גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכתר של דולצ'ה וגבאנה שעולה 300 אלף דולר - למרות שהוא לא קיים

כתר שאי אפשר לחבוש, תיק שאי אפשר לשאת ובגדים שאי אפשר ללבוש ● מותגי על כמו גוצ'י, ברברי ודולצ'ה וגבאנה מסתערים על השווקים הווירטואליים ומוכיחים שבדיוק כמו בחיים האמיתיים, גם ביקום המציאות המדומה יש מי שמוכן לשלם סכומי עתק על מוצרים עם חותמת של ייחוד ויוקרה

הכתר הווירטואלי של דולצ'ה וגבאנה / צילום: מתוך אתר החברה, באדיבות פקטורי 54
הכתר הווירטואלי של דולצ'ה וגבאנה / צילום: מתוך אתר החברה, באדיבות פקטורי 54

כרישים דיגיטליים שלובשים בגדים של ברברי, ארנק וירטואלי של גוצ'י שעולה יותר מהגרסה שלו שקיימת בעולם האמיתי, טיארה אלקטרונית יחידה מסוגה של דולצ'ה וגבאנה שנמכרה ביותר מ־300 אלף דולר במכירה פומבית: מותגי העל היוקרתיים ביותר עושים צעדים ראשונים בעולם האופנה הדיגיטלית, וכבר עכשיו נראה שיש מי שמוכנים לשלם מחירי פרימיום על מוצרים מדומים.

גם חברות פחות יוקרתיות נכנסות לקלחת. בפברואר מכרה Cult & Rain, יצרנית נעלי ספורט מניו יורק, 1,179 זוגות של נעליים אמיתיות, שלכל אחד מהם הוצמדה גרסה דיגיטלית בצורת NFT - אסימון חסר תחליף, דרך מקובלת לשמירת נכס וירטואלי ייחודי - והן תומחרו ב-0.5 אתריום, סכום השווה בערך ל־1,635 דולר.

"במהלך הזה החברה הימרה על שתי קבוצות צרכנים: חובבי נעלי ספורט וספקולנטים של NFT", אמר ג'ורג' יאנג, מייסד חברת הנעליים. ועדיין הוא לא היה בטוח שמישהו באמת יקנה. "זה היה משהו חדש שלא נוסה בעבר", אמר יאנג, שקיווה למכור לפחות 800 זוגות כדי לכסות את ההוצאות. "לא ידענו אם נמכור אפילו זוג אחד של נעליים", אמר.

אנליסטים מעריכים ששוק היוקרה הדיגיטלית עדיין בחיתוליו. אם חברות יבינו איך לפנות לדור החדש של הצרכנים, כך לפי בנק ההשקעות מורגן סטנלי, יוכלו המכירות השנתיות להגיע ל-50 מיליארד יורו (כ-55 מיליארד דולר) עד 2030 - סכום שיהווה כעשירית מכל ההכנסות הצפויות ממוצרי יוקרה עד אז.

"יש לך מיליוני אנשים בדור הבא של צרכני היוקרה שמבלים כמה שעות ביום בפלטפורמות גיימינג, אז אנחנו חושבים שיש כאן הזדמנות", אמרה אניטה בלצ'ננדי, שותפה בריטית במחלקת היוקרה של חברת הייעוץ מקינזי.

התיק של גוצ'י

עבור צרכנים צעירים רבים והוריהם, כבר קיים סוג מסוים של שוק בגדים דיגיטלי. גיימרים כבר שנים מוציאים כסף, לרוב זה מסתכם בכמה דולרים, על תלבושות ואביזרים אחרים לדמויות שלהם במשחקי המחשב.

אין ערובה לכך שצרכנים אלה יהיו מוכנים להוציא מאות או אלפי דולרים על המקבילה היוקרתית - או שמישהו יהיה מוכן לעשות זאת, ברגע שההתלהבות תדעך. ברנאר ארנו, מנכ"ל LVMH, קבוצת חברות היוקרה הגדולה ביותר בעולם שכוללת מותגים כמו לואי ויטון, דיור, ג'יבנשי ושעוני טאג הויר, הוא מהאנשים הבולטים המטילים ספק באפשרות הזו. "אנחנו בודקים את זה, אבל אנחנו לא בעסק של למכור נעליים מדומות", אמר לאחרונה. כמה ממותגי LVMH, כולל יצרנית השמפניה דום פריניון ויצרנית השעונים הובלו עשו ניסויים ב־NFT, אבל "עלינו להיזהר מבועות", אמר ארנו.

דמות ה-NFT סופר גוצ'י. נמכרו 500 יחידות תמורת 4,900 דולר כל אחת / צילום: מתוך אתר החברה GUCCI

בקבוצת החברות המתחרה Kering SA, שמחזיקה בין היתר במותגים גוצ'י ובלנסיאגה, בחרו בגישה של "נבדוק ונלמד" במקום "נחכה ונראה", אמר גרגורי בוטה, מנהל התחום הדיגיטלי בקרינג. בשנה שעברה ייצרה גוצ'י 400 גרסאות דיגיטליות של תיקי דיוניסוס שלה, הזמינים בעולם של המשחק Roblox תמורת כ־6 דולר לאחד. המהלך הניע מסחר נמרץ בין שחקני Roblox שרצו לאבזר את הדמויות שלהם בתיקים של גוצ'י. אחד השחקנים שילם סכום השווה ל־4,000 דולר - יותר מהמחיר של התיק המקביל בעולם האמיתי - רק כדי להבטיח לעצמו בעלות על האביזר.

בפברואר השיק המותג 500 יחידות NFT של "סופר גוצ'י". הקונים קיבלו דמות קרמיקה לבנה אמיתית ויצירת אמנות דיגיטלית המבוססת על אותה דמות. במחיר של 1.5 אתריום, כ־4,900 דולר ליחידה, נמכרו כל ה־500 במהרה.

"NFT זו פריצת דרך של ממש בגלל שזו דרך לספק הוכחה הראשונה של נדירות ובעלות על קניין בעולם הדיגיטלי", אמר בוטה. ועדיין, "מדובר בצעדים ראשונים, אז בלתי אפשרי לומר אם זה יהיה עסק בעל משמעות בטווח הארוך", הוסיף.

הכרישים של ברברי

אחד החסמים המשמעותיים שבשימוש ב-NFT להגדרת בעלות על קניין וירטואלי בתעשיית האופנה או בעולם האמנות הוא הפוטנציאל לחקיינות או לזיופים של ממש. בפועל, כל אחד יכול ליצור ולמכור NFT של כל דימוי, גם אם אין לו זכויות יוצרים עליו - נושא שיוצר כאבי ראש רבים לפלטפורמות ה־NFT ולמותגים הגדולים שרוצים לעשות כסף מהטכנולוגיה החדשה.

ברשת היוקרה הצרפתית הרמס למשל תבעו את היוצר של אסימוני MetaBirkin, וטענו שהוא הפר את הסימן הרשום של החברה על תיקי בירקין הפופולריים שלה. היוצר, אמן ששמו מייסון רוטשילד, הגיש בקשה לדחות את התביעה וכתב בה שהוא יוצר אמנות דיגיטלית ולא תיקים מזויפים.

בשנה שעברה השיקו בקבוצת ברברי 750 דמויות במיתוג Burberry שנקראו שארקי בי (Sharky B). כל אחת מהן הייתה דמות ייחודית של כריש מונפש הלובש בגדים של ברברי. ברברי מכרה את הכרישים ב־Blankos Block Party, פלטפורמת משחק של חברת Mythical Games שבה איסוף והחלפת פריטים דיגיטליים הוא חלק מרכזי בחוויית המשחק.

אוסף דמויות שארקי בי, שבתחילה תומחרו על ידי ברברי ב־300 דולר ליחידה, נמכר תוך 30 שניות, כך אמרו בחברה. השחקנים סחרו בכרישים תמורת יותר מאלף דולר זמן קצר לאחר שנמכרו.
"זה קריטי עבורנו לחבר את המותג לקהילת הגיימינג וה־NFT, ובמקביל להישאר נאמנים לברברי", אמרה רייצ'ל וולר, סמנכ"לית החדשנות בחברה.
קולקציית "ג'נסיס" של דולצ'ה וגבאנה כוללת תשע יצירות דיגיטליות, שחמש מהן מגיעות לצד גרסאות פיזיות של תלבושות בתפירה עילית ואוספי תכשיטים. הקולקציה נמכרה תמורת סכום כולל של 5.7 מיליון דולר באתר המתמחה בפריטי NFT יוקרתיים, UNXD, בעיקר למשקיעי NFT הידועים רק בשמות המסך שלהם. בעוד שהפריטים שהיו להם גם גרסה דיגיטלית וגם גרסה פיזית השיגו את המחירים הגבוהים ביותר, גם פריטים מדומים לגמרי משכו הצעות גבוהות, על פי UNXD. הטיארה הבלתי אפשרית - כתר המשובץ ביהלומים דיגיטליים נוצצים - נמכרה תמורת 99.9 אתריום, סכום המקביל ליותר מ־300 אלף דולר.

