מיכאל בן ארי / צילום: תמונות מאירועי החברה, מתוך כתב התביעה
אובדן הכספים הביא שני משקיעים של מייק בן ארי, החשוד בהונאת פונזי במאות מיליוני שקלים, לצעדים חריגים ומנוגדים לחוק, זאת בהמשך למשקיע אחר שסייע לו להימלט מישראל והועמד לדין. שני המשקיעים נפגשו עם בן ארי, בנפרד, במקום מסתורו דאז במונטנגרו, קיבלו ממנו כספים לבקשתם - וכעת חויבו להעביר את הכספים לקופת הנשייה.
"החייב והמשיבה גם יחד הפרו בריש-גליי את עיקרון השוויון בין הנושים. עיקרון זה הוא אחד העקרונות הבסיסיים ביותר בהליכי חדלות פירעון. על-פיו, החלק היחסי מקופת הנשייה שכל נושה יזכה לו, יהיה שווה לחלק היחסי לו יזכו יתר הנושים האחרים המצויים באותה דרגת נשייה עמו", קבע השופט חגי ברנר בהחלטה נגד המשקיעה.
ברנר קיבל את בקשת הנאמן, עו"ד ליאור דגן, לחייב את המשקיעים, שנפגשו עם בן ארי והצליחו לשכנעו להעביר להם סכומים חלקיים מהשקעתם, כי ישיבו את הכספים לצורך חלוקתם לטובת כלל הנושים.
אחד מהם קיבל ביוני 2021 העברה בנקאית בסכום של 50 אלף דולר לחשבון בשווייץ מחשבון בנק הרשום על בן ארי בבנק HSBC בארה"ב. המשקיע לא התכחש לקבלת הכסף, ובן ארי מסר תצהיר במקום מסתורו כי אכן העביר את הכסף. בדיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט הסכים המשקיע להעביר את הסכום לקופת הנשייה.
"סוכנת כפולה"
המשקיעה השנייה התנהלה באופן שונה: היא הכחישה כי קיבלה חלק מהכספים, אך השופט קבע כי התנהגה באופן מניפולטיבי והסתירה מהנאמן את חילופי הדברים בינה לבין בן ארי לגבי העברת הכספים המשמעותית. היא חויבה להשיב לקופת הנשייה 59,600 שקל ו-50 אלף דולר. בנוסף חויבה בהוצאות משפט בסכום של 35 אלף שקל.
"לא תיתכן מחלוקת על כך שהמשיבה נמנית עם קורבנותיו הרבים של החייב, שכן אף היא, כמו אחרים, השקיעה באמצעותו כספים רבים (לטענתה מדובר בסכום כולל של 1.4 מיליון שקל - טענה שכמובן צריכה להיבדק לגופה), והשקעתה כולה ירדה לטמיון", קבע השופט ברנר. "בשונה מאחרים, המשיבה פעלה נמרצות כדי לחלץ מידיו של החייב כמה שיותר כספים עבור עצמה, ואגב כך וכפי שנראה כעת, היא פעלה בתחכום רב ובאופן מניפולטיבי, באופן שעלה בידה לחלץ מידי החייב סכומי כסף ניכרים, תוך שהוא מעדיף אותה שלא כדין על פני נושים אחרים ותוך גריעת כספים שלא כדין מקופת הנשייה".
הנאמן טען כי באפריל 2021, לאחר התפוצצות הפרשה ושחרורו של בן ארי ממעצר, הועבר למשקיעה סכום של 100 אלף שקל במזומן בשתי פעימות. הסכום הראשון הועבר לה בתוך מארז יין על-ידי בן ארי עצמו בפתח ביתו בצפון תל אביב. הסכום השני הועבר בתיק אדום לשומר בבית מגוריו של בן ארי. התיק האדום הכיל מזומנים שסכומם היה שנוי במחלוקת. את התיק העביר לשומר המשקיע נחום אייזנשטאט, שהועמד לדין על סיוע לבן ארי. בהחלטה קבע השופט כי מעבר ל-50 אלף דולר שהועברו בהעברה בנקאית, לא הוכחה העברה של 100 אלף שקל כפי שנטען, אלא כאמור סכום נמוך יותר שהסתמך על ההפקדות בבנק.
המשקיעה הודתה כי התיק האדום הכיל 10,000 שקל בלבד, אך השופט דחה את גרסתה. הוא קבע כי לאחר קבלת הכסף, היא שלחה "הבטחות נלהבות" לבן ארי במקום מסתורו: "יכולה להעביר מסרים עבורך אם צריך. יש לי מלא עדכונים בעניין התביעות האזרחיות אם מעניין אותך.. שוב אומרת, אני איתך ובעדך.. כל מה שאתה צריך ותצטרך אני מוכנה לעזור - רכב, העברת דברים, מגורים".
השופט ברנר קבע כי הוא מתקשה להאמין ש"שלל" צנוע של 10,000 שקל בלבד היה מניב מבול כה נלהב של הצעות לשיתופי-פעולה של המשקיעה. זאת לצד הפקדות מזומנים לחשבונה, אותן נימקה המשקיעה ככספים שקיבלה לרגל חתונתה שהתקיימה מספר שבועות קודם לכן.
השופט דחה את ההסבר כי המשקיעה הפקידה סכומי מזומן בשל הגבלה על הפקדת מזומנים מרחוק, בכך שאין זה סביר שתמתין שמונה ימים מאז החתונה ועד להפקדה של 19,600 שקל בחשבונה, וקל וחומר כי לא תמתין 24 ימים נוספים להפקדת 40 אלף שקל נוספים. הסכומים תאמו למועדים בהם קיבלו כספים מבן ארי.
לפי החלטת בית המשפט, המשקיעה פעלה לפי גרסתה כמעין "סוכן כפול" בנוגע לבן ארי. היא הציגה עצמה כלפיו כמי שיש לה מידע פנימי בנוגע לתוכניות כספים למי שרק ייחפוץ, אך מסרה לנאמן דגן פרטים שיסייעו לו נגד בן ארי.
בן ארי נעצר באפריל 2021, שוחרר בערבות ונמלט מישראל בעזרת משקיע שהיה חבר שלו. הוא חשוד בהונאת פונזי שגבתה כ-700 קורבנות שאיבדו את כספם בסכום של מאות מיליוני שקלים. מאז נמלט מישראל, הוא שהה במונטנגרו, ובחודשים האחרונים שהה בבלגרד שבסרביה. במקום מסתורו נפגש עם משקיעים, עם הנאמן דגן ועם עו"ד איתן ארז המייצג את המשקיעים, אך ישראל טרם הסגירה אותו לישראל.
*** חזקת חפות: מייק בן ארי ונחום אייזנשטאט לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.