גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הצוותים הכי טובים עושים הכי הרבה שגיאות, ולמה זה טוב לארגון?

כדי לעודד חדשנות, ארגונים צריכים לעודד יצירתיות, עריכת ניסויים ולמידה מטעויות, ואלה יכולות לפרוח רק באקלים המתאים

מחקר אחד בשבוע / צילום: Shutterstock
מחקר אחד בשבוע / צילום: Shutterstock

אמיר גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי AmirGrinstein@. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית, מאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון. yanashechterman.com

הסביבה התחרותית שבה פועלים ארגונים רבים מייצרת דרישה לחדשנות כערך משמעותי בארגון. ארגונים משקיעים משאבים רבים כדי לעודד חדשנות - במוצר, בתהליך, בשירות ובמודל העסקי - שתאפשר לארגון להתמודד בהצלחה עם תחרות, להגדיל נתח שוק, להוזיל עלויות ולחסוך בהוצאות ובירוקרטיה מיותרת.

ידוע שאחד האלמנטים החשובים בדרך למטרה הזו היא גיוס עובדים ועובדות בעלי חשיבה יצירתית, אולם במחקר שפורסם לפני שנתיים ב-Journal of Engineering and Technology Management על ידי החוקרים אנדרסון, מואן וברט (משלוש אוניברסיטאות בנורבגיה, שתיים מהן למדע וטכנולוגיה) נמצא אלמנט חשוב אפילו יותר, והוא האקלים הארגוני. החוקרים מצאו קשר חיובי בין אקלים של ביטחון פסיכולוגי לבין חדשנות, במיוחד בארגונים קטנים ובינוניים.

החוקרת אדמונסון מאוניברסיטת הארוורד היא זו שטבעה את המושג ביטחון פסיכולוגי, לאחר שמצאה במחקר שערכה בבתי חולים כי הצוותים הכי טובים היו אלו שעשו את המספר הגדול ביותר של טעויות.

ממצאי המחקר הפתיעו אותה מאוד, עד שהבינה שהצוותים הכי טובים הם אלו שדיווחו על המספר הגדול ביותר של טעויות, לא בהכרח אלו שעשו אותם. במילים אחרות - עצם הדיווח על הטעויות הוא המשתנה שהסביר את הממצא. דיווח על טעות מייצר תהליך למידה, שהופך את הצוות לטוב יותר. דווקא הצוותים שהראו ביצועים פחות טובים מדדו פחות טעויות, משום שלא דיווחו עליהן ולכן לא הייתה להם ההזדמנות ללמוד מהן ולהראות שיפור לאורך זמן.

כדי לעודד חדשנות כערך, ארגונים צריכים לבסס התנהגויות מקדמות למידה. התנהגויות הלמידה האפקטיביות ביותר ליצירת תרבות חדשנית בארגון, כמו עריכת ניסויים ולמידה מטעויות, דורשות נטילת סיכון אישי ובין-אישי. בארגונים שבהם יש לעובדים תחושה ששיתוף בטעויות או בניסוי שלא הצליח עלול להוות סיכון אישי משמעותי עבורם, הם ייטו שלא לקחת אותו, ובכך תעוכב החדשנות.

הקשר בין נטילת סיכון לחדשנות

בהתבסס על הידע שנצבר על הקשר בין נטילת סיכונים וחדשנות, התפתח בשנים האחרונות המושג "ביטחון פסיכולוגי", שמוגדר כתחושה בקרב העובדים שניתן לבקש עזרה, לשאול, להודות בטעויות ובחוסר ידע, לדון בקשיים מבלי להסתכן בתוצאות שליליות.

עובדים בסביבה עם ביטחון פסיכולוגי מפגינים רצון לקבל משוב בונה, משתפים במידע, מבקשים עזרה, משתפים גם בטעויות ובניסויים. אלו הן התנהגויות מפתח המאפיינות ארגונים חדשניים. החשש מכישלון הוא אחד הדברים שמעכב חדשנות בארגון.

איך נוצר אקלים מעודד חדשנות

החוקרים אספו מידע מ-2,262 ארגונים קטנים ובינוניים, בעלי פחות מ-250 עובדים, מתעשיות שונות, בהן ייצור ושירות. כדי למדוד את אקלים הביטחון הפסיכולוגי בארגון השתמשו החוקרים בשאלון, שבו התבקשו העונים לדרג שישה היגדים כמו "בחברה שלנו, מקובל לדון בנושאים מורכבות ובבעיות קשות"; "בחברה שלנו קל לבקש עזרה מעובדים אחרים"; "עובדים משתפים וחולקים ברצון ידע ויכולות עם אחרים". בנוסף מדד השאלון את רמת החדשנות של הארגון ואת האפקטיביות של פעילויות ארגוניות מעודדות חדשנות על רווחיות, פרודוקטיבית, נתח שוק, רווח שולי ותחרותיות.

לאחר מילוי השאלונים, קיבלה כל אחת מ-2,262 החברות ציונים. האחד התייחס לממד החדשנות של החברה והשני מדד את הביטחון הפסיכולוגי. בשלב הבא נבדקה הקורלציה בין שני המדדים. נמצא כי ביטחון פסיכולוגי קשור באופן חיובי לחדשנות בכל הרמות ובכל הסביבות העסקיות, אך במיוחד כאשר הארגון פעל בסיבה דינמית משתנה במהירות, אז הייתה הקורלציה החיובית גבוהה יותר מאשר בסביבה עסקית יציבה.

ממצא מפתיע היה הקורלציה החיובית הגבוהה במיוחד בין ביטחון פסיכולוגי לחדשנות בשירות, לעומת חדשנות במוצר, תהליך ומודל עסקי.

עוד נמצא כי ביטחון פסיכולוגי מקדם את כל רמות החדשנות בארגונים, מהרדיקלית ועד לאינקרמנטלית (חדשנות "תוספתית"), כזו המשפרת במעט את הקיים במוצר או בתהליך. זאת בניגוד לחדשנות רדיקלית, פורצת דרך, הגורמת לשינוי כללי המשחק בשוק, כמו שנטפליקס עשתה לתרבות הצפייה, אייר בי אנד בי לתרבות האירוח וספוטיפיי לתעשיית המוזיקה.

אקלים ביטחון פסיכולוגי נוצר כאשר מנהלים יודעים לתת לכל אחד מהעובדים תחושה של כבוד והערכה באשר לתרומתם הארגונית. כאשר צוות עושה טעות או לא מצליח לעמוד במשימה מנהלים אינם מנהלים מסע הכפשות והאשמות אלא מתמקדים בתוצרים, ומאפשרים תהליך למידה בוגר וקשוב שניתן ליישמו כבר במשימה הצוותית הבאה.
צוותים מצליחים הם אלו שהתמקדו בביצועים במטרה לייצר פתרונות טובים ואפקטיביים.

צוותים הפועלים באקלים שכזה יודעים ליצור אינטגרציה של רעיונות וניסיון מגוון של אנשים שיודעים לדבר באופן ישיר וכן, בעלי אומץ להיות פגיעים ופתוחים ללמוד מאחרים.

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר