רובע הקניות בטוקיו בשבוע שעבר. המחירים החלו לעלות / צילום: Reuters, Kim Kyung-Hoon
כמעט עשור אחרי שהבנק המרכזי שלה כיוון לאינפלציה של 2%, הגיע יפן סוף כל סוף ליעד הזה. אבל במקום לחגוג, האירוע מעורר חששות לגבי ההשפעות של עלויות גבוהות של אנרגיה וחומרי גלם על הכלכלה.
מדד המחירים לצרכן עלה ב־2.5% באפריל לעומת שנה קודם לכן, כך מראים נתוני הממשלה. זו הייתה הפעם הראשונה מאז ספטמבר 2008 שהאינפלציה עברה את ה־2%, לא כולל השפעת העלאת מס הקנייה. זו הייתה גם העלייה המהירה ביותר מאז 1991.
הבנק של יפן קבע לראשונה יעד של אינפלציה של 2% ב־2013, בתקווה להתחיל מעגל חיובי של משכורות גבוהות יותר, השקעה תאגידית גדולה יותר והגדלה של הוצאת הצרכנים. במקום זה, התסריט המתגשם כעת הוא מה שהבנק מכנה אינפלציה הנדחפת על ידי העלויות, ומונעת על ידי המחיר הגבוה של אנרגיה, מזון, מתכות וסחורות אחרות.
הבנק נצמד לתוכניות הוותיקה
קובעי המדיניות הבחינו בין המצב של יפן למצבה של ארה"ב, שם הביקוש הצרכני הגבוה עזר להביא את האינפלציה ליותר מ־8% וגרם לפדרל ריזרב להעלות את הריבית. הכלכלה היפנית התכווצה מעט ברבעון הראשון השנה והבנק המרכזי במדינה אומר שאין לו תוכניות להעלות את הריבית.
ביפן חברות מעלות מחירים לא בגלל שהצרכנים רוצים לקנות את המוצרים ומוכנים לשלם יותר, אלא בגלל שעלות חומרי הגלם לא מותירה להן ברירה.
מחלקת המשקאות הקלים של Suntory Holdings אמרה בשבוע שעבר, שבכוונתה להעלות מחירים של יותר מחצי מהמוצרים שלה, כולל בקבוקי מים וקפה, החל מאוקטובר. התייקרויות ינועו בין 6% ל־20%.
"עלויות הייצור מחמירות באופן משמעותי בגלל העלייה במחירי חומרי הגלם, שנגרמת בגלל הביקוש העולמי החזק", נמסר מ־Suntory. החברה הזכירה גם את הירידה בערך הין היפני ואת העלויות הגבוהות של מיחזור פלסטיק. "העלויות האלה עברו את הרמה שהחברה יכולה לספוג בעצמה".
נתוני הבנק של יפן שפורסמו ביום שני הראו שהמחירים ששילמו חברות על סחורות וחומרים כמו נפט ופלדה באפריל היו גבוהות ב־10% בהשוואה לשנה קודם לכן - זו עליית המחירים המהירה ביותר במחיר מאז 1981, אז החלו להיות זמינים נתונים להשוואה.
יחידת המכירות של יצרנית המדפסות סייקו אפסון הודיעה ביום שישי שתעלה את מחירי המדפסות, הסורקים, הדיו ומוצרים אחרים ביפן בשיעור של עד 12%, וציינה מחירים גבוהים יותר של חומרי גלם והובלת המוצרים.
למרות מהלכים כאלה, צפוי הבנק של יפן להיצמד למדיניות שלו ולהותיר את הריבית קרוב לאפס בגלל ההערכה שאינפלציה מעל היעד של הבנק, 2%, לא תישאר ברמה כזו לזמן רב. באפריל, מדד המחירים לצרכן עלה ב־0.8%, בהחרגת מחירי האנרגיה והמזון הטרי, שהם תנודתיים.
כלכלנים אומרים שהצרכנים היפנים ככל הנראה לא מרגישים עלייה מספיק גדולה בשכר כדי לקבל בהבנה מחירים גבוהים יותר. "משמעותם של נהלי התעסוקה הקשיחים ביפן היא שיש פחות מוביליות בתעסוקה ולכן פחות סבירות להעלאות שכר, וזה מקטין גם את הסבירות לאינפלציה", אמר נובוקו קוביאשי, מומחה ליחסי התעשייה וצרכנים בחברת הייעוץ EY. "יפן כנראה תישאר מדינה של דפלציה, ויהיו בה פחות עליות מחירים והעלאות שכר בהשוואה למקבילות המערביות שלה".
לראשונה המשכורות התכווצו בחודש מרץ
בשנה האחרונה עלו המשכורות ביפן באחוז או פחות, בזמן שהמשכורות הריאליות - כלומר בהתאמה לאינפלציה - רשמו במרץ בפעם הראשונה התכווצות, על פי נתוני משרד התעסוקה.
בנאום ב־13 במאי, נגיד הבנק של יפן, הרוהיקו קורודה, אמר שהמדינה מתאוששת ממגפת הקורונה לאט יותר מארה"ב ומאירופה. הוא אמר שעליות המחירים מונעות על ידי מחירי האנרגיה ולא נראה שהן יהיו קבועות, ואין עלייה בציפיות האינפלציה בטווח הזמן הבינוני והארוך.
"תפקיד המדיניות המוניטרית בנסיבות כאלה הוא לתמוך באופן חזק בשיקום הביקוש המצטבר על ידי אספקת התנאים הפיננסיים המתאימים לכך", אמר. תחזיות הבנק המרכזי מראות שהאינפלציה כנראה תרד לרמה של כ־1% בשנים שנגמרות במרץ 2024 ובמרץ 2025.
יוקה מרה , כלכלנית בנק ג'י פי מורגן, אמרה גם היא שלהערכתה האינפלציה תאבד מומנטום ב־2023 אבל הזהירה מכך שגל ההתייקרויות האחרון עלול לשנות את הפסיכולוגיה של הצרכנים ולגרום לעם היפני, שהתרגל זמן רב למחירים שאינם משתנים, לצפות לעליות מחירים.