גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרונות הקיימים כיום לגיוון בהייטק לא משיגים את המטרה

אחרי שנים של תקציבים ממשלתיים ופילנתרופים להכשרות ותוכניות הייטק לאוכלוסיות בתת ייצוג ובשנתיים האחרונות אין שינוי באחוז המועסקים.ות מהחברה הערבית והחרדית ● הגיע הזמן שנחליף דיסקט

הפתרון הקיים לגיוון בהייטק על ידי הכשרה וגיוס למשרות מתחילות לא מזיז את המחט / צילום: Shutterstock, luchunyu
הפתרון הקיים לגיוון בהייטק על ידי הכשרה וגיוס למשרות מתחילות לא מזיז את המחט / צילום: Shutterstock, luchunyu

הכותבת היא מנכ"לית ארגון פרזנטנס, ארגון לקידום והנגשת יזמות לאוכלוסיות בתת-ייצוג

דוח רשות החדשנות שפורסם לאחרונה מונה הישגים רבים להייטק הישראלי אשר הפך אשתקד ליותר ממחצית היצוא הישראלי. הדוח יצא כמעט במקביל לרעידות בתעשייה וצניחת מניות וניכר שכולנו רק מחכים שהבועה תתפוצץ. 2008 (ו-2018) הוכיחו שתעשיית ההייטק חזקה מספיק וכאן בכדי להישאר, על-אף מהלומות בדרך ותהווה מנוע כלכלי עיקרי גם בעתות שפל. נחזור לדוח 2021: לישראל גידול של 10 אחוז בתוצר (התמ״ג) שעומד על 237 מיליארד שקלים לשנת 2021. לצד היות ההייטק מצמיח התעסוקה המוביל במשק עם 27 אלף שכירים חדשים ב-2021 ושיעור מועסקים שחצה את רף ה-10% מכלל המשק, פי שמונה משאר הענפים. אכן, לכלכלה הישראלית יש במה להתגאות - אך לא הכל נוצץ.

שנים של תקציבים ממשלתיים ופילנתרופים להכשרות ותוכניות הייטק לאוכלוסיות בתת ייצוג ובשנתיים האחרונות אין שינוי באחוז המועסקים.ות מהחברה הערבית וחרדית, שעומד על 4.7% בלבד (לעומת 34% מכלל האוכלוסייה), ייצוג תושבי הצפון והדרום נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה ב-33%. תמרור אזהרה נוסף שעולה מן הדוח הוא כי ב-2021 כ-1,200 נשים מהחברה החרדית עזבו את התעשייה.

משהו לא עובד

דוחות רשות החדשנות בשנים האחרונות מציירים תמונה ברורה: הפתרון הקיים לגיוון בהייטק על ידי הכשרה וגיוס למשרות מתחילות לא מזיז את המחט. וכאמור, נעשים מאמצים רבים לגוון את התעשייה: הממשלה, ארגוני חברה אזרחית, פילנתרופיה והחברות עצמן, מתמקדים בהכשרות תכנות ופיתוח למשרות כניסה לתעשייה. אם כך, כיצד ייתכן כי ההייטק הישראלי עודנו מועדון לגברים יהודים לא חרדים? איך ניתן להסביר את עזיבת הנשים החרדיות כאשר הכניסה להייטקס הוא חלום נפוץ בחברה הישראלית?

המשאבים והתוכניות הקיימים מופנים בעיקרם להכשרות בסיסיות שעיקרן ידע טכנולוגי: הכשרה למשרות ג'וניורים, במספרים גדולים וללא פרקטיקה. רצינו אימפקט? קיבלנו פלסטר. הכשרה וגיוס העובדים בחברות זו רק המשוכה הראשונה- אתגרים רבים עולים בקליטת העובדים.ות בחברות, הן מצד העובד.ת והן מצד החברות - שונות תרבותית, חיצוניות אחרת, פערי שפה ושיח המהווים חסם בהשתלבותם בחברה וכיוצא בזאת בהזדמנויות הקידום, לצד סט כלים מצומצם הנשען על הכשרה טכנולוגית בלבד. וכך, אוכלוסיות מגוונות מגויסות לתפקידי 'כניסה', ללא אפיקי התקדמות- לצד מציאות בה תפקידי ניהול ביניים ובכירים אקסקלוסיביים לאוכלוסייה המיוצגת ביותר- גברים יהודים לא חרדים. הגיע הזמן שנכיר בכך שהפורמט הקיים איננו מייצר שינוי מתמשך, ועם יעד ממשלתי של 15% מועסקים.ות בהייטק עד 2026, כדאי שנחליף דיסקט (או ענן).

