אם הייתם נדרשים להעלות בדעתכם חברת טכנולוגיה אחת שזכורה לכם משנות הקורונה ככל הנראה הייתם מציינים את זום. אבל זו שלאחריה היתה רובין הוד , אפליקציית המסחר במניות, מדדים ומטבעות, שהפכה לאחת החברות המדוברות של 2021, והתפרסמה בין השאר בזכות ניפוח מניית חברת המשחקים גיימסטופ באמצעות התאגדות של משתמשי אתר רדיט בפלטפורמה שלה.
רובין הוד סימלה יותר מהכל את עלייתן של חברות הטכנולוגיה בעידן המגיפה, זו שסיפקה למובטלי הקורונה ולנשארים בבית תעסוקה בדמות מסחר במניות ישירות מהנייד, זו שחיברה אלפי משתמשי רשתות חברתיות כדי להעלות ולהוריד יחד מניות כאוות נפשם, וכיום היא מסמלת את סיומה של התקופה ההיא ואת ההתפכחות ממנה. המשתמשים חזרו לעבודה והמסחר בשוק ההון הפך לפתע לעסק תנודתי יותר.
בשבועות האחרונים יצאה רובין הוד למהלך קיצוצים במסגרתו פיטרה 340 עובדים, 9% מכלל מצבת כח האדם שלה. על פי מנהליה, החברה צמחה מהר מדי. כעת, היא ניצבת בפני מגמה שלילית בשוק המניות שנובעת בין השאר מעליית ריביות ואינפלציה. זאת, לאחר שדיווחה על ירידה מתמשכת בהכנסות ביחס לשיא שנרשם ביוני 2021. הכנסות רובין הוד לרבעון הראשון ירדו ב-43% ביחס לרבעון המקביל. ההפסדים אמנם הצטצמו ב-73%, אבל נותרו עצומים: החברה הפסידה 392 מיליון דולר ברבעון האחרון, ורשמה הכנסות של 300 מיליון דולר.
הצרות של רובין הוד כיום הן תמונת מראה שלילית לצמיחה ולהתלהבות שסבבו את החברה רק לפני שנה. בשנה שעברה משכה החברה הצעירה את תשומת הלב הציבורית כמי שבישרה "דמוקרטיזציה של השקעות" כאשר משתמשי אתר השאלות והתשובות רדיט התאגדו דרכה להשקעה במניית חברת המשחקים גיימסטופ, והובילו יחד איתם קרנות גידור להעלות את ערכה של המנייה ב- 1,500% בתוך שבועיים.
רובין הוד הפכה בין לילה לחלון הראווה של המסחר האלקטרוני ולסמל של סוחרי היום הספונים בבתים בשל מגפת הקורונה, המשקיעים את מיטב כספם בשוק ההון.
בין השנים 2019 ל-2021 צמחו הכנסותיה של רובין הוד מ-278 מיליון דולר ל-1.8 מיליארד, ומספר העובדים צמח פי שישה בערך מ-700 ל-3,800.
הביאה למפץ הגדול של השקעות הקריפטו
יחד עם איטורו, סטאש ובטרמנט, סימלה רובין הוד גם את תקופת השפע של ההייטק, כאשר הגאות בענף הביאה את עובדי ענף הטכנולוגיה בארה"ב להשקיע ישירות מהטלפון החכם במניות, מדדים ומטבעות קריפטו, שהמסחר בהם - או בצמוד להם - הפך לטרנד לוהט. במידה רבה היתה רובין הוד - ומתחרתה הישראלית איטורו - אחד הגורמים למפץ הגדול של השקעות הון סיכון בתחום הקריפטו, עם אשכול חברות סטארט-אפ שצמחו כדי לשרת אותו. ברבעון הראשון של 2022 ההשקעה בחברות פינטק וקריפטו היוו חמישית מכלל השקעון ההון סיכון בחברות טכנולוגיה.
אבל רובין הוד הנפיקה מאוחר מדי, ויש שיאמרו שאולי לא היתה צריכה לצאת להנפקה. היא הספיקה לצאת לשוק הציבורי בסוף יולי בשווי של 32 מיליארד דולר, ושבוע בלבד לאחר מכן החלה מנייתה לרדת, עד היום במידה רבה. מאז ההנפקה נחתך שווי החברה בכ-70% ל-9.11 מיליארד דולר כיום.
רובין הוד הכניסה סכומי כסף אדירים ביחס לחברות אחרות שהחליטו לצאת להנפקה בימי השיא של 2021, עם 522 מיליון דולר במרץ באותה שנה שגדלו ל-566 מיליון ברבעון שלאחר מכן. אבל היציאה להנפקה והשינוי בתנאי השוק הכריחו את החברה להמשיך ולהראות צמיחה מחד, ולהתכנס לכיוון של רווחיות מאידך - משימה שנראית בלתי אפשרית עבור פלטפורמת המסחר. החברה אמנם צמצמה את הפסדיה, אך ככל שאלה ירדו - איתם גם ההכנסות שהגיעו לשפל של שנה שלמה ברבעון הראשון.
חברות רבות סבלו מתופעות פוסט-קוביד
כמה מחברות "ההישארות בבית", כלומר חברות שפרחו בזכות מגבלות הקורונה, סבלו מתופעות של פוסט-קוביד, כלומר מיציאת המשתמשים מהבתים אחרי שנתיים של סגרים וחשש מהידבקות; עליית ריבית והתקררות שוק ההון סיכון שהיה מורגל בהשקעה בחברות טכנולוגיה בשווי גבוה מאוד; ומחשש להאטה בגלל אינפלציה דוהרת.
כאלה היו פלוטון , שמכרה מכשירי כושר לצד צגי וידיאו ענקיים שאיפשרו למתאמנים מהבית לשמור על קשר עם מאמני כושר, ונאלצה לפטר אלפי עובדים; חברת הפינטק פאסט, שעודדה צרכנים לרכוש בקליק אחד מאתרי מסחר אלקטרוני - ונסגרה לפני חודש; וחברת אבו הישראלית-אמריקאית, שמקצצת כעת בפעילות משלוחי המכולת לבתים ומפטרת 500 איש. גם נטפליקס עצמה סובלת מאותם התסמינים: ירידה במספר המנויים ורוויה במספר המשתמשים שמוכנים לשלם עבור תוכן טלוויזיוני במחירים שהולכים ועולים.
רובין הוד ביקשה להיסחר במכפילים של חברות פינטק, אך ייתכן כי דווקא מכפילים של פלטפורמות מסחר מתאימים לה יותר. היא נסחרת כיום במכפיל של פי 30 מהכנסותיה, שנחשב עדיין גבוה באופן יחסי לחברות טכנולוגיה. פלאס 500 הישראלית, לדוגמה, נסחרת בלונדון במכפיל של פי 8 על ההכנסות.
לרובין הוד נזקפת קופת מזומנים בסך 6 מיליארד דולר. מאז ההודעה על פיטורי העובדים בסוף אפריל, זינקה המנייה בכ-10%.
