גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוזמת שר המשפטים: הרשות לאיסור הלבנת הון תפקח על הצ'יינג'ים

כחלק מהמאבק בפשיעה המאורגנת מקדם שר המשפטים את העברת הפיקוח על הצ'יינג'ים לרשות לאיסור הלבנת הון ● סער: "נייבש את המקורות של ארגוני הפשיעה במגזר הערבי" ● מומחים לאיסור הלבנת הון: "ניסיון להדיר מגזר מפעילות פיננסית"

שר המשפטים גדעון סער / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר המשפטים גדעון סער / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער מקדם תיקון חקיקה שיסמיך את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לפקח על נותני שירותים פיננסיים. זאת, לגישתו, כחלק מהמאבק בפשיעה המאורגנת ובמסגרת המלחמה למיגור הפשיעה בחברה הערבית.

סער פרסם להערות הציבור תזכיר חוק איסור הלבנת הון המקנה לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח ואכיפה בהיבטי הלבנת הון על נותני שירותים פיננסיים, בכלל זה צ'יינגים, וזאת במקביל לסמכות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

על-פי ההערכות, ענף הצ'יינג'ים (נותני שירותי מטבע) מגלגל סכום אדיר של מעל 150 מיליארד שקל בשנה - כ-10% ממחזור הכספים המנוהלים במערכת הפיננסית החוקית בישראל, ומהווה כר פורה להלבנת הון ולהעלמות מס.

בדברי ההסבר להצעת החוק המעניק סמכויות פיקוח על הצ'יינג'ים צוין כי סקטור נותני שירותים פיננסיים, אשר כולל את נותני שירותי אשראי, נותני שירותי פיקדון ואשראי, נותני שירות בנכס פיננסי וגורמים נוספים, הוא סקטור פיננסי משמעותי וחשוב, אשר ראוי שיהווה תחרות לסקטור הבנקאי ויאפשר אימוץ וקידום חדשנות טכנולוגית פיננסית והכלה פיננסית של מגזרים רבים ככל הניתן. "לצד זאת", נכתב, "כפי שמשתקף בממצאי סקר סיכונים לאומי של מדינת ישראל בתחום הלבנת הון משנת 2017, וכן תיקוף סקר הסיכונים הלאומי משנת 2021, סקטור זה הוא בעל סיכוני הלבנת הון ומימון טרור גבוהים במיוחד בכלכלה הישראלית, עמם יש להתמודד".

חובת רישום הוטלה ב-2021

בשנת 2001 הוטלה חובת רישום במרשם לחלק מנותני השירותים הפיננסיים, והוטלו עליהם חובות מכוח חוק איסור הלבנת הון. החקיקה לא הקיפה את כלל נותני השירותים הפיננסיים, ולא התייחסה להיבטי רגולציה שאינם קשורים לאיסור הלבנת הון.

בשנת 2016, בעקבות המלצות הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי המטבע, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי) דאז, עו"ד אבי ליכט, נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), שקבע אסדרה כוללת על נותני שירותים פיננסיים.

הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים בהיבטי הלבנת הון נתון כיום למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק שירותים פיננסיים וכן לרשות שוק ההון, האחראית על הנפקת הרישיונות לנותני השירותים. בדברי ההסבר לתזכיר החוק צוין כי "על אף הסיכון הגבוה להלבנת הון בסקטור זה, היקף הביקורות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור המבוצעות בפועל אינו מספק. מצב דברים זה מקשה על גופים פיננסיים אחרים, כגון תאגידים בנקאיים, בניהול הסיכונים במסגרת פעילותם הפיננסית מול נש"פים".

כדי להבטיח פיקוח הולם על סקטור הנש"פים בהתאם לרמת הסיכון בפעילותם כאמור, מוצע להקנות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה על נש"פים בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור. "מתן סמכות פיקוח מקבילה כאמור תאפשר הגברת הפיקוח על נש"פים, תוך ניצול מומחיות הרשות בתחום זה, לצד ההיכרות הרוחבית המעמיקה שלה עם הסקטורים השונים ועם מתכונת ביצוע ביקורות בתחום איסור הלבנת הון. במהלך שנות פעילותה, פיתחה הרשות מומחיות מיוחדת באיתור טיפולוגיות של הלבנת הון ומימון טרור, וסייעה לרגולטורים השונים ביישום מדיניות פיקוח מבוססת סיכון בהתאם להנחיות הבין לאומיות", נכתב בתזכיר החוק.

על-פי דברי ההסבר, המשמעות המעשית של מתן סמכות פיקוח מקבילה היא הרחבת הפיקוח על הסקטור כך שהפיקוח יתפרש על גורמים מפוקחים רבים יותר, ולא הכבדה רגולטורית על המפוקחים.

"נותני שירותים פיננסיים שאינם מפוקחים מהווים מחולל פשיעה משמעותי"

בהודעה שפרסם שר האוצר על קידום תזכיר החוק צוין כי "נותני שירותים פיננסיים שאינם מפוקחים מהווים מחולל פשיעה משמעותי בחברה הישראלית ובפרט בחברה הערבית".

לגישת שר המשפטים, "ההסדר המוצע ישפר את הפיקוח על הנש"פים ויביא את הסקטור למצב בו הוא מהווה תחרות לסקטור הבנקאי, וכן יאפשר קידום פעילות פינטק, לרבות פעילות במטבעות קריפטו".

עוד צוין בהודעת השר כי הפיקוח נדרש נוכח מומחיותה הגבוהה של הרשות לאיסור הלבנת הון ו"לאור החשיבות הרבה בטיפול נמרץ בסקטור זה לטובת מאבק לאומי אפקטיבי במחוללי פשיעה בהלבנת הון".

