מתחם לבדיקות קורונה בירושלים בתחילת ינואר / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
מקדם ההדבקה של הקורונה שוב עבר אתמול את ה-1, כלומר המחלה שוב בהתפשטות ולא בנסיגה. גם במדד הקשיח יותר של חולים קשים חדשים יומיים, ישנה יציבות בימים האחרונים, וכבר לא ירידה כבשבועות הקודמים. מהבחינה הזו המצב בישראל דומה לזה שראינו בכמה מדינות באירופה, שבהן לאחר דעיכה ראשונה של גל האומיקרון, שבו העליות, ובחלק מהמקרים אלה עליות חדות.
אם הירידות הקודמות נבעו מחיסוניות עדר, את מי מדביק הווירוס עכשיו?
קודם כל יש לציין כי למרות התחושה ש"כולם" נדבקו, ההערכה המקובלת - כולל זו שפרסם רשמית פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן הממדל את התחלואה בקורונה מתחילת דרכה - היא שבערך מחצית מהאוכלוסייה נדבקה בגל האומיקרון. הידבקות בוריאנטים קודמים נותנת הגנה טובה מפני תחלואה קשה אבל לא הגנה מפני הדבקה באומיקרון, כך שיש עדיין "דלק" להמשך המגפה.
האם העלייה נגרמת בגלל תת-הווריאנט החדש, ba.2?
"ישנם שלושה רכיבים שפועלים כאן באופן משולב, כאשר איננו יודעים בדיוק איזה מהם הוא הדומיננטי", מסביר פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. "ישנם מאפיינים בווירוס, כמו וריאנט חדש; מאפיינים במאכסן, כמו ירידה בהגנה החיסונית; ומאפיינים בסביבה, כמו התנהגות האוכלוסייה; ואולי יש גם דברים שאנחנו לא מבינים. כל הגורמים הללו פועלים כעת, אבל אנחנו לא יודעים באיזה תמהיל".
ואכן, אומיקרון מזן ba.2 תופס תאוצה, והוא יותר מדבק. על-פי בדיקות הריצוף הגנטי (שכרגע נעשות פחות מהן ממה שהיינו רוצים אידאלית לראות במצב של מגפה מתפשטת), 60% מההדבקות החדשות בישראל הן כעת בוריאנט ba.2. לכן גם מי שעד כה הצליח להגיע לסטטוס-קוו של חיים בזהירות מול אומיקרון והצליח שלא להידבק, עלול להידבק כעת ב-ba.2.
האם מחלימי אומיקרון נמצאים גם הם סיכון להדבקה חוזרת?
במחקר שנערך לאחרונה בקטאר, שחווה גל ba.2 אחרי גל ba.1 משמעותי, הסתבר כי יעילות ההגנה של הדבקה קודמת ב-ba.1 כנגד ba.2 הייתה 95%, דומה לתוצאות של מחקר קודם דומה שנערך בדנמרק. כלומר, גם מחלימים מאומיקרון צפויים להשתתף בגל השישי, אם כי בכמות קטנה. הזמן שעובר מאז ההדבקה יכול להחליש בהדרגה את ההגנה הזו, אבל בינתיים אלה הנתונים.
נתונים ממדינות אירופה מראים כי גל ה-ba.1 נמצא שם בדעיכה, לעומת גל ba.2 שנמצא בעלייה ויכול בהחלט להסביר את דפוס הירידה ולאחר מכן עלייה. מכאן שבמדינות בהן גל ה-ba.2 רק מתחיל להתבשל (למשל בארה"ב שהם הוא מהווה 30%), העליות עדיין בדרך.
דנמרק, שהוכתה ראשונה ב-ba.2 וראתה דפוס של ירידה קלה בתחלואה ואז מיד עלייה עם התבססות ba.2 אצלה, היא עדות לכך שאפשר להגיע בסופו של דבר לחיסוניות עדר גם עם ba.2. מספרי החולים במדינה נמצאים בירידה, וכך גם מספר המאושפזים.
התחלואה הקלה ב-ba.2 נראית דומה בעיקרון ל-ba.1. שיעורי האשפוז דומים. בבריטניה זמן האשפוז הממוצע של חולי הקורונה נראה כמתארך מעט, אולי עדות למחלה קשה יותר במקרה שכבר התדרדרה.
מה לגבי הווריאנט המשולב ba.1 עם ba.2?
הווריאנט המשולב נמצא לראשונה בישראל. זו לא הפעם הראשונה שבה מוצאים בישראל וריאנט חדש לגמרי, אבל זו הפעם הראשונה שבה הוא נראה בעל פוטנציאל מעניין. בכל זאת, נזכיר כי כבר נוצרו בכל העולם אלפי וריאנטים של קורונה, ורובם דעכו בלי להותיר חותם בהיסטוריה של המגפה. כדי להפוך דומיננטיים, הם צריכים להיות תחרותיים מול יכולת ההדבקה של הווריאנטים הקיימים, ובמקביל לפרוץ את חומת החיסונים הקיימים.
כרגע אין עדות להתפשטות לא של הווריאנט המשולב ולא של וריאנט נוסף שהתגלה לאחרונה, שמשלב ba.1 עם דלתא. מה שכן ניתן ללמוד מקיומם, הוא שווירוס הקוביד יודע ליצור וריאנטים באמצעות שילוב. יש להיערך להיווצרות של וריאנטים חדשים בצורה הזו בעתיד.
לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, "מה שאני לוקח מהסיפור הזה הוא שמערכת ניטור הביוב עובדת מצוין. עכשיו כשהגל החמישי החל לדעוך, עלו טענות מכיוון האוצר שאפשר לבטל את ניטור הביוב. זו דוגמה מצוינת לסדר העדיפויות הלקוי שיש לפעמים בישראל ולראייה קצרת-הטווח. עלות הניטור לא גבוהה, ודווקא בתקופה שבה התחלואה נמוכה, למערכת הניטור יש משמעות גדולה באיתור נקודות התפרצות חדשות וגם וריאנטים חדשים, ממש כפי שנעשה לגבי הפוליו".
אילו סיבות נוספות ישנן לעלייה בתחלואה, מלבד וריאנט ba.2?
השינויים בהתנהגות האוכלוסייה ללא ספק משפיעים על התחלואה. ה-R שנמדד אתמול מושפע כבר מאירועי פורים שנערכו השנה ללא הגבלות, והיום נרשום כנראה את ההשפעה של הלוויה ההמונית של הרב קנייבסקי.
בבריטניה, העליות הדרמטיות בתחלואה החלו לאחר ויתור על מגבלות הקורונה האחרונות, אפילו חובת בידוד לחולים, בדיקת קורונה בכניסה למדינה (גם ללא מחוסנים) ואפילו חובת מסכה בשדה התעופה. גם בישראל המגבלות כרגע מעטות, ותשומת-הלב התקשורתית שהוסבה לאירועים באוקראינה, הובילה לאווירה של "סוף הקורונה" ששינתה כנראה גם היא את ההתנהגות, גם ללא שינויים פורמליים במגבלות.
במקביל לשינוי ההתנהגות, ישנה ירידה בהשפעת החיסונים. קמפיין החיסון השלישי החל לפני חצי שנה, ולכן מי שחוסן אז בשלישית ולא חוסן ברביעית, עלול לחוות ירידה בהגנה החיסונית שלו בתקופה זו.
חיסוני בני הנוער החלו ביוני 2021, ומי מביניהם שלא לקח את המנה השלישית, הוא כרגע פחות מוגן. הילדים הצעירים יותר חוסנו החל מנובמבר, כל שהחיסון שלהם אמור עדיין להיות אפקטיבי, אך הם מתקרבים למועד בו תידרש מנה שלישית כדי לשמור על היעילות.
"זו כנראה לא מהמחלות הללו שבהן החיסון מחזיק זמן רב", אומרת ד"ר אורנה בראון-אפל, חוקרת ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "בהחלט ייתכן שמי שבסיכון יצטרך להתחסן שוב ושוב".
אף אחד ממשטרי החיסונים לא מגן באופן מלא מול אומיקרון. אולם החיסונים, כולל החיסון הרביעי שניתן לקבוצות הסיכון, מפחיתים במידה מסוימת את הסיכון להידבק, ובכך נותנים יד להפחתה של ה-R, וכשהם מאבדים מן היעילות, המקדם שב ועולה.
כמו כן, כל החיסונים עוזרים (גם אם לא באופן מושלם) למניעת תחלואה קשה. נתונים של שירותי בריאות כללית מראים כי החיסון הרביעי מפחית במחצית את הסיכון להתדרדרות לתחלואה קשה, לעומת שלושה חיסונים.
מתי יגיע חיסון הייעודי אומיקרון, והאם הוא יעיל מול ba.2?
חיסון ייעודי שפותח נגד זן אומיקרון ba.1 נמצא בימים אלה בניסוי, כולל בישראל באמצעות בית החולים שיבא. עם העלייה של וריאנט ba.2, עולים סימני שאלה לגבי יעילות חיסון ייעודי שפותח נגד ba.1. שני הווריאנטים שונים זה מזה לא פחות מאשר היו וריאנט האלפא והדלתא, למשל. אבל היעילות של החיסון תלויה לא רק בשאלה כמה הם שונים, אלא גם היכן מוקדי השוני והאם הם משפיעים על החיבור של הווירוס לתא.
התוצאות הראשוניות של הניסוי של פייזר בחיסון ייעודי צפויות להתקבל כבר במהלך חודש אפריל, אולם ייתכן כי מידע לגבי היעילות נגד ba.2 יתקבל רק מאוחר יותר כאשר החיסון ייבחן מול ba.2, ובתקווה שלא יגיע בינתיים וריאנט נוסף.
אז מה קורה עכשיו?
אפשר להניח בזהירות כי אנחנו לא הולכים לקראת תקופה של החמרה משמעותית במגבלות הרשמיות. Ba.2 מגיע כעת לציבור שיחסית מחוסן נגדו, בשילוב של חיסונים והדבקות קודמות. הווריאנט צפוי להתפשט בציבור, ונראה כי אנחנו הולכים לקראת גל שישי, אבל עוצמתו ככל הנראה לא תוכל להיות גבוהה מזו של הגל החמישי, שבו היו מעט מגבלות, ולכן מדיניות זו צפויה להישמר.
לדברי ד"ר בראון-אפל, "מבחינת הצעירים, הקורונה באמת נגמרה פחות או יותר כאירוע חירום, אם הם מחוסנים ללא מחלות רקע. הבעיה היא שהמבוגרים כן נפגעים, ויש תמותה עודפת גדולה. צריך למצוא את האמצע, ובעיניי זה לא נורא אם למשל נמשיך עם המסכות".
"אנחנו לומדים לחיות עם הקורונה", מסכים פרופ' דוידוביץ. "יש לנו בדיקות ביתיות, ויש לנו טיפול תרופתי שבינתיים פועל על כל הווריאנטים. חבל לי על אנשים שלא מתחסנים, וכדאי גם להמשיך להשתמש במסכות". עם השיפור במזג האוויר, ניתן יהיה לקיים אירועים רבים יותר בחוץ.
דוידוביץ' מציין גם את מערכות האוורור שאמורות להיות מותקנות בגנים ובבתי הספר. הוקצו 100 מיליון שקל לצורך ההתקנה, אך היא מתקדמת בעצלתיים, הוא אומר. "יש רשויות חלשות שלא יודעות איך להוציא את הכסף, והממשלה לא עוזרת להן. חבל, כי אוורור בכיתות יכול לעזור גם נגד וירוסים אחרים, חיידקים ועובש. אחרי בתי הספר, חשוב להתקין את המערכות הללו גם בתחבורה ציבורית".
התנהגות הציבור היום משמעותית יותר משוחררת מאשר בתחילת גל האומיקרון. לכן ייתכן כי הגל השישי יגיע לשיאו במהירות וילחץ את בתי החולים, שבקושי הצליחו להתאושש מהגל הקודם. צפויים שוב חוסרים בצוות רפואי. זהירות רבה יותר של האוכלוסייה (בעיקר מי שטרם נדבק) ותמיכה נדיבה בבתי החולים הן הצעדים העיקריים הדרושים כרגע.
החודש הזה היה אמור להיות מאופיין בפירוק של חלק מיחידות הניטור והטיפול החירומי בקורונה, וכעת יש צורך להחזיר את המערכים הללו לפעולה מלאה כדי להמשיך להישאר עם יד על הדופק ולהימנע מהפתעות ומאבדן שליטה על התחלואה.
לדברי פרופ' לוין, "חייבים להמשיך את פעילות כל מערכי התמיכה. הכיסוי החיסוני בפריפריה נמוך - זה הזמן לטפל בזה. חשוב להבין מה הסיכוי להדבקה חוזרת באומיקרון, ולשם כך אולי צריך עוד סקר סרולוגי קטן וחכם".
ופרופ' דוידוביץ' מוסיף: "כשאומרים שהקורונה אנדמית, זה לא אומר שאין לנו מה לעשות. יש המון מה לעשות, גם בשגרה שאיננה חירום".