גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה באוקראינה מפנה זרקור ללווייני ריגול מסחריים

מטנקים רוסיים עד קברי המונים, כלי דימות מהחלל מאירים כל פינה במלחמה של הקרמלין נגד המדינה השכנה

נזקים במפעל הפלדה אזובסטאל במריופול, אתמול / צילום: Associated Press, Planet Labs PBC
נזקים במפעל הפלדה אזובסטאל במריופול, אתמול / צילום: Associated Press, Planet Labs PBC

כוחות צבא אוקראינה הצדים טנקים רוסים ועוקבים אחרי תנועת הכוחות הפולשים מקבלים סיוע מדימויים ממספר הולך וגדל של לווייני ריגול מסחריים, הנותנים לממשלה בקייב גישה למודיעין שפעם היה נחלתן של ממשלות בודדות בעולם.

מתקפתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על המדינה השכנה קרתה לצד פריחה בכמות ובתחכום של לווייני ריגול מסחריים, וכיום נמצאים במסלול סביב כדור הארץ מאות לוויינים כאלה. מנהלי החברות אומרים שהם מזרימים מידע לארה"ב ולממשלות שהן בנות בריתה, ולפעמים ישירות לרשויות בקייב כדי לעזור להן להתכונן לכוח הפולש הרוסי, וכן לארגונים הומניטריים על מנת לעזור להם למפות את הכאוס ולפנות אזרחים למקומות מבטחים.

גם לפני שנכנסו לאוקראינה הכוחות הרוסיים, לוויינים עקבו אחר תוכניות הקרמלין, וכשפוטין טען שהכוחות המעובים בגבול נסוגים, לוויינים הראו ההיפך, והראו שרוסיה בנתה גשר מבלארוס דרכו טנקים יכולים להיכנס לאוקראינה. "אף אחד לא חשב להסתכל על האיזור הזה", אמר מייסד שותף ומנכ"ל חברת Planet Labs וויל מרשל.

החברה המספקת צילומי לוויין לפנטגון וצרכנים אחרים הצליחה ללכוד את הגשר בגלל שהצי שלה, כ־200 לוויינים, סורק את כל אוקראינה פעם אחת ביום, אמר מרשל. ללווייני החברה רזולוציה של בערך 3 מטר, מדד לרמת הפרטים שהחיישנים יודעים לדמות, והם מסוגלים לתפוש שינויים בפני השטח.

המידע שנאסף אינו רק אופטי. ישנם לוויינים שיכולים "לראות" דרך עננים ולעקוב אחר תנועת הכוחות הרוסיים גם בלילה, כך אומרים בכירים בתעשייה. לוויינים אחרים יודעים ללכוד אותות אלקטרוניים ויכולים לעזור לעקוב אחר מיקום הכוחות הרוסיים. הנתונים מלוויינים מסחריים אולי אינם ברמת דיוק אליה מגיעים מיטב לווייני הריגול החדשים של ארה"ב, אבל את המידע שהם אוספים ניתן לשתף עם ממשלות זרות מבלי להסתכן בהפרה של ביטחון המידע.

התמונות משפיעות על הלחימה - ועל דעת הקהל

הנתונים מלוייני הריגול המסחריים האלה הפכו לחלק אינטגרלי, אם כי בלתי רשמי בסכסוך, והם מספקים לאוקראינה מודיעין רב ערך שהיא משתמשת בו להילחם נגד הרוסים, אבל גם משפיעים על דעת הקהל בגלל שהם מראים את מידת ההרס לתשתיות אזרחיות ואת פשעי המלחמה הפוטנציאליים שעשו הרוסים.

בכירים במערכת הביטחון הלאומי של ארה"ב ובתעשייה אומרים שלוויינים שניתן להשכיר במחיר לא יקר שינו את פני המלחמה והקשו על רוסיה להסתיר את פעולותיה הצבאיות או להטעות את העולם. בגלל שכל כך הרבה מידע כבר נמצא בידי הציבור, לסוכנויות המודיעין האמריקאיות היה קל יורד להוריד סיווגים ולשתף כמה מהסודות שלהן.

"נתונים גיאו-חלליים מסחריים משחקים במלחמה באוקראינה את התפקיד ש־GPS שיחק בסופת המדבר לפני 30 שנה", אמר ג'ון סרפיני, מנכ"ל HawkEye 360, בהתייחסות לשימוש שעשה צבא ארה"ב בניווט לוויינים בזמן המלחמה ב־1991. החברה שלו, אחת מסטארט-אפים רבים הקשורים בלוויינים הנמצאים בעשור הראשון להקמתם, יש קונסטלציית לוויינים האוספת מודיעין באמצעות גלי רדיו.

לוויינים שימשו גם למעקב אחר זרימת הפליטים ולזיהוי קברי אחים גדולים באוקראינה, כך אמרו בכירים בתעשייה.

סוכנויות המודיעין הפכו ללקוחות של חברות לווייני הריגול

פיתוח לווייני הריגול התחיל בימים המוקדמים של מירוץ החלל. כמה חודשים לאחר שברית המועצות שיגרה את הלוויין המלאכותי הראשון ב־1957, ספוטניק, שהעביר גלי רדיו, נשיא ארה"ב אז דווייט ד' אייזנהאואר אישר תוכניות לפיתוח ושיגור של לווייני ריגול אמריקאיים. לדימויים שהפיקו כלי החלל הראשונים האלה הייתה רזולוציה של כ־8 מטר.

ארבעה עשורים של מונופול מצד הממשלה החלו להשתנות ב־1999 כששוגר לויין איקונוס, מכשיר דימות חללי שהציע למשתמשים רזולוציה של כמטר אחד.

בשנים הראשונות של לווייני דימות מסחריים, הצרכנים עדיין היו ברובם ממשלות, כך אומרים מנהלים בתעשייה. זה החל להשתנות כשיותר לוויינים לדימוי כדור הארץ שוגרו והצרכנים החלו להכיר טוב יותר את סוג המידע שהלוויינים יכולים לספק. כמו כן, רמת הפירוט במידע שמספקים הלוויינים עלתה, כך אמר סטיבן ווד, מנהל בכיר ב־Maxar Technologies, שמפעילה ארבעה לוויינים במסלול.

Maxar הייתה ספקית מובילה של דימויים מאוקראינה לתקשורת - כולל הוול סטריט ג'ורנל - בזמן הפלישה הרוסית, ומשתמשת במצלמות שמגיעות לרזולוציה של עד 30 ס"מ. החברה יכולה לשנות מיקום של מצלמות על הלוויין כדי לעקוב אחר התרחשויות על פני הקרקע בשטח נרחב, כולל אזורי הגבול של אוקראינה, אמר ווד.

בעבר סוכנויות מודיעין ממשלתיות הסתכלו על לווייני ריגול מסחריים בחשדנות, אך כיום הפכו לצרכניות נלהבות של התוצרת שלהם.

לווייני ריגול של ממשלת ארה"ב עולים מיליארדי דולרים ובנייתם עשויה לקחת שנים. לוויני ריגול מסחריים הם זולים יחסית ויכולים למלא פערים.

ממשלת ארה"ב מעודדת חברות פרטיות לשתף את המודיעין שלהן, כך אמר בריאיון סגן האדמירל רוברט שארפ מהצי האמריקאי, מנהל סוכנות המודיעין הגיאו־חללי הלאומית, האוספת, מנתחת ומפיצה מידע מלווייני ריגול אמריקאים.

התעשייה המסחרית הייתה "חלק חשוב מיכולת הממשלה שלנו לקבל את המידע הנכון, את הסיווג הנכון ברגע הנכון", אמר ב־GEOINT, כנס שנתי של מודיעין החלל.

שדה ניסויים מושלם

בכירים בתעשייה אמרו שאוקראינה, שמזג האוויר בה מקשה על הראות, היא שדה ניסויים מושלם להוכחת טכנולוגיית חלל שרק לאחרונה עברה גם לשוק המסחרי: לווייני סא"ר (Synthetic Aperture Radar), שיכולים "לראות" דרך עננות, ערפל ושלג.

חברת טכנולוגיית החלל MDA אמרה שחתמה על חוזה עם ספקית אמריקאית. את הדימויים שהיא אוספת היא משלבת עם דימויים מחברות אחרות ומנתחת אותם. את דוחות המודיעין החברה שולחת אחר כך לממשלת אוקראינה.

"אוקראינה היא מקום בעייתי בגלל שיש מעליה הרבה עננים והרבה פעולות קורות בלילה", אמר מנכ"ל MDA מייק גרינלי. בבעלות החברה לוויין רדאר אחד ובבעלות ממשלת קנדה קונסטלציה של שלושה. הם יכולים לזהות לאן זזים כלי רכב, אפילו במזג אוויר גרוע, ולזהות טנקים גם אם הם מתחבאים מתחת לעצים, אמר.

לחברה יכולת לספק דימויים של אוקראינה על בסיס יומיומי, אמר גרינלי, ובחלק מהמקרים היא יכולה לספק את הדימויים תוך פחות מ־15 דקות מרגע לכידתם.

שארפ אמר שהסוכנות שהוא עומד ברשותה - שמוכרת לציבור בעיקר הודות לשחזור מקום מסתורו של אוסאמה בן לאדן בפקיסטן על בסיס צילומי לוויין - הגדילה את כמות המשאבים שהיא מפנה לאוקראינה. חברות פרטיות אומרות שפעלו באופן דומה.

בריאן אוטול, מנכ"ל BlackSky Technology, אמר שכמה ימים אחרי הפלישה הרוסית ב־24 בפברואר, החליטה החברה שלו לשנות את המסלול המתוכנן של שני לוויינים שהיו מתוכננים לשיגור ב־2 באפריל כך שיעברו מעל אוקראינה לעתים תכופות יותר. המסלול החדש הצריך שינוי בשיגור שהיה צריך לקבל בשבילו אישור מממשלת ארה"ב, אמר אוטול.

החברה שלו אחר כך הודיעה שהחלה להעביר ללקוחות דימויים של אוקראינה כ־24 שעות לאחר שיגור הלוויין למסלולו.

בלוויינים של HawkEye 360 משתמשים במערך חיישנים אחר. לווייני החברה אוספים וממקמים אותות בתדר רדיו מהחלל - כל דבר החל מסירות דיג פירטיות ועד אותות מצוקה. כשחייליו של פוטין נכנסו לאוקראינה מהצפון ואחר כך נסוגו לאחר שלא הצליחו להשתלט על קייב, הלוויינים של HawkEye עקבו אחריהם על ידי מעקב אחר החסימה של כוחות רוסיים של אותות GPS, אמר סרפיני בריאיון.

חשש בקרב החברות המסחריות

עם זאת, גם פעילות של לוויינים מסחרים כרוכה בסיכונים והרבה חברות העדיפו לא לפרט איך הן עוזרות לאוקראינה להתמודד עם ההתקפה של מוסקבה. מנהל בכיר אחד אמר שהוא חושש שהחברה שלו תיהפך למטרה למתקפות סייבר רוסיות.

שארפ אמר שהסוכנות שלו לא ראתה ניסיונות הפרעה לפעילות הלוויינים המסחריים וממשלת ארה"ב מצד האקרים רוסים.

הפנטגון סירב לפרט מה הם "שירותי דימות לוויינים מסחריים" שנכללו כחלק מחבילה של סיוע ביטחוני לאוקראינה שהוכרזה ב־14 באפריל.

עם זאת, ישנן חברות שמודיעות בגלוי מה הן עושות למען אוקראינה.

Satellogic, חברה לתצפיות על כדור הארץ מהחלל שנוסדה בארגנטינה, מספקת דימויים מהחלל ישירות לממשלת אוקראינה, וכן נתונים בחינם לארגונים הומניטריים כמו הצלב האדום ורופאים ללא גבולות, כך אמר תומאס ון מאטר, סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בחברה. "אם אתה ממי שעוזרים למטרה, נשלח לך שם משתמש וסיסמא", אמר.

החברה שיתפה פעולה עם פורום הביטחון הבינלאומי של הליפקס, עמותה, לגיוס 10 מיליון דולר כדי להקדיש לאוקראינה דקות צילום בזמן שהלוויינים עוברים מעל השטח שלה, במקום להסתמך, כפי שהיה עד היום, על המידע שניתן לפורום על ידי ממשלות וחברות. בינתיים בהליפקס אמרו שגייסו כמאה אלף דולר.

מרשל, מ־Planet Labs, אמר שההשפעה של דימות מסחרי מגיעה הרבה מעבר לאוקראינה: כיום ממשלות בעולם כבר לא יכולות להסתיר פעילות צבאית בהיקף גדול בלי שכל העולם יידע על כך.

"אנחנו נעים לעבר תקופה של שקיפות ואחריותיות בעזרת הטכנולוגיות האלה", אמר.

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף