גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סייברוואן התרסקה: השקעה נוספת של קשת בהנפקות טכנולוגיה נכשלת

עסקאות ה"ברטר" של קשת למתן זמן פרסום בטלוויזיה תמורת מניות נראו אשתקד מבטיחות, אך לאחרונה הן מאכזבות בזו אחר זו: ביטול הנפקת חברת תרופות הקנאביס EPM, הנפקת סייברוואן בנאסד"ק במחיר רצפה והקריסה במניית חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה

הקמפיין לטכנולוגיה של סייברוואן / צילום: יוטיוב
הקמפיין לטכנולוגיה של סייברוואן / צילום: יוטיוב

מניית חברת הטכנולוגיה סייברוואן נפלה עם פתיחת שבוע המסחר שלאחר החג בבורסה בתל אביב, אחרי שבסוף השבוע שעבר השלימה את התמחור בנאסד"ק והודיעה על גיוס של 13 מיליון דולר. אם בעבר חשבו בסייברוואן שרישום למסחר בארה"ב יסייע לה להציף ערך ולהשיג שווי גבוה יותר מאשר בבורסה המקומית, הנפילות בחודשים האחרונים - הן במניית החברה והן בשוק הכללי - שינו את הכיוון.

הגיוס בנאסד"ק בוצע לפי שווי חברה של כ-16 מיליון דולר בלבד אחרי הכסף, בעוד שבשנה שעברה - כשבחברה החלו לבחון את הנושא של רישום למסחר בנאסד"ק - דובר על אפשרות של מיזוג לחברת SPAC לפי שווי מינימלי של 120 מיליון דולר. ביום המסחר הראשון במניה, היא איבדה 38% מערכה ושווייה הנוכחי של החברה מגיע לפחות מ-10 מיליון דולר - נמוך מסכום הכסף שגייסה החברה לקופתה בסוף השבוע.

סייברוואן פיתחה טכנולוגיה שמטרתה למנוע הסחת דעת מהטלפון הסלולרי בזמן נהיגה, והיא הונפקה לראשונה בת"א ביוני 2020 - במה שהייתה להנפקת ההייטק הראשונה בבורסה בת"א לאחר פרוץ מגפת הקורונה. בעקבותיה הונפקו עשרות סטארט-אפים נוספים בבורסה המקומית, ורובם המכריע הנחילו למשקיעים בהנפקה הפסדי עתק, של 50% ויותר, בדומה לסייברוואן עצמה.

 

סייברוואן הונפקה לפי שווי של 87 מיליון שקל לפני הכסף וגייסה אז 26 מיליון שקל; לאחר שמנייתה זינקה בחודשים שלאחר מכן, היא גייסה עוד 21.6 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים לפי שווי של 193 מיליון שקל לפני הכסף. נכון להיום מופסדים המשקיעים בהנפקה הראשונית של החברה 87% על השקעתם בעוד שלעומת מחיר השיא (נובמבר 2020) קרסה המניה בכ-95%.

סייברוואן - פשרה בשווי עקב מחסור במזומנים

במסגרת ההנפקה בנאסד"ק, גייסה סייברוואן כאמור כ-13 מיליון דולר, כשהנפיקה כ-2.9 מיליון ADS - איגרות מעקב אחר מניותיה בת"א, כאשר כל ADS כוללת חמש מניות - במחיר של 4.13 דולר ל-ADS. בנוסף כלל הגיוס כתבי אופציה במחיר מימוש של 5 דולר ל-ADS, לתקופה של עד חמש שנים.

את ההתפשרות בשווי החברה לצורך ההנפקה ניתן להסביר במחסור צפוי במזומנים. בדוחות 2021 שהם האחרונים שפורסמו על-ידי סייברוואן הופיעה הערת עסק חי שצירפו רואי החשבון, לפיהם: "לחברה התהוו הפסדים מתמשכים המקשים על החברה להפיק תזרימי מזומנים חיוביים מפעילות שוטפת... יתרות המזומנים ושווי מזומנים אינן בהיקף מספק המאפשר לחברה לממש את תוכניותיה העסקיות לתקופה של 12 חודשים שלאחר תום תקופת הדוח. גורמים אלה מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

בדוחות השנתיים רשמה סייברוואן הכנסות של 450 אלף שקל בלבד והפסד נקי של 26.5 מיליון שקל - כפול מב-2020 (השנה בה התחילה לרשום הכנסות). בסוף השנה היו לסייברוואן בקופה 13.7 מיליון שקל, לאחר שהציגה בשנה זו תזרים שלילי של 23.1 מיליון שקל מפעילות שוטפת. החברה מצפה להשתמש ב-4 מיליון דולר מכספי הגיוס לצורך פיתוח הדורות הבאים של הטכנולוגיה שלה, ב-3 מיליון דולר להרחבת המכירות והשיווק, ב-1 מיליון דולר להאצת המו"פ ובשאר הסכום להון חוזר ולרכישות פוטנציאליות.

בעלי המניות הבולטים בסייברוואן, לאחר הגיוס בנאסד"ק, היו חברת שירותי הרכב איתוראן עם 4.3% מהמניות, יבואנית הרכב UMI עם 4%, יעקב טננבוים עם 4.8% ומור בית השקעות עם 3.9%. למנכ"ל אורי גלבוע יש החזקה של 1.1% מההון.

מדובר בעסקת ברטר נוספת של קשת

גורם נוסף שדולל בעקבות גיוס ההון הנוכחי להחזקה מצומצמת במניית סייברוואן היא חברת המדיה שידורי קשת, שחתמה על הסכם השקעה בסייברוואן עוד לפני ההנפקה הראשונית בת"א. הסכם ההשקעה בין השתיים קבע שקשת תעניק לסייברוואן שירותי פרסום בהיקף של 3.5 מיליון שקל בתמורה להקצאת מניות שיהוו כ-6.5% מהון החברה המנפיקה. ההסכם עודכן והוארך בהמשך, ובתחילת 2021 הוקצו לקשת 288 אלף מניות סייברוואן שנסחרו אז בשווי של 8.3 מיליון שקל ואשר כיום שוויין מגיע לכחצי מיליון שקל בלבד.

נוסף על כך, בהסכמת הצדדים קשת העניקה לסייברוואן בונוס מדיה בסך 150 אלף שקל. בשנת 2021, הוצאות השיווק והמכירה של סייברוואן הסתכמו ב-2.4 מיליון שקל, עלייה קלה לעומת 2020, כאשר עיקר הסכום לפי החברה הוא תגמול מנייתי שהוקצה בהתאם להסכם עם קשת.

מקורות בקשת טוענים כי ההשקעה בסייברוואן כבר הוחזרה באמצעות מכירת חלק מהמניות שקיבלה לאחר ההנפקה, הגם שמודים שם שעל יתרת ההחזקה ספגו את הירידות החדות במניה. מבחינת קשת, ההשקעה בסייברוואן היא חלק מסדרת השקעות במיזמי טכנולוגיה טרם הנפקה בבורסה, שמבוצעות באמצעות "עסקת ברטר" - מתן זמן ושטחי פרסום בערוץ הטלוויזיה של קשת ובאתרי האינטרנט שלה תמורת קבלת מניות. הסכם שכזה חוסך הוצאות פרסום כבדות לסטארט-אפים המנפיקים ומעניק להם שווי נאה שאותו הם יכולים להציג בתשקיף, כשמבחינת קשת, הוא מהווה השקעה שלא במזומן, העשויה להבשיל לרווחים לאחר ההנפקה.

בפועל, כאמור, המצב מורכב יותר. רק לפני מספר ימים, הודיעה חברת פיתוח תרופות הקנאביס EPM עלביטול ההנפקה שתכננה בבורסה בשל המצב בשוק ההון. EPM תכננה לגייס 44 מיליון שקל לפי שווי של 381 מיליון שקל לפני הכסף, בהנפקה במודל של מימון המונים באמצעות אתר Fundit, והיא פנתה לציבור בהצעה לרכוש מניות.

זאב רוטשטיין ורשף סויסה בפרסומת של epm ביוטיוב / צילום: מתוך הפרסומת של epm ביוטיוב

התהליך לווה בקמפיין אגרסיבי, בעקבות הסכמים שחתמה EPM עם ערוצי קשת ורשת, להם החברה הנפיקה מניות בשווי 13 מיליון שקל (מתוכו 10 מיליון שקל לקשת) תמורת שירותי הפרסום הטלוויזיוני והדיגיטלי. חבילת הפרסום הייתה אמורה להתפרש על-פני 3 שנים, ובינתיים, לטענת החברה, היא מימשה כ-4 מיליון שקל מההסכם. בעקבות ביטול ההנפקה, לרשת וקשת אפשרות לבקש את הסכום במזומן או לקבל מניות EPM לפי שווייה בגיוס הבא.

השקיעה גם בליברה קודם להנפקתה

חברה אחרת שקשת השקיעה בה ושהצליחה להנפיק היא חברת הביטוח הדיגיטלי ליברה , וגם שם ההשקעה בוצעה לפני הנפקת החברה בבורסה - ב-2018 קשת הסכימה לספק לחברה שירותי פרסום תמורת 5% מהון המניות של ליברה באותה עת. ההסכם תוקן ב-2020 ונקבע בו כי שירותי הפרסום עבור 2021-2025 יהיו בהיקף כולל של 70 מיליון שקל.

קמפיין לחברת הביטוח ליברה / צילום: יוטיוב

ליברה הונפקה לפני שנה לפי שווי של 450 מיליון שקל, ובשיא נסחרה בשווי כ-880 מיליון שקל. מאז היא איבדה חלק ניכר משווייה וכיום היא נסחרת בשווי 182 מיליון שקל בלבד - ירידה של 62% במחיר המניה לעומת ההנפקה ושל 79% לעומת המחיר בשיא. גם כאן לפי מקורבים לקשת חלק מההשקעה מומש, כך שהסיכון הטמון בה מוגבל.

חברה אחרת שבה קשת בעלת מניות היא איוונטר, פלטפורמה למכירת כרטיסים. החברה תכננה בשנה שעברה להנפיק בבורסה לפי שווי של 40-50 מיליון שקל לפני הכסף, אך ההנפקה לא יצאה אל הפועל. בצינור ממתינה הנפקת חברת האופנה אורבניקה, מקבוצת קסטרו, שלפי הסכם בין הצדדים תקבל מקשת זמן אוויר בשווי 60 מיליון שקל תמורת הקצאה של כ-5% ממניותיה.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם