גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפעל יפאורה ברחובות / צילום: אייל פישר

הדוחות של חברת האם קרור אחזקות מציגים ירידה של 20.5% בהכנסות ממכירות משקאות חברת יפאורה לרבעון הראשון של השנה, בהשפעת מס הסוכר לטענת חברת האם.

■ יפאורה וטמפו על מס הסוכר: "צפוי להשפיע לרעה באופן מהותי על התוצאות"
■ "מס הסוכר" אושר בכפוף לריביזיה: התגלו פערים בנוגע למיסוי כפול

הכנסות יפאורה ממכירות לרבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ-165 מיליון שקל - לעומת הכנסות הרבעון המקביל אשתקד שהגיעו לכ-207 מיליון שקל.

החברה מנמקת ירידה זו בעיקר בשל השפעת כניסתו לתוקף של מס הסוכר (מ-1 בינואר השנה). מס זה שהוטל על משקאות ממותקים בא במטרה להפחית את צריכתם והוא קובע מס של של 1 שקל לליטר על משקה שבו שיעור הסוכר גבוה או שעומד על 5 גרם ל-100 מ״ל משקה.

בדוחות מציינים כי לצד הירידה בהיקף המכירות בשטחי ישראל וברשות הפלסטינית ירד במקביל תמהיל המוצרים הנמכרים על ידי החברה ״ועל כן מתבטאת בהרעה בתוצאות החברה". עוד מנמקת החברה את הירידה בחורף קשה לעומת החורף אשתקד.

יפאורה תבורי משווקת את מותגי המשקאות שוופס, תפוזינה, ספרינג טי, ספרינג, עין גדי, קריסטל, מיץ פז, RC קולה ומי עדן.

מהדוחות עולה כי הרווח הגולמי ירד מכ-97 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ל-71 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנה. הרווח הנקי הסתכם ב-7.54 מיליון שקל לעומת כ-23 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. הוצאות המכירה והשיווק ברבעון הראשון לשנה ירדו בכ-10% לעומת אשתקד להיקף של כ-52 מיליון שקל.

מס הסוכר אינו ההסבר הבלעדי

האם ניתן לייחס את הירידה בצריכת המשקאות שמשווקת החברה למס הסוכר? על פניו נראה שלמס יש השפעה על הצריכה. עם זאת, המס לא יכול לספק הסבר לירידה בצריכה של משקאות החברה ברשות הפלסטינית. במקביל יתכן שהצרכנים הסיתו את צריכת המשקאות הממותקים שהם צורכים לחברות מתחרות על בסיס מבצעים או הנחות נקודתיות, כשברקע נזכיר כי ירידה בצריכת משקאות אלה המאפיינת את עונת החורף כפי שאף ציינה החברה.

בתוך כך חתמו לאחרונה יקבי כרמל וכלל תעשיות ומשקאות על הסכם מיזוג. כלל תעשיות ומשקאות מחזיקה ב-30% מחברת יפאורה תבורי. הסכם המיזוג עליו חתמו החברות קובע כל יקבי כרמל תמוזג לתוך כלל תעשיות ומשקאות הנסחרת בבורסה באופן של החלפת מניות. החברה הממוזגת תשנה את שמה ליקבי כרמל, חברה שנוסדה לפני 140 שנה בזיכרון יעקב.

בשונה מתחום המשקאות הממותקים שלא עונה על מגמת הבריאות העולמית, ענף היין זכה לעדנה שקיבלה חיזוק בתקופת הקורונה. הציבור הגדיל את צריכת היין הביתית בשעה שמקומות הבילוי היו סגורים כאשר בשנים האחרונות מתרחשת תופעה של ״הצערת״ צריכת יינות שאומצה על ידי הדור הצעיר. מגמה דומה חווה משקה הסודה, שבעבר יוחס לצרכנים מבוגרים אולם כיום הוא נחלת הצרכנים הצעירים לנוכח מגמת הבריאות והוולנס בתחום המזון והמשקאות.

לצד מס הסוכר מחיר המשקאות הממותקים במיכלי המשקה הגדולים, הושפעו גם מחוק הפיקדון - למחיר המשקאות הנמכרים בבקבוקי 1.5 ליטר נוספו דמי פיקדון בסך של 30 אגורות (מסוף נובמבר 2021). כלומר, אלמנט נוסף שייקר את המחיר לצרכן (לצד התייקרות המחירים הגורפת). לצד המחיר, למקפידים על מחזור האשפה התעורר אתגר חדש: כלובי המחזור "נעלמו" מהמרחב הציבורי וצרכנים שירצו להחזיר את מיכלי המשקה ולקבל את דמי הפיקדון חזרה, צריכים לעשות זאת במכונות אוטומטיות שהוצבו בנקודות שונות או בהשלכתם לפח הכתום במידה שקיים לידם (מבלי להזדכות על דמי הפיקדון). כלומר, שיתכן שיש צרכנים שהפחיתו את צריכת בקבוקי המשקה הגדולים על רקע זה.