גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר הקמעונאי: לייצר חוויה דיגיטלית בחנויות הפיזיות

בישראל פועלים יותר מ-150 סטארט-אפים של ריטייל-טק, שמנסים לתת מענה לבעיות שמטרידות קמעונאים בעידן הפוסט-קורונה ● מהדוח השנתי של דלויט ו-UST עולה כי היקף ההשקעה במיזמים הללו עמד ב-2021 על כ-2.4 מיליארד דולר, זינוק של 180% לעומת 2020, והתחזית היא שהמגמה תימשך למרות הסערות בשווקים ● הבעיה: חלק מהיזמים מעדיפים לפעול קודם כל בחו"ל

ריטייל–טק / אילוסטרציה: Shutterstock
ריטייל–טק / אילוסטרציה: Shutterstock

שוק הריטייל העולמי מתחיל להתאושש ממשבר הקורונה שליווה אותו בשנתיים וחצי האחרונות: המכירות במגמת עלייה, והלקוחות חוזרים לחנויות הפיזיות. אלא שלצד זאת ישנם אתגרים חדשים שמכבידים על הקמעונאים ולוחצים על שולי הרווח שלהם, כמו שיבושים בשרשרת האספקה, הדומיננטיות של הקניות באינטרנט, עלויות הכרוכות ביצירת תחושת בטיחות במרחב הציבורי ומחסור בעובדים. כדי להתמודד עם כל אלה הם נעזרים בכלים הטכנולוגיים החדשים - שרבים מהם מפותחים בישראל.

מדוח הריטייל-טק השנתי של פירמת Deloitte בשיתוף חברת UST, המתמחה בתחומי האינטגרציה והטרנספורמציה הדיגיטלית, עולה כי בארץ פועלים מעל 150 סטארט-אפים בתחום הריטייל-טק. הדוח עוסק בטכנולוגיות שמייצרות ערך לקמעונאים, מנתח את התופעות העכשוויות בתחום ואת השינויים שצפויים בטווח הארוך. דגש מיוחד ניתן למיזמים הנותנים מענה לאתגרים שנוצרו בעידן הקורונה, והנתונים הוצלבו עם מגמות צרכניות כפי שעלו מסקר גלובלי שערכו השתיים.

 

על פי הדוח, 2021 הייתה שנת שיא לריטייל-טק הישראלי, עם השקעות של 2.4 מיליארד דולר בסטארט-אפים הפועלים בתחום - זינוק של 180% בהשוואה לשנת 2020. בנוסף, נרשמת מגמת רכישות פנימיות, כלומר שחברות טכנולוגיה ישראליות רוכשות טכנולוגיה או חברה ישראלית אחרת.

מפילוח ההשקעות עולה כי 29% מהן התמקדו בחוויית קנייה ופיתוח פעילות טכנולוגית בחנויות, 16% בדאטה, 13% בשיווק, 13% בתפעול ולוגיסטיקה, 11% בשיפור מערך התשלום, 8% באתרי איקומרס, 5% בפעילות אבטחה ו-5% במציאות מדומה ומציאות רבודה.

"אנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת של שחקנים גלובליים בפתרונות ישראליים ובטאלנט הישראלי", אומר עמית הראל, מנהל משותף בדלויט קטליסט ומוביל תחום השירותים לתאגידים בינלאומיים. "ההתעניינות אף באה לידי ביטוי בכמות השחקנים הגלובליים הפועלים בישראל, כולל מספר מרכזי פיתוח וחדשנות שנוסדו כאן לאחרונה. אנו מאמינים שמגמת הגידול בהשקעות בתעשיית הריטייל-טק הישראלית תימשך, ואף תואץ בשנים הקרובות.

"עם זאת, בעולם הריטייל הרבה פעמים יש תקורות פיזיות, שבהעדר מודל עסקי חזק הופכות את העסק ללא כלכלי. אין ספק שסטארט-אפים עם הצעת ערך בינונית או ללא מודל עסקי חזק ייפגעו מהמצב הקיים בשווקים, ואף ייסגרו".

רני ארגוב, מנהל משותף בדלויט דיגיטל, מזכיר כי "טכנולוגיה פורצת דרך הפכה ממותרות לשובר שוויון. הקמעונאים הצומחים ביותר בעולם מבדלים את עצמם מהתחרות על ידי הישענות על יכולות טכנולוגיות מתקדמות, שמקנות להם יתרונות בממשק שלהם מול לקוחות, לאורך שרשרת הערך או ביכולת להגיב לשינויים בביקוש או בהיצע.

"אחרי שנים שהשימוש בטכנולוגיה היה בשולי הביזנס, כעת הוא מגיע לליבה: דיגיטציה של נקודת המכירה הפיזית, חיבור ערוצי המגע עם הלקוח, הגמשה של שרשרת האספקה, חיזוי של הצעות ערך וכמובן העמקת הקשר והנאמנות של הלקוחות".

ביטול העולמות המקבילים

לקורונה הייתה כידוע השפעה רחבה על עולם הקמעונאות, וכעת נדרשים בכירי הענף להתמודד עם עידן חדש, פוסט המגפה. "השנתיים האחרונות היו דרמטיות, ואנחנו מנסים להבין את השינוי ארוך הטווח", אומר ארגוב. "יש ארבעה דברים שלקמעונאים קשה איתם היום יותר מבעבר, וזה מה שהטכנולוגיה צריכה לפתור. ראשית, איך לייצר נאמנות ומיצוי של ערך הלקוח. שנית, איך לבלוט, במיוחד בעולם הרווי של אונליין מרקטינג.

"שלישית, קשה להם להבין את החיבור בין האיקומרס לבין מה שקורה בסניף - הצרכנים כבר לא מוכנים לקבל את העובדה שאלה שני עולמות מקבילים. ויותר מהכול, קשה להם לבנות מערכת שיכולה להגיב. בסופו של דבר, קמעונאות זה עסק ליניארי, והקורונה שינתה 80% מהמצב".

רני ארגוב, שותף ומנהל משותף של דלויט דיגיטל / צילום: אלמוג סוגבקר

"שינויים קמעונאיים לא קורים מהרגע להרגע, למעט שני דברים בשנתיים האחרונות: חוויית הלקוח ושרשרת האספקה", מוסיף מיכאל מרקס, מנהל החדשנות ב-UST. "סיפור חוויית הלקוח מאוד השתנה, כי חוסר המגע עם הקמעונאי השתדרג. חנויות ללא מוכרים הפכו למשהו יותר מציאותי.

"הסיפור השני הוא שרשרת האספקה, וזה לא קשור רק לקורונה. הפקק בנמל סואץ, למשל, שיבש את שרשרת האספקה עד לרמת החוסרים במידות הג'ינס בחנות של ליווי'ס. זה פוגש את האקו סיסטם הישראלי ברמה האנושית, אבל גם ברמת הטכנולוגיה".

לפרק את החסמים

הדוח התמקד בארבעה נושאים מרכזיים. הראשון בהם הוא ההאצה הדיגיטלית - בזמן שצרכנים מסתמכים יותר ויותר על ערוצים דיגיטליים, לקמעונאים רבים חסרות יכולות דיגיטליות מתקדמות כדי לעמוד בציפיות האלו.

הנושא השני הוא חוסן שרשרת האספקה. קצב ונפח השינויים בשרשרת האספקה בשנתיים האחרונות גברו באופן דרמטי, ותפסו את הקמעונאים לא ערוכים. בסקר שנערך בקרב חברי הנהלה בכירה ברשתות קמעונאיות עלה כי 64% מהם מודאגים בנוגע לקבלת אספקה בזמן.

בשוק ישנה הבנה כי כדי להגיב מהר לטרנדים ולאירועים יש לפתח יכולות אספקה ושילוח הקרובים יותר לבית הלקוח. כך, 8 מתוך 10 מנהלים בכירים ענו בסקר שהם מצפים להשקיע באופן בינוני עד משמעותי ביכולות שרשרת אספקה.

הנושא השלישי קשור לחזרת הצרכנים לחנויות הפיזיות, שהיוותה מוקד עניין מרכזי עבור קמעונאים בשנה האחרונה. הצמיחה הדרמטית בקניות באינטרנט העלתה סימני שאלה בנוגע לחשיבותן של החנויות הפיזיות. מהדוח של דלויט עולה כי בפועל, לקוחות רוכשים בסכום גבוה יותר בחנות פיזית - 71% מוציאים מעל 50 דולר בחנות פיזית מול 54% בלבד אונליין.

בהקשר זה נציין כי הצורך לספק סביבת קנייה בטוחה ללקוחות, לצד הביקוש לחוויה דיגיטלית יותר, דחף קמעונאים לאמץ טכנולוגיות וחדשנות הנוגעים לאופרציה בחנות הפיזית.

ההתמקדות האחרונה נוגעת לאופטומיזציית העלויות. תחום הקמעונאות סובל מטבעו משולי רווח נמוכים, והצורך לספק מגוון גדול של מוצרים לסוגי לקוחות שונים, יחד עם הקורונה והמעבר לאינטרנט, הקטינו את שולי הרווח עוד יותר. כדי לפצות על כך, קמעונאים פונים לפתרונות טכנולוגיים שיאפשרו הורדת עלויות על ידי אוטומציה, מודלים עסקיים חדשים ומוצרים חדשים.

"אנחנו מזהים תנועה של הרבה מאוד טכנולוגיות שנועדו לפרק חסמים של איקומרס", אומר ארגוב. "בעולם האופנה יש תחום שלם של מדידה מרחוק, והרבה מאוד חברות ישראליות מנסות לגרום לך להרגיש בטוחה לקנות את הבגד. בעולם של עיצוב הבית יש טכנולוגיות שעוזרות להבין איך פריט שאת מסתכלת עליו, כמו שטיח או מקרר, ייראו בתוך הבית שלך. עם זאת, יש גם קוטב אחר של פירוק חסמים - והוא להתמקד בלקוחות שלך, ולהפוך אותם לנכס שיווקי, שניתן לשווק לו מוצרים באופן ממוקד.

"שובה של נקודת המכירה הוא אתגר אסטרטגי. אם קנית אצלי באתר, אני יודע עלייך הכול - איפה את, מי החברים שלך וכו', אבל אם הגעת אליי לחנות אני אפילו לא יודע שנכנסת. הטכנולוגיות החדשות יכולות לנתח את החוליה החסרה בגביע הקדוש של הקמעונאות. אתה לא יכול לנתח ביעילות כשיש חלל מת בחנות הפיזית. אתה צריך שהקופה תהיה חכמה, שהעגלה תהיה חכמה, כל זה נועד לגרום לך להרגיש כאילו אתה בחוויית האיקומרס עכשיו".

לא רק אימוץ טכנולוגיות

הראל מדבר על אפקט המטוטלת. "כולנו עברנו לאונליין, והפכנו להיות שחקנים הרבה יותר מתוחכמים. זה גרם לכך שנוצר פער בציפיות של הצרכן שרוצה לחזור לחנויות הפיזיות, אבל לקבל שם חוויה שונה מזו שהייתה בעבר. מה זאת אומרת שאני אגיע לחנות, ואתה לא תדע מי אני? זה מייצר אכזבה. הקמעונאים מתחילים להבין שאם הם לא ישפרו את היכולות הטכנולוגיות, יהיה להם הרבה יותר קשה. הם חייבים חדשנות כדי לא להיעלם".

לדברי ארגוב, "אנחנו מזהים יותר אימוץ של טכנולוגיה שמסייעת לצפות לאן העולם הולך, אבל זה לא יעזור לקמעונאי אם הוא לא יידע להשתנות. אי אפשר להישען רק על המפעל והחנות, חייבים גם משלוחים באמצעות ספקים חיצוניים, להחזיק מלאי קרוב, לשתף פעולה עם חברות שיכולות לעזור בערוצי המכירה".

בהקשר הזה מציין ארגוב את הנטייה של סטארט-אפים ישראלים בתחום הריטייל-טק לפנות קודם כל לשוק הגלובלי. "לשוק הישראלי נמאס לשבת בצד. הקמעונאים הישראלים אומרים: למה אתם מדלגים עלינו? למה אתם מפתחים פה, ורצים החוצה? אם אני רשת סופרמרקטים גדולה, אל תוותרו עליי, אני רוצה להיחשף לטכנולוגיה, ועל הדרך אני אייצר אפיקים עסקיים נוספים. זה מייצר לי עולם עסקי חדש לגמרי".

 עוד זווית: הפיתוחים הישראלים שמנתחים את המדפים

בין החברות הישראליות שממפה הדוח של דלויט ו-UST נמצאת Vayyar, שפיתחה פתרונות הדמיה מבוססי רדאר, שמסוגלים לראות דרך עצמים ללא שימוש במצלמות. החיישנים של החברה מיועדים לרשתות השיווק, מבצעים ניהול מלאי ומנתחים את "מסע הלקוח" שמתבצע בעת שהוא נכנס לסופר וצועד בין המדפים.

החיישנים מנתחים למעשה למה הלקוח בחר ללכת למדף מסוים, מדוע בחר במוצר אחד ולא באחר, או מה גרם לו להרים מוצר מסוים ואז להחזיר אותו למדף. באמצעות כל אלו מנפקת החברה לרשת הקמעונאית תובנות על סידור שונה של המדפים, מיקומי המוצרים וכדומה. כיום מבצעת החברה פיילוטים עם חברות מוצרי צריכה ורשתות קמעונאית מהגדולות בעולם, ומתעתדת להיכנס גם לשוק הישראלי.

חברה נוספת היא Trax, שבאמצעות ראייה ממוחשבת, למידת מכונה ופלטפורמה המופעלת באמצעות IOT (האינטרנט של הדברים), הופכת תמונות מדף יומיומיות לתובנות עסקיות בזמן אמת. טכנולוגיית החברה נועדה לסייע לחברות לייעל את אסטרטגיית המכירה שלהן בחנויות, ולנהל את זמינות המוצרים. הטכנולוגיה מוטמעת ברשתות קמעונאיות ביותר מ-90 מדינות בעולם, כולל ישראל.

Caja Robotics הופכת מרכזים לוגיסטיים מסורתיים למרכזים חכמים ואוטומטיים, באמצעות רובוטים שמבצעים את מלאכת הליקוט של מוצרים ממדפי המחסן, ומכינים אותם לשילוח. החברה עובדת לרוב עם חברות ישראליות, וגם עם לקוחות בינלאומיים גדולים כמו חברת הלוגיסטיקה ברג'ן.

חברה נוספת היא Supersmart, שפיתחה טכנולוגיה לסיום תהליך הקנייה בצורה מהירה באמצעות עמדת אימות חכמה לתוכן העגלה. למעשה, הפיתוח של סופרסמארט מאפשר לחסוך את התורים בקופות, ומציע חוויית קנייה מהירה לצרכן ויעילות תפעולית גבוהה לקמעונאי. סופרסמארט עובדת בארץ עם אושר עד ושוק העיר.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות