גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אם תזכו בתביעה, תפסידו הרבה כסף בדרך: איסור לשון הרע הפך לאות מתה

מאבטח במועדון הוכפש בעמוד אינסטגרם עם כ-13 אלף עוקבים ותבע את בעל החשבון ● השופט זיכה את התובע בפיצוי אשר נמוך משכר-הטרחה לעורך דינו ואף חייב אותו לשלם לנתבע הוצאות משפט ● וזו רק דוגמה אחת לדרך בה חוק איסור לשון הרע התרוקן מתוכן

הפסד כסף גם במקרה של זכייה בתביעת לשון הרע / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הפסד כסף גם במקרה של זכייה בתביעת לשון הרע / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תארו לכם את המציאות הבאה: הגעתם לעבודה כמאבטחים במועדון. אל המקום הגיע במרמה אדם שהורחק מן המקום בעבר בשל התנהגות שאיננה הולמת והטרדת בליינים ולכן נכנס ל"רשימה השחורה" של המועדון. נאלצתם להרחיק אותו מן המקום, והוא בתגובה הזעיק משטרה והתלונן על עבירות מין וסמים שמתרחשות במקום. כאשר הגיעה הניידת, הודה המתלונן המורחק כי הוא שיקר ומדובר בדיווח כוזב וכי הוא בסך הכל רצה את כספו בחזרה. לאחר המקרה הזה, מתפרסמת על ידי המורחק הנ"ל תמונה שלכם בסטורי באינסטרגם לכ-13 אלף עוקביו ובה הוא מאשים אתכם: "זהירות!!! מטריד מיני. כל הבנות שרואות אותו מוזמנות לברוח".

 

אירוע כזה היה מנת חלקו של אדם בשם יגאל. אותו יגאל קיבל לפתע מחבריו הודעות כי התפרסם באינסטגרם שהוא מטריד מינית. יגאל החליט להגיש תביעה נגד מי שהכפיש את שמו. כיוון שמדובר בפרסום שנעשה בזדון, עורך דינו של יגאל העמיד את תביעתו על סך 115 אלף שקל (החוק מאפשר במקרה כזה להעמיד את התביעה בסך של כ-140 אלף שקל). לאחר הגשת כתבי טענות ושלושה דיונים בבית המשפט, השופט גיא הימן פסק לאחרונה כביכול לטובת התובע, אולם למעשה התובע יצא מופסד מההליך.

השופט גיא הימן / צילום: אתר הרשות השופטת

נדרש לשלם לנתבע 1,500 שקל

השופט פסק לטובת התובע 12 אלף שקל, אולם דווקא התובע נאלץ לשלם שכר-טרחה לנתבע בסך 1,500 שקל זאת כיוון שלטענת השופט הימן סכום התביעה היה מופרז. כשחושבים על הפסיקה לעומק, עולה לכאורה שיקול-דעת פגום ותמוה של כבוד השופט. בניכוי האגרה, יצא התובע עם "רווח" של כ-8000 שקל. אין כל ספק, כי התובע שילם לעורך דינו פי כמה מסכום הפיצוי הדל לו הוא זכה.

זו לא הפעם הראשונה שהשופט הימן פוסק סכומים זניחים ומחייב דווקא את התובע שזכה בהליך בהוצאות משפט של הנתבע. השופט הימן אמנם נחשב כסמן הקיצון בתחום תביעות לשון הרע, אולם פסיקותיו אינן חריגות מאוד באולמות בית המשפט.

אם כן, צריך לשאול את עצמנו - מה הטעם בכלל בהגשת תביעות לשון הרע? ומה ציפה השופט הימן שיעשה אותו מאבטח שמצא את עצמו מואשם בכזב ברחבי הרשת, ולשם מה בכלל המחוקק תיקן את חוק איסור לשון הרע אם בסופו של ההליך, התובע מוצא את עצמו בחסרון כיס משמעותי.

השופט הימן כתב בפסק הדין כי הפרסום שגוי וכוזב, כי לא עומדת לנתבע כל הגנה, כי טענותיו המשפטיות חסרות שחר ומשונות, וכי חלקן כה משונות עד שאין טעם אפילו להתייחס אליהן. אבל חרף כל זאת, התובע יצא לאחר ניהול הליך בן שנתיים שכלל שלושה דיונים, עם 8,000 שקל ביד כאשר הוא נאלץ לשלם לעורך דינו סכום גבוה בהרבה על מנת שייצג אותו בהליך.

החוק הפך למותרות לעשירים בלבד

השופט הימן נימק את הסכום הזעום אותו פסק לטובת התובע באמירה כי "על בתי-המשפט לקבוע, לפי מצוותם של שכל ישר ושל היגיון-החיים הבריא, מהי סנקציה סבירה בענינו של אדם ‘מן השורה’, שפרסם פרסום ברשת חברתית".

לדבריו, "חיוב בסך של 10,000 שקל איננו ענין קל ערך, יומיומי ושגור בחייו של אדם. ודאי שאין הוא קל, יומיומי ושגור כפרסומה של רשומה ברשת החברתית - נחלתם של עשרות ושל מאות אלפים של גולשים בארץ מדי יום ביומו. זהו סכום נכבד, שווה ערך למשכורת חודשית שלמה של עובד בשכר ממוצע במשק".

אלא שכאמור, שכר-הטרחה של עורך דינו של התובע גבוה בהרבה. לדבריו, סכום הפיצוי נגזר "לפי מצוותם של שכל ישר ושל היגיון-החיים הבריא", אלא שאין כל היגיון בפסיקת פיצוי שנמוך פי כמה משכר-טרחת עורך דין ממוצע. השכל הישר והיגיון החיים הבריא של השופט הימן אומרים למעשה כי תובע צריך לצאת בחיסרון כיס כאשר הוא מגיש תביעות לשון הרע וכי אם ידרוש פיצוי כספי שיכסה לכל הפחות את הוצאותיו המשפטיות בגין הגשת ההליך - בית המשפט יחייב אותו בהוצאות בגין סכום התביעה המופרז.

קשה להכיל שיקול-דעת כה פגום ותמוה. כך הופך השופט הימן במודע את חוק איסור לשון הרע למותרות לעשירים בלבד ומרחיק את זכות הגישה לערכאות מאנשים מן השורה שנפגעו באמת ובתמים מדברי לשון הרע חמורים המייחסים להם עבירות פליליות מכוערות. אדם צריך לממן מכיסו עשרות אלפי שקלים על מנת שבית המשפט יאשר כי הוציאו את דיבתו רעה.

הימן אולי חריג, אבל הוא לא לבד

לפני מספר חודשים השופט הימן התעלה על עצמו בגישתו התמוהה, וכתב כי יש לשקול לחייב את הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל סכומים מופרזים לטעמו של הימן במסגרת תביעות לשון הרע. לדבריו, "סכומיהן המופרזים בעליל, כמוהן כשימוש לרעה בהליכי-המשפט; לאמור - ניסיון להשיג, באמצעותו של ההליך בבית-המשפט, מטרות שבינן לבין העילה המשפטית אין מאום. קביעה שכזו סוללת הייתה את הדרך לחיובם של הצדדים המפריזים, שניהם, בהוצאות לאוצר המדינה. אולי בכך מקיץ היה הקץ על העמדתן של תביעות... על סכומים, העושים את הבירור יקר ומורכב הרבה מן הדרוש וגורמים, כמו מאליהם, להתארכותו ולהכבדה, שאין לה צידוק, על משאבי השפיטה".

גם אם השופט הימן חריג בקיצוניות שלו, שופטים אחרים אינם פוסקים בדרך כלל סכומים גבוהים בהרבה. גם שופטים אחרים פוסקים סכומים בסך עשרות אלפי שקלים בודדים, אשר נמוכים משכר-טרחת עורך דינו של התובע. התנהלות בתי המשפט בעניין זה היא אפקט מצנן דרמטי על הגשת תובענות בגין לשון הרע ותמריץ שלילי גם עבור עורכי דין מהתמקצעות בתחום.

לגיטימי לחשוב שצריך לבטל כליל את חוק איסור לשון הרע, לגיטימי לחשוב שבית המשפט לא צריך להתערב בשיח ברשתות, בעיתונות ובמרחב הציבורי. לגיטימי לחשוב שבית המשפט צריך לפסוק פיצויים רק כאשר הוכח שהלשון הרע שנאמרה גרמה לתובע נזק ממוני של ממש. אולם זה לא המצב החוקי כיום, ובתי המשפט למרבה התדהמה נדרשים לפסוק על פי החוק המצוי ולא על פי הדין הרצוי בעיניהם.

למרות זאת, התביעות רק מזנקות

כמי שמחבב את תחום דיני לשון הרע, ואף מצא את עצמו לא רק מסקר את התחום אלא צד בהליכים אלו - צריך לומר בכנות, חוק איסור לשון הרע הפך על ידי הרשות השופטת לחוק מיותר, חסר טעם וערך, אשר מכלה את ממונם של התובעים והנתבעים לשווא.
אם אתה לא עשיר, או שלא מדובר עבורך בעניין ששווה להשקיע עבורו זמן רב ועשרות אלפי שקלים שלא יחזרו - מומלץ בחום להימנע מהגשת תביעת לשון הרע.

זו התוצאה שהשופט הימן וחבריו מעוניינים בה, גם אם היא מנוגדת להוראת המחוקק. בפועל אפילו התוצאה הזו לא מושגת, כיוון שמדי שנה מאות רבות של תביעות לשון הרע ממשיכות לנהור אל בתי המשפט בישראל. חלק לא מבוטל מן ההליכים שממשיכים לנהור הם הליכי סרק שיש להצטער על ניהולם ועל בזבוז המשאב השיפוטי על בירורם. והציבור? הוא יוצא קרח מזה ומזה.

הנהלת בתי המשפט בחרה לא להגיב.

גילוי מלא. כותב הטור מתנהל בעצמו בבתי משפט בימים אלה במסגרת שתי תביעות לשון הרע כנתבע על פרסומים עיתונאיים בגלובס, ובאחת נוספת כתובע וכנתבע.

עוד כתבות

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס ל-AFP: אין בעיות מהותיות עם ההצעה לעסקה שהוצגה לנו


דיווח: מצרים הזמינה בכירים ישראלים לקהיר, במקביל להגעת משלחת חמאס • הבית הלבן: הנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה נתניהו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי, שר החוץ הורה להיערך ל"גל אנטישמי" • שרים איימו בהפלת הממשלה, גורם מדיני: עסקה לא תפגע במטרות המלחמה • עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?