ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: מארק ישראל סלם , "ג'רוזלם פוסט"
שופטי בג"ץ מתחו היום (ב') ביקורת על התנהלות המדינה בנוגע לשיפוץ ביתו הפרטי של ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה לצורכי אבטחה. הדיון התקיים במסגרת עתירה שהגישו שכניו של בנט נגד ההפגנות מול בית ראש הממשלה הגורמות להם סבל רב.
במסגרת הדיון הועלו טענות נגד התנהלות המדינה בהתמודדות עם מגוריו של בנט בביתו הפרטי וסוגיית סיווג המעון כפרטי או רשמי לצורך ההחלטה אם יש להגביל את ההפגנות.
במהלך הדיון הודתה נציגת המדינה ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד מוריה פרימן, כי למרות שהשיפוץ לצורכי אבטחה בבית ברעננה נמצא לקראת סיום, הליכי ההיתר לכך רק בראשיתם.
השופט עופר גרוסקופף פנה לנציגת המדינה ואמר: "טענתם שני דברים. אחד שכמעט סיימתם את עבודות השיפוצים, ומצד שני שהליכי ההיתר בראשיתם. לא הבנתי את זה".
לכך השיבה עו"ד פרימן: "אלה העובדות. נעשים מאמצים כבירים כדי להשלים את ההליך".
בשלב זה התערב השופט יוסף אלרון ותהה: "זה לא אמור היה להיות ההפך?".
לעו"ד פרימן לא היה הסבר, והיא השיבה: "פרשנו את העובדות, ואנו מחדדים אותן מול המשיבים. אני רוצה להדגיש שאלה עבודות שנערכו מטעמי אבטחה, והן לא קשורות להפגנות". עוד היא ציינה כי ההחלטות התקבלו על-ידי משרד ראש הממשלה.
הבית ברעננה: מעון רשמי או פרטי?
כשהחל הדיון בעתירה בשנה שעברה, בית המשפט דן במיקום ובאופי ההפגנות, כאשר נקודת המוצא הייתה שמדובר במעון פרטי. אלא שהשיפוץ הנדרש במעון בבלפור והישארותו של בנט ברעננה העלו את השאלה האם הבית ברעננה הוא מעון רשמי או פרטי של ראש הממשלה.
השופטים נעם סולברג, עופר גרוסקופף ויוסף אלרון ניסו להתחמק מלדון בעניין מעמד הבית, אך לא נותרה להם ברירה, מאחר שלמעמדו של המעון יש השלכה ישירה על אופן ההפגנות בקרבתו. שופט העליון עוזי פוגלמן קבע בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה כי יש חשיבות להבחנה בין מעון רשמי לפרטי כדי להכריע אם יש מקום להתערב בהפגנות ליד המעון בבלפור.
בחוות-דעת של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, צוין כי יש לראות במעון הפרטי כמעון רשמי, אם נבצר מראש הממשלה להתגורר במעון הרשמי של השיפוץ בבלפור. חוות-הדעת הוגשה לבג"ץ באיחור ניכר, שהוסבר על-ידי נציגי מחלקת הבג"צים כתקלה שהמסמך לא הועבר לידיהם.
השופט אלרון אמר: "יש פה שלוש סיטואציות שונות שעלו בזמנו בבחינת ידיעה של המעון הזה או הבית הזה. באיזו סיטואציה אנו היום? מכל החומרים פה זה ללכת עם ולהרגיש בלי".
אלרון הוסיף כי "לא הייתה חשיבה מלכתחילה אלא היגררות לסיטואציה שבה נמצאים". השופט גרוסקופף העיר כי הבית אינו מעון רשמי בהגדרה, אך בפועל הוא כן.
עמדת מחלקת הבג"צים המייצגת את המדינה היא שמדובר במעון פרטי לצורך ההפגנות, אך לעניין ההוצאות מתייחסים לבית כמעון רשמי. לצד זאת הודתה המדינה כי ביתו הפרטי של בנט אינו ככל בית פרטי רגיל של נבחר ציבור אלא בעל אופי ייחודי. הגדרתו של הבית הפרטי כמעון רשמי ממילא לא תסייע לעותרים השכנים, שכן היא תטה את האיזון לעבר הרחבת חופש הביטוי. העותרים מבקשים, באמצעות עו"ד חור אוריאל ניזרי, להתייחס למעון כפרטי ולחייב את בנט לעבור לבלפור.
נציגת המדינה אמרה שהם רואים בביו של בנט ברעננה בית ייחודי. לדבריה, "ברעננה לא מתקיימים אירועים אישיים. זה לא בלפור, שניכר שהעבודה נעשית שם... המעון הוא לא מעון רשמי סמלן מסמלי השלטון. אנו לא חושבים שיש מקום להגביל את חופש הביטוי נוכח הסיטואציה שאנו נמצאים בה. זה איזון מורכב. יש פה ייחודיות של הבית שמקרינה על האיזון".
השיפוץ בבלפור עוד לא התחיל
השופט סולברג ביקר את התנהלות המדינה על כך שהשיפוץ במעון בבלפור טרם החל. לדבריו, "התחושה היא שהכול נעשה בעצלתיים. דיברנו חודשים ארוכים. מצד אחד מסבירים לנו כמה השיפוץ הכרחי וחשוב, אך תכלס לא נעשה שם שום דבר". נציגת המדינה השיבה כי יש כוונה ורצון להאיץ את התהליך הזה בהקדם האפשרי.
עו"ד ניזרי, המייצג את העותרים, עמד על כך שהמעון יוגדר כפרטי, ואמר כי "מוסתרת מבית המשפט העובדה שהוועדות לתכנון ובנייה לא התכנסו. התקצוב בעשרות מיליוני שקלים תוך פגיעה בתושבים נעשה בניגוד לחוק. ההגדרה שמנסה להגדיר את המעון כרשמי ולפגוע בתושבים מבחינת ההפגנות ולהוסיף לכך את הפגיעה מהשיפוצים, זו תוצאה שלא יכולה להתקבל".
הדיון התקיים כאילו הוצא צו על-תנאי לעניין ההפגנות. בעבר נקבע מתווה הפגנות, ונציגת מחלקת הבג"צים הודיעה כי אין שינוי במתווה שקבעה המשטרה. המשטרה קבעה מתווה מדורג להפגנות באזור ביתו של בנט ברעננה, והמדינה טוענת כי המתווה מאזן בין חופש הביטוי והזכות להפגין לבין השמירה על הסדר הציבורי.
מתווה ההפגנות הקיים הוא הפגנה שקטה של עד חמישה משתתפים בקרבת הבית, מחאה עד 100 משתתפים בפינת הרחובות ציפמן ומאפו, הפגנות מעל 100 משתתפים ברחוב רבי עקיבא אברבנאל וברחוב האלה. עד שלוש פעמים בשבוע עד השעה 23:00 ובמוצאי שבת עד חצות. חל איסור על גרימת רעש חזק ובלתי סביר, ואסור שימוש באמצעי הרעשה אחרי 21:30.
בעתירה טוענים שכניו של בנט כי "העתירה אינה עוסקת בשאלת הזכות להפגין. העותרים אינם דורשים כי תיאסר הזכות להפגין. להפך וכאמור - העותרים תומכים בזכות זו וראויים בה בעלת ערך רב. אלא שמחאה לחוד ואיבוד פרופורציות לחוד".
העותרים ביקשו להתערב במיקום, בזמן ובאופן ההפגנות בנוגע לשימוש במערכות הגברה. לטענתם, הזכות להפגין צריכה להיעשות "במידתיות וסבירות", ואין להתיר הפגנות כאשר מדובר בפגיעה יום-יומית.