: Reuters, Omar Sobhani

החברה צמחה במהירות. מונין, שעובדי Mission Essential סיפרו עליו שהיה נוהג לישון במכוניתו כדי לחסוך כסף על חדרים בבתי מלון, עבר לבית שרכש בכ־1.3 מיליון דולר, שהתפרש על שטח של 600 מ"ר בסמוך למגרש גולף, ורכש לעצמי מכונית פרארי משנות ה־70.

כשהמשימה הצבאית באפגניסטן החלה להצטמצם ב־2012,Mission Essential אמרה שהיו לחצים להוריד עלויות. החברה פתחה את החוזים עם מתורגמנים האפגניים והורידה את שכרם בכ־20%־25%. כלומר, המשכורת הממוצעת ירדה מ־750 דולר לחודש ב־2012 ל־500 דולר בחודש ה־2021.

"הם לקחו מממשלת ארה"ב מיליארדי דולרים אבל הדרך בה התייחסו למתורגמנים הייתה מאוד לא אנושית", אומר אניס חליל, מתורגמן אמריקאי־אפגני, שעבד כקבלן משנה של Mission Essential במשך כמה חודשים,

הוא ועובדים לשעבר אחרים מספרים שכמה מתורגמנים אפגנים, שעבדו לצד חיילים אמריקאים באזורים הקשוחים ביותר באפגניסטן, קיבלו לעתים רק 300 דולר בחודש. מהחברה נמסר שאין לה רישומים על אף עובד שקיבל 300 דולר לחודש כשעבד במשרה מלאה. להפך, בחברה טוענים שהמתורגמנים קיבלו "שכר טוב מאוד בהשוואה למשכורות הממוצעות בשוק". עוד נמסר כי בחברה עשו מאמצים גדולים מאוד ממש עד הסוף לעזור לעובדי החברה לברוח משלטון הטליבאן.

פיקוח בלתי מספק על הקבלנים

בינואר 2010, מתורגמן אפגני שעבד עבור Mission Essential בבסיס של הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב ליד קאבול השיג אקדח והרג שני חיילים אמריקאים. משפחות שני שהחיילים ההרוגים לצד קצין אחר שנפצע, תבעו את הצבא, והאשימו את Mission Essential בכך שכשלה בסינון המועמד ובפיקוח עליו. לדברי המשפחות, התביעה נועדה לגרום לממשלה לטפל במה שהגדירו כפיקוח הבלתי מספק על עובדי קבלן.

לדברי מילר, הירי ב־2010 היה "טרגדיה" והוסיף כי זו הייתה התקרית היחידה מסוגה ב־17 שנים בהן החברה עבדה באזורי מלחמה. מאוחר יותר, הוסיף מילר, הצבא ניקה את החברה מכל אחריות פלילית לאירוע. בצבא ארה"ב סירבו להגיב.

עד סוף 2010, Mission Essential העסיקה כמעט 7,000 מתורגמנים, שפעלו עם צבא ארה"ב באפגניסטן. היא הכניסה יותר מ־860 מיליון דולר, שקיבלה ממשרד ההגנה ב־2012.

כשכמות החיילים צומצמה באפגניסטן, קטנו גם החוזים הפדרליים של Mission Essential. מילר אמר שלו ולמונין היו חזונות שונים לגבי הדרך שבה צריכה החברה לגדול. מונין, שסירב לשוחח על ימיו בחברה, הסכים למכור את חלקו בה למילר.

מחלוקות פרצו גם בין מילר ושני חברי דירקטוריון בתביעה שהוגשה ב־2018 ועדיין תלויה. חברי הדירקטוריון מאשימים את מילר בכך שהעסיק קרובי משפחה ללא כישורים מתאימים; בהוצאת מיליוני דולרים מכספי החברה על עניינים פרטיים; בלקיחת תשלום מהחברה בגובה מיליון דולר עבור מטוס, שבו הטיס את בני משפחתו; וכן בלקיחת שכר של 500 אלף דולר מדי שנה ללא אישור מהדירקטוריון.

מילר טוען כי Mission Essential היא "עסק משפחתי" וכי שניים מאחיו עובדים בחברה בתפקידים שהם בהחלט מוכשרים לבצעם. לגבי המטוס, הוא אומר כי הוא שימש מנהלים לנסוע לפגישות עסקיות ברחבי המדינה ונמכר כשכבר לא היה עוד בו עוד צורך.

קבלנים פרטיים בשירות הצבא האמריקאי באפגניסטן / צילום: Reuters, Mohammad Ismail

מילר הכחיש את ההאשמות והאשים את חברי הדירקטוריון בניסיון להשתמש ב־Mission Essential כמכונת המזומנים שלהם ובשימוש בסמים לא חוקיים, שסיכנו את מעמד החברה - כך ניתן ללמוד ממסמכים שהוגשו לבית המשפט. מילר מאשים את השניים בניסיון להשתמש במערכת המשפט כדי לקבל עסקה יותר טובה תמורת הוויתור שעשו על מניותיהם בחברה.

היעד הבא: יבשת אפריקה

עד שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הורה לאחרוני החיילים האמריקאים לעזוב את אפגניסטן באוגוסט, קיצצה Mission Essential את כוח האדם שלה לכ־1,000 איש. כמעט 90 עובדים של החברה נהרגו במלחמה, אמר מילר. 22 האפגנים האחרונים שעבדו לצד כוחות אמריקאים, עזבו את קאבול במטוסים של חיל האוויר האמריקאי ששימשו ליציאה מהמדינה באוגוסט, כך סיפר.

עד אז, מילר עבד כבר על מיתוג מחדש של Mission Essential. החברה זכתה בחוזה בגובה 12 מיליון דולר לספק לצבא האמריקאי מתורגמנים באפריקה, וכיום היא פועלת לגוון את עסקיה על ידי רכישה של חברת טכנולוגיה.

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית