גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רעידת אדמה היא רק עניין של זמן - כך תתכוננו לזה כלכלית

אין ספק שרעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל, וזו רק שאלה של זמן ● לכן, זה הזמן של המדינה לבטח את עצמה באמצעות הפעלת תמריצי מיסוי או סבסוד כלכלי לרוכשים ביטוחי דירות, לטובת מוכנות אזרחית וקהילתית מיטבית, כדי למנוע מצב ממש לא דמיוני: רעידת אדמה כלכלית

40% מהדירות בישראל לא מבוטחות נגד רעידת אדמה. בית שקרס בארה''ב / צילום: Shutterstock
40% מהדירות בישראל לא מבוטחות נגד רעידת אדמה. בית שקרס בארה''ב / צילום: Shutterstock

רעידות אדמה הן כבר לא תופעות זניחות במציאות הישראלית. רק לאחרונה שוב רעדה האדמה והציפה את החששות וההערכות כי התרחשות רעידת אדמה הרסנית היא רק שאלה של זמן. ועדיין, כמה שאיתותי האזהרה בוהקים, נראה כי הטיפול בנושא לא תופס את המקום הראוי בסדר העדיפויות הלאומי.

כך לדוגמה, בתחום הביטוח וביחס לנכס היקר ביותר של האדם, דירתו הפרטית. פוליסת הדירה התקנית כוללת את הכיסוי הביטוחי מפני רעידות אדמה כחלק מהכיסויים הבסיסיים, אלא אם המבוטח בחר לוותר על כיסוי זה. מנגד קיימת דעה מוטעית בציבור הישראלי, כי המדינה תעניק פיצוי כספי מלא עקב נזקי רעידת אדמה לבתי מגורים ולכן רבים מרוכשי הפוליסות בוחרים לוותר על הכיסוי כדי לחסוך בסכום הביטוח. דעה זו מוטעית מכיוון שהמדינה מודעת לחוסר יכולתה לשאת בנטל הכלכלי כתוצאה מקטסטרופה ביטוחית, שמקורה ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה. לא לחינם אף כללה המדינה את הכיסוי לרעידות האדמה בפוליסת הדירה ולמעשה מעודדת את העברת האחריות הכלכלית לחברות הביטוח הפרטיות, כך שהיא לא מחויבת לפצות את האזרחים בגין נזקים למבני מגורים.

חיישן במערכת ההתרעה מפני רעידות אדמה / צילום: הלל לוצקי

מרגע שהבנו כי האחריות עוברת לחברות הביטוח וכפועל יוצא מכך לאחריות האזרחים ברכישת הכיסוי, נשאלת השאלה איפה המדינה? כיצד היא יכולה לחזק את הביטחון הכלכלי של אזרחיה כנגד נזקים כבדים, חלילה בעת אירוע טבע משמעותי בהיקפו?

במקביל לשדרוג התשתיות וחיזוק מבנים ישנים, הרי נדרש כוח משימה לאומי הכולל גם את האקטוארים, שכחלק מתפקידם אמונים על חישוב מרכיבי הסיכון בפוליסות הביטוח. חישובים אלה נסמכים על מודלים וניתוחים של הסתברות הסיכון הביטוחי גם בשל רעידות אדמה.

לכלים האקטוארים יש את היכולות לשקלל, בין היתר, את האזורים לפי סוג הקרקע, צפיפות מגורים וגיל בניין, בנוסף למידע צופה פני עתיד להסתברות רעידות האדמה, לרבות העוצמה שלהן. כך למשל, סיכון הביטוח עלה בישראל לאורך השנים באזורים המועדים לאירוע הטבע ברחבי הארץ, על בסיס השוואות וניסיון נצבר בעולם ביחס למאפיינים גיאוגרפיים ואחרים.

