מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר
חברת הגנת הקריפטו פיירבלוקס (Fireblocks) הודיעה היום (ה') באופן רשמי על השלמת גיוס של 550 מיליון דולר. הגיוס בוצע לפי שווי של 8 מיליארד דולר לפיירבלוקס, כמעט פי ארבעה ביחס לשווי שניתן לה בגיוס הקודם שהוכרז ביוני, אז החברה הוערכה ב-2.2 מיליארד בלבד. עוד קודם במרץ שנה שעברה הייתה שווה פיירבלוקס 700 מיליון דולר בלבד. הגיוס של פיירבלוקס נחשף כבר בחודש דצמבר באתר הטכנולוגיה האמריקאי דה-אינפורמיישן ודווח בגלובס, אך בשבוע שעבר הוא הושלם על-ידי החברה סופית.
הגיוס הופך את פיירבלוקס לאחד הסטארט-אפים הישראלים הפרטיים בעלי השווי הגבוה ביותר בישראל, לצד סטארט-אפים מעולם הפינטק כמו טיפלתי וראפיד וחברת הסייבר סניק, שגייסו כולם בשווי של מעל 8 מיליארד דולר. הגיוס גם הופך את פיירבלוקס לאחד הסטארט-אפים הממומנים ביותר בישראל, כשהחברה גייסה סכום מצטבר של כמיליארד דולר בשנה החולפת.
עם זאת, חלק משמעותי מסכום הגיוס הנוכחי הולך לעסקת סקנדרי, במסגרתה יימכרו החזקות של היזמים ושל בעלי אופציות שהבשילו מבין עובדי החברה. לדברי המנכ"ל מיכאל שאולוב, מדובר על "פחות מ-20%" מסכום הגיוס שיופנה לסקנדרי, כאשר היזמים והעובדים מוכרים שיעור אחיד של החזקות שנקבע מראש.
שווה יותר מוויקס
הגיוס של פיירבלוקס, שהוקמה ב-2018 ועוזרת לבנקים ולגופים פיננסים אחרים להקים פעילות עצמאית לאחסון והעברת מטבעות קריפטו, מושלם בתקופה סוערת הפוקדת שני עולמות הרלוונטיים לחברה. ראשית, בעולם הקריפטו נרשמו ירידות חדות בחודשים האחרונים, כאשר מחיר הביטקוין לדוגמה צנח משיא של 67 אלף דולר בשיא בנובמבר ל-36 אלף דולר כיום.
במקביל גם מניות הטכנולוגיה הנסחרות בוול סטריט חטפו מכות כואבות, כאשר חברות כמו וויקס הישראלית ירדו משווי של 20 מיליארד דולר לפני שנה ל-6.5 מיליארד כעת. ירידות אלו בוול סטריט מתחילות לחלחל לאט לאט לשוק ההשקעות בסטארט-אפים, כאשר לפי דיווח מאתמול בדה אינפורמיישן האמריקאי, קרנות ענק כמו טייגר גלובל ו-Alkeon החלו לקצץ בשווים של סטארט-אפים בשוק הפרטי, מה שהוריד גם את השווי של הסטארט-אפ הישראלי פיירבולט, מ-1.7 ל-1.4 מיליארד דולר. פיירבולט הכריזה אמש על הגיוס שלה.
"כשהתחלנו את פיירבלוקס, הביטקוין נסחר במחיר של 3,500 דולר בלבד, כך שהכל יחסי", אומר שאולוב. "שוק הקריפטו הוא תנודי עם עליות וירידות חדות, וזה מה שמושך אליו גם שחקנים. בכל מקרה, הראייה שלנו היא ארוכת-טווח, ואנחנו לא רואים פרויקטים בתחום הזה נעצרים. מלבד זאת, כיום כ-30% מהפעילות שלנו עוסקת במטבעות יציבים (מטבעות קריפטוגרפים שמוצמדים למטבעות פיאט ממשלתיים -א"ד), ואנחנו מתרחבים לתחומים כמו NFT ומימון מבוזר (DeFi)".
לדברי שאולוב, החברה לא מתכננת הנפקה בטווח של השנה הקרובה לפחות.
פיירבלוקס הוקמה על-ידי שלושה יזמים מנוסים, שכבר רשמו אקזיטים בחברות קודמות: שאולוב; עידן אפרת (סמנכ"ל הטכנולוגיות) ופבל ברנגולץ (סגן נשיא למחקר ופיתוח). פיירבלוקס היא המצליחה ביותר מבין שורת חברות שקמו בישראל והציעו כולן הגנת קריפטו בהתבסס על גישה של חישוב רב משתתפים בטוח (בקיצור: MPC). גישה זו פותחה בין השאר על-ידי חוקרים ישראלים באקדמיה.
לבזר את המפתח הפרטי
בעולם הקריפטו המסורתי, כדי להעביר מטבעות ולבצע עסקאות צריך להשתמש במפתח פרטי, מקבץ של אותיות ומספרים שמאפשר גישה לרשת המטבעות. לפעמים בעל המטבעות יחזיק את המפתח הפרטי אצלו, ובמקרים אחרים המפתח יישמר עבורו בידי שירות משמורת כלשהו, כמו בורסה. בשני התסריטים המפתח אינו מוגן לגמרי, ובשורת מקרים נפרצו ונגנבו מפתחות פרטיים, מה שהוביל לאובדן מיליארדים במטבעות קריפטו.
כדי להגן נגד פריצות כאלה, שומרות בורסות וגופי משמורת אחרים חלק מהמפתחות הפרטיים ב"אחסון קר", כלומר במחשבים שאינם מחוברים לרשת, כמעט כמו זהב שנשמר במרתף הבנק. זה בהחלט מקטין את הסיכוי לפריצה, בהשוואה ל"ארנק חם", בו המפתח הפרטי מאוכסן במחשב מחובר לרשת, אך גם מאט משמעותית את היכולת לבצע במהירות עסקאות, תהליך שיכול לקחת ימים רבים.
MPC מציע גישה אחרת להגנה על קריפטו. במקום מפתח שנמצא במקום אחד, האלגוריתם המבוסס על MPC מחלק אותו לחלקים הנמצאים במספר מחשבים נפרדים. רק פעולת חישוב משותפת של כל המחשבים הנפרדים, או לפחות רובם, מפיקה את המפתח הפרטי. כדי לגנוב את המפתח הפרטי צריכים האקרים לכן לפרוץ סימולטנית למספר מחשבים, משימה מורכבת מאוד.
המתחרות הישראליות של פיירבלוקס בתחום זה נרכשו בשנה האחרונה בעוד היא נותרה עצמאית. במרץ בשנה שעברה הודיעה פייפאל על רכישת הסטארט-אפ "קרב" (Curv) בכ-200 מיליון דולר; ובנובמבר קוינבייס, בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב, רכשה את אנבאונד סקיוריטי, שאותה הקים פרופ' יהודה לינדל, מהחוקרים המובילים בעולם ה-MPC, בסכום שמוערך במאות מיליוני דולרים. על בסיס רכישה זו מקימה קוינבייס מרכז פיתוח ישראלי.
עדיין לפיירבלוקס יש תחרות בעולם מחברות שמאמצות גישות של MPC, הגנה על על מפתחות פרטיים באמצעות חומרה (HSM) וטכנולוגיית ריבוי חתימות (multisig - טכנולוגיה שדורשת משני משתמשים או יותר להפעיל את מפתח הקריפטו כדי לבצע עסקה). בין המתחרות אפשר למנות את אנקוראג' (Ancorage), שגייסה בחודש שעבר מימון לפי שווי 3 מיליארד דולר; קופר (Copper), שלפי הדיווחים מגייסת בימים אלה לפי שווי 3 מיליארד דולר; וביט-גו (Bitgo), שנרכשה ב-1.2 מיליארד דולר אשתקד.
פיירבלוקס משרתת לפי הודעתה מעל כ-800 לקוחות מוסדיים גדולים. לדברי שאולוב, קצב ההכנסות של החברה עמד ב-2021 על איפושהו בטווח של בין 50 ל-100 מיליון דולר (במונחי ARR), אך הוא אינו מספק מספר מדויק. המשמעות היא שפיירבלוקס קיבלה שווי על פי מכפיל נדיב מאוד ביחס להכנסות שלה של פי 100 בערך ואולי אפילו יותר.
"צריך לקחת בחשבון שצמחנו ב-600% בשנה שעברה, כאשר ב-2020 ההכנסות שלנו היו פחות מ-10 מיליון דולר ב-ARR. השנה היעד שלנו הוא לצמוח ב-300%", מבהיר שאולוב.
הגיוס הנוכחי כלל שורה ארוכה של משקיעים חדשים, כמו D1, קפיטל G של גוגל, אינדקס, ג'נרל אטלנטיק וספארק; ומשקיעים קיימים, כמו סקויה קפיטל, Coatue וקרן סייברסטרטס הישראלית של גילי רענן. כיום מעסיקה פיירבלוקס 310 עובדים, 170 מהם בישראל.