מטופל מקבל חיסון נגד קורונה בארה''ב / צילום: Associated Press, Matt Rourke
הכותב הוא שותף בקרני פמילי אופיס. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ניירות ערך או מוצר פיננסי כלשהו
העיקר הבריאות? לא כשזה נוגע לשוק ההון. בבורסה ישנם מגזרי מגננה, כמו הבריאות ככלל וסקטור הביומד בפרט, שנתפסים בעיני משקיעים רבים כדפנסיביים, כלומר כאלו שמתפקדים טוב יותר בזמן משבר, על אחת כמה וכמה כשזהו משבר בריאותי, כמו הקורונה. בשנים האחרונות, טרום משבר הקרונה, תעשיית הביומד - הן הישראלית והן העולמית - סבלה מחולשה, בניגוד לתחומים כמו הטכנולוגיה, הפיננסים והאנרגיה, שנהנו מעליות שערים.
אולם מגפת הקורונה החזירה לקדמת הבמה את מניות חברות הבריאות והתרופות, ומניותיהן של חברות כמו פייזר וביונטק, אסטרהזניקה ומודרנה, זינקו בשיעורים של עשרות אחוזים ולעיתים אף יותר. על פי אתר הסטטיסטיקות העולמי statista.com, מאז פרוץ הקורונה חצה רף הנדבקים בנגיף מספר של חצי מיליארד בני אדם (מתוך אוכלוסייה עולמית של כ-8 מיליארד בני אדם); 66.7% מאוכלוסיית העולם התחסנה לפחות בחיסון אחד; כ-6.2 מיליון איש נפטרו מהמחלה; ולמעלה מ-11 מיליארד חיסונים ניתנו ברחבי העולם.
אל מול המגפה ניצבות הממשלות השונות, בהובלת משרדי הבריאות, שיחד עם תאגידי הפארמה הגדולים בעולם שמו להן למטרה למגר את הנגיף מחיינו. כעת נשאלת השאלה, מה עשתה תקופת הקורונה למניות חברות התרופות והתאגידים הרפואיים, והאם כיום שווה להשקיע בהן?
מלכות החיסונים: פייזר וביונטק, מודרנה ואסטרה-זנקה
מגפת הקורונה הידקה את התלות בין יציבות הכלכלות הגלובליות לתחלואה העולמית, ולכן לא מפתיע שחברות הביומד זכו לעדנה, עם שיא של הנפקות בוול סטריט בשנה שחלפה. אם לא די בכך, יש אליהן זרימה של כספים מקרנות הון סיכון. למעשה, מאז אפריל 2020, מאות חברות תרופות, ביוטכנולוגיה, קבוצות מחקר באוניברסיטאות וארגוני בריאות עמלו על פיתח חיסון לנגיף הקורונה ולטיפולים שלאחר ההידבקות בו.
בימים שבשגרה, תהליך פיתוח חיסונים ותרופות שמבקשים לקבל אישור לשימוש מה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) או מה-EMA (הסוכנות האירופית לתרופות) הוא ארוך, רב-שלבי, ואורך לעיתים כחמש שנים, כדי להבטיח הן את היעילות והן את הבטיחות בשימוש. במשבר הקורונה הדחיפות הביאה לגמישות ולזירוז הניסויים הקליניים, וכבר בדצמבר 2020 אושרו החיסונים הראשונים של חברת פייזר וביונטק (BioNTech) ושל חברת מודרנה ואסטרהזניקה לשימוש.
פייזר האמריקאית וביונטק הגרמנית חולקות חצי-חצי את רווחי החיסון שפיתחו בזמן שיא, שניתן ב-159 מדינות ובהן ארה"ב וישראל. בארצות הברית הוא החיסון המוביל, עם למעלה מ-333 מיליון מנות חיסון שניתנו. מניית פייזר התחזקה ב-45% מאז קבלת אישור החיסון, ואף ב-2021 את הכנסותיה לעומת 2020 ל-81 מיליארד דולר, עם רווח נקי כ-22 מיליארד דולר, גבוה ב-120% מבשנה הקודמת.
באשר ל-2022, פייזר, ששווי השוק שלה חצה את רף ה-300 מיליארד דולר, מעריכה שהכנסותיה מהחיסון לקורונה יעמדו על 31-32 מיליארד דולר, והכנסותיה מהטיפול התרופתי לקורונה Paxlovid יעמדו על 22 מיליארד דולר. לא בכדי נבחרה מניית פייזר לאחת מ-50 המניות המומלצות של בלומברג ביזנסוויק ל-2022, בנימוק כי היא תמשיך למכור חיסוני קורונה עם הופעתם של וריאנטים חדשים.
שותפתה הגרמנית ביונטק , שעוסקת בפיתוח תרופות אימיונו-תרפיות לטיפול במחלת הסרטן, ונרתמה לפיתוח החיסון לקורונה, רשמה ב-2021 הכנסות של כ-19 מיליארד דולר ורווח נקי של 10 מיליארד דולר, לעומת הכנסות זעומות ורווח כמעט אפסי ב-2020.
מניית ביונטק זינקה מאז דצמבר 2020 ביותר מ-120%, לשווי שוק של 44 מיליארד דולר. בימים אלו ביונטק שוקדת עם ה-FDA על אישור מתן חיסון לילדים מתחת לגיל 5, קבוצת הגיל האחרונה שנותרה ללא אישור חיסון.
חברה נוספת שפיתחה חיסון, שקיבל אישור להפצה בבריטניה בדצמבר 2020, וגם על ידי ה-EMA בינואר 2021, היא אסטרהזניקה , שנוצרה ממיזוג של חברת אסטרה השבדית וזניקה הבריטית. בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד פיתחה החברה חיסון נגד קורונה שמופץ ב-183 מדינות, ובהן צרפת, גרמניה, איטליה והולנד.
מניית אסטרהזניקה טיפסה ב-38% מאז אישור החיסון שלה, והקפיצה את שווי שוק שלה ל-220 מיליארד דולר. החברה רשמה הכנסות של 37.4 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 26.6 מיליארד דולר ב-2020.
חברת מודרנה האמריקאית, מקיימברידג', הפכה מחברת ביוטק קטנה בלי שום תרופה מאושרת, ליצרנית חיסונים שמספקת חיסוני קורונה לכל העולם. מודרנה מספקת חיסונים ל-90 מדינות ברחבי העולם, וסיפקה מעל ל-210 מיליון חיסונים בארה"ב בלבד.
ב-2021 מודרנה סיפקה 807 מיליון מנות של חיסון הקורונה שלה, שהיתרגמו למכירות של 17.7 מיליארד דולר, וכושר ייצור החיסונים שלה צפוי להגיע ב-2022 ל-2-3 מיליארד מנות, עם הסכמי אספקה חתומים בהיקף מכירות כולל של 19 מיליארד דולר. מניית מודרנה, שנסחרת לפי שווי שוק של 66 מיליארד דולר, טיפסה ב-58% מאז דצמבר 2020 ובעקבות כך צורפה למדד S&P 500.
גם החברות הישראליות נהנו מצמיחה
ישראל לא טומנת את ידה בצלחת, ומספר חברות בורסאיות דיווחו בשנתיים האחרונות על מספר הצלחות בשוק הקורונה - בין שמדובר בפיתוח חיסונים ובין שבתרופות - כמו חברת רדהיל , שמפתחת תרופה שמעכבת את זן הדלתא, חברת אנלייבקס , שמפתחת תרופה שעשויה לטפל בסיבוכים של וירוס הקורונה, וחברת קמהדע , שמפתחת תרופה מחקרית נגד הקורונה.
בין החברות שמוכרות מוצרים לשוק הקורונה ניתן למנות את חברת סונוביה , שמוכרת מסכות רב-פעמיות "קוטלות קורונה" ברחבי העולם, חברת באטמ , שמוכרת ערכות בדיקה מהירה לקורונה, נקסט ג'ן , שמוכרת מערכות אבחון לנגיף הקורונה באמצעות נשיפה, וחברת אילקס מדיקל , שמספקת מכשירים וערכות בדיקה לאבחון הנגיף.
הקורונה לא תהיה המגפה האחרונה
לאחרונה הכריז ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, כי מגפת הקורונה תישאר איתנו והנגיף ימשיך לייצר וריאנטים חדשים, קרא לכל המדינות בעולם להשקיע יותר במערכות הבריאות שלהן וציין שמדינות רבות הזניחו את מערכות הבריאות שלהן בשנים האחרונות, וכדאי להיות ערוכות טוב יותר למגפה הבאה.
ההשקעות שאליהן מתכוון ארגון הבריאות הן בצוותים רפואיים והקמת בתי חולים, בציוד רפואי ומכשור מתקדם ובחברות המשקיעות בבדיקות קורונה ובחיסונים. הדוחות הכספיים של הרבעון האחרון בארה"ב הצביעו על כך שתחום הציוד הרפואי הוא אחד מהצומחים בשנתיים האחרונות, והגדלת תקציבי ההצטיידות עשויה לתרום להמשך המגמה. כמו כן, סקטור הבריאות נהנה גם מתהליכים דמוגרפיים שתומכים בו, כמו גידול באוכלוסיית העולם, תוחלת חיים מתארכת, חשש מהתפרצות מגפה נוספת ועלייה בשימוש ברפואה מרחוק.
חשיפה למגזר הבריאות מתאפשרת עם שלוש תעודות סל מרכזיות, שכוללות הן חברות שפיתחו חיסונים והן חברות שמתמחות בציוד רפואי. הראשונה היא תעודת הסל XPH שעוקבת אחר מדד S&P Pharmaceuticals Select Industry. המדד כולל מניות של חברות שונות בתחום התרופות, כולל חברות תרופות גנריות, ביוטכנולוגיה, מדעי החיים ותרופות אתיות, כמו קסאבה סיינסז (SAVA) פייזר (PFE) ואלי לילי (LLY).
תעודה נוספת היא XLV, שמכוונת להשגת תשואה דומה לתשואת מדד Health Care Select Sector. המדד כולל את מניות ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), אבוט (ABT) ומרק (MRK).
התעודה השלישית היא XBI, שעוקבת אחר מדד S&P Biotechnology Select Industry. המדד כולל מניות של חברות בתחום הביוטכנולוגיה, כמו אינטלה תרפיוטיקס (NTLA) ואדיטס מדיסין (EDIT).