החזון החדש לגיוון יפעל מהנחת היסוד של יצירת הזדמנויות שווה לכלל האוכלוסייה, מתוך הבנה מקדימה כי במציאות הנוכחית קיימים פערי מודעות וחשיפה וכי לאוכלוסיות שונות צרכים אחרים. עלינו לכוון למציאות בה כל עובד.ת, מבלי קשר לרקע סוציו-אקונומי, מגדר, דת, מוצא, מוגבלות, העדפות מיניות או מקום מגורים, ייחשף להזדמנויות לרכוש כישורים מולטי-דיסיפלינריים וניהוליים ולהתקדם ארגונית. היעדר פאונדרים.יות ומנהלים.ות מאוכלוסיות בתת-ייצוג הקיים כיום, הוא אתגר מרכזי לפתור; ככל שייצוגם.ן בעמדות מפתח יגדל כך נוכל לצמצם פערים ולהצמיח גיוון- כל יזם.ת מעסיק פוטנציאלי, כל יזם.ת מודל לחיקוי לאוכלוסיה ממנה מגיע וסיפור הצלחה שחושף את הזדמנויות ואפשרויות של אומת הסטארטאפ. בשלב הבא, אקזיטים בעקבותיהם היזם.ת משקיע בפוטנציה. אז איך עושים את זה?

נתחיל בממשלה, נדרשת הקצאת משאבים משמעותיים בשלושה אפיקים. אפיק ראשון, מול החברות המגייסות בצורת תמריצים ליעדי גיוון בגיוס למשרות בכירות. באפיק השני, בניית מכרזים להכשרות טכנולוגיות הכוללות תוכן יזמות וכישורי עולם חדש; לדוגמת, חדשנות, חשיבה עצמית, אמפתיה, נטוורקינג והצגה עצמית, פתרון בעיות יצירתי, מנהיגות, ראייה כלכלית ועסקית, הובלת תהליכים, אסטרטגיה ותכנון יחד עם תוכניות יזמות רחבות היקף להנגשת וקידום יזמות בקרב אוכלוסיות בתת-ייצוג ותוכניות ניהול בעידן הפוסט-קורונה. ארגוני החברה האזרחית אשר למעשה מוציאים לפועל את תוכניות הממשלה, יידרשו להתאים את הפעילות ליעדים חדשים המתמקדים בייצוג הולם בשדרה הניהולית בחברות ההייטק ובאחוז הפאונדרים.יות. האפיק השלישי, חינוך הדור הצעיר. חשיפה מוקדמת להזדמנויות היא קריטית, ולצד מחשוב וטכנולוגיה יש לקדם חינוך ליזמות ולכישורים הנדרשים בשוק התעסוקה היום.

להפיק לקחים

לנו, הארגונים הפועלים בשדה, מוטלת האחריות לבניית והפעלת תוכניות אלו עם רף מקצועי גבוה ויעדים ברורים לשינוי מתמשך ובר קיימא. בניית התוכניות חייבת להיעשות לצד תהליך הפקת לקחים מתוכניות עבר שלא הצליחו לקדם את השינוי המבוקש; מחקר והבנת הצרכים השונים בשטח והצפתם לשותפים (שולחן הממשלה, גופים פילנתרופיים, חברות ועוד); ומיקצוע התוכן וההכשרה בתוכניות בשילוב פרקטיקה בעבודה על פורטפוליו וכישורים רכים מעולם היזמות (המוזכרים לעיל). חברות ההייטק עצמן, לצד יעדי הגיוון בגיוס הכללי, צריכות להציב יעדי גיוון ולפעול לייצוג הולם בשדרה הניהולית.

תוכנית החומש הלאומית להנגשת לימודי ההיי-טק, הטכנולוגיה והחשיבה המדעית החל מגיל צעיר ותוכנית לקידום החדשנות והיזמות בחברה הערבית שהושקו השנה בשיתופי פעולה רב-ממשלתיים, הן הזדמנות פז להוביל מהפך לגיוון אמיתי ובר קיימא בהייטק וכלכלה בישראל.

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"