הנעליים שאי אפשר לזייף

במובן מסוים, כל הרעיון של NFT הולך בעקבות המודל העסקי של תעשיית היוקרה, אמרה בלצ'ננדי ממקינזי: כסחורה דיגיטלית ייחודית שנוצרה בבלוקצ'יין, יש למוצרים האלה את האיכויות של נדירות ומקוריות שיש למותגי היוקרה במוצרים הפיזיים שלהם - וכך להצדיק את המחירים הגבוהים של התעשייה. סחורות מקוונות יכולות להוות גם דרך חכמה לחברות יוקרה לפנות ללקוחות צעירים, שלא הולכים לחנויות אבל כן מבזבזים יותר זמן וכסף בעולמות מקוונים, אמרה.

נעליים של Cult & Rain. רוכשים זוג אמיתי ומקבלים העתק וירטואלי / צילום: מתוך אתר החברה: CULT & RAIN

יאנג מחברת הנעליים Cult & Rain - מנהל עיצוב בעברו בבית האופנה הפריזאי צ'רוטי ואספן נעליים נלהב - תכנן בתחילה לפתח מותג שגרתי של נעלי ספורט יוקרתיות. לאחר שגילה שכמה מהנעליים באוסף הפרטי שלו, ששוויו 150 אלף דולר, הן מזויפות, רצה לייצר נעליים הכוללות שבב המבטיח את מקוריותן. כשנושא המטאוורס עלה לכותרות, הרעיון שלו קיבל גם ממד וירטואלי, סיפר, משום שנעלי NFT שנוצרו על רשת הבלוקצ'יין הן מטבען ייחודיות ובלתי ניתנות לזיוף.

בשנה שעברה עיצב יאנג את הקו הראשון של נעלי הספורט, והעסיק אמנים ביצירת גרסאות חד פעמיות שהפכו אותן לייחודיות ולפריטי אספנות. הוא הקים מפעל לייצור הנעליים במילאנו, והחל לטפח קהילה מקוונת של Cult & Rain באתר הדיונים דיסקורד, שם קוני NFT מתאספים לעתים קרובות כדי לדון ביתרונות של פרויקטים שונים. כיום יש בקהילה שלו כמה אלפי חברים.

אבל כשהתכונן להשקה בפברואר, אמר יאנג שלא היה לו מושג אם אנשים יבואו בעיקר בגלל הנעליים, בגלל ה־NFT - או שלא יקנו כלל. "מההתחלה האירוע הזה נועד להיות בדיקת היתכנות", אמר. בסופו של דבר המכירה הכניסה לחברה 859.5 אתריום, המקבילים לכ־2.7 מיליון דולר, אמר יאנג.

עבור משקיע ה־NFT הסדרתי פליקס נורדן, העובד כמדען יישומי ב־Twitch Interactive, שירות סטרימינג השייך לאמזון, הנעליים האמיתיות של Cult & Rain היו משניות: הוא קנה אותן בעיקר כהשקעה דיגיטלית. הנעליים האמיתיות יכולות להיות מתנה נחמדה לחבר, אמר נורדן המתגורר בשבדיה. בחברת הנעליים מתכננים השקה נוספת החודש.

בנוסף לכסף שגייסה החברה במכירה הראשונה, היא גם מקבלת עמלה של 5% בכל פעם שאחד מה־NFTs שלה נמכר בפלטפורמה ציבורית כמו OpenSea, שהיא כיום האתר העיקרי למכירה וקנייה של NFT. אבל הדבר החשוב ביותר, אמר יאנג, הוא שההשקה הדגימה לחברות היוקרה שאפשר "לגשר בין פריט יוקרה מהעולם האמיתי לבין מרחב ה־NFT".

עוד כתבות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה