איש העסקים והפילנטרופ אוסמן קאבלה / צילום: Reuters, Anadolu Kultur
בית משפט טורקי דן אחד מהאסירים הפוליטיים המפורסמים ביותר במדינה למאסר לשארית חייו ביום שני, בהאשמה שניסה להפיל את הממשלה. משפטו הפך לסמל לשחיקת שלטון החוק בטורקיה.
הרשעת איש העסקים והפילנטרופ אוסמן קאבלה צפויה להעמיק את המתח בין הממשלה של רג'פ טאיפ ארדואן ומדינות מערביות שלחצו על אנקרה לשחרר את קאבלה מאז שנעצר ב־2017.
כשהוא לבוש חולצה לבנה עם צווארון ומרכיב משקפיים, דיבר קאבלה לבית המשפט הצפוף באיסטנבול דרך קישור ווידאו מתא הכלא ביום שני. הוא אמר שדרישת התובעים למאסר עולם היא "אקט של התנקשות שמערכת המשפט משמתת לו כשליח".
לאחר ששופט הקריא פסקי דין לקבאלה ושבעה נאשמים נוספים, פרצו אנשים בבית המשפט בקריאת סיסמאות כולל "יחי החירות, הלאה הרודנות".
הרשויות עצרו את קאבלה בשדה התעופה של איסטנבול ב־2017 והחזיקו אותו במעצר שנתיים לפני שהגישו נגדו כתב אישום בהאשמה שניסה להפוך את הממשלה והאשמות אחרות.
במשפט של קאבלה אחר כך, התובעים האשימו אותו בכך שהיה בלב מזימה להפיל את הממשלה הטורקית וטענו שסיפק תמיכה פיננסית להפגנות שהיו ב־2013.
"ההאשמות שהאירועים בפארק גזי מומנו בידי ג'ורג' סורוס הן תסריט דמיוני"
קאבלה הכחיש את ההאשמות נגדו. כמה משקיפים במשפט, כולל פעילי זכויות אדם, אומרים שהדיונים הם הצגה וחלק מניסיון של הממשלה לצנן את חופש הביטוי בטורקיה. שופט בבית המשפט החוקתי של טורקיה אמר שהמעצר של קאבלה הוא "קפקאי" בהסבר כתוב שהוציא בעבר לפסיקה אחרת.
ארדואן, מנהיג פופוליסטי שנבחר באופן דמוקרטי, הרחיב את השימוש במעצרים אקראיים כדי להילחם ביריבים פוליטיים מאז ההפגנות ב־2013, אומרים פעילי זכויות האדם. צעדי הענישה גברו לאחר שהנשיא הטורקי שרד ניסיון הפיכה צבאית ב־2016, כך אומרים משקיפים על המדינה.
ארדואן גם האשים את קאבלה ב"מימון טרוריסטים" בהפגנות של 2013 והאשים את קבאלה בכך שהיה חלק ממזימה זרה נגד טורקיה בתמיכת הפילנטרופ ג'ורג' סורוס, שהנשיא הטורקי כינה "היהודי ההונגרי המפורסם".
קאבלה דחה את ההאשמות נגדו ונגד סורוס. "ההאשמות שהאירועים בפארק גזי מומנו בידי ג'ורג' סורוס הן תסריט דמיוני ומונע מרצון רע שמטרתו להטיל ספק במניעים של מי שהשתתפו בהפגנות", אמר לבית המשפט מוקדם יותר באפריל, בהתייחסות להפגנות מ־2013.
"כל ההליך המשפטי הזה פגע עוד יותר במוניטין הבינלאומי של טורקיה"
המשפט גרם למתיחות בין ממשלתו של ארדואן ומדינות המערב. עשר מדינות מערביות כולל ארה"ב, צרפת וגרמניה קראו בשנה שעברה לשחרור של קאבלה, וזה הביא את ארדואן לאיים בסילוק השגרירים של המדינות האלה.
בדצמבר 2019, בית המשפט האירופי לזכויות אדם פסק שהרשויות בטורקיה הפרו את זכויותיו של קאבלה על ידי החזקתו במעצר וקראו לשחרורו. טורקיה התנגדה ללחצים בינלאומיים לשחרר אותו.
"לא כל כך אכפת לנו מה בית המשפט האירופי לזכויות אדם אומר או מה אומרת המועצה האירופית. אנחנו מכבדים את המערכת המשפטית שלנו", אמר ארדואן מוקדם יותר השנה.
חוץ מקאבלה, גזר השופט עונשי מאסר על כמה נאשמים נוספים כולל מוסלה יאפיסי, חברת דירקטוריון בלשכת האדריכלים של איסטנבול שהיא בשנות ה־70 לחייה. יאפיסי השתתפה בהפגנות ונידונה ל־18 שנות מאסר. היא הרימה אגרוף באוויר כאות מחאה לפני שהיא, קאבלה והנאשמים האחרים הושמו במעצר.
המקרה של קאבלה משקף את השחיקה של זכויות האזרח והמוסדות הדמוקרטיים בזמן כמעט שני עשורים של שלטונו של ארדואן בטורקיה, כך אומרים משקיפים על המשפט.
"כל ההליך המשפטי הזה פגע עוד יותר במוניטין הבינלאומי של טורקיה", אמרה אמה סינקלר־ווב, חוקרת טורקית בכירה ב־Human Rights Watch. "המקרה הפך לסמל של המשבר בשלטון החוק".
בית משפט טורקי זיכה את קאבלה וכמה נאשמים אחרים ב־2020 מהאישומים המקוריים. אחר כך נעצר בגלל סדרה חדשה של אישומים כולל ניסיון "להפוך את הסדר החוקתי" וריגול.
קאבלה זוכה מאשמת הריגול ביום שני. על גזרי הדין ניתן לערער.
מאות אלפי אנשים השתתפו בהפגנות של 2013, שהיו מוכרות כהפגנות פארק גזי והחלו במאהל מאולתר של פעילי איכות הסביבה שקבעו מושבם בפארק במחאה נגד תוכנית הממשלה לבנות העתק של מבנים מהתקופה העותומנית בגן ציבורי במרכז איסטנבול. ההפגנות הפכו לאתגר גדול יותר לממשלה לאחר שהחלה להפעיל כוח לפיזור המפגינים כולל שימוש בזרנוקי מים, ירי ומכות.