בעוד שלושה שבועות יתכנס בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בעתירה שהגישה חברת שפיר הנדסה נגד משרד האנרגיה ועמותת "הצלחה". עניינה של העתירה הוא התנגדות של שפיר לחשוף לציבור מידע על התנהלותה מול הרגולטורים, במסגרת בקשה על-פי חוק חופש המידע, סביב פרשה שבה חרגה החברה מתנאי הרישיון שקיבלה מהמדינה להפעלת מחצבת ורד שבאזור ואדי עארה.
בכתב התשובה שהגיש משרד האנרגיה לעתירה, הוא דוחה את טענות שפיר ומבקש להעביר סיכומי פגישות בין החברה לבין המפקח על המכרות במשרד, שארבל שחאדה, שנערכו בין השנים 2017-2021. זאת, למעט חמישה מסמכים שבמשרד נעתרו לבקשת שפיר שלא למוסרם או להשחיר חלקים מתוכם, בגלל שהם מכילים סודות מסחריים של הקבלנית.
אולם בשפיר לא הסתפקו בכך ועתרו כדי למנוע העברת כלל המידע לידי עמותת "הצלחה", שהגישה את הבקשה לפי חוק חופש המידע באמצעות היועץ המשפטי שלה, עו"ד אלעד מן.
"שפיר לא הציגה ולו ראשית ראיה מדוע וכיצד גילויו של המידע יוביל לפגיעה ממשית ומשמעותית בענייניה המסחריים, כנדרש בפסיקה", כתב משרד האנרגיה בכתב התשובה שהגיש לבית המשפט. לפיו, "כל ששפיר טענה הוא טענות כלליות וסתומות, שאינן מגובות בראיות, אודות סכנת חשיפת מידע רגיש ביחס לאיזון בין קידום ההתיישבות לפיתוח המחצבה בעארה".
שפיר טענה בכתב העתירה כי פרסום סיכום פגישה שלה עם שחאדה, בעניין תוכנית פיתוח של משרד הבינוי והשיכון בסמוך למחצבת ורד, "יחשוף בפני מתחריה את המתח המובנה בין האינטרס של הפעלת אחת מהמחצבות שמפעילה שפיר (מחצבת ורד - א"ד) לבין האינטרס של פיתוח ההתיישבות באזור, מה שעשוי לשמש אותם לצורך חבלה בפעילות המחצבה".
מחצבת ורד שוכנת בין יער עירון לבין העיר חריש ומספר כפרים ערבים. זוהי אחת המחצבות הגדולות בישראל, שבה נחצבת אבן המשמשות בין השאר לייצור חצץ. כמו כן, בסמוך למחצבה פועל מפעל לבטון של שפיר. אומנם שפיר מבקשת להסתיר מידע אודות פעילותה במחצבה, אבל דווקא כתב העתירה שהגישה חושף לא מעט.
למשל, העתירה מרמזת כי המדינה מעוניינת לסגור את המחצבה כדי לאפשר התרחבות של חריש. ביחס לאותו סיכום פגישה טענה שפיר כי "הוא מכיל נתונים מסחריים שעשויים לשמש מאן דהוא לצורך פגיעה בשפיר, וביניהם חשיבותה של המחצבה למשק בעיני המדינה, מידע על אופן הפעלת המחצבה, מידע על מיקום אזור התעשייה במחצבה וכן מידע על תוכניות פעולה להמשך הפעלת המחצבה, ובכללן צפי לסיום פעולות המחצבה ביחס לפיתוח ההתיישבותי באזור", כתבה שפיר.
בעתירתה לא צוין כי מדובר במחצבת ורד, אולם עובדה זאת מצוינת בכתב התשובה של משרד האנרגיה.
אגב, בחודש שעבר אושר בכנסת "חוק חריש", המאריך את תוקף פעילותה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, במטרה להמשיך את ההתרחבות המואצת של העיר. ברקע הדברים זכור גם מאבק משפטי שניהלה שפיר מול רשות מקרקעי ישראל לפני כשנה, אז דיווחה החברה לבורסה כי רמ"י דרשה לפנות את המחצבה "לאור מיצוי עתודות האבן לחציבה במחצבה בהסכם ההרשאה".
כפי שפורסם בגלובס בדצמבר, המפקח על המכרות שקל לפני מספר שנים לשלול את רישיון החציבה של שפיר במחצבת ורד. זאת, לאחר שהתגלה כי באזור מסוים חרגה שפיר, והחציבה גלשה לאזור שאיננו מוגדר בתוך שטח הרישיון שמחזיקה בידה החברה. שלילת רישיון היא צעד יוצא דופן, שהמדינה ממעטת לקיימו, הן לאור ההשלכות הכלכליות העצומות על מחזיקי הרישיון, והן בשל העובדה שהליך זה עשוי לגרור השבתה של מחצבות לתקופה ארוכה.
לאחר הליך הבירור שקיים שחאדה, הוחלט לבסוף כי הסנקציה היחידה שתוטל על החברה תהיה חילוט ערבות בגובה 50 אלף שקל בסך-הכול, שהחברה העמידה כחלק מההליך. בקשת חופש המידע מבקשת להבין כיצד התקבלה ההחלטה לסגור את הפרשה בקנס בלבד.
כיום החברה ממשיכה להפעיל את המחצבה. רישיון החציבה מתחדש מדי שנה, כאשר מי שאחראי עליו הוא אגף המכרות שבמשרד האנרגיה. לצד מחצבה זו שפיר מנהלת עוד שלוש מחצבות בישראל.
משפיר נמסר בתגובה: "חובתה של שפיר לנקוט את כל האמצעים המשפטיים החוקיים העומדים לרשותה למען שמירה על כלל סודותיה המסחריים, ובהתאם, בלית-ברירה, נקטה שפיר הליך משפטי המוקנה לה על-פי חוק להגנה על קניינה. הליך זה עודנו תלוי ועומד, ושפיר תציג עמדתה בפני בית המשפט המוסמך לכך".