במקביל, האקטוארים נערכים כל העת להשגת אופטימיזציה בחישובי ההון ו"כריות הביטחון" של חברות הביטוח, למילוי התחייבויותיהן כלפי המבוטחים במקרה של רעידת אדמה משמעותית.

מרגע שמפת סיכוני הביטוח תתגבש ברמה הלאומית, ניתן לעודד את האזרחים לרכוש את הכיסוי לרעידות אדמה באותם אזורים על ידי מתן הטבות מס, שיינתנו להם כהחזר כספי כנגד הרכישה. מנגנון המיסוי יפחית את שיקולי החיסכון "כאן ועכשיו" של הרוכשים, מתוך חשיבה ארוכת טווח אל מול תרחישי קיצון.

במידה והמדינה לא תבחר בתמריץ הכספי, קיים לרשותה כלי קל ומהיר יחסית ליישום וזאת דרך ביטול סייג יכולת המבוטח לוותר על כיסוי רעידות האדמה, כחלק מרכישת הפוליסה, במקביל לסבסוד העלויות כנגד ביטול הסייג על ידי המדינה. יש שיאמרו כי סבסוד המדינה הוא צעד מרחיק לכת, אולם שערו לעצמכם מה יקרה ברגע האמת, כאשר האדמה תרעד במלוא העוצמה, אל מול חשיפת בעלי הדירות לנזקים הכבדים.

הציבור השאנן: 40% מהדירות לא מבוטחות נגד רעידות אדמה

לא נוכל גם להתעלם מהיקפי הדירות המבוטחות בישראל, שנאמדים בשיעור של כ-60% בלבד. בחשבון פשוט, המשמעות היא אחת: 40% מהדירות בישראל עדיין לא מבוטחות ובמספרים המדובר בכ-1.5 מיליון דירות.

זאת ועוד: לדירות רבות שכן מבוטחות מפני רעידות אדמה ההגנה הביטוחית היא חלקית בלבד. המדובר בעיקר בדירות בבניינים משותפים, שבהם קיים סוג של מנגנון "ערבות הדדית" בין הדיירים למימון הקמתו מחדש של הבניין, באמצעות הכיסוי הביטוחי או בהיעדר כיסוי - באמצעות מקורות מימון פרטיים.

בנוסף, חברות הביטוח מפצות את המבוטחים במקרה של אסון לפי עלות הבנייה מחדש של הדירה ולא פי שווי השוק שלה. מכאן, סביר להניח כי באזורי ביקוש בארץ סכומי הביטוח הממוצעים נמוכים באופן ניכר משווי הדירות שם.

משמע: במקרה של אירוע אסון, שיצריך הקמה מחדש של מבנה משותף, המבוטח ראשית תלוי גם ביכולתם הכספית של הדיירים האחרים, שאין בידם ביטוח, ושנית הוא עדיין עלול להתקשות בבניית דירתו מחדש או ברכישת דירה חלופית, בשל הגנה ביטוחית חסרה.

גם לסוגיה זו קיים פתרון ביטוחי מתאים. הפתרון מגלם גובה פיצוי אשר נקבע על ידי המבוטח ונקרא 'סכום ביטוח נוסף בבית המשותף', רק ששוב, ייתכן כי האדישות או השאננות הציבורית גוברת על רכישת הגנה מלאה, ככל שהיא נדרשת.

בשורה התחתונה, לפי כל המומחים אין ספק שרעידת אדמה חזקה אכן תתרחש בישראל, וזו רק שאלה של זמן. לכן, זה הזמן של המדינה לבטח את עצמה באמצעות הפעלת תמריצי מיסוי או סבסוד כלכלי לרוכשים ביטוחי דירות, לטובת מוכנות אזרחית וקהילתית מיטבית, כדי למנוע מצב ממש לא דמיוני: רעידת אדמה כלכלית.

הכותב הוא אקטואר מוסמך F.IL.A.A, חבר הוועד המנהל באגודת האקטוארים בישראל והאקטואר הראשי של חברת הביטוח איילון

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%