צ’אנגפנג ז’או, מייסד בינאנס / צילום: Reuters, Darrin Zammit Lupi
בשבוע שעבר חשפנו בגלובס כי הממונה על שוק ההון, משה ברקת, פנה לאחרונה לנציגות התפעול בישראל של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, בייננס, ודרש ממנה להסדיר את הרישוי לפעילות על מנת להמשיך לפעול מישראל. ככל הידוע, בייננס לא הגישה בקשה לרישיון לפעול בישראל, בניגוד לגופים אחרים שפועלים בארץ בתחום הקריפטו, ובהן הבורסות המקומיות Bit2c, ביטס אוף גולד ועוד. כמו כן, היא איננה פועלת מכוח היתר המשך עיסוק - היתר שנתן ברקת לגופים הפועלים בשוק עד להסדרת הרישיון הקבוע. מרשות שוק ההון נמסר כי עד שבייננס תסדיר את רישיון הפעילות, היא נאלצה להפסיק את השיווק לישראלים וכן כל פעילות הממוקדת בישראל.
מדינת ישראל אינה המדינה היחידה שבה הרגולטור המפקח מתערב בפעילות של בייננס - קדמו לה מדינות רבות ובהן ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה וכמה מדינות במזרח הרחוק. מדוע זה קורה ומהי המשמעות של המהלך עבור ישראלים שהשקיעו דרך בורסה זו? נסביר ונפרט.
מי זו בייננס?
בייננס (Binance) נוסדה בשנת 2017, על ידי צ'אנגפנג ז'או המשמש גם כמנכ"ל הבורסה, שהוא אחד האנשים העשירים בעולם. כיום היא בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, עם כ-30 מיליון לקוחות, ומבנה בעלות מורכב וחמקמק. במקור היא נוסדה בסין, אך יצאה ממנה כאשר הרגולטור הסיני אסר על פעילות קריפטו משטח המדינה. הטענה של בייננס היתה כי היא לא מעוניינת לקבוע את מושבה במקום מסוים אלא להיות מבוזרת, כמו השוק שבו היא פעילה. עם זאת, היא החלה נתקלת בקשיים מול יותר ויותר רגולטורים.
הקשיים הרגולטוריים הללו במקומות שונים בעולם הם רבים, וכוללים היעדר רשיון מתאים לפעילות ברחבי המדינה, אי עמידה בכללי הלבנת הון וביצוע נהלים להכרת הלקוח, טענות על מניפולציות, וכן טענה על הצעת מטבעות שהם למעשה ניירות ערך, ללא הליך מתאים.
בעולם הקריפטו המטבעות שמוצעים לציבור נחלקים לשני סוגים: מטבעות שנחשבים נכס השקעה, אשר משמשים בעיקר לצבירת ערך והעברה שלו, ומטבעות שמציעים פונקציות נוספות כמו זכויות הצבעה, זכות להשתתפות ברווחים של הפרויקט שהנפיק אותם, ועוד. האחרונים נחשבים למעשה נייר ערך, והדרך להציע אותם לציבור צריכה לקבל אישורים רגולטוריים שונים. בייננס היא אחת מהבורסות שמרחיבות במהירות את היצע הנכסים הנסחרים בהן, והטענה היא שחלק מנכסים אלו הם למעשה ניירות ערך, ובמדינות שונות לא ניתן להציע אותם ללא הליך מתאים.
הוול סטריט ג'ורנל דיווח רק בשבוע שעבר כי רשות ני"ע האמריקאית בוחנת את הקשר בין הסניף האמריקאי של בייננס לשתי חברות מסחר שלהן קשרים למייסד הבורסה ז'או. דובר בייננס הגיב שכחברה פרטית, היא אינה צריכה לגלות פרטים על מבנה המשקיעים או המבנה התאגידי שלה. "עם זאת, המידע הזה משותף עם רגולטורים כשהם מבקשים אותו", אמר. בדיקה זו מצטרפת לחקירה של נציבות המסחר בחוזים עתידיים בארה"ב ((CFTC מספטמבר האחרון, שבמסגרתה נבחן האם בייננס ביצעה מסחר במידע פנים ומניפולציות בשוק, כך לפי דיווח בבלומברג.
מה בעצם עשתה בייננס בישראל?
כפלטפורמת מסחר, בייננס היא "ONE STOP SHOP" בתחום הקריפטו, קרי מציעה למשקיעים שורה ארוכה של שירותים במקום אחד: בורסת מסחר, שירותים פיננסיים בתחום ה-DEFI, מסחר בחוזים עתידיים, השקעה בכלים פיננסיים ממונפים, ועוד. בייננס גם הנפיקה שני מטבעות - מטבע יציב צמוד דולר, ומטבע בשם BNB, שנמצא בין עשרת מטבעות הקריפטו המובילים בעולם, עם שווי שוק של כ-60 מיליארד דולר.
בשנים האחרונות, בייננס משווקת באופן ממוקד לקהל הישראלי, בדומה לשיטת הפעולה שלה במדינות רבות, אך בניגוד לבורסות בינלאומיות מובילות כמו קוינבייס או קראקן (שתיהן מפוקחות) שבהן ישראלי למשל שמעוניין לסחור נכנס לזירה הבינלאומית ופועל בה. התנהלות זו של בייננס כבר הובילה לקשיים מול רגולטורים מקומיים, אך נחזור לישראל: בארץ הקימה בייננס אתר בעברית עם שיווק ממוקד לישראלים, אפליקציית מסחר תואמת בעברית, וכן איפשרה רכישה של קריפטו דרך סליקת כרטיסי אשראי בשקלים והציעה אפשרות לרכוש מבחר רב של מטבעות, בניגוד לבורסות המקומיות שמתמקדות בעיקר בביטקוין ובאתריום.
כל זה הפך את בייננס לאטרקטיבית ביותר עבור המשקיעים והיא הפכה לאחת הבורסות הפופולריות בישראל, בייחוד בשנתיים האחרונות שבהן הקריפטו נכנס לתיק ההשקעות של המשקיעים הקטנים, שראו את הביטקוין מזנק ולא רצו להישאר מאחור. מכיוון שבייננס אפשרה ממשק נוח למשקיעים הקטנים, בשוק מעריכים את מספר הישראלים שביצעו פעילות דרכה בכ-200 אלף. נציין כי בעבר בייננס גם אפשרה רכישה של קריפטו ללא הליכי זיהוי והעברת מסמכים ופרטים מזהים. עם זאת, כיום נדרש לפתוח חשבון מזוהה כתנאי למסחר.
"היעדר הליכי 'הכר את הלקוח' בכניסה לפעילות בבייננס הוא אחת הסיבות שמדינות רבות הגבילו את פעילותה, ועקב כך בייננס שינתה את המדיניות שלה בשנה החולפת", מציין עו"ד גיא סרוסי, שמתמחה בתחום הקריפטו. "עם זאת, ישנן בעיות רגולטוריות רבות נוספות בפעילותה שלא נפתרו".
הכסף יתקשה לחזור לחשבון הבנק
דווקא הנוחות הביורוקרטית שהציעה בייננס מייצרת בעיה לסוחרים דרכה: מכיוון שהבורסה אינה מפוקחת ולא עומדת בכללי רגולציה של איסור הלבנת ההון, הישראלים שסוחרים דרכה מתקשים מאוד להמיר את הכסף ולהחזירו למערכת הבנקאית. לא בטוח כלל שישראלים שנשבו במאמצי השיווק של בייננס מודעים לקשיים שבהם הם עתידים להיתקל בהמשך הדרך. "הצטברה פה מסה קריטית של משקיעים ישראלים שפנו לבייננס בשל הנוחות והנגישות של פלטפורמת המסחר, ולמעשה סוחרים בבורסה שאינה מוסדרת", מציין עו"ד סרוסי, ומזהיר כי "אותם ישראלים צריכים לדעת שהם ימצאו את עצמם בבעיה ביום מן הימים, לכשירצו להחזיר את כספם למערכת הבנקאית. ספק רב אם יצליחו לעשות זאת".
איך העובדה שבייננס היא בורסה לא מפוקחת משפיעה על האפשרות להחזיר כספים למערכת הפיננסית בישראל? עד לאחרונה הבנקים הערימו קשיים באופן גורף על המשקיעים בקריפטו, וסירבו לקבל כספים שהתקבלו מכל מקור שהוא. גישה זו השתנתה בשנה שעברה עם אימוץ צו איסור הלבנת ההון שחל על הגופים העוסקים בקריפטו. מכוח הצו הגופים הפועלים קיבלו היתר המשך עיסוק מהמפקח על שוק ההון, והגישו בקשות לרשיון. בצעד משלים, הפיקוח על הבנקים הוציא הנחיה ולפיה הבנקים בישראל נדרשים לנהל את הסיכונים שלהם בתחום הקריפטו.
מצד אחד, המשמעות היא שהם אינם יכולים לסרב באופן גורף לקבל כספים שמקורם בקריפטו, אך מצד שני הבנקים נדרשים לנהל ולנטר את הסיכון שבקבלת הכסף בחזרה מהגופים הסוחרים בקריפטו. אחד הכלים העיקריים להערכת הסיכון על ידי הבנקים הוא תחולת הרשיון: האם המסחר נעשה באמצעות גוף מפוקח שקיבל רשיון בישראל או בחו"ל, או שקיבל היתר המשך עיסוק (זאת כיוון שעד כה אף אחד מהגופים העוסקים בקריפטו לא קיבל בארץ רשיון קבוע), או שהוא נעשה דרך ארנקים פרטיים או גופים לא מורשים.
בעת מסחר דרך גוף בעל רישיון (או היתר), יש להראות כי נתיב הכסף במסחר שנעשה בקריפטו עבר דרך מקומות מפוקחים, על מנת שתתאפשר החזרתו לתוך המערכת הפיננסית. במסחר שנעשה דרך גוף ללא רשיון (או היתר), כמו בייננס, כלומר שנתיב הכסף של המסחר עובר במקומות לא מוסדרים ומפוקחים על ידי הרגולטורים שאחראים על התחום, ובוחנים בין היתר עמידה במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור - החזרת הכסף למערכת הפיננסית המסורתית תיתקל בקשיים גדולים יותר, ובמקרים מסוימים אף תהיה בלתי אפשרית, בייחוד כשמדובר בסכומים גבוהים.
כיום הבנקים בישראל מגלים חשדנות כלפי בקשות להחזרת כספי מסחר בקריפטו לחשבונות הבנק. לצד חלוצים שהחלו לגבש עקרונות לניהול סיכוני הקריפטו, כמו הפועלים ולאומי, ישנם בנקים שעדיין פועלים בצורה מאוד שמרנית ומסרבים כמעט לחלוטין לקבל, ולעיתים אף להעביר, כספים לפעילות בתחום. גם הפועלים ולאומי דורשים אישורים מטעם איש מקצוע מומחה לגבי חוקיות נתיב הכסף, ואכן גורמים בשוק שפועלים בתחום הרגולציה ואיסור ההון מציינים כי ישנן בעיות בהחזרת כספים שעברו דרך בורסות לא מוסדרות, כגון בייננס.
נדגיש כי מה שנחסם על ידי רשות שוק ההון הוא ה"טירגוט" למעשה, השיווק, כלומר האתר בעברית שממוקד בישראלים. אם ישראלים מעוניינים להמשיך ולסחור דרך בייננס, הם יכולים לעשות זאת, אך רק דרך האתר הבינלאומי, וללא תשלום ישיר בשקלים, בדומה למסחר בשאר הבורסות הבינלאומיות. כך, כאשר בייננס לא מטרגטת את הקהל הישראלי, הוא יצטרך לבחור בה באופן אקטיבי, ולשאת במשמעויות הכרוכות במסחר דרך גוף לא מפוקח. לגבי ישראלים שכבר רכשו קריפטו דרך בייננס, בין שהשאירו את הכסף בחשבון של הבורסה או בין שהעבירו אותו לארנק פרטי שלהם, אין למעשה שינוי במעמד המטבעות שלהם. אולם גם הם יידרשו להסברים כאשר יבקשו להמיר את המטבעות חזרה לפיאט ולהחזיר את התמורה לחשבון הבנק.
ממשיכה בהתפתחות העסקית
בייננס מתנהלת למול הקשיים הרגולטוריים ברחבי העולם במספר דרכים: בחלק מהמקומות היא מנהלת דין ודברים עם הרגולטורים, כשחלק מהדרישות היא מיישמת באופן עצמאי, למשל החלת החובה לפתוח חשבון ולבצע 'הכר את הלקוח'.
כגורם ענק ומרכזי בעולם הקריפטו, עם דומיננטיות רבה גם בתחומי ה-DEFI וה-NFT, בייננס היא גורם שלא ניתן להתעלם ממנו בתעשייה. בשיא עונת הפוטבול בארה"ב, כשחברות הקריפטו המובילות השקיעו סכומי עתק בפרסום בעיקר במשחק הגמר, הסופרבול, בייננס הקדימה לצאת עם קמפיין שבו היא דווקא "מזהירה" את המשקיעים מפני השקעה בתחום. בפרסומת מככב שחקן ה-NBA ג’ימי באטלר, שאומר כי "בעונת הפוטבול הקרובה תשמעו כמה כדאי להיכנס להשקעה בקריפטו, אך כדאי לכם לגלות אחריות ולחקור לבד האם זה משתלם לפיננסים שלכם".
האם הקהל אימץ את העצה? בורסת קוינבייס שנסחרת בארה"ב פרסמה מודעת QR שמובילה לפרסי ביטקוין, ודיווחה בטוויטר כי האתר שלה קרס.
בנוסף, בייננס ממשיכה בהתפתחות העסקית שלה: לפני שבועיים דיווחה על השקעת ענק של 200 מיליון דולר במגזין הכלכלי פורבס. "פורבס מחויבת לספק מידע מועיל על טכנולוגיית בלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים המתפתחים, ועם ההשקעה של בייננס במגזין יש לנו הנסיון, הרשת והמשאבים של בורסת הקריפטו המובילה בעולם, כך שנוכל לשמש משאב לאנשים המתעניינים בעולם המתפתח של נכסים דיגיטליים", ציין מנכ"ל פורבס, מייק פדרל, בהודעה משותפת על ההשקעה.
ז'או מבייננס הוסיף: "כאשר טכנולוגיות Web 3 ובלוקצ'יין מתפתחות ושוק הקריפטו מתבגר, אנו יודעים שהמדיה חיונית לבניית ההבנה והחינוך של הצרכנים, ומצפים לחזק את היוזמות הדיגיטליות של פורבס ולפתח פלטפורמה שתשמש לתובנות השקעה". ההשקעה צפויה להתבצע דרך הספאק Magnum Opus.