גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רעידת אדמה היא רק עניין של זמן - כך תתכוננו לזה כלכלית

אין ספק שרעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל, וזו רק שאלה של זמן ● לכן, זה הזמן של המדינה לבטח את עצמה באמצעות הפעלת תמריצי מיסוי או סבסוד כלכלי לרוכשים ביטוחי דירות, לטובת מוכנות אזרחית וקהילתית מיטבית, כדי למנוע מצב ממש לא דמיוני: רעידת אדמה כלכלית

40% מהדירות בישראל לא מבוטחות נגד רעידת אדמה. בית שקרס בארה''ב / צילום: Shutterstock
40% מהדירות בישראל לא מבוטחות נגד רעידת אדמה. בית שקרס בארה''ב / צילום: Shutterstock

רעידות אדמה הן כבר לא תופעות זניחות במציאות הישראלית. רק לאחרונה שוב רעדה האדמה והציפה את החששות וההערכות כי התרחשות רעידת אדמה הרסנית היא רק שאלה של זמן. ועדיין, כמה שאיתותי האזהרה בוהקים, נראה כי הטיפול בנושא לא תופס את המקום הראוי בסדר העדיפויות הלאומי.

כך לדוגמה, בתחום הביטוח וביחס לנכס היקר ביותר של האדם, דירתו הפרטית. פוליסת הדירה התקנית כוללת את הכיסוי הביטוחי מפני רעידות אדמה כחלק מהכיסויים הבסיסיים, אלא אם המבוטח בחר לוותר על כיסוי זה. מנגד קיימת דעה מוטעית בציבור הישראלי, כי המדינה תעניק פיצוי כספי מלא עקב נזקי רעידת אדמה לבתי מגורים ולכן רבים מרוכשי הפוליסות בוחרים לוותר על הכיסוי כדי לחסוך בסכום הביטוח. דעה זו מוטעית מכיוון שהמדינה מודעת לחוסר יכולתה לשאת בנטל הכלכלי כתוצאה מקטסטרופה ביטוחית, שמקורה ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה. לא לחינם אף כללה המדינה את הכיסוי לרעידות האדמה בפוליסת הדירה ולמעשה מעודדת את העברת האחריות הכלכלית לחברות הביטוח הפרטיות, כך שהיא לא מחויבת לפצות את האזרחים בגין נזקים למבני מגורים.

חיישן במערכת ההתרעה מפני רעידות אדמה / צילום: הלל לוצקי

מרגע שהבנו כי האחריות עוברת לחברות הביטוח וכפועל יוצא מכך לאחריות האזרחים ברכישת הכיסוי, נשאלת השאלה איפה המדינה? כיצד היא יכולה לחזק את הביטחון הכלכלי של אזרחיה כנגד נזקים כבדים, חלילה בעת אירוע טבע משמעותי בהיקפו?

במקביל לשדרוג התשתיות וחיזוק מבנים ישנים, הרי נדרש כוח משימה לאומי הכולל גם את האקטוארים, שכחלק מתפקידם אמונים על חישוב מרכיבי הסיכון בפוליסות הביטוח. חישובים אלה נסמכים על מודלים וניתוחים של הסתברות הסיכון הביטוחי גם בשל רעידות אדמה.

לכלים האקטוארים יש את היכולות לשקלל, בין היתר, את האזורים לפי סוג הקרקע, צפיפות מגורים וגיל בניין, בנוסף למידע צופה פני עתיד להסתברות רעידות האדמה, לרבות העוצמה שלהן. כך למשל, סיכון הביטוח עלה בישראל לאורך השנים באזורים המועדים לאירוע הטבע ברחבי הארץ, על בסיס השוואות וניסיון נצבר בעולם ביחס למאפיינים גיאוגרפיים ואחרים.

במקביל, האקטוארים נערכים כל העת להשגת אופטימיזציה בחישובי ההון ו"כריות הביטחון" של חברות הביטוח, למילוי התחייבויותיהן כלפי המבוטחים במקרה של רעידת אדמה משמעותית.

מרגע שמפת סיכוני הביטוח תתגבש ברמה הלאומית, ניתן לעודד את האזרחים לרכוש את הכיסוי לרעידות אדמה באותם אזורים על ידי מתן הטבות מס, שיינתנו להם כהחזר כספי כנגד הרכישה. מנגנון המיסוי יפחית את שיקולי החיסכון "כאן ועכשיו" של הרוכשים, מתוך חשיבה ארוכת טווח אל מול תרחישי קיצון.

במידה והמדינה לא תבחר בתמריץ הכספי, קיים לרשותה כלי קל ומהיר יחסית ליישום וזאת דרך ביטול סייג יכולת המבוטח לוותר על כיסוי רעידות האדמה, כחלק מרכישת הפוליסה, במקביל לסבסוד העלויות כנגד ביטול הסייג על ידי המדינה. יש שיאמרו כי סבסוד המדינה הוא צעד מרחיק לכת, אולם שערו לעצמכם מה יקרה ברגע האמת, כאשר האדמה תרעד במלוא העוצמה, אל מול חשיפת בעלי הדירות לנזקים הכבדים.

הציבור השאנן: 40% מהדירות לא מבוטחות נגד רעידות אדמה

לא נוכל גם להתעלם מהיקפי הדירות המבוטחות בישראל, שנאמדים בשיעור של כ-60% בלבד. בחשבון פשוט, המשמעות היא אחת: 40% מהדירות בישראל עדיין לא מבוטחות ובמספרים המדובר בכ-1.5 מיליון דירות.

זאת ועוד: לדירות רבות שכן מבוטחות מפני רעידות אדמה ההגנה הביטוחית היא חלקית בלבד. המדובר בעיקר בדירות בבניינים משותפים, שבהם קיים סוג של מנגנון "ערבות הדדית" בין הדיירים למימון הקמתו מחדש של הבניין, באמצעות הכיסוי הביטוחי או בהיעדר כיסוי - באמצעות מקורות מימון פרטיים.

בנוסף, חברות הביטוח מפצות את המבוטחים במקרה של אסון לפי עלות הבנייה מחדש של הדירה ולא פי שווי השוק שלה. מכאן, סביר להניח כי באזורי ביקוש בארץ סכומי הביטוח הממוצעים נמוכים באופן ניכר משווי הדירות שם.

משמע: במקרה של אירוע אסון, שיצריך הקמה מחדש של מבנה משותף, המבוטח ראשית תלוי גם ביכולתם הכספית של הדיירים האחרים, שאין בידם ביטוח, ושנית הוא עדיין עלול להתקשות בבניית דירתו מחדש או ברכישת דירה חלופית, בשל הגנה ביטוחית חסרה.

גם לסוגיה זו קיים פתרון ביטוחי מתאים. הפתרון מגלם גובה פיצוי אשר נקבע על ידי המבוטח ונקרא 'סכום ביטוח נוסף בבית המשותף', רק ששוב, ייתכן כי האדישות או השאננות הציבורית גוברת על רכישת הגנה מלאה, ככל שהיא נדרשת.

בשורה התחתונה, לפי כל המומחים אין ספק שרעידת אדמה חזקה אכן תתרחש בישראל, וזו רק שאלה של זמן. לכן, זה הזמן של המדינה לבטח את עצמה באמצעות הפעלת תמריצי מיסוי או סבסוד כלכלי לרוכשים ביטוחי דירות, לטובת מוכנות אזרחית וקהילתית מיטבית, כדי למנוע מצב ממש לא דמיוני: רעידת אדמה כלכלית.

הכותב הוא אקטואר מוסמך F.IL.A.A, חבר הוועד המנהל באגודת האקטוארים בישראל והאקטואר הראשי של חברת הביטוח איילון

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"