עו''ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" / צילום: תמר מצפי
חברות החדשות בערוצים מסחריים נמצאות אומנם בבעלות פרטית, אולם מאחר שלחדשות יש חשיבות דרמטית בקיומה של דמוקרטיה, התוכן שנכלל בהן נחשב למשאב ציבורי, ועל החברות חלות מגבלות פיקוח רבות. בין היתר, לפי החוק, ארבעה מבין עשרת הדירקטורים בכל אחת מחברות החדשות של הערוצים המסחריים הם נציגי ציבור, שנבחרים על-ידי חברי מועצת הרשות השנייה.
על החשיבות הרבה שראה המחוקק בתפקידים אלה ניתן ללמוד מכך שתפקיד יו"ר הדירקטוריון שמור תמיד לנציג הציבור. אלא שדירקטוריון חדשות 13 פועל כבר מספר חודשים בחסר של דירקטורים מטעם הציבור - שלושה מתוך ארבעה, ללא יו"ר מכהן וללא שגרת התכנסות קבועה.
מאז פרישתה של היו"ר הקודמת, ד"ר אורנה לביא-שטיינר, לפני מספר חודשים, לא מונה יו"ר חדש - זאת למרות שלפחות אחד מנציגי הציבור, אייל דה פאו, מוכן לקחת את התפקיד על עצמו. על-פי מקורות בתעשייה, הדירקטוריון שאמור לפקח על חברת החדשות איננו מתכנס באופן סדיר, וחלק מהוועדות שאמורות לפעול בו אינן פועלות.
חשיבות נציגי הציבור
לגלובס נודע כי עמותת "הצלחה" פנתה לאחרונה לחדשות 13 והודיעה כי אם לא ימונה באופן מיידי יו"ר דירקטוריון מטעם הציבור לחברה, והדירקטוריון לא יחל לפעול באופן הקבוע על-פי החוק, העמותה תעתור לבג"ץ. במכתב לדירקטוריון חדשות 13 ולרשות השנייה דורש היועץ המשפטי של העמותה, עו"ד אלעד מן, כי הליקויים יתוקנו תוך 15 ימים.
במכתב ששלח עו"ד מן הוא מבהיר כי מדובר במצב שאינו תקין, "ויש להביאו לסיום מיידי, תוך בחירת יו"ר קבוע עוד לפני מינוי הדירקטור הנוסף, שכן כיום מתנהלת החברה בניגוד להוראות הדין. לדברים יש השלכה ברורה וניכרת על פעולות החברה ועל תקינות הממשל התאגידי בה".
לדבריו, "כפועל יוצא של הדברים, הדירקטוריון ממעט להתכנס ולפקח על פעולות החברה ועל תכלית ההפרדה שבין פעולתה לפעולת המורשה לשידורים (חברת-האם - רשת). חברי הדירקטוריון אינם זוכים לקבל דיווחים באופן שוטף והולם, ובפועל נצפים כל העת מעשי התערבות של חברת-האם בשידורי חברת החדשות, באופן הנוגד את הדין ואת האינטרס הציבורי".
עו"ד מן מזכיר כי גם ועדת המשנה של הדירקטוריון שצריכה הייתה לקום - עדיין אינה קיימת. מדובר בוועדה שאמורה לפקח על האופן שבו מטפלים בנושאים עיתונאיים, ולוודא שהם נותרים ללא התערבות. נזכיר כי במסגרת הליך השימוע וההפרה שננקטו לאחר פרשת ההתנצלות בפני שלדון אדלסון בסוף שנת 2011, הדגישה הרשות השנייה בהחלטתה את החובה להפעיל ועדה זו.
כאמור, הנציגים מטעם הציבור נבחרים על-ידי מועצת הרשות השנייה. לדירקטורים בחברות החדשות יש סמכויות הנוגעות לתחומים רגישים - למשל, הגדרת תקציב החברה ואישורו. הדירקטורים מטעם הציבור הם לכאורה מיעוט, ולכן על פניו האפשרויות שלהם להשפיע מוגבלות, אבל תפקיד היו"ר נושא עמו כוח רב, וגם אם לנציגי הבעלים יש כוח משמעותי יותר, הניסיון מלמד כי גם נציגי ציבור יכולים להשפיע.
דוגמה לכך ניתן היה לראות בעת שבעלי רשת 13 ביקשו לפטר את מנכ"ל חדשות 13 דאז, גולן יוכפז, ונציגות הציבור בדירקטוריון נעמדו פומבית לצדו. זה אומנם לא מנע את מהלך הפיטורים, אבל צבע אותם בצבעים אחרים מאלה שבעלי השליטה ביקשו להציג.
חילוקי הדעות ברשות
נזכיר כי בשתי חברות החדשות כיהן במשך תקופה ארוכה הרכב חסר של דירקטורים מטעם הציבור. במרץ 2021 בחרה מועצת הרשות השנייה שישה דירקטורים חדשים, שלושה לכל ערוץ: אסתי אפלבוים-פולני, גיל סלומון ואיריס פיין נבחרו לשמש דירקטורים בחדשות 12; ואברהם נתן, יפעת בן-חי-שגב ואייל דה פאו נבחרו לשמש דירקטורים בחדשות 13.
באופן טבעי, בשני הערוצים "הצנחה" של דירקטורים שנבחרו על-ידי גוף חיצוני אינו מהלך ששואפים אליו. אולם בחדשות 12 זימנו כמעט באופן מיידי את הדירקטורים שנבחרו לסיור, ומאז הדירקטוריון מתכנס באופן קבוע, הוועדות המפקחות פועלות, ואף נקבע עם הדירקטורים הסדר תשלום כפי שמקובל בחברות ממשלתיות.
לעומת זאת, בחדשות 13, שהיו באותה תקופה במצב מורכב בשל יישום תוכנית ההתייעלות, לקח זמן ארוך יותר עד לכינוס הדירקטוריון. מאז, לא כל ועדות הפיקוח החלו לפעול, ונושא השכר הוסדר רק לאחרונה.
כאמור, לפני מספר חודשים הסתיימה הקדנציה של היו"ר הקודמת, ומאז לא מינתה מועצת הרשות השנייה דירקטור/ית חדש/ה. זאת, בין היתר, בשל חילוקי דעות האם יש להתחיל את כל הליך בדיקת המועמדים מחדש - או להשתמש ברשימת המועמדים שכבר עברה אישור לצורך הסבב הקודם של בחירת דירקטורים. כך או כך, בינתיים פקעה גם הקדנציה של מועצת הרשות השנייה, ולאחרונה נכנסה לפעילות מועצה חדשה עם יו"ר חדש.
מרשת 13 נמסר בתגובה: "ישיבות דירקטוריון חברת החדשות מתנהלות כסדרן ובאופן שוטף, כמו גם פעילות הוועדות. כל טענה אחרת אינה נכונה".