בהתאם לתזכיר החוק, יוקם ברשות לאיסור הלבנת הון אגף ביקורת ייעודי לפיקוח על נותני שירותים פיננסיים, ויהיה ניתן להטיל עיצומים כספיים בשל אי-עמידה בחובות הרגולטוריות.

עם פרסום תזכיר החוק ציין השר סער כי "המלחמה בפשיעה המאורגנת מחייבת גביית מחירים כלכליים מהם. מהלך זה יהווה מרכיב גם במערכה נגד הפשיעה הגואה בחברה הערבית. מדובר בצעד משמעותי במלחמה בארגוני הפשיעה, בהון השחור ובעבירות הכלכליות. יחד עם כלים נוספים שאנו מקדמים, נפגע במקורות הכספיים של ארגוני הפשיעה במגזר הערבי. הרשות לאיסור הלבנת הון היא בעלת מומחיות בתחום, ופיתחה במהלך שנות פעילותה ידע מקצועי רב בפיקוח על מקורות מימון פשיעה וטרור".

"רוב הציבור הערבי מעדיף לעבוד עם צ'יינג'ים ולא עם בנקים"

זמן קצר לאחר שפורסם, החל התזכיר לעורר ביקורת בקרב מייצגי הצ'יינג'ים ומומחים לאיסור הלבנת הון. לדברי עו"ד אורי גולדמן, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין ומי שמייצג צ'יינגים רבים, "נראה כי לא מדובר בפיקוח אלא בהדרה. יש פה ניסיון להדיר מגזר מפעילות פיננסית. החוק המוצע מסמיך בפועל את הרשות לאיסור הלבנת הון לעשות איפה ואיפה. הרשות חייבת להישאר מקצועית, ניטרלית, ולא לקבל החלטות על-פי שיקול מגזרי או שיקול חיצוני אחר, ולפעול רק כאשר יש אינדיקציות משמעותיות שמאמתות את החשדות בהלבנת הון".

עוד מוסיף עו"ד גולדמן כי "בעקבות סיבות שונות, רוב הציבור הערבי מעדיף לעבוד עם צ'יינג'ים ולא עם בנקים, כך שאם יסגרו הצ'יינג'ים, במגזר ייאלצו לעבור לכסף מזומן, מה שיקשה על הפיקוח" .

עו"ד גלעד ברון ממשרד ברון ושות', המתמחה בתחום המיסוי, רגולציה והלבנת הון, מוסיף כי לא ברור מדוע נדרש פיקוח נוסף על צ'יינג'ים, המפוקחים כיום על-ידי רשות שוק ההון. "פיקוח הוא דבר מבורך, והאמור מבוצע על-ידי רשות שוק ההון. לא ברורות הכפילות והחפיפה בסמכויות".

בדברי ההסבר לתזכיר החוק ניתנה תשובה לכאורה לשאלת הצורך בפיקוח הכפול, ונכתב: "מתן סמכות פיקוח מקבילה על אותו הסקטור לשתי רשויות שונות כמוצע, מחייב שיתוף-פעולה הדוק ותיאום מלא בין שתי הרשויות, אשר יעוגן בנוהל עבודה ייעודי תוך יישום שיטה מבוססת סיכון ומניעת הכבדת יתר על הסקטור המפוקח.

"הנוהל יקבע, בין היתר, את העקרונות הבאים: תיאום תוכנית ביקורת שנתית תוך מתן זכות ראשונים למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, מניעת ביצוע ביקורת על נותן שירות פיננסי מסוים, על-ידי כל אחד מהממונים באותה השנה, למעט אם התקיימו נסיבות המצדיקות זאת, כפי שיקבעו בנוהל, ביצוע פיקוח מבוסס סיכון, קביעת מנגנון תיאום להטלת עיצומים כספיים באופן שוויוני".

נוהל העבודה יפורסם באתרי האינטרנט של הממונים.

עו"ד ברון מבקר גם את העובדה שבתזכיר החדש המדינה קושרת באופן לא לגיטימי בין ארגוני פשיעה לנותני שירותים פיננסיים. "יש לי ביקורת רבה על הקשר הקבוע שמנסים לעשות בין גופי המימון החוץ-בנקאיים לארגוני פשיעה, ובאותה נשימה מבקשים לפתוח את השוק לתחרות. ישנם היום גופים חוץ-בנקאיים רבים, סדורים, שפועלים כדין ומעשירים את החלופות העומדות בשוק המימון והאשראי".

מנגד, לדברי עו"ד יעל גרוסמן, מומחית לעבירות איסור הלבנת הון וצווארון לבן, מדובר בצעד מבורך. "מדובר במהלך מבורך שיפתח את ה'סתימה' שעיכבה את פיתוחו של השוק החוץ-בנקאי".

לדבריה, "הפיקוח על הצ'יינג'ים יביא לכך שהבנקים יוכלו ביתר קלות לתת להם שירות. עד כה, מכיוון שהיה מדובר בגופים לא מפוקחים, הבנקים לא מיהרו לפתוח להם חשבונות. הסירוב לפתוח להם חשבונות בנק האט את התפתחותו של שוק חשוב זה".

מדובר בשוק המציע שירותים אלטרנטיביים לאלה המוצעים על-ידי הבנקים. הוא פונה גם ללקוחות שמחפשים פתרונות פיננסיים מפותחים יותר טכנולוגית מאלה שמציעים הבנקים וגם ללקוחות שהבנקים אינם מעוניינים בהם. יש לקוות שהדבר יבלום גם את בריחתן לחו"ל של חברות הפינטק, כולל אלה העוסקות בקריפטו. "מעצם מומחיותה בתחום, הרשות לאיסור הלבנת היא לדעתי, גוף מתאים לביצוע המשימה", אומרת עו"ד גרוסמן.

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה גדולה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן