מטוס אל על. חברות תעופה צריכות לנקוט עמדה ברורה שכוללת אפס סובלנות לאלימות בכל מובן / צילום: דני שדה
פעמיים נאלצה השבוע אל על להסיט מטוסים ממסלולם ולבצע נחיתות חירום בגלל נוסעים שהתפרעו בטיסה והוגדרו כאלימים וככאלה המסכנים את ביטחון הנוסעים והצוות.
המקרה הראשון התרחש בדרך מלוס אנג'לס לתל אביב. נוסע שהפגין אלימות כלפי הצוות והנוסעים הוביל לכך שקברניט הטיסה קיבל החלטה לבצע נחיתת חירום במדריד ולהשאיר שם את הנוסע. משטרה מקומית חיכתה לו לאחר הנחיתה. שאר הנוסעים נחתו ביעדם בתל אביב בשעתיים עיכוב.
במקרה השני, מטוס אל על שהמריא בדרכו מתל אביב לפראג נאלץ לשוב לנתב"ג בעקבות נוסע אלים שהיווה סכנה לבטיחות הטיסה. הנוסע, שככל הנראה היה שתוי, הורד בכוח מהמטוס על-ידי שוטרים.
לאחר המקרה השני פרסמה אל על כי "נגד הנוסע הוגשה תלונה לפתיחת הליך פלילי, ולאחר השלמת התחקיר והבהרת הפרטים שהובילו לאירוע, החברה תבחן שימוש בכלים הנוספים העומדים לרשותה, ובכלל זה הכנסת הנוסע ל'רשימה השחורה' שמשמעותה איסור טיסה באל על בעתיד, ואף הגשת תביעה בגין הנזקים שנגרמו (לכאורה) לחברה, וזאת על-מנת למצות את הטיפול בנושא".
מתבקש הליך משפטי
האם אל על אכן יכולה להגיש תביעה? תקדימים בעולם מראים שהתשובה היא כן. השאלה אם אל על תאזור אומץ לצאת לכאורה נגד נוסעיה - מהלך מתבקש למדי וכזה שיכול לייצר התרעה מנוסעים שמרגישים שמותר להם לעשות הכול.
סיפורי אלימות קיצוניים שמובילים לנחיתת חירום אינם שכיחים, אבל התנהגות בזויה אחרת, יעידו אנשי צוות, היא מחזה שכיח באוויר - ולו בגלל הוויכוחים על עטיית מסכה שצברו תאוצה בימי קורונה, אליה מצטרפים מקרים של נוסעים שתויים בטיסות. בארה"ב, אגב, נוסע שלא יעטה מסכה, יחטוף קנס פדרלי לאחר שיירד מהמטוס. בארץ זה לא קורה.
בארגון התעופה העולמי מדווחים על החמרה במצב
בסוף 2021 פרסם ארגון התעופה העולמי יאט"א דוח על התגברות תדירות המקרים של נוסעים המתפרעים בטיסות (Unruly Passengers) ועל החמרה ברמת המקרים, כלומר ב"עוצמת" ההתנהגות האלימה. תופעת התפרעות הנוסעים באוויר זינקה בתקופת הקורונה לנוכח סירוב נוסעים להקפיד אחר ההנחיות ובראשן עטיית מסכה.
ארגון התעופה האמריקאי (FAA) פרסם כי בשנת 2021 היו כ-6,000 מקרי אלימות בטיסות, 70% מתוכם היו בעקבות סירוב נוסעים לעטות מסכה. קנסות שהשית ה-FAA על הנוסעים הסרבנים האמירו בתקופה זו ליותר ממיליון דולר. ה-FAA יכול להטיל קנסות על חלק מהמקרים דוגמת עטיית מסכה, אבל במקרים של תקיפת אנשי צוות למשל יטפל ה-FBI. יאט"א אף קורא לממשלות להחמיר בענישה נגד נוסעים פורעים באמצעות חקיקה ייעודית.
ועוד בארה"ב, נוסעים שמתפרעים בטיסה צפויים להיכנס ל"רשימה שחורה" שתאסור עליהם לעלות על טיסות של חברות שאת פעילותן הם שיבשו. דלתא איירליינס למשל דיווחה כי ב"רשימה השחורה" שלה ל-2021 נכללים 1,900 נוסעים - פי שניים לעומת 2019. מחצית מנוסעים הללו אף ספגו קנסות מנהליים.
דלתא איירליינס העלתה לאחרונה הצעה: "רשימה שחורה" מאוחדת של חברות התעופה אשר לא תאפשר לנוסעים שהתפרעו בחברה מסוימת לטוס גם בחברה אחרת. בקשה זו מגיעה בעקבות זינוק במקרי האלימות בטיסות. אד באסטיאן, מנכ"ל דלתא, שיגר מכתב לתובע הראשי בארה"ב בכדי להעביר נוסעים שנכנסו ל"רשימה שחורה" לרשימה מאוחדת "No Fly List", אותה הוא הגדיר כ"צעד נחוץ ביותר" בכדי למגר את האלימות בשחקים. רשימה כזו קיימת אגב, אך היא כוללת בעיקר נוסעים שמיוחסים לסכנה בהיבט טרור.
"החברה יכולה לתבוע אזרחית נוסע, אך זה כמעט שלא קורה"
ראש מחלקת תעופה במשרד פישר בכר, עו"ד שירלי קציר, מסבירה כי על-פי החוק בישראל חברת התעופה רשאית לפתוח בהליך פלילי נגד נוסע שהתפרע. "חברות לא מהססות להגיש תלונה למשטרה עוד באוויר, ובדומה לכל הליך פלילי אחר, בידי המשטרה הסמכות להגיש נגד הנוסע כתב אישום. ברוב המקרים זה לא קורה", אומרת קציר ומחדדת כי "החברה יכולה להגיש תביעה אזרחית נגד נוסע על הנזקים שנגרמו לה בעקבות מקרים של נחיתות חירום, אולם גם זה כמעט שלא קורה".
לדברי עו"ד קציר, ארגון התעופה העולמי יאט"א מוביל מגמה של החמרת הענישה נגד נוסעים פרועים גם דרך חידוד סעיפים בהתקשרות שבין הנוסע לחברת תעופה המאפשרים לחברה להכניס נוסע כזה לרשימות שחורות ולתבוע ממנו את הנזקים הכספיים שנגרמו להן. "ביולי 2021, מנהל התעופה הפדרלי העלה הצעה לפיה יש להטיל עונש אזרחי עבור נוסע שהפר את תקנות ה-FAA. במסגרת הצעה זו יהיה על הנוסעים העומדים להליך אזרחי להוכיח שהם לא הפרו את תקנות ה-FAA. אל הצעה זו מצטרפות חברות תעופה המבקשות לבחון את האפשרות להגיש תביעה אזרחית על הנזקים שנגרמו להן. עם זאת, קיימת בעייתיות, שכן קשה לאלץ נוסעים לשלם סכומים גבוהים כל-כך, מה שמעורר שאלות לגבי הצלחה של האכיפה האזרחית המוצעת".
הסנקציות בעולם קובעות ענישה כספית: כך למשל בקנדה נוסעים שמסרבים לציית להוראות הצוות האווירי צפויים לקנסות של עד 80,000 דולר ועד חמש שנות מאסר.
לפני כארבע שנים נקבע בבריטניה, במסגרת הצורך להתמודד עם בעיית השכרות של נוסעים שעולים לטיסה, כי מי שיפר את האיסור לעלות לטיסה במצב של שכרות, יישא בקנס של 5,000 ליש"ט או שנתיים בכלא. בארה"ב מונחת הצעה לפיה העונש האזרחי יעלה מ-25 אלף דולר ל-30 אלף דולר לכל הפרה.
חברות התעופה צריכות לנקוט עמדה ברורה
הכנסת נוסע ל"רשימה שחורה" אינה עניין של מה בכך. עו"ד קציר מסבירה כי החברות מוגבלות במשך הזמן שבו נוסע יכול להיות חלק מרשימה כזו (כחצי שנה) לנוכח סעיף איסור האפליה כשחברות תעופה מוגדרות כחברות המעניקות שירות ציבורי. עליהן למשל להוכיח כי מדובר כי ההתנהגות שבגינה נכנס נוסע לרשימה המפוקפקת היא שיטתית וקיצונית.
אל על אף ציינה בתגובתה למקרי האלימות כי היא תבחן את הכנסת הנוסעים ל"רשימה שחורה" שתמנע מהם לטוס עם החברה בעתיד. ספק אם זה יקרה, וספק לכמה זמן נוסע כזה לא יוכל אכן לטוס עם החברה. עם זאת, יצוין כי "רשימה שחורה" היא כלי יעיל.
ויש גם ממד של אומץ: דלתא איירליינס הפגינה גישה אמיצה כשהיא יוצאת נגד הנוסעים הפורעים, לכאורה נגד הלקוחות שלה, מצד שני, באותה נשימה היא אמיצה פי כמה בעיני הנוסעים שסובלים מאותם פורעים שמספרם שולי.
האם לאל על יהיה את האומץ הנדרש "לצאת" נגד נוסע שלה ולהתמודד מולו בזירה המשפטית? חברות תעופה צריכות לנקוט עמדה ברורה שכוללת אפס סובלנות לאלימות בכל מובן. לצד "הרשימה השחורה" נדרשת ענישה משמעותית שצריכה לכלול ענישה כספית יחד עם כיסוי לנזק הכספי שנגרם לחברות בעקבות הצורך בנחיתת חירום ובעיכוב הנוסעים האחרים, ואף ענישה שעשויה לכלול מאסר. הרתעה היא שם המשחק גם באלימות בשחקים.